חרדת טיסות – לא חייבים להמשיך לסבול…

חרדת טיסות (אירופוביה) מוגדרת כחרדה ספציפית או ייחודית השייכת למשפחת הפוביות (פוביה הקשורה לאירועים או מצבים ספציפיים – טיסה, נסיעה במנהרות, הימצאות במעלית ועוד).
רובנו עלולים להרגיש מתח ואי נוחות בעקבות חווית הטיסה. ברם, פוביה מטיסה היא מצב קיצוני של חרדה המוביל למצוקה רגשית קשה (התקף פאניקה לפני ובמהלך הטיסה) ולבעיית תפקוד משמעותית (סירוב לטוס לצרכי עבודה, מפגשים משפחתיים וכו').
בעידן הגלובליזציה המודרני, המאופיין  באפשרויות תעסוקה מעבר לים, נסיעות, טיולים ונדידה של קרובי משפחה בין היבשות, חרדת טיסות בהחלט עלולה להפוך למגבלה.
על פי מחקרים שבוצעו בתחום, חרדת טיסות פוגעת בכ-עשרה עד ארבעים אחוז מהאוכלוסייה.
עבור אותם אנשים הטיסה מהווה חוויה של "פחד מוות", הגורמת לגוף להיכנס למצב של "שיתוק" או "קיפאון".
הבשורה הטובה היא שניתן לטפל בחרדת טיסות ואף להתגבר עליה

מהם הגורמים לחרדת טיסה?

  • טראומות מהעבר – חוויה שלילית מטיסות קודמות (כיסי אוויר, סערות או חלילה, תאונות אוויריות) גורמת לטראומה ולחרדה מהתנסות חוזרת.
  • אירועי טרור אוויריים, חטיפת מטוס או פיגוע – אירועי טרור אוויריים, כדוגמת אירוע הטרור של ה- 11.9 יצר והגביר חרדה בקרב אנשים רבים בארץ ובעולם.
  • השפעת הסביבה הקרובה – חרדת הטיסה עלולה להתפתח, עוד מתקופת הילדות, כתוצאה מהפנמת הפחד של הסביבה הקרובה (בדרך כלל הורים).
  • פחדים עקיפים – לעיתים קרובות, חרדת טיסה היא חלק מבעיה פסיכולוגית או פחד אחר:
  • התקפי חרדה – אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, פוחדים לשהות במקום, שלא יוכלו להיחלץ ממנו בקלות או לקבל בו עזרה מיידית. מטוס הוא אחד מהמקומות הללו, העלולים לעורר חרדה.
  • קלסטרופוביה –פחד מטיסה יכול להיות גם חלק מהפרעת קלסטרופוביה, שהינה פחד ממקומות סגורים. אנשים אלו יחששו מלשהות במטוס, בשל היותו מקום סגור. כמו כן, חרדת הטיסות יכולה לנבוע מאגורפוביה (פחד ממרחבים פתוחים וממקומות הומי אדם).
  • פחד מטביעה – ישנם אנשים שהפחד שלהם מטיסה, נובע בעצם מהפחד מהתרסקות, המסתיימת בטביעה אל תוך מימי האוקיינוס.
  • חוסר שליטה – לעיתים חרדת הטיסה נובעת מהמשמעות של היעדר שליטה במטוס (התחושה שאם הם היו מטיסים את המטוס, השליטה הייתה חוזרת אליהם והם לא היו מפחדים).

מהם הסימפטומים של חרדת טיסה?
פחד טיסה בא לידי ביטוי בחרדה קיצונית לפני טיסה, במהלך טיסה או בהימנעות מוחלטת מטיסה
האדם הלוקה בחרדה, עלול לפתח סימפטומים של מצוקה רגשית – זיעה קרה, דפיקות לב מואצות, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן, בחילות, הקאות, תחושת חנק, יובש בפה וכו'.

טיפול בחרדת טיסה – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח מבחינה מחקרית ככלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדת טיסה בפרט.
המטרה היא לשנות את דפוסי החשיבה, הקשורים לבעיה ולחשוף את המטופל, בהדרגה, למצבים מעוררי חרדה, על מנת שילמד להתמודד איתם ולהתגבר עליהם בטווח המיידי והרחוק יותר.
הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות והרגשות השליליים, שמעוררים את החרדה מטיסות ("טיסה היא דבר מסוכן מאוד", "בטוח יקרה לי משהו בטיסה" ועוד) ובהחלפתם במחשבות רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – טיפול התנהגותי נועד לחשוף את המטופל, בהדרגה (בהתאם ליכולות ולקצב האישי שלו) למצבים מעוררי חרדה, תוך כדי רכישת טכניקות יישומיות להתמודדות עם מצבים מאתגרים. כך, בהתחלה יתבקש המטופל לצפות בתמונות של מטוסים או בסרטים, לשהות בשדה תעופה, עד שיוכל להתמודד בפועל עם טיסות אמיתיות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת טיסה, הינו טיפול קצר מועד (עשר עד עשרים מפגשים), פרודוקטיבי, מכוון מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת טיסות – לא חייבים להמשיך לסבול…
עוד >>

צורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?

