שאלות נפוצות (FAQ) על טיפול במכון CBT

בשנים האחרונות הפך טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) לטיפול פסיכולוגי פופולארי ומועדף לקשת רחבה של בעיות פסיכולוגיות והפרעות נפשיות.

איך מתבצע הטיפול אצלנו במכון CBT? מי המטפלים? מהו אורך הטיפול? כל התשובות לשאלות הכי חשובות והכי שכיחות שאנו שומעים.

למה דווקא ב"מכון CBT"

מכון CBT הינו מהותיקים והראשונים בתחום בארץ ויחיד מסוגו במיקוד שלו: טיפול אך ורק באמצעות CBT – התמחות בהפרעות חרדה וOCD על מגוון צורותיהם.
לקריאה נוספת על למה טיפול דווקא אצלנו >>
 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץשאלות נפוצות (FAQ) על טיפול במכון CBT
עוד >>

מלחמה מחרידה – איך מתגברים על הפחד מאזעקות?

המלחמה מעלה חששות בכל אחד מאתנו, אולם ישנם אנשים שאורח יומם נפגע במיוחד • אם החשש לביטחונכם האישי ולביטחון משפתכם מלווה אתכם לאורך כל היום ובכל פעם שנשמעת סירנה אתם מתמלאים בבהלה, ייתכן שאתם לוקים בחרדה – וכן, יש דרך לצאת ממנה

מאז התחילה המערכה הצבאית האחרונה אתם מרגישים שאתם פשוט לא אתם. כל אמבולנס שחולף ברחוב, כל פעם שאופנוע מאיץ ממרחק, אתם קופאים בן רגע במקום. הדופק מתגבר, המחשבות רצות להן בראש ואתם מתמלאים בחששות.

החיים בישראל מציבים בפני כולנו חוויות מתוחות ולא פשוטות. שיגורי הרקטות הגיעו כמעט אל כל בית בישראל, אליהם מתלווים אזעקה עולה ויורדת וצליל נפץ. הפחד בסיטואציה שכזו הוא טבעי, אולם ישנם אנשים שאורח חייהם נפגע משמעותית והם אינם מצליחים להמשיך ולתפקד כתוצאה מהלחץ.

אם אתם מרגישים בחרדה מתמדת לשלומכם ולשלום בני משפחתכם, המחשבות השליליות פשוט מסרבות להיעלם והגוף מגיב בכאב ובמתח, ייתכן שגם אתם לוקים בחרדה כתוצאה מהמלחמה.

מדוע אני נבהל כל פעם מחדש?

במוחכם, קשרתם בקונוטציה את צליל הסירנה לצורך במציאת מחסה. המתח אותו אתם חשים הוא חלק מתהליך ההכנה טבעי של הגוף להתמודדות גופנית עם האירוע המתרחש ובא, שעשוי להצריך את מציאת בני המשפחה ומעבר מהיר למקום מוגן.

כאשר אינכם מצליחים לנתק את ההקשר ולהוציא את גופכם ממצב הדריכות, אתם עלולים לסבול מסימפטומים של חרדה הקשורים גם הם בתקופת המלחמה: דיכאון, בלבול וריחוק רגשי. במקרים חמורים, ייתכן שמדובר אף בהפרעת דחק חריפה (ASD).

באילו מקרים כדאי שאפנה לטיפול?

תופעות החרדה עשויות ללוות אתכם לאורך כל יומכם. סממנים נפוצים אליהם צריך לשים לב, הם תחושת פחד בכל פעם שאחד מבני משפחתכם יוצא מהבית, הימנעות ממפגשים חברתיים ועיסוק מחשבתי טורדני במצב הביטחוני.

סממנים גופניים המסמנים צורך בטיפול הם דופק מואץ, כאבי גב ושרירים ושיבוש הרגלי האכילה והשינה.

מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הלחץ?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), נחשב ליעיל ביותר בהתמודדות עם חרדות, גם בכאלה הנגרמות כתוצאה מאירוע ממוקד. בטיפול ממוקד וקצר מועד, תלמדו לזהות את דפוסי החשיבה הגורמים לפחדים אותם אתם חווים וכן תלמדו כלים מעשיים וטכניקות להפגת מתחים ולהתמודדות בריאה ויעילה.

בחיינו אנו זקוקים לעיתים לתמיכה וליווי אישי בכדי להתגבר בהצלחה על מצבים שונים, על כן מומלץ לשתף ולפנות לייעוץ כבר בשלבים מוקדמים.

בכדי ליצור שינוי אפקטיבי במטופל, יש צורך בשינוי בדפוסי החשיבה השליליים שלכם (כפי שמקובל בטיפול קוגניטיבי) לצד תרגול והקניה של כלים מעשיים לשינוי דרכי ההתמודדות (כפי שמקובל בטיפול התנהגותי).

CBT הינו טיפול הממוקד ב"כאן ועכשיו" – פתרון לקשיים, למצוקות ולדפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שגורמים להפרעות רגשיות. CBT עוזר לפתח דפוסים והרגלים בריאים, באמצעות דרך תרגול מטלות טיפוליות שמטרתן הגברת הביטחון, הפחתת מחשבות חוזרות ומטרידות והקטנת הצורך בשליטה תמידית.

הכלים אותם תרכשו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה, ישפרו משמעותית את איכות חייכם ואת ההתמודדות העתידית שלכם בתחומים נוספים.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץמלחמה מחרידה – איך מתגברים על הפחד מאזעקות?
עוד >>

כך תדע: האם יש לי OCD? [וידאו]

אתם חשים שההרגלים הקבועים "השתלטו" לכם על החיים?

אתם מתלבטים בינכם לבין עצמכם האם ההרגל הפך למטרד?

כך תגלו אם אתם באמת זקוקים לייעוץ מקצועי.

לרובנו, כנראה גם לכם, יש את המנהגים וההרגלים הפרטיים עליהם אנו שומרים באדיקות. אלו הרגלים שאנו חייבים לבצע בשגרת יומנו, כדי לחוש שליטה ולהרגיש בטוחים שדבר נעשה כפי שצריך. הם שעשויים לבוא לביטוי בהרגלי ניקיון, בביצוע משימות, באסתטיקה אישית או אפילו באמונות עממיות ואישיות.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץכך תדע: האם יש לי OCD? [וידאו]
עוד >>

אכילה רגשית

אכילה רגשית מוגדרת כדפוס של אכילה שאינו נובע מרעב פיזי, אלא מהווה מנגנון פיצוי בגין מצבים רגשיים מעיקים ובלתי נעימים.

למעשה, אכילה רגשית הינה דרך להתמודד עם רגשות שליליים, כדוגמת מתח, כעס, עצבנות יתר, פחד, היעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ועוד.

בעידן המודרני, בו אנו חיים, אנו חווים לא מעט אתגרים וקונפליקטים העלולים להוביל אותנו לאכילה ממניעים רגשיים – בעיות פיננסיות, קשיים בעבודה, משברים בזוגיות וכו'.
הרגלי האכילה הללו הם רק סימפטום חיצוני לנטייה אובססיבית לאוכל, המהווה תחליף להתמודדות עם הקשיים הרגשיים שאנו חווים בחיי היום יום.
הנטייה לאכילה רגשית נפוצה יותר בקרב נשים וזאת משום שהן נוהגות להשתמש באוכל כסוג של פיצוי, כשהן כועסות, עצובות או מדוכאות.

ראוי לציין כי החיפוש אחר "מזון נחמה" יכול להיות באופן מודע או לא מודע.
לעיתים קרובות, הוא מהווה הסחת דעת והדחקה של תחושות מעיקות ושליליות ולפעמים הוא גם  מחזיר אותנו להרגלי ילדות לקויים (לדוגמה – כשקיבלנו ממתקים או עוגיות מההורים בכל פעם שחווינו משבר רגשי).

מדוע אוכל מנחם אותנו?

