היו שיפורים. הרבה שיפור. אבל קצת התאכזבתי. חשבתי שזה ישתפר לגמרי יותר מהר. אבל עדיין עלי להמשיך בחשיפות שהן די קשות, צריך ללכת למקומות, להשקיע זמן ומאמץ, בהליכות בזמנים שונים, בגלל האגורפוביה. כל פעם עלי מחדש להיות מוכנה מחדש לחרדה ולא תמיד מתחשק. צריך הרבה התמדה, שבינתיים מסתדרת.
אבל דבר אחד גיליתי, אני מקווה שזה מתאים. לפעמים אני מחכה במקום המפחיד מספיק זמן ואז פתאום אני מרגישה איך האזור המפחיד, המפלצתי, פתאום מתהפך ברגש למקום ידידותי. החלטתי שזה סוג של רישום חדש במוח, שאם אעשה את זה מספיק זמן, המוח ישתנה בדיוק כמו שהשתנה בעבר מביטחון סביר לפוביה.

מבחינתי עדיף הקורס המקוון עם יכולת להתייעץ אם צריך מאשר להשתרך בכל פעם לכתובת אחרת, דבר שלוקח זמן ובעיקר יקר מדי בשבילי.