הססנות וקושי בקבלת החלטות – ראיון עם דר’ אוהד הרשקוביץ [וידאו]

אין תגובות

ראיון של דר’ אוהד הרשקוביץ בתכנית “סדר יום חדש” ערוץ 10 עם הילה נחשון ואקי אבני – הססנות וקבלת החלטות – 12.6.2013

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הססנות וקושי בקבלת החלטות – ראיון עם דר’ אוהד הרשקוביץ [וידאו]
עוד >>

מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?

אין תגובות

חרדה חברתית מוגדרת כפחד קיצוני, בלתי רציונאלי ומתמשך מסיטואציות חברתיות, הדורשות אינטראקציה עם אנשים (בדרך כלל אנשים זרים).
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות 5% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפוביה חברתית בעוצמה, כזו או אחרת.
בבסיס הפוביה החברתית עומד הפחד מפני ביקורת, הערכה שלילית או מבוכה בפרהסיה.

חרדה חברתית התפתחותית בילדות מהווה חלק אינטגראלי וטבעי בהתפתחות התפקוד החברתי, אך במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח לחרדה פתולוגית קיצונית וכרונית, הגורמת להימנעות מאינטראקציה עם הזולת וכפועל יוצא מכך לפגיעה ניכרת באיכות החיים ובתפקוד התקין.

ניתן להבחין בין פחדים חברתיים “נורמאליים” לבין חרדה חברתית קיצונית וכרונית בכמה מישורים:
  • האם התקף החרדה תואם את השלב ההתפתחותי או שמא מדובר בהתקפים בלתי פרופורציונאליים ורציונאליים?
  • כמה זמן נמשכת החרדה והאם היא מופיעה בכל אינטראקציה חברתית?
  • באיזו מידה מפריעה החרדה לאיכות החיים ולתפקוד היום יומי? (פגיעה בהישגים בלימודים, בתפוקות בעבודה, בתפקוד החברתי, באינטראקציה הבינאישית וכו’).
  • האם קיימת חרדה מקדימה המופיעה לפני האירוע החברתי אשר נתפס כ”מאיים” ו”מפחיד”?

חוקרים סבורים כי חרדה חברתית מופיעה כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים (נטייה תורשתית לביישנות ולביטחון עצמי נמוך) וסביבתיים (דפוסי התנהגות במשפחה, חוויות מהילדות ומההתבגרות, סגנון חינוך ועוד).
אין ספק כי דימוי עצמי נמוך והיעדר ביטחון עצמי גורמים לפחד מפני ביקורת ומשיפוטיות של הסביבה ועקב כך מעוררים  ומגבירים את החרדה החברתית.
תחושת נחיתות עלולה לפתח מחשבות, אמונות ורגשות שליליים של האדם כלפי עצמו ואגב כך, לגרום להתקפי חרדה באינטראקציה כלשהי עם הזולת.
אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ופחות לשים דגש על תכונותיהם החיוביות. להערכה העצמית השלילית יש השפעה ניכרת על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, המובילים להפרעת חרדה חברתית. הם נוטים לבחון את עצמם באופן קיצוני על כל צעד שהם עושים ולחשוש ממה שכל אחד עלול לחשוב עליהם.
כאשר הם חשים כי לא יוכלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות, המהוות עבורם איום (אנשים ילעגו להם, יצחקו עליהם וידחו אותם) זה אך טבעי שיסבלו מהתקפי חרדה ופאניקה.

מעבר למעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים ולפגיעה המשמעותית בכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות וחיי חברה) לחרדה חברתית יש גם סימפטומים פיזיים בלתי ידידותיים: דופק מואץ, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, היעדר תיאבון, הפרעות שינה ועוד.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ומוצלח בהתמודדות עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות הגורמות לדימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ופוביה חברתית והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (בהתאם לקצב וליכולות של המטופל) לסיטואציות מעוררות חרדה (החל מתרגול דמיוני ועד לחשיפה ממשית לסיטואציות חברתיות) עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?
עוד >>

כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?