הצורך להיות בשליטה על חיינו, הינו צורך טבעי, אבל כשאנו מרגישים צורך גם לשלוט על האנשים מסביבנו ולכפות עליהם, פעם אחר פעם את דעתנו, אזי מדובר בהפרעה נפשית, שדורשת התערבות טיפולית.
ההפרעה הזו מזוהה פעמים רבות עם הפרעות נוספות, כדוגמת OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), פרפקציוניזם, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה (חרדת נהיגה, חרדת טיסה וכו') התמכרות לעבודה (workaholic), קשיים ביצירת קשרים חדשים ועוד.

אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינות אנשים עם צורך בשליטה היא הפחד להיפגע על ידי הסביבה. הם מאמינים שיוכלו להגן על עצמם אם יהיו בשליטה מלאה על כל תחומי החיים שלהם ובכל הקשרים שהם ייצרו עם סביבתם, כולל הקשר הזוגי והאינטימי. הם, כמובן, יפחדו לחשוף את נקודות התורפה שלהם.
ככל שהאדם מרגיש צורך גדול יותר בשליטה, כך יש לו יותר פחדים רגשיים.

כיצד מתפתח הצורך בשליטה בקרב אנשים?

  • היעדר חום ואהבה מהסביבה הקרובה (הורים) בתקופת הילדות יוצר תחושה של סכנה קיומית. הפחד הזה גורם להדחקה ולהימנעות מחשיפת רגשות ולבניית צורך תמידי בשליטה כדרך להתמודד עם "הסכנה הקיומית".
  • הפרעה של צורך בשליטה היא בדרך כלל תולדה של הפרעת חרדה. אדם עם צורך בשליטה מפחד מכישלונות בלימודים, בעבודה, במערכת היחסים ובכל תחום אחר בחיים. על מנת שהפחד לא יכריע אותו, הוא ינסה להיות בשליטה מלאה על כל האנשים הסובבים אותו.

אדם עם צורך בשליטה מסגל לעצמו תכונות אופי, המקשות על יצירת קשרים חברתיים, על כל גווניהן (קשרים בינאישיים, קשרי עבודה וכו') – הוא מפתח גישה בלתי מתפשרת, הוא לא מסוגל לנהל משא ומתן, הוא לא מקבל חולשות של אנשים אחרים והוא ביקורתי מאוד הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו.

צורך בשליטה – השלכות:
ההשלכות ותופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה מההפרעה של צורך בשליטה באות לידי ביטוי, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי:

  • צורך תמידי להיות בשליטה גורם לגוף להיות דרוך ומוכן לסכנה – המתחים המצטברים גורמים לכאבי שרירים, כאבי ראש, הפרעות במערכת העיכול ולבעיות בריאותיות נוספות.
  • צורך בשליטה גורם להתנהגות כפייתית, תבניתית ולא פרודוקטיבית.
  • אנשים עם צורך בשליטה הם אנשים בודדים, שלא מסוגלים ליצור קשרים חיוביים. יתרה מכך, אנשים נוטים להתרחק מהם, כיוון ששהייה בסביבתם מעוררת מתחים, חרדות ותחושות לא נעימות.
  • אנשים הסובלים מההפרעה אף פעם אינם מרוצים או מסופקים.
  • צורך בשליטה במצב מוקצן ובלתי פרופורציונאלי עלול לגרום להפרעות אכילה קשות, כדוגמת אנורקסיה או בולימיה, המסכנות חיים.

צורך בשליטה – איך מתמודדים?

  • בניית הערכה עצמית ומודעות עצמית מהווה את הבסיס לטיפול בהפרעה של צורך בשליטה.
  • קבלת השראה ממנהיגים מפורסמים ומוצלחים שניהלו בדרך שיתופית ולא פחדו להאציל סמכויות, תאפשר רכישת מיומנויות ניהול פרודוקטיביות יותר.
  • תרגילי נשימה והרפיה להרגעת הגוף והנפש יסייעו למיתון התגובות והתחושות השליליות, שמתעוררות באינטראקציה עם אחרים. (מומלץ לנסות לסגל דיבור איטי ומאופק שיסייע להתמודדות עם הצורך בשליטה)
  • הדרך היעילה והבטוחה להתמודדות עם ההפרעה היא קבלת טיפול מגורם מוסמך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי וממוקד מטרה. הטיפול מתמקד בשיפור הביטחון העצמי וההערכה העצמית ובהפחתה של הצורך בשליטה והנטייה לפרפקציוניזם. הוא מתחלק לשני שלבים:
  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והמגבילות, המעוררות את הצורך בשליטה והחלפתן במחשבות חיוביות, המבוססות על ידע, דעות ורציונאל.
  • טיפול התנהגותי – בחינת ההשערות והמחשבות החדשות, הלכה למעשה. האם כדאי לפעול על פי ההיגיון או על פי הפחדים? האם הפחדים באמת מתממשים, מה המחיר של המצוקה הנפשית? וכו'. המטפל מסייע למטופל לרכוש דפוסי התנהגות סתגלניים גם באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך.

צורך בשליטה הוא הפרעה נפשית, יחסית נפוצה, שפוגעת הן באדם שסובל ממנה והן בסביבתו הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע בהתמודדות עם ההפרעה ובבניית אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר.

דר' אוהד הרשקוביץצורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?
עוד >>

מהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?

חרדת נטישה מוגדרת כפחד קיצוני ובלתי פרופורציונאלי מכל מה שקשור לפרידה או עזיבה של אדם משמעותי בחייו של האדם (אם, אב, בן זוג ואפילו בעל חיים או חפץ יקר).

