חרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?

חרדה מבעלי חיים מוגדרת כפוביה ספציפית המתעוררת עקב חשיפה לחיות (כגון דבורים, חתולים וכלבים) וגורמת להתקפי פאניקה, שאינם פרופורציונאליים לגודל האיום האמיתי.  הגיוני שאנשים יחששו מחיה מסוימת (למשל מכלבים), אך נשאלת השאלה כיצד הם מפתחים חרדה מכלל החיות.

פוביה מחיה ספציפית עלולה להיגרם כתוצאה מהתנסות בחוויה רעה מהעבר. כך לדוגמה אם ילד נשרט מחתול, זה אך הגיוני שיפתח חרדה מחתולים לכשיגדל. כמו כן, החרדה עלולה להתפתח כתוצאה מחוויה שלילית של קרוב משפחה (תגובות מוגזמות של הורים לנביחות של כלבים) או אפילו מצפייה בסרט המציג את האובייקט כמאיים ומפחיד ("מלתעות").
לעיתים קרובות הפחד מועבר גם לאובייקטים אחרים (חיות אחרות) ונוצר תהליך של הכללת הפחד לכלל החיות. פחד כזה מבוסס על אמונות שווא ועל דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים.

תחת הקטגוריה של חרדה מבעלי חיים ישנן תתי קטגוריות:

  • חרדה מחיות טורפות – התקפי פאניקה מטורפים ומחיות לא מוכרות מהווים מנגנון הישרדותי שטבוע בנו.
  • פחד מבעלי חיים מגעילים – לעיתים קרובות אנשים מגלים סלידה ואף חרדה כלפי בעלי חיים שנתפסים כ"מגעילים": עכבישים, ג'וקים, נחשים, עכברים ועוד.
  • פחד המבוסס על אמונות תפלות: במקרים רבים הפחד נוצר ממה שהחיה מייצגת (על פי אמונות תפלות) ולא מהחיה עצמה (לעיתים, ציפורים מייצגות את הסימן למוות).

ראוי לציין כי פחד מחיות מהווה שלב נורמאלי בתהליך ההתפתחות. לכן, מתייחסים לחרדה מחיות בקרב ילדים כבעיה המחייבת טיפול, רק אם היא נמשכת מעל שישה חודשים.

טיפול בחרדות מחיות – טיפול CBT:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח מחקרית ככלי היעיל ביותר לטיפול בחרדה ספציפית.
שכן, במהלך הטיפול לומד המטופל להתמודד עם החרדה על ידי חשיפה הדרגתית ומבוקרת למושא האיום (דהיינו, חיות).

הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – כאמור, התקפי פאניקה מחיות מבוססים במרבית המקרים על דפוסי חשיבה בלתי רציונאליים ועל הסתמכות על מידע שגוי או לא מדויק ("כל הכלבים מסוכנים ונושכים"). מטרת הטיפול בשלב זה היא לזהות את המחשבות השליליות הגורמות לחרדה הקיצונית מבעלי חיים ולהחליפן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בחשיפה מתונה והדרגתית לסיטואציות מאיימות היוצרות את הפוביה הספציפית. בשלב הראשון החשיפה תהייה באמצעות תרגילים דמיוניים המונחים על ידי המטפל המקצועי ובהדרגה ייחשף המטופל לסיטואציה הממשית, עד שהפחד ייעלם כליל. בכל פעם שהמטופל מרגיש שהוא בשליטה, יוכל המטפל להגביר את עוצמת החשיפה. כך למשל, אדם המפחד מכלבים ייחשף אליהם בהדרגה – בהתחלה יצפה בהם בסרט (או בדמיון), אחרי זה יהיה בסביבתם, בשלב מאוחר יהיה קרוב אליהם יותר ואף ינסה לגעת בהם.
    חשוב לציין כי קצב ההתקדמות מותאם ליכולות ולצרכים הייחודיים של כל מטופל.

חרדה מחיות נחשב לפוביה ספציפית נפוצה. טיפול CBT קצר מועד, ממוקד ותכליתי יסייע בהתמודדות יעילה עם שורש הבעיה ועם הסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?
עוד >>

שאלות נפוצות (FAQ) על טיפול CBT שחשוב שתדעו

בשנים האחרונות הפך טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) לטיפול פסיכולוגי פופולארי ומועדף לקשת רחבה של בעיות פסיכולוגיות והפרעות נפשיות.