  • נגישות ונוחות – מזון מהיר ודברי מתיקה הינם מקור נחמה נגיש, קליל ונוח ואין צורך להתאמץ כדי להשיגם.
  • סיבה ביולוגית – כשאנו נמצאים במצב של סטרס, רמת הקורטיזון בגוף עולה, עובדה הגורמת לנו להשתוקק למזונות עתירי פחמימות, שומן וסוכר, כדוגמת מאפים, חטיפים וממתקים.
  • הפגת שעמום – כל ההתעסקות עם האוכל מסייעת, לכאורה, בהתמודדות עם חוסר מעש ושעמום (האוכל משמש פעמים רבות כ"חבר").
  • זיכרונות חיוביים – כאמור, סוגים שונים של "מזון נחמה" מעוררים זיכרונות חיוביים ומרגיעים מתקופת הילדות.

אז איך נדע אם אנחנו "אכלנים רגשיים"?

  • בעוד שרעב פיזי מתפתח אצלנו בהדרגתיות, הרעב הרגשי מגיע בפתאומיות – כדחף לסיפוק חשק רגעי (רצון עז ופתאומי לשוקולד או לבורקס)
  • כאשר אנו רעבים מבחינה רגשית, אנו נוטים להשתוקק למזונות ספציפיים, (כאמור, מזונות עתירי שומן וסוכר).
  • רעב רגשי גורם לנו לאכול באופן לא מודע. כך למשל, אנו יכולים לזלול קופסת גלידה או שקית שלמה של חטיף, מבלי לשים לב. במקרים רבים, צורת האכילה הזו גורמת לתחושת מלאות ולחוסר נוחות.
  • לרוב, רעב רגשי מוביל, בסופו של דבר לרגשות חרטה, בושה ואשמה (לעומת אכילה כתוצאה מרעב פיזי, המסייעת לנו לספק לגוף, בדיוק מה את שהוא צריך).

טיפול באכילה רגשית – טיפול CBT:

מעבר לעובדה שאכילה רגשית ואובססיבית גורמת לעלייה בלתי מבוקרת במשקל, להיעדר שליטה בהרגלי אכילה נכונים וכפועל יוצא מכך לבעיות בריאותיות, היא גם אינה פותרת את הבעיות הרגשיות, שהובילו מלכתחילה לדפוסי האכילה הלקויים.

מעבר לתחושת הקלה רגעית, היא אינה פותרת את הבעיות ולעיתים קרובות, רק מחמירה אותן.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)  הוכח כיעיל ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית. (הצלחתו הוכחה גם בטיפול בהפרעות אכילה מורכבות יותר).

הטיפול מתבסס על יצירת שינוי בהיבט הרגשי והמחשבתי, במטרה לשנות את הרגלי האכילה הלקויים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי –  בשלב של הטיפול הקוגניטיבי מזהה המטפל (בשיתוף פעולה עם המטופל) את אותם דפוסי חשיבה לקויים שהובילו לרגשות השליליים (פחד, תסכול, כעס וכו') ומסייע בהחלפתם בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בזיהוי הרגלי האכילה הלקויים והבלתי סתגלניים ובחשיפה הדרגתית ומבוקרת לאורח חיים בריא, המושתת על תזונה מאוזנת ונכונה יותר.

כאמור, אכילה רגשית נחשבת לתופעה שכיחה, העלולה לגרום להשלכות הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי. הבשורה הטובה היא שניתן להתמודד איתה ביעילות באמצעות טיפול CBT קצר מועד, תכליתי, פרודוקטיבי ומכוון מטרה.

 

רוצים עוד פרטים על השיטה או להתייעץ בנושא אכילה רגשית? מלאו פרטים וניצור איתכם קשר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץאכילה רגשית
עוד >>

פחד ממחטים/זריקות

פחד ממחטים או מזריקות (הידוע גם כאיכמופוביה)  מוגדר כפוביה ספציפית – פחד מתמיד בלתי סביר ומוקצן, המתעורר עקב הופעת אובייקט ספציפי, מצב ספציפי או כאשר קיים רמז או ציפייה להופעתו.