אין תגובות

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של תפיסה עצמית שלילית שהפרט מחזיק בה ומשוכנע לגביה.
למעשה הוא נוצר כאשר אדם לא מאמין בכישוריו וביכולות האישיות שלו וחש שיש פער גדול בין שאיפותיו לבין הישגיו בפועל בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה, מעמד משפחתי וחברתי, הופעה חיצונית ועוד.

הערכה עצמית ודימוי עצמי מתפתחים מינקות עד לבגרות, כאשר במהלך השנים ובהתאם לחוויות האישיות בתחומים השונים, מתבססת הערכה עצמית מגובשת.

מחקרים שבוצעו בתחום מצביעים על העובדה כי ביטחון עצמי נמוך עלול להשפיע על פוטנציאל הקשר הזוגי, באופן ניכר.
במקרים קיצוניים, אדם הסובל מדימוי עצמי נמוך בכל הקשור לתחום הבינאישי והזוגי, ירגיש כי הוא לא ראוי להיות נאהב על ידי בני המין השני, דבר שעלול לפגום בסיכוי שלו בכלל להכיר ולבסס מערכת יחסים יציבה.

מחשבות שליליות כמו – “למה שמישהו יסכים לצאת איתי” או “לא מגיע לי להיות נאהב” מהוות מכשול במערכות יחסים חדשות ו/או וותיקות.
מעבר לעובדה שביטחון עצמי נמוך משפיע על תפיסת העצמי, הוא גם משפיע על סוג מערכת היחסים שנבחר, טיב הזוגיות ורמת הציפיות של בן או בת הזוג.

על אף שבעלי הערכה עצמית נמוכה מתייחסים למערכת יחסים זוגית  כמקור של קבלה עצמית ומחפשים כל הזמן משוב וחיזוקים חיוביים מבן הזוג, הספקות האישיים שלהם מונעים מהם ליהנות בפועל מקשר מכיל, שעשוי היה לשמש כמקור לחיזוק הביטחון העצמי שלהם.
מערכות היחסים של אנשים הסובלים מדימוי עצמי נמוך תהיינה פחות איכותיות, שכן, הן פחות תתבססנה על רגשות אהבה ואמון ותכלולנה יותר קונפליקטים ורגשות אמביוולנטיים. זאת משום שהם לא מצליחים להציב גבולות “בריאים” באינטראקציה עם הסביבה.

ביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:
הערכה עצמית חיובית מהווה מרכיב חשוב במערכת יחסים זוגית.
טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול מוצלח המסייע בהתמודדות יעילה עם ביטחון ודימוי עצמי נמוך בכל תחומי החיים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – כיוון שאנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך, מגיעים למערכות יחסים זוגיות עם מטען של רגשות ומחשבות שליליות ובלתי רציונאליות לגבי עצמם, נדרש טיפול ברובד הקוגניטיבי הכרתי. לכן, בשלב הראשון יתמקד המטפל בזיהוי המחשבות השליליות, אשר פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי (“אני לא שווה”, “אף אחד לא אוהב אותי” וכו’) והחלפתן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי נועד לשנות ולהחליף את אותם דפוסי התנהגות שליליים, הגורמים לאדם לאבד שליטה במערכת יחסים, בהרגלים מועילים וסתגלניים יותר. ראוי לציין כי החשיפה והתרגול הפרקטי מבוצעים באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי והייחודי של כל מטופל ומטופל.

על מנת לקיים מערכת יחסים בריאה ופרודוקטיבית, נדרש כי שני בני הזוג ירגישו בטוחים כלפי עצמם וכלפי הסביבה. טיפול CBT  קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יסייע בחיזוק ושיפור הביטחון העצמי במישור הזוגי ובכל תחומי החיים האחרים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?
עוד >>

הקשר בין טריכוטילומניה לביטחון עצמי נמוך

אין תגובות

טריכוטילומניה היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת ה- OCD (Obsessive Compulsive Disorder) . הפרעה זו באה לידי ביטוי בתלישת שיערות אובססיבית ממקומות שונים בגוף (בדרך כלל מוגבלת למיקום אחד או לשני מיקומים שונים בגוף)

על פי נתונים סטטיסטיים, טריכוטילומניה שכיחה יותר בקרב אוכלוסיית הנשים. עוד מראים הנתונים כי היא נוטה להתפרץ בגיל הילדות או הבגרות המוקדמת.
מעבר לעובדה כי מדובר בהפרעה טורדנית ומעיקה הפוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי התקין, היא גורמת לפגיעה משמעותית בביטחון ובהערכה העצמית של החולה, עד כדי כך שהוא מתבייש לצאת מהבית ולקיים אינטראקציה עם הסביבה החיצונית.