למעשה, כולנו תלויים רגשית באובייקט מסוים וחשים פחד נטישה, באופן כזה או אחר, אך במידה ומופיעה חרדה קיצונית, הפוגעת בתפקוד, במערכות יחסים ובאיכות החיים, נדרשת התערבות טיפולית.
חשוב להפריד בין חרדת נטישה בגילאים שונים ובשלבים התפתחותיים שונים, שכן פחד מפרידה מהורים בגיל הרך (גיל 8 חודשים עד לגיל הגן) נחשב לתופעה נורמאלית לחלוטין.

מהם התסמינים של חרדת נטישה?

  • חרדה קיצונית שאינה קשורה לגיל או לשלב ההתפתחותי.
  • קושי להירדם לבד.
  • פחד להישאר לבד בבית או בכל מקום אחר.
  • סיוטים חוזרים ונשנים לגבי פרידות ונטישות של אנשים קרובים.
  • הימנעות ממשחקים משותפים עם חברים, עקב הפחד להיפרד מההורים (בקרב אוכלוסיית הילדים).
  • ילדים הסובלים מחרדת נטישה מפחדים שיקרה משהו קיצוני שיגרום להפרדה (חטיפה, הליכה לאיבוד וכו').
  • פחד קיצוני מפני סיטואציות של לינה זמנית מחוץ לבית.
  • סימפטומים פיזיים של חרדה כללית: דופק מואץ, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות ועוד.
  • על מנת שההפרעה תאובחן כחרדת נטישה, הסימפטומים אמורים להימשך לפחות ארבעה שבועות ברצף.
  • הסימפטומים יובילו לפגיעה משמעותית בתפקוד היום יומי (קריירה, זוגיות, לימודים, קשרים חברתיים וכו').
  • לעיתים חרדת נטישה מלווה בדיכאון.

מהם הגורמים לחרדת נטישה?

הפרעות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט, אינן נובעות, בדרך כלל מסיבה אחת, אלא מאינטראקציה של כמה סיבות:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי של סרטונין ונוראדרנלין במוח גורם להפרעות חרדה וביניהן, חרדת נטישה.
  • גורמים תורשתיים – מחקרים מלמדים כי ילדים ובני נוער להורים הסובלים מחרדת נטישה, נוטים לסבול יותר מההפרעה הטורדנית הזו.

 גורמים סביבתיים

  • ילדים שגדלו בצילם של הורים ביקורתיים או אסרטיביים מדי עלולים לפתח בבגרותם תלות בלתי פרופורציונאלית באובייקטים אחרים.
  • טראומה פיזית או נפשית בילדות ובבגרות (מוות של אדם קרוב, התעללות מינית, גירושים וכו') עלולים ליצור חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, תלות רגשית והפרעת חרדת נטישה.
  • הורים הנוקטים בגישה קיצונית של דאגנות יתר כלפי הסביבה עלולים "להעביר" לילדיהם  את החרדות הבלתי פרופורציונאליות האלו.

טיפול בחרדת נטישה – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט, באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב לאחד הטיפולים האפקטיביים והמוצלחים ביותר.
מטרת הטיפול היא להקנות כלים פרקטיים להתמודדות יעילה עם הפרעת החרדה, על מנת ליצור שינוי חיובי באופן מהיר ומיידי.
נקודת המוצא של הטיפול היא שההתנהגות של בני אדם נלמדת ומעוצבת ולכן ניתן לשנות אותה על ידי שינוי דפוסי החשיבה והרגשות.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את התחושה של חרדת הנטישה, והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי שם דגש על החלפת דפוסי ההתנהגות השליליים (הימנעות ממפגשים חברתיים ומיציאה מכותלי הבית, בניית מערכת יחסית תלותית וכו') בדפוסי התנהגות חיוביים וסתגלניים יותר. הטיפול כולל הקניית טכניקות הרפיה ודמיון מודרך להתמודדות יעילה עם החרדה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם בעיות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט הינו טיפול קצר מועד, יעיל וממוקד מטרה. חשוב להדגיש שקצב הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל. מחקרים שבוצעו בתחום הוכיחו את יעילותו של הטיפול בכל מה שקשור להפרעות חרדה למיניהן.

דר' אוהד הרשקוביץמהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?
עוד >>

10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים

חרדת מבחנים ( או "חרדת ביצוע") הינה פוביה, השייכת למשפחת הפרעות החרדה.

באופן טבעי, מבחנים מעוררים פחד או חרדה, במידה מסוימת,  אצל כולנו. יתרה מכך, לחץ מתון לפני בחינה נחשב לחיובי, שכן הוא מניע אותנו ללמידה ולתרגול.

חרדת מבחנים, על פי ההגדרה הפסיכיאטרית, לעומת זאת, פוגעת בנו בהיבט הפיזי, הרגשי וההתנהגותי ומונעת מאיתנו לממש את היכולות האובייקטיביות שלנו.
על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עשר אחוזים מהאוכלוסייה, סובלים מחרדת מבחנים (התופעה שכיחה בעיקר בקרב מתבגרים וסטודנטים).

