10 דרכים לזיהוי האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה

הפרעות אכילה מוגדרות כמחלה נפשית, המאופיינת בהתנהגות של אכילה חריגה.
מחקרים מראים שכחמישה אחוזים מאוכלוסיית בני הנוער בישראל סובלים מהפרעות אכילה.

להפרעות האלו יש השפעה מזיקה והרסנית בכל תחומי החיים – החל מנזקים פיזיים, דרך נזקים התנהגותיים ועד לנזקים נפשיים ורוחניים.
בניגוד לאנורקסיה (המאופיינת באיבוד משקל רציני) ולאכילה כפייתית (המאופיינת בהשמנת יתר), השינויים הפיזיים כתוצאה מבולימיה, בדרך כלל אינם נראים לעין.
יחד עם זאת, ישנה חשיבות מכרעת בזיהוי מוקדם של כלל התסמינים המאפיינים הפרעות אכילה, מעבר לשינויים החיצוניים. שכן טיפול בהפרעות אכילה, מבעוד מועד, יסייע במניעת נזקים פיזיים ונפשיים בלתי הפיכים.

במאמר זה נספר לך על 10 דרכים שיוכלו לעזור לך לזהות הפרעות אכילה:

  1. ספירת קלוריות אובססיבית – לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה יש נטייה ברורה ואובססיבית לעסוק בספירת קלוריות. בנוסף להתייחסות המוגזמת למספר הקלוריות ולאחוזי השומן בכל ארוחה, הם גם, בדרך כלל, יימנעו באופן קפדני מקבוצות מזון מסוימות.
  2. אובססיה לגבי המשקל – עיסוק יתר במשקל, במבנה הגוף ובגזרה, מאפיין אנשים הסובלים מהפרעות אכילה. אנורקסיה נרבוזה, למשל, מלווה בתחושת תמידית של משקל יתר, שאינה תואמת את המציאות.
  3. פעילות גופנית כפייתית – בשתי הפרעות האכילה הנפוצות (בולימיה ואנורקסיה) קיימת, בדרך כלל, פעילות גופנית מופרזת שמטרתה היחידה היא לשרוף קלוריות ולהפחית את משקל הגוף.
  4. דיאטה קיצונית – אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה ימשיכו לעשות דיאטה קיצונית ובלתי פרופורציונאלית גם לאחר שהגיעו למשקל היעד. גם אנשים הסובלים מהפרעה של בולימה נוטים לפצוח בצום או בדיאטה קיצונית לאחר בולמוסי אכילה.
  5. פעולות טיהור (בולימיה) – אנשים הסובלים מבולימיה (התקפי אכילה אינטנסיביים) נוהגים לבצע אקט של "טיהור" (צום, הקאה, נטילת כדורים משלשלים וכו') כדי להיפטר מעודף הקלוריות שצרכו. מי שסובל מההפרעה הזו, מבלה בחדר האמבטיה בתדירות גבוהה לאחר הארוחות
  6. הימנעות מאכילה משותפת – לרוב, מי שסובל מההפרעות האלו, נמנע מאכילה משותפת במסעדות, אירועים, מפגשים עם בני משפחה, חברים וכו'. הוא גם ישתמש בדרך כלל בתירוצים שונים – "אני לא רעב", "אכלתי לפני שבאתי" וכו' וכו'…..
  7. שינוי דרסטי במשקל – כאמור, התסמין הזה מאפיין בעיקר את האנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה או אכילה כפייתית. אך הוא בהחלט אמור להדליק נורה אדומה לקיום בעיות אכילה.
  8. דימוי עצמי נמוך – אחד המאפיינים הדומיננטיים של הפרעות אכילה הוא היעדר ביטחון עצמי או דימוי עצמי נמוך ביחס למראה החיצוני בכלל ולמבנה ומשקל הגוף בפרט. אנשים הסובלים מבעיות אכילה לא מרוצים מהמראה שלהם ומתלוננים על היותם שמנים מידי (גם אם הם מאוד רזים).
  9. דיכאון וחרדה – גם דיכאון, חרדה ותנודות קיצוניות במצבי הרוח עלולים להצביע על קיומה של הפרעת אכילה.
  10. תסמינים פיזיים – הפרעות אכילה, על כל גווניהן (אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית) מלוות בתסמינים פיזיים רבים: עייפות כרונית, שינויים במערכת העיכול, נשירת שיער, מחזור לא סדיר, צרבות, בעיות שיניים ועוד.