על אף העובדה שבקרב מרבית האנשים קיימת סלידה כלשהי מקבלת זריקה, התגובה (הפיזית והנפשית) של אנשים הסובלים מפחד ממחטים הינה חריפה וקיצונית יותר.
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי עשרה אחוז מהאוכלוסייה (בקירוב) סובלים מחרדה ממחטים ו/או מחפצים חדים.

פחד ממחטים – תסמינים:

  • אחד הסימפטומים הנפוצים של פחד ממחטים הינו "רפלקס ההתעלפות" (עילפון, אובדן חושים ואובדן תודעה). על פי מחקרים שבוצעו בתחום, כשבעים אחוז מהאנשים הסובלים מחרדת מחטים, מתעלפים ("אני מתעלפת כשאני רואה מחט או חפץ חד"). למעשה, התעלפות הינה תוצאה של נפילה פתאומית וחדה בלחץ הדם.
  • חרדה ממחטים ומזריקות מלווה בתסמינים פיזיים קשים נוספים: קצב לב מהיר, יתר לחץ דם, עלייה בהורמוני לחץ, סחרחורות, קוצר נשימה, בחילות, כאבי בטן, כאבים בחזה, רעידות בלתי רצוניות ועוד.
  • אנשים הסובלים מפחד ממחטים מדווחים לעיתים קרובות על עוצמה של כאב עקב קבלת זריקה או חיסון.
  • חרדה ממחטים מלווה בתגובות נפשיות, המונעות מהאדם הסובל ממנה, על פי רוב, לקבל אבחון ו/או טיפול רפואי, הכרוך בשימוש במחטים. כידוע, בדיקת דם הכרחית לקבלת אבחון רפואי וקבלת טיפול, בהתאם. הימנעות עלולה לגרום לבעיות שונות בתחום הרפואי, החברתי ואף המשפטי.

חוקרים סבורים כי פחד ממחטים נעוץ במנגנון אבולוציוני הישרדותי – בעבר הרחוק היו הרבה מקרי מוות אלימים כתוצאה מחדירה של חפצים חדים, כדוגמת חרבות, סכינים, גרזנים, חיצים ועוד. עובדה זו מסבירה מדוע חפצים חדים, כדוגמת מחטים מעוררים את רפלקס הרתיעה והפחד בקרב בני אדם מסוימים.

פחד ממחטיםטיפול CBT:

בשלב הראשון, חשוב לברר את המקור של הפחד – מראה המחט, רתיעה מדם, פחד מכאב, פחד מרופאים ומאחיות או חרדה מהליכים רפואיים, על מנת לבנות תכנית טיפול מתאימה.
טיפול בחרדות באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח כמוצלח ויעיל ביותר.
מטרת הטיפול הינה להפחית בהדרגה את התגובה הרגשית לגורם, המעורר את החרדה, עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.

הטיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – ההנחה של הטיפול הקוגניטיבי היא שבבסיס החרדות עומדות מחשבות טורדניות ומעוותות, המעוררות את החרדה ממחטים. מטרת הטיפול הינה לזהות את אותן מחשבות שליליות ("אני עלול להיפגע ממגע עם מחטים"), המעוררות רגשות שליליים ולהחליפן במחשבות חיוביות, ריאליות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – טיפול התנהגותי מתמקד בזיהוי דפוסי התנהגות מקבועים ולקויים, המונעים חשיפה לשימוש במחטים והחלפתם בהרגלי התנהגות סתגלניים. חשוב לציין כי תכנית הטיפול הינה פרו אקטיבית (בשיתוף פעולה מלא עם המטופל) ונבנית בהתאם לקצב ולצרכים הייחודיים והאישיים של כל מטופל ומטופל. אחד היתרונות הדומיננטיים של הטיפול היא שהחשיפה לסיטואציות המעוררות את החרדה הינה הדרגתית, מתונה ומבוקרת. כך למשל, בשלב הראשון החשיפה תהיה לתמונות של מחטים, לאחר מכן למחטים או לדם בתוך כלי וכן הלאה.
    תרגול פרקטי בחדר הטיפולים ומחוצה לו, מאפשר למטופל להתמודד בהדרגה וביעילות עם סיטואציות הרלוונטיות לשימוש במחטים.
    בנוסף, מקבל המטופל כלים וטכניקות הרפיה והרגעה להפחתת הסימפטומים הפיזיים המתעוררים במצבי לחץ.