 במאמר זה ריכזנו עבורכם 10 טיפים יעילים, שיסייעו לכם להתגבר על חרדת בחינות:

  1. הרגלי למידה נכונים – לעיתים קרובות, הרגלי למידה לקויים, עלולים להשפיע על ההישגים של התלמיד ועקב כך לגרום לחרדת בחינות. הרגלי למידה טובים כוללים ניהול נכון של הזמן, שינון החומר הנלמד, אבחנה בין עיקר לטפל, תרגול רב של מבחני בית, בדרגות קושי שונות ועוד. חשוב לטפח הרגלי למידה נכונים כבר מגיל צעיר. עם זאת, ניתן לשפר אותם גם בהמשך, באופן עצמאי או באמצעות סיוע מקצועי (טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת בחינות טומן בחובו גם הקניית טכניקות ללמידה נכונה ופונקציונאלית).
  2. גישה אופטימית – חשוב לפתח גישה אופטימית כבר בשלבי הלמידה למבחן.
    שכנעו את עצמכם שאתם מסוגלים ללמוד את החומר היטב ולהצליח במבחן, הפנימו שכישלון אינו מדד לחוכמה ושניתן ללמוד מטעויות על מנת לשפר הישגים בעתיד. גישה חיובית כזו, תאפשר לכם לקחת דברים בפרופורציות וכך גם להוריד את רמת החרדה באופן ניכר. ניתן לחזור על משפט נגד פרפקציוניזם בזמן הלימוד והמבחן: "אני רוצה מושלם, אבל אני צריך רק מספיק טוב".
  3. תנאים פיזיים ללמידה – חשוב להקפיד על תנאי סביבה פיזיים מתאימים ונוחים: למידה בסביבה נטולת גירויים ורעשים, ישיבה על כיסא פונקציונאלי, הימנעות מהסחות דעת (שיחות טלפון, משחקי מחשב) ועוד.
  4. הכנת הגוף למבחן – הכנה ראויה של הגוף לפני אתגר הבחינה, תסייע לכם להיות רעננים ונמרצים יותר. ההכנה הפיזית כוללת: פעילות ספורטיבית משחררת ערב לפני המבחן (ריצה או הליכה קצרה למשל), שינה טובה ורצופה, ארוחת בוקר קלה ונשנושים למבחן עצמו.
  5. הגעה מוקדמת – מומלץ להגיע לפני הזמן למקום הבחינה, על מנת להוריד את רמת החרדה לגבי איחור פוטנציאלי (יש  לתכנן את הזמן בצורה נכונה ולקחת בחשבון פקקים ועיכובים נוספים).
  6. בחירת מקום ישיבה – על מנת למנוע מצב של חשיפה לגירויים ולמטרדים במהלך הבחינה, יש לבחור מקום ישיבה נוח, נטול רעשים עם תאורה מתאימה.
  7. הימנעות ממצבים מלחיצים רגע לפני הבחינה – לא מומלץ לעבור על החומר כמה דקות לפני הבחינה. כמו כן, כדאי להימנע מלשוחח עם סטודנטים בעלי גישה פסימית או עם סטודנטים שלא התכוננו היטב לבחינה.
  8. קריאת הוראות – חשוב לקרוא היטב את ההוראות לפני שמתחילים לענות על השאלות וכן, להתייעץ עם המרצה או המתרגלת, במידה וישנם דברים שאינם ברורים. התרכזו במבחן שלכם ואל תניחו להסחות דעת חיצוניות להשפיע עליכם (רשרוש של דפים, יציאה מוקדמת של סטודנטים מהכיתה ועוד).
    במהלך הבחינה עצמה, תנו לגלי חרדה להציף אתכם ואל תפחדו מהם. במידה והם מגיעים, הם יעברו תוך כמה דקות. אם תלחמו בהם, הם יתחדשו מעצמם ויישארו לזמן רב יותר.
    היזכרו בעובדות בזמן המבחן: "הצלחתי במבחנים עד עכשיו, הפחד שלי לא מבוסס, זה כמו פחד מחושך."
  9. תכנון הזמן בבחינה – התחילו לענות על השאלות הקלות, שיחזקו את הביטחון העצמי שלכם, לגבי יכולתכם לענות גם על השאלות הקשות יותר. אם אתם לא מצליחים לענות על שאלה מסוימת, דלגו עליה ונסו להשאיר זמן לחזור אליה בהמשך. זכרו! גם אם לא עניתם על כל השאלות, תוכלו להגיע לציון טוב במבחן.
    הקציבו זמן לכל שאלה והתכוננו להכיל את הפחד שהתשובה שלכם אינה מספיק טובה במידה ואתם ממשיכים הלאה ללא תחושת שלמות.
  10. טיפול בחרדות – אם לא הצלחתם להתגבר בעצמכם על חרדת הבחינות, אל דאגה! טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע לכם להתמודד באופן יעיל עם התופעה המטרידה הזו, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
    הטיפול מתחלק לשני חלקים:
    טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, שגורמות לכם להפרעת חרדה ולפחד מכישלון ("אסור לי להיכשל במבחן") והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות. בשלב הזה של הטיפול מנסים לשנות תכונות שליליות, כדוגמת דימוי עצמי נמוך או פרפקציוניזם, שמובילות לחרדות בכלל ולחרדת מבחנים בפרט.
    טיפול התנהגותי – מתמקד בהקניית דפוסי התנהגות להפחתת חרדת בחינות. הטיפול כולל גם תרגולי נשימות, דמיון מודרך וטכניקות הרפיה נוספות.

חרדת בחינות הינה תופעה שכיחה ומעיקה, המדירה שינה מעינינו. הבשורה הטובה היא שלא צריך בהכרח להמשיך לסבול. טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת מבחנים הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי, ממוקד מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

דר' אוהד הרשקוביץ10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים
עוד >>

ביטחון עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?

