הססנות וקושי בקבלת החלטות – ראיון עם דר' אוהד הרשקוביץ [וידאו]

ראיון של דר' אוהד הרשקוביץ בתכנית "סדר יום חדש" ערוץ 10 עם הילה נחשון ואקי אבני – הססנות וקבלת החלטות – 12.6.2013

 

דר' אוהד הרשקוביץהססנות וקושי בקבלת החלטות – ראיון עם דר' אוהד הרשקוביץ [וידאו]
עוד >>

מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?

חרדה חברתית מוגדרת כפחד קיצוני, בלתי רציונאלי ומתמשך מסיטואציות חברתיות, הדורשות אינטראקציה עם אנשים (בדרך כלל אנשים זרים).
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות 5% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפוביה חברתית בעוצמה, כזו או אחרת.
בבסיס הפוביה החברתית עומד הפחד מפני ביקורת, הערכה שלילית או מבוכה בפרהסיה.

חרדה חברתית התפתחותית בילדות מהווה חלק אינטגראלי וטבעי בהתפתחות התפקוד החברתי, אך במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח לחרדה פתולוגית קיצונית וכרונית, הגורמת להימנעות מאינטראקציה עם הזולת וכפועל יוצא מכך לפגיעה ניכרת באיכות החיים ובתפקוד התקין.

ניתן להבחין בין פחדים חברתיים "נורמאליים" לבין חרדה חברתית קיצונית וכרונית בכמה מישורים:
  • האם התקף החרדה תואם את השלב ההתפתחותי או שמא מדובר בהתקפים בלתי פרופורציונאליים ורציונאליים?
  • כמה זמן נמשכת החרדה והאם היא מופיעה בכל אינטראקציה חברתית?
  • באיזו מידה מפריעה החרדה לאיכות החיים ולתפקוד היום יומי? (פגיעה בהישגים בלימודים, בתפוקות בעבודה, בתפקוד החברתי, באינטראקציה הבינאישית וכו').
  • האם קיימת חרדה מקדימה המופיעה לפני האירוע החברתי אשר נתפס כ"מאיים" ו"מפחיד"?

חוקרים סבורים כי חרדה חברתית מופיעה כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים (נטייה תורשתית לביישנות ולביטחון עצמי נמוך) וסביבתיים (דפוסי התנהגות במשפחה, חוויות מהילדות ומההתבגרות, סגנון חינוך ועוד).
אין ספק כי דימוי עצמי נמוך והיעדר ביטחון עצמי גורמים לפחד מפני ביקורת ומשיפוטיות של הסביבה ועקב כך מעוררים  ומגבירים את החרדה החברתית.
תחושת נחיתות עלולה לפתח מחשבות, אמונות ורגשות שליליים של האדם כלפי עצמו ואגב כך, לגרום להתקפי חרדה באינטראקציה כלשהי עם הזולת.
אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ופחות לשים דגש על תכונותיהם החיוביות. להערכה העצמית השלילית יש השפעה ניכרת על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, המובילים להפרעת חרדה חברתית. הם נוטים לבחון את עצמם באופן קיצוני על כל צעד שהם עושים ולחשוש ממה שכל אחד עלול לחשוב עליהם.
כאשר הם חשים כי לא יוכלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות, המהוות עבורם איום (אנשים ילעגו להם, יצחקו עליהם וידחו אותם) זה אך טבעי שיסבלו מהתקפי חרדה ופאניקה.

מעבר למעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים ולפגיעה המשמעותית בכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות וחיי חברה) לחרדה חברתית יש גם סימפטומים פיזיים בלתי ידידותיים: דופק מואץ, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, היעדר תיאבון, הפרעות שינה ועוד.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ומוצלח בהתמודדות עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות הגורמות לדימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ופוביה חברתית והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (בהתאם לקצב וליכולות של המטופל) לסיטואציות מעוררות חרדה (החל מתרגול דמיוני ועד לחשיפה ממשית לסיטואציות חברתיות) עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.
דר' אוהד הרשקוביץמה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?
עוד >>

כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של תפיסה עצמית שלילית שהפרט מחזיק בה ומשוכנע לגביה.
למעשה הוא נוצר כאשר אדם לא מאמין בכישוריו וביכולות האישיות שלו וחש שיש פער גדול בין שאיפותיו לבין הישגיו בפועל בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה, מעמד משפחתי וחברתי, הופעה חיצונית ועוד.