מהי שיטת טיפול CBT? כיצד היא התפתחה? מה מייחד אותה? למי מתאים הטיפול וכמה זמן הוא נמשך? כל התשובות לשאלות הכי חשובות והכי שכיחות בתחום.

מהי שיטת טיפול CBT?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבסס על ההנחה כי הרגשות ודפוסי ההתנהגות שלנו מושפעים מהמחשבות (ומהפרשנות שאנו נותנים להן).
הטיפול מאפשר למטופל לבצע שינוי באיכות חייו באמצעות רכישת כלים קוגניטיביים (המאפשרים זיהוי המחשבות השליליות והטורדניות והחלפתן במחשבות ריאליות וחיוביות) וכלים התנהגותיים (המסייעים ברכישת דפוסי התנהגות חדשים על ידי חשיפה הדרגתית ומבוקרת לסיטואציות מאיימות).

כיצד התפתחה השיטה?


השילוב בין הגישה הקוגניטיבית לגישה ההתנהגותית התפתח בשנות ה- 80 בארה"ב, מתוך הבנה כי האינטגרציה ביניהן תאפשר התמודדות מכוונת מטרה ותכליתית ומיגור הסימפטומים הנלווים לבעיות הנפשיות השונות. מחקרים שבוצעו בתחום, הוכיחו את יעילותה בשיפור איכות חייהם של המטופלים, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
אלברט אליס, נחשב לאבי השיטה (שפותחה בשנות ה-50 של המאה ה-20).

מה מייחד את השיטה?


בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (בניגוד לטיפול הפסיכו-דינמי), המטפל אינו נובר בנבכי העבר של המטופל ולא עוסק בשאלה – "למה קרה?", אלא מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והרגלי חיים לשיפור איכות החיים של המטופל בעתיד.
טיפול CBT הינו טיפול פרו אקטיבי, במסגרתו מתקיים שיתוף פעולה בין המטפל למטופל הן בשלב של זיהוי דפוסי החשיבה השליליים והן בשלב של החשיפה ורכישת טכניקות לאימוץ דפוסי התנהגות סתגלניים ומציאותיים. במהלך הטיפול מקבל המטופל מטלות, המסייעות לו להתמודד עם הסימפטומים לבעיה, הלכה למעשה.

למי מתאים טיפול CBT?


כאמור, טיפול CBT תכליתי וממוקד מהווה פתרון אידיאלי למגוון רחב של הפרעות נפשיות – דיכאון, חרדה (חרדה מכוללת וחרדה מצבית), הפרעות שינה, הפרעות אכילה, חוויות פוסט טראומטיות, או סי די, התמודדות עם ביטחון עצמי נמוך ועוד.
הטיפול מאפשר לכל מטופל ומטופל לרכוש כלים שיאפשרו לו התמודדות טובה ואיכותית יותר עם בעיותיו הנפשיות.
כך למשל, מטופל הסובל מחרדה חברתית יידע להתמודד טוב יותר עם סיטואציות שאיימו עליו בעבר – השתתפות במסיבות ובאירועים חברתיים, דיבור מול קהל וכו'.
הרעיון הוא שגם אם החרדה מתעוררת, הוא יצליח לשכך את עוצמתה באמצעות הטכניקות שרכש.
מובן שהצלחת הטיפול תלויה בטיב המטפל ובמחויבות של המטופל לתכנית הטיפול – הגעה רציפה לטיפולים, הכנת שיעורי הבית ועוד.


כמה זמן נמשך הטיפול?

אחד היתרונות הדומיננטיים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בא לידי ביטוי בעובדה שהוא קצר וממוקד.
בדרך כלל, הוא נמשך בין שלושה לשישה חודשים (בין 10-20 מפגשים) ולכן הוא נחשב לזול יותר, בהשוואה לסוגי טיפולים אחרים.
בהקשר הזה נציין כי משך הזמן משתנה, בהתאם לסוג הבעיה ולדרגת חומרתה וכן למידת שיתוף הפעולה של המטופל.