אם אתה (או מישהו מהקרובים אליך) סובל לפחות מחלק מהתסמינים שצוינו לעיל, כדאי לפנות לרופא להמשך בדיקה ומעקב.

טיפול באנורקסיה (או בכל הפרעת אכילה אחרת) בשיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מסייע בפתרון הבעיה מהשורש ובמניעת הישנות המחלה גם בטווח הרחוק יותר.

דר' אוהד הרשקוביץ10 דרכים לזיהוי האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה
עוד >>

מה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?

דימוי עצמי מוגדר כדרך שבה אנו תופסים ומגדירים את עצמנו.
הדימוי העצמי שלנו מתפתח, למעשה, לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך הוא דינאמי ונתון לשינוי עקב תהליכים חיצוניים ופנימיים שעוברים עלינו.

דימוי עצמי נמוך מתייחס לתחושה סובייקטיבית לגבי היכולות והכישורים שלנו בתחומים שונים. המחשבות והאמונות שיש לנו לגבי עצמנו משפיעים על ההערכה והקבלה העצמית שלנו.

מידת ההערכה העצמית היא הפער בין "העצמי האידיאלי" לבין "העצמי המצוי". ככל שהפער גדול יותר, כך הדימוי העצמי יהיה נמוך יותר.

דימוי עצמי נמוך – מאפיינים:

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של מגוון בעיות נפשיות – חרדות, פוביות, דיכאון, בעיות קשב וריכוז, הפרעות אכילה ועוד.
הערכה עצמית נמוכה קשורה בדרך כלל לתחום ספציפי בחיים – מראה חיצוני, מערכות יחסים, קריירה, לימודים וכו'. כך שמטופל יכול לסבול מדימוי עצמי נמוך בקשרים בינאישיים ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה במקום העבודה (לכן המטפלים המקצועיים חייבים לזהות את מרכיבי הדימוי העצמי של המטופל ולהתאים לו תכנית טיפול ייעודית).

בניגוד למה שרבים חושבים, דימוי עצמי נמוך  הוא לא ההיפך מ"הערכה עצמית גבוהה". בקצה השני של הסקאלה, נמצאת ה"קבלה העצמית", המאפשרת למטופל ליהנות מנקודות החוזק שלו ומכישוריו הייחודיים, ובמקביל גם לחיות בשלום עם נקודות החולשה, הטעויות והכישלונות.

דימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:


טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשר למטופלים הסובלים מדימוי עצמי נמוך לזהות את המחשבות השליליות, הטורדניות, הביקורתיות והבלתי רציונאליות ולהחליף אותן במחשבות חיוביות וריאליות, התואמות למציאות.
ההתמודדות עם המחשבות השליליות מאפשרת למטופלים לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בהם, לקבל בהבנה את נקודות החולשה ולהימנע משיפוטיות יתר ומביקורתיות, המובילות להערכה עצמית נמוכה.

דוגמאות למחשבות שליליות, איתם מתמודדים המטופלים במהלך הטיפול:

  •        אני לא מספיק מוכשר
  •        אני נחות, לא שווה או פגום, בהשוואה לאנשים אחרים
  •        אני מכוער/אני שמן
  •        אני טיפש
  •        אני כישלון
  •        לא אוהבים אותי
  •       אני שונא את עצמי

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה, בהרמוניה:

  •        טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות השליליות, הגורמות לדימוי עצמי נמוך והחלפתן במחשבות חיוביות ופרודוקטיביות. המטרה לאפשר למטופל להחליף את רכיבי ההערכה העצמית הנמוכה, המעכבים צמיחה והתפתחות, ב"קבלה עצמית". המטפל יוכיח למטופל, בהדרגה, כי המחשבות השליליות הראשוניות שלו שגויות ובלתי מבוססות.
  •        טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי יתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות שנוצרו עקב הדימוי העצמי הנמוך בדפוסי התנהגות סתגלניים ופרודוקטיביים. הטיפול כולל חשיפה למצבים "מאתגרים" המעוררים דימוי עצמי נמוך, במטרה לאפשר למטופל להתמודד עם הקשיים, הלכה למעשה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי ותכליתי, המאפשר לכל מטופל להתמודד עם שורש הבעיה שגרמה לדימוי עצמי נמוך, כדי שיוכל לשפר את איכות חייו ולהצליח בכל תחומי החיים.

דר' אוהד הרשקוביץמה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?
עוד >>

סימפטומים של התקפי חרדה – מאמר ניפוץ המיתוסים הגדול

הפרעות חרדה מוגדרות כתחושות מופרזות של דאגה, פחד או חרדה בלתי רציונאליים ובלתי מציאותיים, מאירועים וממצבים שונים. על פי הערכות סטטיסטיות, שכיחותן באוכלוסייה נעה בין 10% – 5%, כאשר עוצמתן משתנה מחולה לחולה. במאמר זה נספר לכם על הסימפטומים האופייניים להתקפי חרדה ועל דרך הטיפול האפקטיבית בתופעה הטורדנית, הפוגעת באיכות חייהם של שכבות רבות באוכלוסייה

דר' אוהד הרשקוביץסימפטומים של התקפי חרדה – מאמר ניפוץ המיתוסים הגדול
עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך בזמן חיפוש עבודה

פיטורים גורמים, בדרך כלל, למשבר נפשי המתבטא בפגיעה משמעותית וניכרת בביטחון העצמי.
על פי מחקרים שונים שבוצעו בתחום, מדובר במשבר הדומה באופיו ובעוצמתו למשבר של אובדן אדם קרוב.
תחושת הכאב, התסכול והכעס כתוצאה מאובדן מקום עבודה הינה טבעית לחלוטין, אך יחד עם זאת, יש הרבה דברים שניתן לעשות, כדי להמשיך לשמור על שליטה מלאה ולא פחות חשוב, על מצב רוח טוב.

במאמר זה נספר לכם איך התמודדות יעילה עם ביטחון עצמי נמוך תאפשר לכם להפוך את איום המשבר להזדמנות.

פיטורים – השלכות:
עבור רובינו, יציאה לעבודה על בסיס יום יומי, היא הרבה יותר מפרנסה. העבודה מתווה לנו מסלול בחיים ומאפשרת לנו להגיע להגשמה עצמית, למימוש הפוטנציאל האישי ולשביעות רצון כללית. מסיבה זו, לאובדן מקום עבודה יש השלכות רבות, הבאות לידי ביטוי בתחומים שונים:

  • פגיעה בדימוי העצמי וחוסר ביטחון – הקשר ההדוק בין מקום העבודה להישגים האישיים שלנו בפן המקצועי, מסביר מדוע הפיטורים גורמים לדימוי עצמי נמוך והעדר הערכה עצמית. שיפור ביטחון עצמי הכרחי לפתיחת דף חדש בקריירה המקצועית.
  • פגיעה בזהות המקצועית – מקום העבודה מעניק לנו תחושת השתייכות וזהות מקצועית ברורה ומוגדרת. הפיטורים גורמים, מן הסתם, לתחושת בלבול ולטשטוש הגבולות.
  • שיבוש בחיי השגרה וסדר היום – פתאום אין בשביל מה לקום בבוקר. אין מטרות מוגדרות וכל סדר היום משתבש.
  • פגיעה באינטראקציה החברתית עם עמיתים לעבודה – מקום העבודה מספק ומייצר עבורנו חיי חברה פרודוקטיביים ופעילים. אובדן מקום העבודה משבש גם את האינטראקציה הישירה והאינטנסיבית עם חברי הצוות והעמיתים לעבודה.