מסתבר שרוב האנשים הלוקים ב טריכוטילומניה מתביישים בהפרעה, חשים בדידות, כאב אילם, צער פנימי, מבוכה וסובלים מביטחון עצמי נמוך.  בניגוד להתקרחות טבעית או לאיבוד שיער מסיבות חיצוניות, אנשים הסובלים מ טריכוטילומניה אחראים, לכאורה, באופן ישיר לדילול השיער מגופם ולכן הם נוטים להאשים את עצמם ולחוש “פגומים” ו”חלשים” . כך הם גם מאמינים שהסביבה רואה אותם. שכן, קשה לחוש אהדה כלפי אנשים, שהצרות שלהם, כביכול, נמצאות בשליטתם המלאה.

אם כן, קל להבין מדוע אנשים הסובלים מטריכוטילומניה מרגישים שיש לגביהם סטיגמות. הם חשים שהם נאצלים לחיות עם “אות קין” על גופם ולהתמודד עם כל ההשלכות והמשמעויות שלה. תחושת ההשפלה, האשמה והמבוכה גורמת באופן טבעי לביטחון עצמי נמוך ולהרגשה שהם נחותים לעומת אנשים אחרים.

מעבר לתחושה של איבוד שליטה ולרגשות האשמה הכבדים, אנשים הסובלים מטריכוטילומניה מרגישים פחות אטרקטיביים מאנשים אחרים. איבוד שיער במקומות אסטרטגיים, כדוגמת הראש, הגבות או הריסים פוגמת באופן ניכר ובולט במראה החיצוני.

איך מטפלים?

טיפול ב- OCD  בכלל וב- טריכוטילומניה בפרט הכרחי לשיפור איכות החיים ותפקודו הנורמטיבי של החולה.
כיוון שמדובר בהפרעה הגורמת לאנשים להימנע ממפגשים חברתיים ומאינטראקציה משפחתית (במקרים קיצוניים מנסים החולים להסתיר את התופעה אפילו מבני זוגם) וכך גם פוגמת בהשתלבות בעבודה ו/או במסגרות החינוכיות, נדרש טיפול מבעוד מועד.
העובדה כי בבסיס ההפרעה עומדים רגשות שליליים ומעוותים המובילים לביטחון עצמי נמוך ולהיעדר הערכה עצמית גבוהה מחייבת טיפול פסיכולוגי המאפשר התמודדות עם שורש הבעיה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לטיפול יעיל, מוכח ובעל אחוזי הצלחה גבוהים.
הטיפול מתחלק לשני חלקים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – בשלב הראשון מתמקד הטיפול בהגברת המודעות של המטופל למצבו ובזיהוי המחשבות והרגשות השליליים, המובילים להתנהגות הכפייתית, במטרה להחליפם במחשבות חיוביות, הגיוניות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – במישור ההתנהגותי, הטיפול מתמקד בהקניית טכניקות עבודה להתמודדות אפקטיבית עם הדחף הבלתי נשלט והבלתי רציונאלי לתלישת שיערות מהגוף. ראוי לציין כי שלב זה הינו הדרגתי ומבוקר, בהתאם ליכולות האינדיבידואליות ולקצב ההתקדמות של כל מטופל ומטופל.