דר' אוהד הרשקוביץשאלות נפוצות (FAQ) על טיפול CBT שחשוב שתדעו
עוד >>

אגורפוביה – למה דווקא טיפול CBT?

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המאופיינת בחרדה קיצונית מהימצאות במקומות ציבוריים ו/או הומי אדם.
אנשים הסובלים מההפרעה, עלולים לפתח חרדה מנסיעה בתחבורה ציבורית או מכניסה לחנויות, מסעדות, בתי קולנוע, מעליות וכו'.
החרדה הזו נובעת, למעשה, מפחד בסיסי – הפחד להיות במקום שקשה לצאת ממנו בקלות ושהעזרה בו אינה זמינה ומיידית.
במקרים רבים האגורפוביה מתפתחת בעקבות התקפי פאניקה שהתעוררו במקום ציבורי מסוים. כך למשל, אם אדם חווה התקף פאניקה תוך כדי נסיעה ברכבת, הוא עלול לפתח חרדה מנסיעה חוזרת בתחבורה ציבורית.
אמנם ההפרעה הזו מופיעה בטווח רחב של עוצמות, אך במרבית המקרים היא פוגמת באיכות החיים ובתפקוד התקין של החולה.

אגורפוביה – נתונים סטטיסטיים:

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה נעה בין כשני אחוזים עד שישה אחוזים, כאשר הגילאים השכיחים הם 35 – 25. עוד מראים הנתונים כי ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים (ההערכה היא ששיעור ההפרעה בקרב נשים גבוה פי שניים).

אגורפוביה – תסמינים:

כאמור, טווח התסמינים של ההפרעה משתנה מחולה לחולה:

  • במקרים של אגורפוביה מתונה יפתח החולה חרדה בכל יציאה מהבית לבד ואילו במקרים של אגורפוביה קיצונית הוא יימנע לחלוטין מיציאה למקומות ציבוריים
  • בקרב חולים מסוימים ההימנעות הינה נקודתית (הימנעות מנסיעה ברכבת או כניסה לקניון) ובקרב חולים אחרים ההימנעות היא כללית.
  • הסובלים מאגורפוביה עלולים לחוש חרדה משניים (או יותר) מהמצבים הבאים: הימצאות במקום הומה אדם, הימצאות במקום ציבורי, נסיעה לבד או נסיעה למקום המרוחק מהבית.
  • אחוז גבוה מהאנשים הסובלים מאגורפוביה לוקים בהפרעות נפשיות נוספות, כדוגמת דיכאון ואו.סי.די (הפרעה טורדנית כפייתית).
  • אנשים הסובלים מההפרעה חווים תסמינים פיזיים המאפיינים חרדה ו/או התקף פאניקה: זיעה קרה, דופק מהיר, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, סחרחורות, רעידות, קשיי נשימה, כאבי חזה ועוד.

אגורפוביה – טיפול CBT:

אנשים הלוקים באגורפוביה נמנעים מלהגיע למקומות, המעוררים בהם חרדות.
מעגל ההימנעות הזה מחריף את הבעיה ופוגע באופן ניכר באיכות חייהם.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הינו הטיפול היעיל ביותר למגוון הפרעות נפשיות, כולל אגורפוביה, כיוון שהוא מאפשר לחולה לשנות דרכי חשיבה שגויים, רגשות שליליים ודפוסי התנהגות בלתי רציונאליים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מבוסס על הרעיון שדרכי חשיבה מסוימות עלולות לעורר חרדות, פוביות והתקפי פאניקה. המטרה היא לסייע למטופל לזהות את דפוסי החשיבה הבלתי רציונאליים, שמעוררים את החרדה ולהחליפן במחשבות מועילות ומציאותיות יותר.
  • טיפול התנהגותי – בשלב הטיפול ההתנהגותי מסייעים למטופל להחליף את דפוסי ההתנהגות השליליים (של הימנעות ממקומות ציבוריים) בדפוסי התנהגות ריאליים ומועילים. השינוי מתבצע באמצעות חשיפה הדרגתית ומבוקרת לסיטואציות מעוררות חרדה. לדוגמה – צעד ראשון יכול להיות הליכה קצרה מחוץ לבית (בליווי ובתמיכה מקצועית של המטפל), לאחר מכן, הליכה ארוכה יותר ובהדרגה, כניסה לחנות או למקום ציבורי אחר.
    הטכניקות הנרכשות בשלב הזה תאפשרנה למטופל להתמודד בהצלחה עם החרדה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. באמצעותו ניתן להתגבר על האגורפוביה ולאמץ אורח חיים בריא ואיכותי יותר.