רכישת כלים מעשיים לחיפוש עבודה יעיל:

כאמור, תחושות של פחד, צער וכעס הן טבעיות, אך חשוב ללמוד להתגבר עליהן ולנתב את האנרגיות והמאמצים לבניית קריירה חדשה ומשגשגת.

  • גישה חיובית – ממחקרים שבוצעו בתחום, עולה כי מובטלים שהמשיכו להזדהות עם החברה ו/או המעסיק, דווחו על דימוי עצמי גבוה יותר. גישה אופטימית מאפשרת לפתוח דף חדש ולא "להיתקע" בעבר.
  • הימנעות מהאשמה עצמית – עיסוק יתר בהאשמה עצמית גורר למחשבות שליליות ולפגיעה בביטחון העצמי. הכנת רשימה של תכונות חיוביות תסייע בהתמודדות עם הבעיה.
  • תמיכה חברתית – כמו בכל תקופה מאתגרת בחיים, חשוב להיעזר בבני משפחה ובחברים קרובים, כדי לקבל תמיכה, אמפתיה, עידוד ופרגון להמשך הדרך.
  • ניצול יעיל של הזמן – מומלץ לנצל את הזמן הפנוי למשימות מאתגרות ומספקות – תרומה לקהילה, תכנון הקריירה העתידית, למידה מעשית, פיתוח תחביבים ועוד.
  • חיפוש עבודה יעיל וממוקד – חשוב, כמובן, למקד את מרבית האנרגיות והמשאבים לבניית הקריירה העתידית – ייעוץ וליווי מקצועי (באם יש צורך), חיפוש אפקטיבי במאגרים הרלוונטיים, הסתייעות בקולגות, חברים, מכרים ובני משפחה וכו'

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול CBT  מסייע בהתמודדות עם קשת רחבה של בעיות, כולל אובדן מקום עבודה.
מטרת הטיפול היא לשנות דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים ולהחליפם במחשבות חיוביות וסתגלניות. כמו כן, הטיפול מעניק כלים מעשיים להתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים ומעוררי חרדה (במקרה הזה פיטורין ו/או חיפוש מקום עבודה חדש).

אין ספק כי פיטורים הם חוויה לא נעימה, אך יחד עם זאת, חשוב לזכור שזה לא סוף העולם.
הקניית כלים פרודוקטיביים תסייע לכל אחד ואחד להתגבר על המשבר ולפתוח דף חדש ורענן יותר בתחום המקצועי.

דר' אוהד הרשקוביץכיצד ניתן להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך בזמן חיפוש עבודה
עוד >>

חרדת נטישה – לא רק אצל ילדים!

חרדת נטישה (או חרדת פרידה) מוגדרת כפחד קיצוני ולא פרופורציונאלי הנובע מפרידה של הפרט ממושא רגשי כלשהו (אדם קרוב כמו בן זוג או הורה, בית, חפץ ועוד).
חשוב להפריד בין חרדת נטישה המופיעה בקרב תינוקות (מגיל 8 חודשים עד גיל 3) ומוגדרת כחרדה ראשונית, המהווה שלב התפתחותי חשוב, לבין חרדת נטישה שניונית, המופיעה בגיל מבוגר יותר.
החרדה נחשבת להפרעה, באם היא פוגעת בתפקוד התקין של הפרט.

חרדת נטישה – גורמים:
החוקרים סבורים שחרדת נטישה הינה תוצר של מכלול גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי בגוף (רמות נמוכות של סרוטונין ונוראדרנלין) גורם לדיכאון ולהפרעות חרדה שונות.
  • גורמים תורשתיים – ילדים להורים הסובלים מהפרעות חרדה נמצאים בקבוצת סיכון גדולה יותר ללקות בחרדת נטישה.
  • טראומה אישית –  חרדה אצל ילדים או מבוגרים עלולה להתפתח עקב טראומה אישית (מוות של אדם קרוב, פרידה כואבת, גירושים ועוד).