טריכוטילומניה הינה, ללא ספק, הפרעה נפשית קשה הפוגעת בדימוי העצמי של החולה ופוגמת בשגרת החיים שלו ושל משפחתו. התערבות טיפולית מוקדמת באמצעות CBT תשפר את איכות החיים באופן ניכר ותאפשר התמודדות ישירה עם הסימפטומים הנלווים הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין טריכוטילומניה לביטחון עצמי נמוך
עוד >>

הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות

אין תגובות

הפרעת אכילה מוגדרת כבעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה (אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ועוד). אמנם מדובר בהפרעה רב סיבתית המורכבת משילוב של משתנים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים, אך מסתבר שלמרכיב החברתי – רגשי יש השפעה ניכרת ואף הרסנית.

מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין חרדה חברתית לבין התפתחות של הפרעות אכילה.
על פי נתונים סטטיסטיים ממחקר שפורסם בעיתון אמריקאי המתמחה בפסיכיאטריה, כשני שליש מהנבדקים שסבלו מהפרעות אכילה כלשהן, סבלו גם מהפרעות חרדה. כמו כן, הראו הנתונים כי אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון, נוטים יותר לפתח הפרעות אכילה.

כך למשל, אנשים הסובלים מהפרעת אכילה, מדווחים במקרים רבים כי החרדה שלהם מתמקדת, בדרך כלל, בפחד מפני ביקורת או השפלה, שמקורן בסיטואציות חברתיות וציבוריות. לרוב, הם חוששים שישפטו אותם על פי הגזרה, המשקל או אפילו על פי דפוסי האכילה שלהם (כמה הם אוכלים, איך הם אוכלים וכו’).

לדוגמה –  אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה חוששים שהחברה תשפוט אותם בגלל משקל עודף או אכילה מרובה ולכן נוטים לפתח טקסי אכילה חריגים, כגון חיתוך המזון לחתיכות קטנות, האטה בקצב האכילה, הסטת המזון בצלחת ועוד.

בהקשר הזה, חשוב לציין כי הפחד או ההימנעות מאכילה בציבור מהווים סימפטום שכיח הן בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה והן בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, אך יחד עם זאת, הבסיס להתנהגות החריגה שונה בתכלית.
אנשים עם פוביה חברתית, חוששים מאכילה בציבור כחלק בלתי נפרד ממגוון רחב של פחדים חברתיים (הפחד שאנשים אחרים יבחינו בתסמיני החרדה שלהם – ידיים רועדות, מזון שנשפך וכו’). לעומת זאת, אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נוטים לדווח על חרדה מסיטואציות חברתיות שונות, מעבר לאכילה בפומבי.
הגבלת המזון וההתבודדות החברתית מעניקות להם תחושת שליטה בחרדה.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

לצערנו, הלחץ החברתי והתרבותי בחברה המערבית, המציג את הרזון והמראה השרירי כאידיאל היופי, גורם להתפתחות חרדה חברתית והפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער.
טיפול בבולמיה, באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות, הכרחי, מבעוד מועד, על מנת למנוע נזקים נפשיים ופיזיים הרסניים ובלתי הפיכים.
כיוון שמקורן של הפרעות חברתיות ובעיות אכילה, הן במחשבות שליליות ומעוותות לגבי דימוי גופני והערכה עצמית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) עשוי לסייע.

טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות הטורדניות, שגרמו לדימוי גופני נמוך ולהערכה עצמית נמוכה והחלפתן במחשבות חיוביות וריאליות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי היא להקנות למטופל הרגלי אכילה נכונים ומבוקרים ולאפשר לו חשיפה הדרגתית לסיטואציות המעוררות חרדה חברתית ובעיות אכילה, עד להיעלמות מוחלטת של הסימפטומים הבעייתיים.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות
עוד >>

הקשר בין OCD לחוסר ביטחון עצמי

אין תגובות

או סי די (הפרעה טורדנית כפייתית) הינה הפרעת חרדה, המאופיינת במחשבות טורדניות חוזרות ונשנות, המלוות בהתנהגות חוזרת ובלתי נשלטת:

מחשבות אובססיביות:

מחשבות שליליות ולא רציונאליות, היוצרות חרדה ומצוקה נפשית. חשוב לציין כי האנשים הסובלים מההפרעה, מודעים לעובדה כי המחשבות אינן רציונאליות, אך עם זאת, הם לא מצליחים להתנתק מהן.