ביטחון עצמי הוא האמונה של האדם בעצמו, ביכולות שלו ובכישורים שלו.
מכאן שביטחון עצמי נמוך מוגדר כחוסר אמונה של האדם ביכולת שלו להגיע להישגים. היעדר ביטחון עצמי יוצר פער משמעותי בין מה שהאדם מסוגל לעשות לבין מה שהוא עושה בפועל. חוסר המימוש העצמי בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה מקצועית, מערכת יחסים עם בן/בת זוג, מעמד חברתי ועוד.
הבשורה הטובה היא שביטחון עצמי נמוך אינו כורח המציאות והוא ניתן לטיפול בהצלחה רבה.

מהם הגורמים המשפיעים על הביטחון העצמי?

לדעתם של פסיכולוגים, ביטחון עצמי הוא לא תכונה מולדת, אלא תכונה נרכשת, שמתחילה להתעצב כבר בשלב הינקות ומושפעת מגורמים סביבתיים שונים:

  • טיב הקשר הראשוני עם האם בגיל הינקות משפיע על רמת הביטחון העצמי.
  • להורים יש תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב הביטחון העצמי של ילדיהם: בחינוך שהם מקנים להם, במידת המעורבות בחייהם, באופן הצבת הגבולות ובמידת הפרגון וההערכה כלפיהם.
  • דימוי עצמי נמוך (לגבי המראה החיצוני, למשל) משפיע באופן ישיר ומובהק על רמת הביטחון העצמי.
  • הקשר שמתפתח בין הפרט לגורמים השונים, מעבר למשפחה הגרעינית (חברים לכיתה, מורים וכו') משפיע על רמת הביטחון העצמי.
  • סך ההצלחות אל מול כל הכישלונות, שאדם חווה במהלך חייו תורם למידת הביטחון העצמי שלו.
  • לעיתים אדם ירגיש חוסר ביטחון עצמי בסיטואציות מסוימות בלבד (בתחום העבודה או ביחסים הבינאישיים, למשל).

מהם המאפיינים של חוסר ביטחון עצמי?

  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך נותן לפחדים להשתלט עליו בכל תחומי החיים החשובים. הוא יהיה פאסיבי ויימנע מיוזמה ומעשייה, שיכולה לקדם אותו.
  • קיים קשר הדוק בין ביטחון עצמי נמוך לחרדות, פוביות ודיכאון.
  • אדם בעל חוסר ביטחון עצמי יחוש קשיים בתכנון ובקבלת החלטות.
  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך יחוש לעיתים רגשי נחיתות – תחושה שכולם יותר טובים ויותר מוצלחים ממנו.
  • צורך מתמיד לרצות את הזולת (התעסקות בלתי פוסקת ב"מה חושבים עלי", "מה אומרים עליי" וכו'…).
  • אדם חסר ביטחון עצמי מייחס את הצלחותיו לגורמים חיצוניים ואת כישלונותיו לגורמים פנימיים.
  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך חש פחד להתמודד עם סיטואציות קשות ומאתגרות.

בעוד שאנשים עם ביטחון עצמי גבוה מקבלים באהבה, הן את מעלותיהם האישיות והן את חסרונותיהם, אנשים חסרי ביטחון לא מקבלים את עצמם ולכן, הם אף פעם לא יהיו מאושרים ומסופקים.

מהן ההשלכות של ביטחון עצמי נמוך?

כאמור, ההשלכות של היעדר ביטחון עצמי הן קשות ובאות לידי ביטוי בכל תחומי החיים:

  • אנשים חסרי ביטחון לא יכולים לצמוח ולהתפתח מבחינת מקצועית.
  • יש פער גדול בין מה שאנשים חסרי ביטחון חושבים על עצמם לבין איך שהסביבה תופסת את הפוטנציאל האמיתי שגלום בהם.
  • חוסר ביטחון עצמי עלול לפגוע במערכות יחסים קיימות של האדם וביכולתו לפתח קשרים חדשים (במקרים קיצוניים,  תיווצר מניעה מוחלטת ממפגשים ומיצירת קשרים).
  • אנשים עם ביטחון עצמי נמוך עלולים לפתח דיכאון.

טיפול בביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:

מחקרים שבוצעו בתחום, הוכיחו כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הינו טיפול אפקטיבי ביותר להתמודדות יעילה עם בעיות הנובעות מביטחון עצמי נמוך ומדימוי עצמי נמוך.
נקודת ההנחה היא שביטחון עצמי נמוך נובע מקיבעון מחשבתי ולכן טיפול הכרתי, שמתמקד במחשבות הוא מאוד יעיל.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות הטורדניות והמעיקות שגורמות לחוסר הביטחון, והחלפתן במחשבות אופטימיות ומותאמות למציאות האובייקטיבית.

  • טיפול התנהגותי – שמטרתו  להחליף את דפוסי ההתנהגות הלקויים (הימנעות, תקיעות וכו') בדפוסי התנהגות פרודוקטיביים. המטפל חושף את המטופל, בהדרגה, לסיטואציות שנתפסות כ"מאיימות", על מנת שיוכל להתמודד איתן ביעילות הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

ביטחון עצמי נמוך פוגע, לעיתים קרובות, בתפקוד היומיומי התקין ובאיכות החיים. טיפול CBT קצר, יעיל, ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד לעלות על דרך המלך ולנהל אורח חיים פורה ומהנה יותר.