פחד ממחטים  נחשב לנפוץ, אך יחד עם זאת, חשוב לטפל בו, מבעוד מועד, כדי למנוע בעיות בריאותיות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, תכליתי ומכוון במטרה מאפשר התמודדות יעילה עם חרדה והסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר. 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץפחד ממחטים/זריקות
עוד >>

מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?

חרדה חברתית מוגדרת כפחד קיצוני, בלתי רציונאלי ומתמשך מסיטואציות חברתיות, הדורשות אינטראקציה עם אנשים (בדרך כלל אנשים זרים).
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות 5% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפוביה חברתית בעוצמה, כזו או אחרת.
בבסיס הפוביה החברתית עומד הפחד מפני ביקורת, הערכה שלילית או מבוכה בפרהסיה.

חרדה חברתית התפתחותית בילדות מהווה חלק אינטגראלי וטבעי בהתפתחות התפקוד החברתי, אך במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח לחרדה פתולוגית קיצונית וכרונית, הגורמת להימנעות מאינטראקציה עם הזולת וכפועל יוצא מכך לפגיעה ניכרת באיכות החיים ובתפקוד התקין.

ניתן להבחין בין פחדים חברתיים "נורמאליים" לבין חרדה חברתית קיצונית וכרונית בכמה מישורים:
  • האם התקף החרדה תואם את השלב ההתפתחותי או שמא מדובר בהתקפים בלתי פרופורציונאליים ורציונאליים?
  • כמה זמן נמשכת החרדה והאם היא מופיעה בכל אינטראקציה חברתית?
  • באיזו מידה מפריעה החרדה לאיכות החיים ולתפקוד היום יומי? (פגיעה בהישגים בלימודים, בתפוקות בעבודה, בתפקוד החברתי, באינטראקציה הבינאישית וכו').
  • האם קיימת חרדה מקדימה המופיעה לפני האירוע החברתי אשר נתפס כ"מאיים" ו"מפחיד"?

חוקרים סבורים כי חרדה חברתית מופיעה כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים (נטייה תורשתית לביישנות ולביטחון עצמי נמוך) וסביבתיים (דפוסי התנהגות במשפחה, חוויות מהילדות ומההתבגרות, סגנון חינוך ועוד).
אין ספק כי דימוי עצמי נמוך והיעדר ביטחון עצמי גורמים לפחד מפני ביקורת ומשיפוטיות של הסביבה ועקב כך מעוררים  ומגבירים את החרדה החברתית.
תחושת נחיתות עלולה לפתח מחשבות, אמונות ורגשות שליליים של האדם כלפי עצמו ואגב כך, לגרום להתקפי חרדה באינטראקציה כלשהי עם הזולת.
אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ופחות לשים דגש על תכונותיהם החיוביות. להערכה העצמית השלילית יש השפעה ניכרת על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, המובילים להפרעת חרדה חברתית. הם נוטים לבחון את עצמם באופן קיצוני על כל צעד שהם עושים ולחשוש ממה שכל אחד עלול לחשוב עליהם.
כאשר הם חשים כי לא יוכלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות, המהוות עבורם איום (אנשים ילעגו להם, יצחקו עליהם וידחו אותם) זה אך טבעי שיסבלו מהתקפי חרדה ופאניקה.