דר' אוהד הרשקוביץאגורפוביה – למה דווקא טיפול CBT?
עוד >>

עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?

"חופשה" ו"חרדה",  לכאורה נתפסות כמילים מנוגדות. הרי מטרת החופשה להעניק לנו שלווה ולעזור לנו להתנתק (לתקופה מסוימת) מטרדות השגרה היום יומיים.
מסתבר כי חופשה או טיול חלומי עלולים לגרום לחרדה ולהתקפי פאניקה בקרב אנשים מסוימים.

חרדת חופשות – איך היא מתפתחת?
אדם בעל נטייה להפרעות חרדה עלול להיות טרוד במחשבות שליליות וקטסטרופליות גם לגבי חופשות וטיולים.
ניכר כי החרדה מחופשות באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות לחו"ל, ליעדים לא מוכרים (אך לא רק)
החרדה נובעת ממחשבות אובססיביות וטורדניות לגבי דברים שעלולים להתרחש במהלך החופשה "המאיימת":

  • חרדת טיסה – הפרעת החרדה עלולה להתפתח כתוצאה ממחשבות שליליות לגבי אסון או תאונה מחרידה שעלולה להתרחש בזמן הטיסה ליעד המיוחל. בקרב אנשים מסוימים עלולה להתפתח חרדה מוקצנת שמא יעלו בטעות על הטיסה הלא נכונה (כתוצאה מחוסר התמצאות בשדה התעופה) וינחתו ביעד עוין.
  • הפחד להיות רחוק מהבית – אנשים הסובלים מחרדה מרגישים מאוימים כשהם נמצאים רחוק מהטריטוריה האישית והמוגנת שלהם – רחוקים מהילדים, מהחברים, מהעמיתים לעבודה, מחיות המחמד וכו'. תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון גורמים להתקפי פאניקה.
  • פחד משוד או גניבה – אמנם במקומות מסוימים נדרשים התיירים לפקוח עין ולשמור על חפציהם האישיים בשל החשש לגניבה, אך הסבירות למקרה היא עדיין נמוכה ואין סיבה ממשית להימנע מחופשה בגלל זה.
  • פחד לאבד את המטען – אנשים מסוימים עלולים לפחד, מבעוד מועד, שהמטען האישי שלהם ילך לאיבוד בטיסה וישבש את חופשתם.

מובן שההסתברות לכל התרחישים הנ"ל נמוכה, מה גם שמדובר בדברים שעלולים לקרות לנו בקרבת הבית.

סימפטומי חרדה:
פחד מחופשות ומטיולים עלול לעורר סימפטומי חרדה פיזיולוגיים: רעידות בגוף, דופק מואץ, הזעה קרה, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול, בחילות, סיוטים בלילה ועוד. במקרים קיצוניים, אנשים עם חרדת חופשות, עלולים להימנע מנסיעות

טיפול בחרדות:
מעגל ההימנעות רק מחריף את הבעיה ולא פותר אותה.
אחרי הכל, כולנו זקוקים לחופשה (בארץ או בחו"ל) כדי לאסוף כוחות ולחזור לשגרה בהרגשה טובה ונינוחה יותר.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חופשה בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות לגבי טיולים וחופשות והחלפתן במחשבות ריאליות ורציונאליות יותר. שכן, הפרעות החרדה מתפתחות כתוצאה ממחשבות שליליות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים שנתפסים כמאיימים בעיני המטופל, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.
    תכנון לוגיסטי מוקפד של החופשה ואיסוף מידע לגבי היעד הנכסף יאפשרו להתמודד טוב יותר עם חוסר הוודאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה וכדאי להיעזר בו, מבעוד מועד, כדי להבטיח חופשה שלווה, רגועה ומהנה.