לא כל אדם שחווה אובדן, יסבול בהכרח מחרדת נטישה.  לעומת זאת, ישנם אנשים העלולים לפתח חרדה, גם אם לא חוו טראומה או אובדן. ההבדלים נובעים מהעובדה שכל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה לסיטואציות דומות.

באופן כללי, לאנשים הסובלים מחרדת נטישה  יש נטייה:

  • לפתח חוסר אמון באנשים
  • לסבול מחרדה ומחוסר ביטחון
  • להיות תובעניים במערכת היחסים
  • להיות תלותיים ופחות עצמאיים מבחינה רגשית

חרדת נטישה – סימפטומים:
בעוד שהתסמינים של חרדת נטישה בקרב ילדים הם יותר פיזיים (כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות), אצל מבוגרים הם יותר התנהגותיים (כעס, עצבנות יתר, תוקפנות ובמקרים קיצוניים גם אלימות)
החרדה עלולה להופיע בעוצמות שונות (מדאגנות מופרזת ועד לחרדה בלתי נשלטת) ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים

חרדת נטישה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT):
CBT הינו כלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט. הוא הוכח כאפקטיבי לאיתור ושינוי דפוסי התנהגות לקויים.
המטפל מערב באופן אקטיבי את המטופל בתהליך בניית התכנית הטיפולית.
אחד היתרונות הדומיננטיים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נעוץ בעובדה שהמטופל מקבל כלים פרקטיים להתמודדות אפקטיבית עם סיטואציות מאתגרות ומעוררות חרדה. וזאת במטרה למגר את הסימפטומים הנלווים, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה השליליים והמעוותים ובהחלפתם במחשבות חיוביות, התואמות למציאות. הנחת הבסיס בטיפול היא ששינוי החשיבה יוביל, בסופו של דבר גם לשינוי ההתנהגותי הרצוי.
  • טיפול התנהגותי – בשלב הזה יתמקד הטיפול בהחלפת דפוסי התנהגות שליליים ולא רצויים בדפוסי התנהגות נורמטיביים, מציאותיים וסתגלניים יותר.
    קצב הטיפול מותאם לאופי וליכולות האישיות של כל מטופל ומטופל

חרדת נטישה עלולה לפגוע בזוגיות ולשבש את התפקוד היום יומי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, ממוקד ותכליתי יאפשר לכל אחד מהמטופלים להתגבר על החרדה ולנהל חיי שגרה אופרטיביים ותקינים.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת נטישה – לא רק אצל ילדים!
עוד >>

תקופת החגים – כיצד ניתן להימנע מהתקפי חרדה בחגים

הפרעות חרדה מתאפיינות בתחושות פחד או בהלה עזים וקיצוניים, המלוות הן בתסמינים פיזיים והן בתסמינים נפשיים. התקפי החרדה שחווה החולה קשורים, בדרך כלל, לחשיפה לגורם הגירוי (לדוגמה – אדם הסובל מאגורפוביה סובל מהתקף חרדה כשהוא נחשף למקומות פתוחים והומי אדם). האם בחגים ישנה השפעה על חרדה?

דר' אוהד הרשקוביץתקופת החגים – כיצד ניתן להימנע מהתקפי חרדה בחגים
עוד >>

תסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה

חרדת נהיגה שייכת למשפחת הפרעות חרדה מצביות (מצבים אמוציונאליים זמניים המתעוררים כתגובה לסיטואציה מפחידה ומאיימת, כדוגמת חרדת בחינות, חרדת טיסות, חרדת מעליות, חרדת נהיגה ועוד).

על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדת נהיגה, בעוצמה כזו או אחרת. עוד מראים הנתונים כי החרדה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר ובקרב אנשים שחוו תאונת דרכים, במישרין או בעקיפין.