מעבר למעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים ולפגיעה המשמעותית בכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות וחיי חברה) לחרדה חברתית יש גם סימפטומים פיזיים בלתי ידידותיים: דופק מואץ, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, היעדר תיאבון, הפרעות שינה ועוד.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ומוצלח בהתמודדות עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות הגורמות לדימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ופוביה חברתית והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (בהתאם לקצב וליכולות של המטופל) לסיטואציות מעוררות חרדה (החל מתרגול דמיוני ועד לחשיפה ממשית לסיטואציות חברתיות) עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץמה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?
עוד >>

כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של תפיסה עצמית שלילית שהפרט מחזיק בה ומשוכנע לגביה.
למעשה הוא נוצר כאשר אדם לא מאמין בכישוריו וביכולות האישיות שלו וחש שיש פער גדול בין שאיפותיו לבין הישגיו בפועל בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה, מעמד משפחתי וחברתי, הופעה חיצונית ועוד.

הערכה עצמית ודימוי עצמי מתפתחים מינקות עד לבגרות, כאשר במהלך השנים ובהתאם לחוויות האישיות בתחומים השונים, מתבססת הערכה עצמית מגובשת.

מחקרים שבוצעו בתחום מצביעים על העובדה כי ביטחון עצמי נמוך עלול להשפיע על פוטנציאל הקשר הזוגי, באופן ניכר.
במקרים קיצוניים, אדם הסובל מדימוי עצמי נמוך בכל הקשור לתחום הבינאישי והזוגי, ירגיש כי הוא לא ראוי להיות נאהב על ידי בני המין השני, דבר שעלול לפגום בסיכוי שלו בכלל להכיר ולבסס מערכת יחסים יציבה.

מחשבות שליליות כמו – "למה שמישהו יסכים לצאת איתי" או "לא מגיע לי להיות נאהב" מהוות מכשול במערכות יחסים חדשות ו/או וותיקות.
מעבר לעובדה שביטחון עצמי נמוך משפיע על תפיסת העצמי, הוא גם משפיע על סוג מערכת היחסים שנבחר, טיב הזוגיות ורמת הציפיות של בן או בת הזוג.

על אף שבעלי הערכה עצמית נמוכה מתייחסים למערכת יחסים זוגית  כמקור של קבלה עצמית ומחפשים כל הזמן משוב וחיזוקים חיוביים מבן הזוג, הספקות האישיים שלהם מונעים מהם ליהנות בפועל מקשר מכיל, שעשוי היה לשמש כמקור לחיזוק הביטחון העצמי שלהם.
מערכות היחסים של אנשים הסובלים מדימוי עצמי נמוך תהיינה פחות איכותיות, שכן, הן פחות תתבססנה על רגשות אהבה ואמון ותכלולנה יותר קונפליקטים ורגשות אמביוולנטיים. זאת משום שהם לא מצליחים להציב גבולות "בריאים" באינטראקציה עם הסביבה.

ביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:
הערכה עצמית חיובית מהווה מרכיב חשוב במערכת יחסים זוגית.
טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול מוצלח המסייע בהתמודדות יעילה עם ביטחון ודימוי עצמי נמוך בכל תחומי החיים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – כיוון שאנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך, מגיעים למערכות יחסים זוגיות עם מטען של רגשות ומחשבות שליליות ובלתי רציונאליות לגבי עצמם, נדרש טיפול ברובד הקוגניטיבי הכרתי. לכן, בשלב הראשון יתמקד המטפל בזיהוי המחשבות השליליות, אשר פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי ("אני לא שווה", "אף אחד לא אוהב אותי" וכו') והחלפתן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי נועד לשנות ולהחליף את אותם דפוסי התנהגות שליליים, הגורמים לאדם לאבד שליטה במערכת יחסים, בהרגלים מועילים וסתגלניים יותר. ראוי לציין כי החשיפה והתרגול הפרקטי מבוצעים באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי והייחודי של כל מטופל ומטופל.

על מנת לקיים מערכת יחסים בריאה ופרודוקטיבית, נדרש כי שני בני הזוג ירגישו בטוחים כלפי עצמם וכלפי הסביבה. טיפול CBT  קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יסייע בחיזוק ושיפור הביטחון העצמי במישור הזוגי ובכל תחומי החיים האחרים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץכיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?
עוד >>

ניהול כעסים – כיצד מתמודדים עם הכעס במצבי חיים שונים?