דר' אוהד הרשקוביץביטחון עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?
עוד >>

דימוי עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?

דימוי עצמי מוגדר כמכלול של תכונות, הערכות ואפיונים שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהם. הדימוי העצמי שלנו מתפתח עוד מהינקות ולאורך תקופת הילדות והבגרות, והוא תלוי בגורמים סביבתיים/חיצוניים ופנימיים כאחד.
דימוי עצמי נמוך קשור באופן ישיר לבעיות דיכאון, חרדה, פוביות, הפרעות אכילה, הפרעות קשב, קשיים ביצירת קשרים בינאישיים תקינים, פרפקציוניזם וכו'.
דימוי עצמי נמוך מבטא את הפער בין מה שהאדם שואף להיות לבין איך שהוא מעריך את עצמו בפועל. הוא נוטה לפתח ביקורת הרסנית (ולא פרודוקטיבית) כלפי עצמו והוא מייחס לעצמו רק כישלונות.
אמנם, לעיתים קרובות, הדימוי העצמי הנמוך לא משקף את היכולות והכישורים האובייקטיביים של הפרט, אך יש לו השלכות שליליות בכל תחומי החיים החשובים – לימודים, קריירה מקצועית, יחסי זוגיות, קשרים חברתיים ועוד.
לעומת זאת, מחקרים שבוצעו בתחום מלמדים על קשר ישיר והדוק בין דימוי עצמי גבוה לתפקוד יעיל ולהישגים גבוהים.
המסקנה היא שדימוי עצמי נמוך (וביטחון עצמי נמוך) פוגעים ביכולת המעשית של הפרט לממש את עצמו ולהביא את כישוריו לידי ביטוי.

מהם הגורמים לדימוי עצמי נמוך?

הדימוי העצמי מתפתח, כאמור, לאורך תקופת הילדות והבגרות והוא מושפע הן מגורמים פיזיים ונפשיים של הפרט והן מגורמים חברתיים וסביבתיים:

  • מחקרים מלמדים שהדימוי העצמי מושפע מהקשר הראשוני של התינוק עם אמו, כבר במהלך שנת חייו הראשונה. קשר שלילי המתבטא בנטישה/היעדר חום ואהבה עלול לגרום, בהמשך, לדימוי עצמי נמוך.
  • ישנה סברה כי ישנה השפעה גנטית להיווצרות דימוי עצמי נמוך, ברם היא טרם הוכחה מבחינת מחקרית.
  • דימוי עצמי מושפע מהקשר של הילד עם הגורמים המשמעותיים בחייו: הורים, אחים, קרובי משפחה, מורים וחברים.
  • קשר תומך ומפרגן של הורים מחזק את הביטחון והדימוי העצמי ואילו קשר שלילי המתבסס על חוסר תמיכה/פרגון והיעדר ציפיות (או לחילופין ציפיות מוגזמות) עלול לפגוע בהערכה העצמית של הילד.
  • סך הכישלונות שהאדם חווה במהלך חייו בהשוואה להישגים ולהצלחות, משפיע באופן ניכר על ההערכה, הביטחון והדימוי העצמי שלו.

מהם המאפיינים של דימוי עצמי נמוך?

לדימוי עצמי נמוך יש השלכות שליליות בכל תחומי החיים:

  • הימנעות מאינטראקציה חברתית
  • היעדר מימוש פוטנציאל אישי
  • פסימיות ותסכול מתמיד
  • הפרעות אכילה
  • דיכאון/חרדה
  • הזנחת המראה החיצוני
  • היעדר מוטיבציה וחוסר רצון להתמודד עם אתגרים
  • ביטחון עצמי נמוך, או לחילופין, ביטחון עצמי גבוה ומופגן (שנועד להסתיר דימוי עצמי נמוך או לפצות עליו).
  • תחושה מתמדת שכולם בעלי יכולות גבוהות יותר
  • ציפיות נמוכות מהחיים

טיפול בדימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:

הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם דימוי עצמי נמוך ועם ביטחון עצמי נמוך, הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
מטרת הטיפול היא לנטרל את ההשפעות השליליות של דימוי עצמי נמוך, על מנת לבחון את היכולות האובייקטיביות של המטופל, שתאפשרנה מימוש מלא של הפוטנציאל האישי שלו.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול הכרתי, המתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, הגורמות להיעדר ביטחון עצמי ולהערכה עצמית נמוכה, והחלפתן במחשבות פרודוקטיביות, התואמות למציאות. נקודת ההנחה היא, שדימוי עצמי נמוך נובע מקיבעון מחשבתי ולכן, ניתן לשנות אותו.
  • טיפול התנהגותי יתמקד בשינוי דפוסי ההתנהגות וההרגלים השליליים שנוצרו עקב דימוי עצמי נמוך. הטיפול כולל תרגול אישי וקבלת משימות להתמודדות עם סיטואציות מאתגרות, במטרה לאפשר למטופל להתגבר על הקשיים ולממש את יכולתו ואת כישוריו בכל תחומי החיים.

טיפול CBT  הינו טיפול אפקטיבי, קצר מועד ומכוון מטרה. הוא מאפשר לכל אחד ואחד לנהל את חייו באופן פרודוקטיבי וליהנות מאורח חיים תקין.

דר' אוהד הרשקוביץדימוי עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?
עוד >>

טיפול בכעסים – כיצד עושים זאת?

סובל מהתקפי כעס וזעם?