הערכה עצמית ודימוי עצמי מתפתחים מינקות עד לבגרות, כאשר במהלך השנים ובהתאם לחוויות האישיות בתחומים השונים, מתבססת הערכה עצמית מגובשת.

מחקרים שבוצעו בתחום מצביעים על העובדה כי ביטחון עצמי נמוך עלול להשפיע על פוטנציאל הקשר הזוגי, באופן ניכר.
במקרים קיצוניים, אדם הסובל מדימוי עצמי נמוך בכל הקשור לתחום הבינאישי והזוגי, ירגיש כי הוא לא ראוי להיות נאהב על ידי בני המין השני, דבר שעלול לפגום בסיכוי שלו בכלל להכיר ולבסס מערכת יחסים יציבה.

מחשבות שליליות כמו – "למה שמישהו יסכים לצאת איתי" או "לא מגיע לי להיות נאהב" מהוות מכשול במערכות יחסים חדשות ו/או וותיקות.
מעבר לעובדה שביטחון עצמי נמוך משפיע על תפיסת העצמי, הוא גם משפיע על סוג מערכת היחסים שנבחר, טיב הזוגיות ורמת הציפיות של בן או בת הזוג.

על אף שבעלי הערכה עצמית נמוכה מתייחסים למערכת יחסים זוגית  כמקור של קבלה עצמית ומחפשים כל הזמן משוב וחיזוקים חיוביים מבן הזוג, הספקות האישיים שלהם מונעים מהם ליהנות בפועל מקשר מכיל, שעשוי היה לשמש כמקור לחיזוק הביטחון העצמי שלהם.
מערכות היחסים של אנשים הסובלים מדימוי עצמי נמוך תהיינה פחות איכותיות, שכן, הן פחות תתבססנה על רגשות אהבה ואמון ותכלולנה יותר קונפליקטים ורגשות אמביוולנטיים. זאת משום שהם לא מצליחים להציב גבולות "בריאים" באינטראקציה עם הסביבה.

ביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:
הערכה עצמית חיובית מהווה מרכיב חשוב במערכת יחסים זוגית.
טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול מוצלח המסייע בהתמודדות יעילה עם ביטחון ודימוי עצמי נמוך בכל תחומי החיים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – כיוון שאנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך, מגיעים למערכות יחסים זוגיות עם מטען של רגשות ומחשבות שליליות ובלתי רציונאליות לגבי עצמם, נדרש טיפול ברובד הקוגניטיבי הכרתי. לכן, בשלב הראשון יתמקד המטפל בזיהוי המחשבות השליליות, אשר פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי ("אני לא שווה", "אף אחד לא אוהב אותי" וכו') והחלפתן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי נועד לשנות ולהחליף את אותם דפוסי התנהגות שליליים, הגורמים לאדם לאבד שליטה במערכת יחסים, בהרגלים מועילים וסתגלניים יותר. ראוי לציין כי החשיפה והתרגול הפרקטי מבוצעים באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי והייחודי של כל מטופל ומטופל.

על מנת לקיים מערכת יחסים בריאה ופרודוקטיבית, נדרש כי שני בני הזוג ירגישו בטוחים כלפי עצמם וכלפי הסביבה. טיפול CBT  קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יסייע בחיזוק ושיפור הביטחון העצמי במישור הזוגי ובכל תחומי החיים האחרים.