דר' אוהד הרשקוביץעונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?
עוד >>

על סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול

חרדת נהיגה מוגדרת כפוביה ספציפית המתפרצת בזמן הנהיגה או בהקשר של נהיגה.
מדובר בתופעה שכיחה, הפוקדת כחמישה עד עשרה אחוזים מן האוכלוסייה.
נתונים סטטיסטיים מראים כי החרדה שכיחה בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר או בקרב אנשים שחוו חוויה שלילית וסובייקטיבית בעת נהיגה או נסיעה ברכב.
הפחד מנהיגה עלול להתפתח כחלק מתסמונת פוסט טראומטית (PTSD) הקשורה למעורבות (ישירה או עקיפה) בתאונת דרכים, כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או כפוביה ממוקדת.
התקפי חרדה עלולים להופיע טרם הנסיעה או לחילופין תוך כדי נהיגה (באופן פתאומי).

לעיתים קרובות, חרדת נהיגה מתפתחת רק כשהאדם נמצא בסיטואציות ספציפיות:

פחד מגשרים בזמן נהיגה:
כיום, בכבישי הארץ יש יותר גשרים, מחלפים ומנהרות, המאפשרים מחד גיסא נהיגה במהירות גבוהה יותר ומאידך גיסא עלולים לעורר חרדת נהיגה בקרב אנשים מסוימים.

פחד מנהיגה בחושך:
וורסיה נוספת של חרדת נהיגה באה לידי ביטוי בפחד מנסיעה בחושך.
נהיגה בחושך מצריכה מיומנויות גבוהות יותר בהשוואה לנהיגה בשעות היום (יכולת ניווט גבוהה, הסתגלות לראייה בחושך, ערנות מוגברת, התמודדות עם סנוור מפנסי מכוניות בכביש ועוד)
התקפי חרדה עלולים להתפתח כתוצאה מהפחד לאבד שליטה בעת נהיגה בחושך.

פחד מנהיגה בגשם:
גם נהיגה בגשם דורשת מאיתנו מיומנויות מוטוריות וביצוע פעולות מסוימות – הפעלת מגבים, הדלקת פנסי ערפל, האטת מהירות וכו'.
העובדה כי נהיגה בכביש רטוב נחשבת למסוכנת יותר ודורשת שליטה גבוהה בהגה, גורמת להתקפי פאניקה בקרב אנשים, הסובלים מהפרעות חרדה או לחילופין בקרב אנשים שחוו טראומה בדרכים.

פחד מנהיגה בפקקים:
התקפי חרדה עלולים להתפרץ גם בעת נהיגה בפקקים ובכבישים עמוסים.
אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מאמינים, בדרך כלל, כי אין להם את המיומנויות הדרושות להתמודד בסיטואציות מורכבות בכביש.

פחד מנהיגה בכביש מהיר:
חרדת נהיגה בכבישים מהירים מאוד נפוצה והיא מתעוררת עקב הפחד להתמודד עם קליטת האינפורמציה הנדרשת בנסיעה ולהגיב באופן מיידי.
אנשים כאלו יימנעו, מנהיגה בכבישים בינעירוניים ויצליחו לנהוג רק בתוך העיר.

פחד מנהיגה של אחרים:
במקרים קיצוניים חרדת נהיגה עלולה להתבטא בפחד מנסיעה עם אחרים (פחד לשבת ליד הנהג).
חרדה זו מתפרצת כתוצאה מחוויה פוסט טראומטית או כחלק מהפרעות חרדה (כללית או ספציפית).

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
חרדת נהיגה, גורמת למעגל הימנעות ממצבי נהיגה וכפועל יוצא מכך פוגמת בתפקוד העצמאי ויוצרת תלות באנשים אחרים ובגורמים חיצוניים.
במקרים מסוימים היא אף עלולה לעכב התפתחות והתקדמות בקריירה המקצועית (באם קידום מקצועי דורש נסיעות תכופות או נהיגה למרחקים)

הבשורה הטובה היא שלא צריך להמשיך לסבול מהפרעות חרדה, הקשורות לנהיגה.
טיפול CBT קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד מהסובלים מחרדת נהיגה לעלות על הכביש, בבטחה.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את החרדה והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי המאפשר חשיפה מתונה ומבוקרת (בהתאם לקצב ולצרכים האינדיבידואליים של המטופל) לסיטואציות נהיגה מעוררות חרדה, עד להכחדת הפחדים. במידת הצורך כולל הטיפול ליווי צמוד בשטח ו/או שימוש בסימולטור לביצוע תרגילי חשיפה. כמו כן, מקבל המטופל כלים וטכניקות לביצוע הרפיה בסיטואציות המעוררות חרדת נהיגה.