התנהגות קומפולסיבית:

אנשים עם או סי די מנסים להתגבר על החרדה באמצעות פעולות מוטוריות או מחשבתיות, המבוצעות באופן חזרתי וטקסי (בדיקה חוזרת ונשנית של דלתות, חלונות, תנור וכיריים, רחיצת ידיים במשך שעות, ניקיון בלתי פוסק של הבית, סידור חפצים בסדר מסוים ועל פי כללים שנקבעו על ידי החולה ועוד).

כיוון שהפעילות הטקסית הזו מפחיתה את החרדה רק בטווח המיידי, נוצר בקרב החולה “מעגל קסמים” של מחשבות אובססיביות והתנהגות כפייתית.

מחקרים שבוצעו בתחום מצאו כי לחוסר ביטחון עצמי ולחוסר אמון בזולת יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הפרעת או סי די.
“אני לא בוטח באנשים אחרים כשהם אומרים לי שהם נעלו את הדלת עבורי ואני גם לא סומך על עצמי”.

אם מחשבה מוזרה צצה במוחם של אנשים רגילים, הם ידאגו לבטל אותה, תוך זמן קצר. לעומת זאת, בקרב אנשים הסובלים מחוסר ביטחון עצמי או מהיעדר קבלה עצמית, המחשבה עלולה להפוך לטורדנית ואובססיבית.
כאשר אדם הסובל מאו סי די מתחיל לפתח הערכה עצמית ומוכן לקבל את עצמו באהבה, הוא יוכל גם להתחיל לשבור את מעגל הקסמים שנכנס אליו.

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי


הפרעת או סי די, פעמים רבות, משבשת את איכות החיים ופוגעת באופן ניכר בתפקוד התקין של החולה (בבית, בסביבת העבודה, באירועים ועוד)
הבשורה הטובה היא שיש דרך לטפל בה ולמגר אותה – טיפול CBT הוביל לפריצת דרך בכל מה שקשור לתהליך ההחלמה מאו סי די.
מדובר בטיפול פרו אקטיבי, במסגרתו המטפל והמטופל מזהים ביחד את המחשבות הטורדניות והבלתי רציונאליות עם דפוסי ההתנהגות הנלווים להם ויוצרים טקטיקות פרקטיות להתמודדות עם הבעיה, הלכה למעשה.

תכנית הטיפול כוללת טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP) –

  • שלב החשיפה – השלב של החשיפה כולל הכנת רשימה (בשיתוף פעולה עם המטופל) של התסמינים מהם סובל החולה וחשיפה הדרגתית, מתונה (ולעיתים גם דמיונית) לסיטואציות המעוררות מחשבות שליליות וחרדות. המטרה בשלב הזה היא להפחית את רמת החרדה, על ידי הסתגלות והרגלה הדרגתית לסיטואציות שעוררו אותה. המטופל מקבל, על פי הקצב האישי שלו, “שיעורי בית” להתמודדות יעילה עם הסיטואציות גם מחוץ לחדר הטיפולים.
  • מניעת תגובה – שלב זה מתייחס להתנהגות הכפייתית של המטופל. מטרתו ללמד אותו איך להתנגד לצורך בביצוע פעילויות טקסיות (ולא מועילות), עד להיעלמותן המוחלטת.

טיפול CBT נחשב גם יעיל ביותר בהתמודדות עם חוסר ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה שעלולים לגרום (או לעורר) תסמיני הפרעת או סי די.

 ocd-survey



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין OCD לחוסר ביטחון עצמי
עוד >>

מה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?

אין תגובות

דימוי עצמי מוגדר כדרך שבה אנו תופסים ומגדירים את עצמנו.
הדימוי העצמי שלנו מתפתח, למעשה, לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך הוא דינאמי ונתון לשינוי עקב תהליכים חיצוניים ופנימיים שעוברים עלינו.

דימוי עצמי נמוך מתייחס לתחושה סובייקטיבית לגבי היכולות והכישורים שלנו בתחומים שונים. המחשבות והאמונות שיש לנו לגבי עצמנו משפיעים על ההערכה והקבלה העצמית שלנו.