דר' אוהד הרשקוביץכיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?
עוד >>

הקשר בין טריכוטילומניה לביטחון עצמי נמוך

טריכוטילומניה היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת ה- OCD (Obsessive Compulsive Disorder) . הפרעה זו באה לידי ביטוי בתלישת שיערות אובססיבית ממקומות שונים בגוף (בדרך כלל מוגבלת למיקום אחד או לשני מיקומים שונים בגוף)

על פי נתונים סטטיסטיים, טריכוטילומניה שכיחה יותר בקרב אוכלוסיית הנשים. עוד מראים הנתונים כי היא נוטה להתפרץ בגיל הילדות או הבגרות המוקדמת.
מעבר לעובדה כי מדובר בהפרעה טורדנית ומעיקה הפוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי התקין, היא גורמת לפגיעה משמעותית בביטחון ובהערכה העצמית של החולה, עד כדי כך שהוא מתבייש לצאת מהבית ולקיים אינטראקציה עם הסביבה החיצונית.

דר' אוהד הרשקוביץהקשר בין טריכוטילומניה לביטחון עצמי נמוך
עוד >>

הקשר בין OCD לחוסר ביטחון עצמי

OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) הינה הפרעת חרדה, המאופיינת במחשבות טורדניות חוזרות ונשנות, המלוות בהתנהגות חוזרת ובלתי נשלטת, שבסופו של דבר גורמת בצורה משמעותית לחוסר ביטחון עצמי אצל הסובל.

מחשבות אובססיביות:

מחשבות שליליות ולא רציונאליות, היוצרות חרדה ומצוקה נפשית. חשוב לציין כי האנשים הסובלים מההפרעה, מודעים לעובדה כי המחשבות אינן רציונאליות, אך עם זאת, הם לא מצליחים להתנתק מהן.

התנהגות קומפולסיבית:

אנשים עם או סי די מנסים להתגבר על החרדה באמצעות פעולות מוטוריות או מחשבתיות, המבוצעות באופן חזרתי וטקסי (בדיקה חוזרת ונשנית של דלתות, חלונות, תנור וכיריים, רחיצת ידיים במשך שעות, ניקיון בלתי פוסק של הבית, סידור חפצים בסדר מסוים ועל פי כללים שנקבעו על ידי החולה ועוד).

דר' אוהד הרשקוביץהקשר בין OCD לחוסר ביטחון עצמי
עוד >>

מה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?

דימוי עצמי מוגדר כדרך שבה אנו תופסים ומגדירים את עצמנו.
הדימוי העצמי שלנו מתפתח, למעשה, לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך הוא דינאמי ונתון לשינוי עקב תהליכים חיצוניים ופנימיים שעוברים עלינו.

דימוי עצמי נמוך מתייחס לתחושה סובייקטיבית לגבי היכולות והכישורים שלנו בתחומים שונים. המחשבות והאמונות שיש לנו לגבי עצמנו משפיעים על ההערכה והקבלה העצמית שלנו.

מידת ההערכה העצמית היא הפער בין "העצמי האידיאלי" לבין "העצמי המצוי". ככל שהפער גדול יותר, כך הדימוי העצמי יהיה נמוך יותר.

דימוי עצמי נמוך – מאפיינים:

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של מגוון בעיות נפשיות – חרדות, פוביות, דיכאון, בעיות קשב וריכוז, הפרעות אכילה ועוד.
הערכה עצמית נמוכה קשורה בדרך כלל לתחום ספציפי בחיים – מראה חיצוני, מערכות יחסים, קריירה, לימודים וכו'. כך שמטופל יכול לסבול מדימוי עצמי נמוך בקשרים בינאישיים ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה במקום העבודה (לכן המטפלים המקצועיים חייבים לזהות את מרכיבי הדימוי העצמי של המטופל ולהתאים לו תכנית טיפול ייעודית).

בניגוד למה שרבים חושבים, דימוי עצמי נמוך  הוא לא ההיפך מ"הערכה עצמית גבוהה". בקצה השני של הסקאלה, נמצאת ה"קבלה העצמית", המאפשרת למטופל ליהנות מנקודות החוזק שלו ומכישוריו הייחודיים, ובמקביל גם לחיות בשלום עם נקודות החולשה, הטעויות והכישלונות.

דימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:


טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשר למטופלים הסובלים מדימוי עצמי נמוך לזהות את המחשבות השליליות, הטורדניות, הביקורתיות והבלתי רציונאליות ולהחליף אותן במחשבות חיוביות וריאליות, התואמות למציאות.
ההתמודדות עם המחשבות השליליות מאפשרת למטופלים לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בהם, לקבל בהבנה את נקודות החולשה ולהימנע משיפוטיות יתר ומביקורתיות, המובילות להערכה עצמית נמוכה.

דוגמאות למחשבות שליליות, איתם מתמודדים המטופלים במהלך הטיפול:

  •        אני לא מספיק מוכשר
  •        אני נחות, לא שווה או פגום, בהשוואה לאנשים אחרים
  •        אני מכוער/אני שמן
  •        אני טיפש
  •        אני כישלון
  •        לא אוהבים אותי
  •       אני שונא את עצמי

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה, בהרמוניה:

  •        טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות השליליות, הגורמות לדימוי עצמי נמוך והחלפתן במחשבות חיוביות ופרודוקטיביות. המטרה לאפשר למטופל להחליף את רכיבי ההערכה העצמית הנמוכה, המעכבים צמיחה והתפתחות, ב"קבלה עצמית". המטפל יוכיח למטופל, בהדרגה, כי המחשבות השליליות הראשוניות שלו שגויות ובלתי מבוססות.
  •        טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי יתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות שנוצרו עקב הדימוי העצמי הנמוך בדפוסי התנהגות סתגלניים ופרודוקטיביים. הטיפול כולל חשיפה למצבים "מאתגרים" המעוררים דימוי עצמי נמוך, במטרה לאפשר למטופל להתמודד עם הקשיים, הלכה למעשה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי ותכליתי, המאפשר לכל מטופל להתמודד עם שורש הבעיה שגרמה לדימוי עצמי נמוך, כדי שיוכל לשפר את איכות חייו ולהצליח בכל תחומי החיים.

דר' אוהד הרשקוביץמה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?
עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך בזמן חיפוש עבודה

פיטורים גורמים, בדרך כלל, למשבר נפשי המתבטא בפגיעה משמעותית וניכרת בביטחון העצמי.
על פי מחקרים שונים שבוצעו בתחום, מדובר במשבר הדומה באופיו ובעוצמתו למשבר של אובדן אדם קרוב.
תחושת הכאב, התסכול והכעס כתוצאה מאובדן מקום עבודה הינה טבעית לחלוטין, אך יחד עם זאת, יש הרבה דברים שניתן לעשות, כדי להמשיך לשמור על שליטה מלאה ולא פחות חשוב, על מצב רוח טוב.

במאמר זה נספר לכם איך התמודדות יעילה עם ביטחון עצמי נמוך תאפשר לכם להפוך את איום המשבר להזדמנות.

פיטורים – השלכות:
עבור רובינו, יציאה לעבודה על בסיס יום יומי, היא הרבה יותר מפרנסה. העבודה מתווה לנו מסלול בחיים ומאפשרת לנו להגיע להגשמה עצמית, למימוש הפוטנציאל האישי ולשביעות רצון כללית. מסיבה זו, לאובדן מקום עבודה יש השלכות רבות, הבאות לידי ביטוי בתחומים שונים:

  • פגיעה בדימוי העצמי וחוסר ביטחון – הקשר ההדוק בין מקום העבודה להישגים האישיים שלנו בפן המקצועי, מסביר מדוע הפיטורים גורמים לדימוי עצמי נמוך והעדר הערכה עצמית. שיפור ביטחון עצמי הכרחי לפתיחת דף חדש בקריירה המקצועית.
  • פגיעה בזהות המקצועית – מקום העבודה מעניק לנו תחושת השתייכות וזהות מקצועית ברורה ומוגדרת. הפיטורים גורמים, מן הסתם, לתחושת בלבול ולטשטוש הגבולות.
  • שיבוש בחיי השגרה וסדר היום – פתאום אין בשביל מה לקום בבוקר. אין מטרות מוגדרות וכל סדר היום משתבש.
  • פגיעה באינטראקציה החברתית עם עמיתים לעבודה – מקום העבודה מספק ומייצר עבורנו חיי חברה פרודוקטיביים ופעילים. אובדן מקום העבודה משבש גם את האינטראקציה הישירה והאינטנסיבית עם חברי הצוות והעמיתים לעבודה.