החרדה עלולה להתפתח בסיטואציות ספציפיות – נהיגה בלילה, נהיגה בגשם, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגה באזור לא מוכר ועוד.
כמו כן, היא עלולה להתפתח גם במצבים ספציפיים הקשורים לנהיגה עצמה – חרדת נהיגה מפניות, חרדת נהיגה ממעבר נתיבים, חרדת נהיגה מנסיעה במהירות גבוהה וכו'.
החרדה עלולה להופיע, באופן פתאומי, במהלך נהיגה או טרם תחילת הנסיעה בפועל.

חרדת נהיגה – גורמים:

  1.  תאונות דרכיםבמקרים רבים החרדה מתפתחת כחלק מפוסט טראומה הקשורה למעורבות ישירה או עקיפה בתאונת דרכים.
  2.  פוביה ספציפית – החרדה עלולה להתפתח גם כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או לפוביה ספציפית (אגורפוביה, קלאוסטרופוביה ועוד).

חרדת נהיגה – סימפטומים:

התסמינים של חרדת נהיגה באים לידי ביטוי בשלושה מישורים:

  • תסמינים פיזיים – תסמינים הזהים לתסמינים של חרדות אחרות: רעידות, הזעה מוגברת, דופק מהיר, קשיי נשימה, כאבי חזה, תחושת בלבול, קשיי אוריינטציה ועוד
  • תסמינים מחשבתיים – קשיי ריכוז, קשיי זיכרון ומחשבות קטסטרופאליות ("אני אעשה תאונה", "אני אתנגש במכונית אחרת", "אני אפגע במישהו"…. וכו').
  • תסמינים התנהגותיים – תסמינים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות קיצונית, העלולה לגרום לנזקים: סטיות חדות, בלימות פתאומיות וכו'. כמו כן, אנשים הסובלים מהחרדה נכנסים למעגל של הימנעות, שמחד גיסא, גורם רק לרגיעה זמנית ומאידך גיסא מחמיר את הבעיה עצמה.
    ההימנעות פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי (קושי להגיע למקום העבודה, אי יכולת לנסוע למשפחה, לחברים, לטיולים וכו'). אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מפתחים תחושת בושה ומבוכה ותלות מעיקה באנשים חיצוניים או בתחבורה ציבורית.

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
הספרות המחקרית הוכיחה כי טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נהיגה בפרט על ידי גישת ה- CBT נחשב ליעיל ביותר.
מטרת הטיפול היא להפחית את החרדה והסימפטומים הנלווים לה, עד שהמטופל יחזור לתפקד באופן עצמאי ונורמטיבי בכביש.
מדובר בטיפול קצר מועד, אפקטיבי ומכוון מטרה, המחולק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות והשליליות, המעוררות חרדה במטרה להחליפן במחשבות חיוביות, התואמות למציאות
  • טיפול התנהגותי –כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת (על פי הצרכים והיכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבי נהיגה מעוררי חרדה. תכנית הטיפול נקבעת ביחד עם המטופל ומטרתה להפחית בהדרגה את תגובות החרדה, עד להיעלמותן המוחלטת.

אין סיבה להמשיך לסבול מחרדת נהיגה!
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, אקטיבי וממוקד, יאפשר לכל אחד ואחד מאיתנו ליהנות מנסיעה רגועה, שלווה ונטולת פחדים.

דר' אוהד הרשקוביץתסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה
עוד >>

מהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המשתייכת לקבוצת הפרעות חרדה.
היא באה לידי ביטוי בפחד ממקומות פתוחים, ציבוריים והומי אדם.