מידת ההערכה העצמית היא הפער בין “העצמי האידיאלי” לבין “העצמי המצוי”. ככל שהפער גדול יותר, כך הדימוי העצמי יהיה נמוך יותר.

דימוי עצמי נמוך – מאפיינים:

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של מגוון בעיות נפשיות – חרדות, פוביות, דיכאון, בעיות קשב וריכוז, הפרעות אכילה ועוד.
הערכה עצמית נמוכה קשורה בדרך כלל לתחום ספציפי בחיים – מראה חיצוני, מערכות יחסים, קריירה, לימודים וכו’. כך שמטופל יכול לסבול מדימוי עצמי נמוך בקשרים בינאישיים ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה במקום העבודה (לכן המטפלים המקצועיים חייבים לזהות את מרכיבי הדימוי העצמי של המטופל ולהתאים לו תכנית טיפול ייעודית).

בניגוד למה שרבים חושבים, דימוי עצמי נמוך  הוא לא ההיפך מ”הערכה עצמית גבוהה”. בקצה השני של הסקאלה, נמצאת ה”קבלה העצמית”, המאפשרת למטופל ליהנות מנקודות החוזק שלו ומכישוריו הייחודיים, ובמקביל גם לחיות בשלום עם נקודות החולשה, הטעויות והכישלונות.

דימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:


טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשר למטופלים הסובלים מדימוי עצמי נמוך לזהות את המחשבות השליליות, הטורדניות, הביקורתיות והבלתי רציונאליות ולהחליף אותן במחשבות חיוביות וריאליות, התואמות למציאות.
ההתמודדות עם המחשבות השליליות מאפשרת למטופלים לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בהם, לקבל בהבנה את נקודות החולשה ולהימנע משיפוטיות יתר ומביקורתיות, המובילות להערכה עצמית נמוכה.

דוגמאות למחשבות שליליות, איתם מתמודדים המטופלים במהלך הטיפול:

  •        אני לא מספיק מוכשר
  •        אני נחות, לא שווה או פגום, בהשוואה לאנשים אחרים
  •        אני מכוער/אני שמן
  •        אני טיפש
  •        אני כישלון
  •        לא אוהבים אותי
  •       אני שונא את עצמי

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה, בהרמוניה:

  •        טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות השליליות, הגורמות לדימוי עצמי נמוך והחלפתן במחשבות חיוביות ופרודוקטיביות. המטרה לאפשר למטופל להחליף את רכיבי ההערכה העצמית הנמוכה, המעכבים צמיחה והתפתחות, ב”קבלה עצמית”. המטפל יוכיח למטופל, בהדרגה, כי המחשבות השליליות הראשוניות שלו שגויות ובלתי מבוססות.
  •        טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי יתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות שנוצרו עקב הדימוי העצמי הנמוך בדפוסי התנהגות סתגלניים ופרודוקטיביים. הטיפול כולל חשיפה למצבים “מאתגרים” המעוררים דימוי עצמי נמוך, במטרה לאפשר למטופל להתמודד עם הקשיים, הלכה למעשה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי ותכליתי, המאפשר לכל מטופל להתמודד עם שורש הבעיה שגרמה לדימוי עצמי נמוך, כדי שיוכל לשפר את איכות חייו ולהצליח בכל תחומי החיים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?
עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך בזמן חיפוש עבודה

אין תגובות

פיטורים גורמים, בדרך כלל, למשבר נפשי המתבטא בפגיעה משמעותית וניכרת בביטחון העצמי.
על פי מחקרים שונים שבוצעו בתחום, מדובר במשבר הדומה באופיו ובעוצמתו למשבר של אובדן אדם קרוב.
תחושת הכאב, התסכול והכעס כתוצאה מאובדן מקום עבודה הינה טבעית לחלוטין, אך יחד עם זאת, יש הרבה דברים שניתן לעשות, כדי להמשיך לשמור על שליטה מלאה ולא פחות חשוב, על מצב רוח טוב.

במאמר זה נספר לכם איך התמודדות יעילה עם ביטחון עצמי נמוך תאפשר לכם להפוך את איום המשבר להזדמנות.