רכישת כלים מעשיים לחיפוש עבודה יעיל:

כאמור, תחושות של פחד, צער וכעס הן טבעיות, אך חשוב ללמוד להתגבר עליהן ולנתב את האנרגיות והמאמצים לבניית קריירה חדשה ומשגשגת.

  • גישה חיובית – ממחקרים שבוצעו בתחום, עולה כי מובטלים שהמשיכו להזדהות עם החברה ו/או המעסיק, דווחו על דימוי עצמי גבוה יותר. גישה אופטימית מאפשרת לפתוח דף חדש ולא "להיתקע" בעבר.
  • הימנעות מהאשמה עצמית – עיסוק יתר בהאשמה עצמית גורר למחשבות שליליות ולפגיעה בביטחון העצמי. הכנת רשימה של תכונות חיוביות תסייע בהתמודדות עם הבעיה.
  • תמיכה חברתית – כמו בכל תקופה מאתגרת בחיים, חשוב להיעזר בבני משפחה ובחברים קרובים, כדי לקבל תמיכה, אמפתיה, עידוד ופרגון להמשך הדרך.
  • ניצול יעיל של הזמן – מומלץ לנצל את הזמן הפנוי למשימות מאתגרות ומספקות – תרומה לקהילה, תכנון הקריירה העתידית, למידה מעשית, פיתוח תחביבים ועוד.
  • חיפוש עבודה יעיל וממוקד – חשוב, כמובן, למקד את מרבית האנרגיות והמשאבים לבניית הקריירה העתידית – ייעוץ וליווי מקצועי (באם יש צורך), חיפוש אפקטיבי במאגרים הרלוונטיים, הסתייעות בקולגות, חברים, מכרים ובני משפחה וכו'

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול CBT  מסייע בהתמודדות עם קשת רחבה של בעיות, כולל אובדן מקום עבודה.
מטרת הטיפול היא לשנות דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים ולהחליפם במחשבות חיוביות וסתגלניות. כמו כן, הטיפול מעניק כלים מעשיים להתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים ומעוררי חרדה (במקרה הזה פיטורין ו/או חיפוש מקום עבודה חדש).

אין ספק כי פיטורים הם חוויה לא נעימה, אך יחד עם זאת, חשוב לזכור שזה לא סוף העולם.
הקניית כלים פרודוקטיביים תסייע לכל אחד ואחד להתגבר על המשבר ולפתוח דף חדש ורענן יותר בתחום המקצועי.

דר' אוהד הרשקוביץכיצד ניתן להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך בזמן חיפוש עבודה
עוד >>

10 טיפים שיעזרו לך להתגבר על חוסר ביטחון עצמי

ביטחון עצמי נמוך עוצר אותנו ומונע מאיתנו להתקדם בתחומים רבים בחיים. אנחנו רואים אנשים אחרים מצליחים וחושבים לעצמנו שאם רק היינו מאמינים בעצמנו קצת יותר, ודאי היינו היום במקום אחר לגמרי –  מאושרים יותר, עשירים יותר, מצליחים יותר.

האמת היא שבטחון עצמי אמיתי טמון רק באופן בו אנו מרגישים לגבי עצמנו, והבסיס לשינוי דימוי עצמי נמוך ורכישת בטחון עצמי, תלוי לחלוטין בנו- באופן בו אנו בוחרים לראות את עצמנו ולחשוב על עצמנו, ובציפיות שיש לנו מעצמנו.