כיום מקובל להניח כי האגורפוביה מהווה סיבוך של התקף פאניקה שעלול להתעורר, ללא התראה מוקדמת, במקום ציבורי בו קשה לקבל עזרה ו/או לצאת.
אנשים הסובלים מאגורפוביה מפחדים לשהות במקומות ציבוריים, במיוחד איפה שיש התאספות המונית של אנשים (קניונים, מרכזים מסחריים, רכבות, אוטובוסים וכו')
מובן שהפחד הוא לא מציאותי, לא רציונאלי וחסר פרופורציה לגבי אמיתות הסכנה שנשקפת לחולה.
ניתן להבחין בין דרגות חומרה שונות של המחלה, כאשר אגורפוביה מתונה באה לידי ביטוי בפחד לצאת מן הבית לבד ואילו אגורפוביה קיצונית מתבטאת בהסתגרות מוחלטת בבית ולעיתים גם בפחד לצאת מהחדר, ללא ליווי של אדם מוכר.
חשוב להדגיש כי אגורפוביה היא לא ההיפך מקלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) – בבסיס ההפרעה עומד הפחד להיתפס במבוכה עם התקף פאניקה מחוץ לבית (מה שלא סביר שיקרה בתוך כותלי הבית).
על פי הערכות סטטיסטיות, כ- 6% – 2% מהאוכלוסייה לוקים במחלה (התופעה שכיחה פי שניים בקרב נשים).
אחוז גבוה מהאנשים הלוקים באגורפוביה סובלים מהפרעות נפשיות נוספות, כגון דיכאון ו- OCD.
למחלה נלווים גם תסמינים פיזיים של התקפי פאניקה והפרעות חרדה: דופק מהיר, נשימות מהירות, בחילות, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי חזה, הזעת יתר ועוד.

אגורפוביה – גורמים:
מחקרים מלמדים כי המחלה נגרמת בדרך כלל משילוב של מספר גורמים:

  • נטייה גנטית – כיום מקובל לחשוב כי לאנשים המפתחים הפרעות חרדה כלשהן יש נטייה גנטית או ביולוגית לכך (רגישות יתר במערכת העצבים ועוררות יתר לגירויים).
    מספר מחקרים מצאו קשר בין אגורפוביה לקשיים בהתמצאות מרחבית. ההנחה היא שמקומות הומים גורמים לאנשים הסובלים מהתמצאות מרחבית לקויה, פחד ובלבול.
  • השפעות סביבתיות
  • מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין צריכה ממושכת של תרופות הרגעה ותרופות שינה לאגורפוביה.
  • חוויות קשות מהעבר עלולות לגרום להפרעה. פעמים רבות אנשים מקשרים בין החוויה הטראומטית למקום בו היא התרחשה (אוטובוס, קניון וכו').אותם אנשים מאמינים כי ההימנעות מהגעה לאותו מקום, תכחיד את התקף החרדה.
  • גורמים התנהגותיים – גם טראומות ילדות וחוויות קשות ומודחקות עלולות לגרום בשלב מסוים בחיים להפרעה (מלחמה, פיגוע, התעללות וכו')

אגורפוביה – טיפול:
מחקרים רבים הוכיחו ששיטת CBT היא הכי אפקטיבית לטיפול בחרדות בכלל ובאגורפוביה בפרט (במקרים קיצוניים מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי)
השיטה מתבססת על ההנחה כי חרדות וקשיים רגשיים הם תולדה של אימוץ דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות מגבילים, בלתי מסתגלים ולעיתים גם מזיקים.
מטרת הטיפול היא לשנות את אותם דפוסים לקויים ולהתאימם למציאות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי שמטרתו לזהות את דפוסי החשיבה הטורדניים ולהחליפם בדפוסי חשיבה חיוביים וריאלים יותר.
  • טיפול התנהגותי ששם דגש על רכישת דפוסי התנהגות אלטרנטיביים ועל התמודדות מעשית עם מצבים מעוררי פאניקה. המטופל נחשף בהדרגה למקומות שמעוררים חרדה, עד שהוא מצליח להתגבר על התקפי הפאניקה. חשוב להדגיש כי תהליך הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל

לטיפול בהפרעות חרדה באמצעות CBT, יש אחוזי הצלחה גבוהים. הוא נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי, מכוון מטרה ומותאם לצרכים האינדיבידואליים של המטופל. היתרון היחסי והדומיננטי של השיטה בא לידי ביטוי בעובדה שהיא מאפשרת התמודדות עם סיטואציות מאתגרות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

דר' אוהד הרשקוביץמהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?
עוד >>