האם כל דבר קטן מכעיס אותך?

האם אתה נוהג להפנות את הזעם כלפי האנשים הקרובים אליך?

מרגיש שהתקפי הכעס יוצאים מכלל שליטה וגורמים לך רגשות חרטה?

אם ענית בחיוב על השאלות הללו, קרוב לוודאי כי  אינך יודע לנהל את הכעסים באופן רגוע, אסרטיבי ופרודוקטיבי יותר.

ניהול כעסים חיוני הן לאוכלוסיית המבוגרים והן לאוכלוסיית הילדים בבניית מערכות יחסים חברתיות תקינות ובשמירה על אורח חיים בריא, תקין ומאוזן יותר.

מהם הגורמים להתקפי כעס?

  • התקפי זעם עלולים להיווצר כתוצאה מגורמים פיזיולוגיים. לדוגמה – שינויים הורמונאליים בקרב אישה הרה או אישה בתקופת גיל המעבר, עלולים לעורר התקפי כעס חוזרים ונשנים.
  • גם שינויים סביבתיים מאתגרים (שאין לנו שליטה עליהם) עלולים ליצור או לעורר תגובות כעס – מצב ביטחוני או כלכלי מעורער, שינויי מזג אוויר, פקקי תנועה ועוד.
  • אובדן שליטה עצמית ותגובת כעס עלולים להתרחש כשמישהו לא מצליח לממש את הציפיות שלו
  • ישנם אנשים המייחסים את התפרצויות הכעס שלהם לכוח ומשתמשים בו כאמצעי מגננה בזמן ריב.
  • פעמים רבות מגלים התקפי כעס בקרב אדם שעבר טראומה אישית, התעללות, הזנחה או דחייה.

התפרצויות כעס מופיעות אצל אנשים שונים בוריאציות שונות – חלקם מגיבים בתוקפנות מילולית ו/או פיזית, בקרב אנשים מסוימים הכעס נמשך תקופה ארוכה, אצל אחרים הוא מתלקח בעוצמה גדולה לטווח קצר ויש כאלה שגם משאירים את הכעס בפנים ומדחיקים אותו לאורך זמן.

כך או כך, כשתגובות הכעס הן בלתי נשלטות ובלתי פרופורציונאליות הן גורמות לפגיעה בתפקוד התקין ובאיכות החיים של החולה ושל סביבתו הקרובה.

ניהול כעסיםטיפול קוגניטיבי התנהגותי:

מחקרים שבוצעו בתחום הוכיחו את הצלחתו של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) בניהול כעסים באופן פרודוקטיבי
בבסיס שיטת הטיפול עומדת ההנחה כי תגובות כעס בלתי נשלטות הן תולדה של רגשות שליליים (קנאה, פחד, בושה, תסכול וכו') ומחשבות בלתי רציונאליות.
שינוי בדרכי החשיבה ובדפוסי ההתנהגות יאפשר התמודדות יעילה הן עם גורם הבעיה והן עם הסימפטומים הנלווים לה.

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המעוררות התקפי זעם והחלפתם במחשבות חיוביות וריאליות יותר.
  • טיפול התנהגותי – בשלב זה מקבל המטופל כלים וטכניקות שיאפשרו לו לנהל את רגשותיו ולווסת אותם. במהלך הטיפול הוא רוכש דפוסי התנהגות מועילים ומיטיבים ולומד להשתמש בטכניקות הרפיה והרגעה במצבים מעוררי תסכול. חשוב לציין כי החשיפה לסיטואציות המעוררות תסכול וכעס הינה הדרגתית ומבוקרת, בהתאם לצרכיו הייחודיים והדינאמיים של כל מטופל ומטופל.

תגובות כעס קיצוניות גורמות לפגיעה בכל תחומי החיים – בריאות, עבודה, יחסים בינאישיים, אינטראקציה חברתית ועוד.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לניהול כעסים הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץניהול כעסים – כיצד מתמודדים עם הכעס במצבי חיים שונים?
עוד >>