דר' אוהד הרשקוביץעל סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול
עוד >>

OCD במקום עבודה – לא חייבים להמשיך לסבול

OCD, הפרעה טורדנית כפייתית, הינה הפרעת חרדה המתאפיינת בדפוסי חשיבה טורדניים ואובססיביים, המובילים לדפוסי פעולה כפייתיים היכולים לגרום להפרעה בתפקוד או למצוקה במקום עבודה.
אנשים הסובלים מההפרעה הנפשית הזו מנסים להתגבר על המחשבות הטורדנית, על ידי התנהגות קומפולסיבית, שבאה לידי ביטוי ביצירת טקסים, בהתאם לכללים שהם קובעים לעצמם (שטיפת ידיים חוזרת ונשנית, בדיקה חוזרת ונשנית של הגז, הדלת והחלון, ספירה, חזרה על מילה מסוימת, משפט או שיר ועוד).
הפעולות המוטוריות ו/או החשיבתיות, החוזרות על עצמן באופן טקסי, נועדו להפחית את תחושת החרדה ואי הנעימות.

דר' אוהד הרשקוביץOCD במקום עבודה – לא חייבים להמשיך לסבול
עוד >>

חרדה חברתית במקום העבודה

חרדה חברתית הינה חרדה המתעוררת עקב הימצאות באינטראקציה עם אנשים.
היא מתאפיינת בתחושה של לחץ, מתח ועצבנות יתר במקומות בהם הפרט חושש שאדם אחר בודק, מעריך או מבקר אותו.
הפוביה החברתית נובעת, לרוב, מהיעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, חשש משיפוטיות, זלזול או דחייה.

פעולות שנראות שגרתיות עבור מרבית האנשים נחשבות כ"מאיימות" עבור אלו שסובלים מחרדה חברתית – הליכה למסעדה, השתתפות במסיבות, שיחות עם מכרים וזרים, אכילה בציבור ועוד.
הפרעות חרדה באות לידי ביטוי בדופק מואץ, רעד בידיים ובקול, הזעת יתר, בעיות במערכת העיכול, הסמקה, תחושת בלבול ובמקרים קיצוניים בדיכאון ובבעיות התמכרות (אלכוהול, סמים וכו')

נתונים סטטיסטיים מראים כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, בעוצמה כזו או אחרת.

חרדה חברתית – השלכות:
לפוביה החברתית השלכות מרחיקות לכת בתחום התעסוקתי.
היא עלולה לשבש את סיכויי הקבלה לעבודה אטרקטיבית ומכניסה כבר בשלב המיונים והראיונות. כמו כן, היא גורמת לתפקוד לקוי בשגרת היום יום בעבודה, שבאה לידי ביטוי בהיעדר שיחות עם עמיתים, בהימנעות מהשתתפות פעילה בדיונים ובישיבות, בחוסר אסרטיביות, בבידוד חברתי ועוד.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להגביל את עצמם למקומות עבודה, שאינם דורשים אינטראקציה עם אנשים או לחברות קטנות עם מעט עובדים.
באופן כללי, אנשים עם פוביה חברתית תופסים את הסביבה כמאיימת, בלתי תומכת וביקורתית ולכן, הם מבססים את ההחלטות לגבי התעסוקה המקצועית שלהם, על פי מידת האינטראקציה הישירה עם אנשים אחרים.
ההגבלות הללו מונעות מהם, למעשה, לממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלהם בתחום הקריירה והקידום האישי והמקצועי.

חרדה חברתית – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חברתיות בפרט.
מחקרים שבוצעו בתחום מעידים על אחוזי הצלחה גבוהים ומעודדים במיוחד.