מרגיש שהכעס מנהל לך את החיים?

טיפול CBT יאפשר לך למצוא דרכים לשלוט בכעסים, לנווט אותם ולנהל אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר!

כולנו חווים כעס מידי פעם, אך כשהוא בלתי נשלט ובלתי פרופורציונאלי, הוא פוגע בכל תחומי החיים ומזיק הן לנו והן לסביבתנו הקרובה.

כעס בלתי נשלט עלול להופיע בשני אופנים:

  • התפרצויות זעם חוזרות ונשנות כלפי הסביבה – משפחה, עמיתים לעבודה, חברים, מכרים, נותני שירות וכו'. ההתפרצות הרגשית מתבטאת בצורה מילולית (צעקות חסרות פשר, קללות וכו') ובמקרים קיצוניים גם בצורה פיזית. במקרים כאלו, התפקוד של הסובל מהתקפי הזעם, נפגע באופן ניכר, בכל תחומי החיים: עבודה, יחסים בינאישיים, מעמד חברתי וכו'. בדרך כלל, הסביבה הקרובה אליו, תפעיל עליו לחצים לגשת לטיפול מקצועי.
  • הצטברות כעסים – ישנם אנשים, הבוחרים "להדחיק" את רגשי הכעס, על מנת לא לפגוע ביחסים עם סביבתם הקרובה. הצטברות רגשי כעס, לאורך זמן, עלולה להביא להתפרצות זעם בלתי פרופורציונאלית. יתרה מזו, ההדחקה גורמת לבעיות פיזיות ונפשיות, בקרב האדם הסובל מכעסים.

אנשים הסובלים מכעסים בלתי נשלטים, נוטים להאשים את סביבתם בכל הבעיות האישיות שלהם ובכל הדברים הרעים שמתרחשים בחייהם.

מהם הגורמים להתפרצויות כעס בלתי נשלטות?

  • פגיעה בכבודו של האדם, המלווה בהשפלה או זלזול
  • פגיעה מילולית, פיזית או נפשית באדם או בסביבתו הקרובה
  • ישנם אנשים המייחסים את תגובות הכעס שלהם לכוח ולעוצמה. הם משתמשים, למעשה, בכעס כאמצעי הגנה בזמן ריב או מתקפה
  • ישנם אנשים בעלי אגו מפותח, המשתמשים בכעס כביטוי לחשיבות עצמית יתרה ("אנשים צריכים להתנהג בדרך שלי, לענות לציפיות שלי…" וכו').
  • לעיתים קרובות, כעס מסווה רגשות אחרים, המזינים אותו – קינאה, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, חרדת נטישה, תסכול, בושה, עלבון, חוסר אונים, רגשי נחיתות ועוד. מובן שדרך זו, אינה מסייעת להתמודד עם הבעיות האמיתיות. נהפוך הוא, היא רק מגבירה אותן ויוצרת "כדור שלג" של הימנעות מהתמודדות עם שורש הבעיה.

מהן ההשלכות של התפרצויות הזעם הבלתי פרופורציונאליות?
להתמודדות שגויה עם ניהול כעסים יש השלכות שליליות בתחום הבריאותי, החברתי והסביבתי:

  • התפרצויות זעם חוזרות ונשנות, עלולות לפגוע במערכת החיסונית ולחשוף את האדם הסובל מהן ליותר מחלות. יתרה מכך, התפרצות זעם עלולה להעלות את לחץ הדם, את רמת הכולסטרול ולהגביר את הסיכוי לחלות במחלת לב או סוכרת.
  • כעס בלתי נשלט מוביל, בסופו של דבר, לפגיעה ביחסים המשפחתיים עם בן/בת הזוג ועם הילדים וכן, ביחסים עם החברים והסביבה הרחוקה יותר.
  • אדם הסובל מכעס בלתי נשלט, עלול לפגוע בקשריו עם המנהלים והעמיתים וכך לטרפד את סיכוייו להתקדם לתפקידים בכירים יותר. במקרים קיצוניים, הוא גם עלול לאבד את מקום עבודתו.
  • אדם שלא שולט בכעסיו מעביר ערכי חינוך שליליים לצאצאיו, העלולים לחקות את מעשיו ולהתנהג בצורה לא הולמת גם מחוץ לכותלי הבית.

טיפול בכעסים – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:
באמצעות טיפול CBT קצר מועד ומכוון מטרה, ניתן להתגבר על כעסים בלתי נשלטים ולאמץ אורח חיים בריא ומתוקן יותר.
מטרת הטיפול היא להחליף את ההתנהגות האגרסיבית המזיקה בהתנהגות אסרטיבית, פרודוקטיבית וממוקדת מטרה.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה באופן הרמוני:

  • טיפול קוגניטיבי, המתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, שמובילות להתפרצות הכעס ובהחלפתן במחשבות ריאליות ומותאמות לסיטואציה. לדוגמה : במקום המחשבה "הוא חייב לעשות את זה", הוא ילמד לחשוב –  "רצוי שהוא יעשה את זה" (אבל הוא לא חייב…..)
  • טיפול התנהגותי מתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות. שלב זה כולל תרגול טכניקות פעולה להתמודדות יעילה עם מצבים, שעוררו בעבר כעס אצל המטופל. הטיפול גם כולל טכניקות הרפיה להפחתת רגשות שליליים.