פיטורים – השלכות:
עבור רובינו, יציאה לעבודה על בסיס יום יומי, היא הרבה יותר מפרנסה. העבודה מתווה לנו מסלול בחיים ומאפשרת לנו להגיע להגשמה עצמית, למימוש הפוטנציאל האישי ולשביעות רצון כללית. מסיבה זו, לאובדן מקום עבודה יש השלכות רבות, הבאות לידי ביטוי בתחומים שונים:

  • פגיעה בדימוי העצמי וחוסר ביטחון – הקשר ההדוק בין מקום העבודה להישגים האישיים שלנו בפן המקצועי, מסביר מדוע הפיטורים גורמים לדימוי עצמי נמוך והעדר הערכה עצמית. שיפור ביטחון עצמי הכרחי לפתיחת דף חדש בקריירה המקצועית.
  • פגיעה בזהות המקצועית – מקום העבודה מעניק לנו תחושת השתייכות וזהות מקצועית ברורה ומוגדרת. הפיטורים גורמים, מן הסתם, לתחושת בלבול ולטשטוש הגבולות.
  • שיבוש בחיי השגרה וסדר היום – פתאום אין בשביל מה לקום בבוקר. אין מטרות מוגדרות וכל סדר היום משתבש.
  • פגיעה באינטראקציה החברתית עם עמיתים לעבודה – מקום העבודה מספק ומייצר עבורנו חיי חברה פרודוקטיביים ופעילים. אובדן מקום העבודה משבש גם את האינטראקציה הישירה והאינטנסיבית עם חברי הצוות והעמיתים לעבודה.


רכישת כלים מעשיים לחיפוש עבודה יעיל:

כאמור, תחושות של פחד, צער וכעס הן טבעיות, אך חשוב ללמוד להתגבר עליהן ולנתב את האנרגיות והמאמצים לבניית קריירה חדשה ומשגשגת.

  • גישה חיובית – ממחקרים שבוצעו בתחום, עולה כי מובטלים שהמשיכו להזדהות עם החברה ו/או המעסיק, דווחו על דימוי עצמי גבוה יותר. גישה אופטימית מאפשרת לפתוח דף חדש ולא “להיתקע” בעבר.
  • הימנעות מהאשמה עצמית – עיסוק יתר בהאשמה עצמית גורר למחשבות שליליות ולפגיעה בביטחון העצמי. הכנת רשימה של תכונות חיוביות תסייע בהתמודדות עם הבעיה.
  • תמיכה חברתית – כמו בכל תקופה מאתגרת בחיים, חשוב להיעזר בבני משפחה ובחברים קרובים, כדי לקבל תמיכה, אמפתיה, עידוד ופרגון להמשך הדרך.
  • ניצול יעיל של הזמן – מומלץ לנצל את הזמן הפנוי למשימות מאתגרות ומספקות – תרומה לקהילה, תכנון הקריירה העתידית, למידה מעשית, פיתוח תחביבים ועוד.
  • חיפוש עבודה יעיל וממוקד – חשוב, כמובן, למקד את מרבית האנרגיות והמשאבים לבניית הקריירה העתידית – ייעוץ וליווי מקצועי (באם יש צורך), חיפוש אפקטיבי במאגרים הרלוונטיים, הסתייעות בקולגות, חברים, מכרים ובני משפחה וכו’

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול CBT  מסייע בהתמודדות עם קשת רחבה של בעיות, כולל אובדן מקום עבודה.
מטרת הטיפול היא לשנות דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים ולהחליפם במחשבות חיוביות וסתגלניות. כמו כן, הטיפול מעניק כלים מעשיים להתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים ומעוררי חרדה (במקרה הזה פיטורין ו/או חיפוש מקום עבודה חדש).

אין ספק כי פיטורים הם חוויה לא נעימה, אך יחד עם זאת, חשוב לזכור שזה לא סוף העולם.
הקניית כלים פרודוקטיביים תסייע לכל אחד ואחד להתגבר על המשבר ולפתוח דף חדש ורענן יותר בתחום המקצועי.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)כיצד ניתן להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך בזמן חיפוש עבודה
עוד >>