ריכזנו עבורך 10 טיפים שיכולים לעזור לך להתגבר על חוסר בטחון עצמי:

עבוד על גיבוש תפיסה עצמית חיובית –  הצעד הבסיסי, ואולי הקשה מכולם, הוא להחליף את הדימוי העצמי הנמוך המתבסס על חוויות מהעבר וביקורת עצמית קשה, במחשבה שאתה נהדר וראוי.

כבד את עצמך – לא משנה איך אתה נראה, כמה אתה מבריק ואיפה אתה נמצא בחייך כרגע, יש בך ייחוד, ויש לך מה להציע לעולם. זכור את זה בכל אינטראקציה עם אנשים. אם לא תכבד את עצמך- גם האחרים לא יכבדו אותך.

החלף את הביקורת העצמית במחשבות חיוביות – למד לעצור את המחשבות השליליות והביקורת, גם אם קורה אירוע שמערער את הביטחון העצמי שלך. בכל פעם שאתה תופס את עצמך חושב מחשבות כמו: "אני לוזר", "לעולם לא אצליח" –
הפסק אותן ותחליף את המחשבה שסוף העולם הגיע, במחשבה שהזדמנות חדשה נקרית בדרכך.

הקף עצמך באנשים חיוביים – אנשים חיוביים תורמים לנו אופטימיות ואמונה לגבי עצמנו, בעוד אנשים שליליים הם ביקורתיים מאוד וקשה לרצותם ולכן, הם  בדרך כלל גורמים לנו להטיל ספק בעצמנו, באחרים ובכלל. דע לוותר על נוכחות האנשים השליליים התורמים לביטחון עצמי נמוך בחייך.

בחר במה אתה רוצה להאמין –  אנשים עלולים לומר לך דברים שליליים על עצמך או לתת לך עצות שלא יקדמו אותך.
אל תיתן להם כל כך הרבה כח. בחר להאמין בדברים החיוביים ואמץ את העצות שמתחברות אליך.

אל תשווה עצמך לאחרים – כולנו מצליחים וכולנו נכשלים. לכל אחד החיים שלו, היתרונות והחסרונות, והבעיות שלו וכל אחד מאיתנו ייחודי. הערך את הייחודיות שבך, והשקע מאמץ בניסיון להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך.

אל תנסה לרצות אחרים – אל תחשוש לחשוב קודם כל על עצמך ולשים את טובתך במרכז. זה לא הופך אותך לאגואיסט, להיפך. כשאתה שם את טובתם של אחרים לפני זו שלך, אנשים עלולים לנצל ולא להעריך אותך.

מנה הצלחות ודברים חיוביים – הכן רשימה של הצלחות והישגים שצברת, של תכונות חיוביות בעצמך ושל מחמאות שקיבלת מאחרים. עדכן את הרשימה כל הזמן, באופן יומיומי וקרא אותה לעיתים קרובות, או בכל פעם שאתה חש חוסר בטחון עצמי.

נקט צעדים קטנים לבניית ביטחון עצמי–  פעל באופן אקטיבי: קבל החלטות למען עצמך, עשה דברים שגורמים לך להרגיש יכולת, אבל התחל בקטן כדי לא להקשות על עצמך. עם הזמן זה יעשה קל יותר ויהפוך טבעי יותר.

אל תצפה מעצמך לשלמות – הציפייה לשלמות גוררת אחריה אכזבה מתמדת, תסכול ותחושת כשלון. אנחנו אנושיים ולא מושלמים מטבענו-  אנחנו בתהליך למידה מתמשך כל הזמן ולכן, עושים טעויות ונמשיך לעשות. שחרר את עצמך מהצורך להיות מושלם ולא לטעות.

לסיכום, החדשות הטובות והחדשות הרעות הן שהתמודדות עם חוסר בטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך תלויה רק בנו.
חדשות טובות כיוון שלכל אחד מאיתנו הכוח לשנות, וחדשות רעות כיוון שזה דורש עבודה עצמית, התבוננות פנימית ואומץ.
הבחירה בידיך!

דר' אוהד הרשקוביץ10 טיפים שיעזרו לך להתגבר על חוסר ביטחון עצמי
עוד >>