כעסים בלתי נשלטים פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים, הן של הסובלים מהם והן של סביבתם הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, יעיל וממוקד, יאפשר התמודדות עם הרגשות השליליים וניווטם לדפוסי התנהגות פרודוקטיביים ומועילים יותר.

דר' אוהד הרשקוביץטיפול בכעסים – כיצד עושים זאת?
עוד >>

יתרונות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על פני טיפול דינמי

בשנים האחרונות, הולכות ומצטברות הוכחות ועדויות מחקריות לגבי יעילות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT).

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד בשני מישורים:
טיפול קוגניטיבי – זיהוי דפוסי חשיבה טורדניים ומאיימים (המשפיעים על ההתנהגות הלא רצויה) והחלפתם בדפוסי חשיבה רציונאליים ואופטימיים.
טיפול התנהגותי – פיתוח דפוסי התנהגות אדפטיביים, המאפשרים התמודדות יעילה מול מצבים, שנתפסו בעבר כמאיימים.

פסיכותרפיה דינאמית צמחה מתוך הפסיכותרפיה הקלאסית, המבוססת על התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד. התיאוריה הדינאמית מתמקדת בקשר בין תת המודע למודע ובקונפליקטים שהוא יוצר. באמצעות הקשר שנוצר בין המטפל למטופל, מנתחים את הקונפליקטים ואת הקשר בין ההווה לעבר, על מנת לשקף את הקשיים והאתגרים ולהבין את מידת השפעתם על החולה.

 

לטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש מספר יתרונות יחסיים, שהופכים אותו לטיפול אפקטיבי יותר מטיפול דינאמי ומשיטות טיפול פסיכולוגיות אחרות:

  • טיפול ממוקד ומכוון מטרה – בעוד שטיפול דינאמי מותאם לטיפול בבעיות שאין בהן מיקוד ספציפי, הטיפול הקוגניטיבי נבנה, בהתאם לבעיה, ממנה סובל המטופל. מסיבה זו טיפול CBT נחשב ליעיל ביותר לטיפול בחרדות ובפוביות, על כל גווניהן.
  • טיפול קצר מועד – טיפולים פסיכולוגים, כדוגמת פסיכותרפיה דינאמית, הנוברים בעבר ובנבכי הנפש של המטופל, נמשכים, בדרך כלל, מספר שנים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לעומת זאת, הינו טיפול קצר מועד, הנמשך כשלושה עד שישה חודשים בלבד (שנים עשר עד עשרים מפגשים).
  • טיפול הבעיה מהשורש – מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היא להתמודד עם שורש הבעיה, במטרה למגר הן את הגורמים לבעיה והן את הסימפטומים הנלווים לה. המטפל מזהה, ביחד עם המטופל, את אותם רגשות ודפוסי חשיבה שליליים, במטרה לשנותם ולהחליפם בדפוסי חשיבה מתאימים.
  • כלים פרקטיים – במהלך הטיפול מקבל המטופל כלים פרקטיים להתמודדות מעשית עם אותן מחשבות שליליות ודפוסי התנהגות מעוותים, שפגעו בו בעבר. כך לדוגמה, אם המטופל סובל מחרדה חברתית, הוא ילמד תרגילי הרפיה וטכניקות תרגול להתמודדות עם דפוסי החשיבה, שגורמים לו להימנע מאינטראקציה חברתית קונסטרוקטיבית. כמו כן, יקבל המטופל כלים להתמודדות בפועל עם סיטואציות חברתיות.
  • תוצאות לטווח רחוק – כאמור, שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתמקדת במתן תוצאות הן לטווח המיידי והן לטווח הרחוק. המטופל מקבל כלים יישומיים וטכניקות תרגול שיאפשרו לו להתגבר על קשיים ולהתמודד בהצלחה עם בעיות דומות, שתצוצנה בעתיד.
  • אקטיביות המטופל –  במהלך הטיפול, עובר המטופל תהליך אקטיבי של שינוי והגברת המודעות העצמית שלו, ביחס לתפיסה השגויה של המציאות ושל האירועים השונים בחייו. עובדה זו מאפשרת לו להפנים את הטיפול, לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות וגם להעריך במדויק את ההישגים שרכש. המטופל מקבל מהמטפל משימות ושיעורי בית, על מנת שיוכל ליישם את הלמידה, הלכה למעשה, הן בתחום החשיבתי והן בתחום ההתנהגותי.
  • ניתן למדידה ולכימות – אחד היתרונות הדומיננטיים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בהשוואה לטיפולים פסיכולוגים בכלל ולטיפול דינאמי בפרט, בא לידי ביטוי בעובדה שניתן למדוד ולכמת את תוצאותיו. לדוגמה – בטיפול בחרדות ספציפיות (חרדה ממעלית, מעכבישים וכו') אפשר לספור את הפעמים שהמטופל התמודד בפועל עם הסיטואציה המאיימת (העז להיכנס למעלית, לגעת בעכביש וכו').
    הישגי הטיפול, מעניקים למטופל ביטחון עצמי, שיאפשר לו לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות, גם בעתיד הרחוק יותר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול אפקטיבי, קצר מועד ומכוון מטרה. הוא נועד לשבור את מעגל הקסמים של מחשבות לקויות וטורדניות, הגורמות להתנהגות לא רצויה – התנהגות שאינה מקדמת את המטופל, ולעיתים קרובות, אף מונעת ממנו להתקדם בתחומי החיים השונים.

דר' אוהד הרשקוביץיתרונות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על פני טיפול דינמי
עוד >>