טיפול CBT הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. הוא נועד לעבוד על המחשבות של הפרט, תוך התייחסות ושימת דגש על הדרך בה המטופלים תופסים את עצמם, את סביבתם ואת האינטראקציה שלהם עם קבוצות אנשים שונות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה בהרמוניה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המעוררות מצבי חרדה חברתית ("כולם מסתכלים עלי", "כולם חושבים שאני טיפש" וכו') והחלפתן במחשבות חיוביות, פרודוקטיביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי הינה ליצור (בשיתוף פעולה של המטופל) דפוסי התנהגות סתגלניים ונורמטיביים.
    במהלך הטיפול נחשף המטופל, באופן הדרגתי ומתון (על פי קצב אישי וצרכים אינדיבידואליים) לאותם מצבים חברתיים  מאיימים, במטרה להפחית את עוצמת החרדה, עד להיעלמותה המוחלטת.

חרדה חברתית הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה של האנשים הסובלים ממנה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יעיל וממוקד, יאפשר להתגבר על הפרעות חרדה ולסגל דפוסי חשיבה והתנהגות גמישים וחיוביים יותר, המעלים את סיכויי ההצלחה במקום העבודה.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית במקום העבודה
עוד >>

חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?

מרגיש פחד או חוסר נוחות, כתוצאה ממפגשים עם אנשים חדשים?

האם אתה מתחיל להזיע או לרעוד בכל פעם שאתה נאלץ לדבר מול קהל?

חושש לומר משהו טיפשי ליד אנשים אחרים?

אם כן, ככל הנראה אתה סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך, לפני ובזמן, מצבים חברתיים שונים, הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים (בעיקר אנשים זרים).
בניגוד לביישנות, החרדה החברתית גורמת לסבל, קשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים (זוגיות, קריירה וכו') ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי.
ממחקרים עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בעוצמות שונות.

סימפטומים:

אדם הסובל מפוביה חברתית חווה סימפטומים רגשיים והתנהגותיים רבים:

  • חרדה אינטנסיבית ממצבים חברתיים יום יומיים
  • הימנעות מסיטואציות חברתיות (מפגשים קבוצתיים, מסיבות וכו')
  • צורך להביא חבר למפגשים
  • חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ (וגם לאחריו)
  • פחד שאחרים יבחינו בעצבנות שלו
  • פחד שיפעל בדרכים שיביכו ו/או ישפילו אותו
  • חשש שאחרים ישפטו אותו באופן שלילי (טיפש, משעמם…)

כמו כן, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים רבים, הדומים להתקפי פאניקה:

  • דופק מואץ
  • הזעת יתר או גלי חום
  • הסמקה ותחושת בלבול
  • קלקול קיבה
  • בחילות
  • רעד בגוף ובקול
  • קוצר נשימה
  • לחץ בחזה
  • סחרחורת

גורמים:
ככל הנראה חרדה חברתית נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – מחקרים שונים הוכיחו כי קיים קשר בין התפתחות החרדה להיעדר איזון כימי במוח (שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח).
  • גורמים תורשתיים – היום הדעה הרווחת היא שיש לבסיס הגנטי מרכיב בהתפתחות חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט. (לאנשים הסובלים מפוביה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה ,מדרגה ראשונה או שנייה, הסובלים מהתופעה)
  • גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מרגישות יתר, דימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח פוביה חברתית.
  • גורמים סביבתיים – אירועים שליליים מהעבר וסגנון חיים (חרם חברתי, פגיעה באמון האישי, הגנת יתר מצד ההורים וכו') משפיעים גם הם על התפתחות החרדה החברתית.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):
CBT נחשב לכלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים ללמוד לשנות את האמונות השליליות ברמת הליבה (המשפיעות על הפרשנות המעוותות של הסביבה) ולשבור את מעגל ההימנעות (ממצבים חברתיים) המזין את עצמו.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר. אנו נבדוק את המסקנות בזמן פחד מול ההיגיון ומול הצלחות מההיסטוריה של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (על פי היכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבים חברתיים מעוררי פחד. לדוגמה – תרגול דמיוני של ראיון עבודה באמצעות משחק תפקידים, כשלב ראשוני מקדים לחשיפת המטופל להתמודדות מעשית עם מציאת עבודה, המותאמת לכישוריו.

טיפול CBT ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל מטופל ומטופל להתמודד באופן מעשי עם חרדה חברתית, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?
עוד >>