15 טיפים לעצירת ביקורת עצמית

האם אתה נוטה לשפוט את עצמך על כל טעות קטנה בחייך?

האם אתה חש רגשי אשמה לעיתים קרובות?

האם אתה מרגיש חסר ערך בהשוואה לאחרים?

אם ענית לשאלות הללו בחיוב, כדאי שתמשיך לקרוא את המאמר.

ביקורת עצמית, במידה מסוימת, מסייעת לנו להתקדם, להתפתח ולהגשים את שאיפותינו בכל תחומי החיים, אך כשהיא הופכת להיות גבוהה מדי, היא כבר גורמת לבעיות פסיכולוגיות רבות (דיכאון, חרדה ואפילו הפרעות אכילה) ואף עלולה לגרום לבעיות בתפקוד ולהרס עצמי.
אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, נוקטים תמיד בגישה בלתי מתפשרת, בלתי סלחנית ומאוד מחמירה כלפי עצמם. כך, הם נכנסים למערבולת של ייסורים ורגשי אשמה, הפוגעים באיכות חייהם, בכוח היצירתי הטבעי שלהם, בדימוי העצמי וביחסיהם עם עצמם ועם הסובבים אותם.

איך מתפתחת ביקורת עצמית גבוהה?

  • בדרך כלל, אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, חוו בילדותם ביקורת קשה ותובענית מצד ההורים או גורמים מוסמכים אחרים (מורים, מדריכים וכו'). הגישה  הביקורתית הפכה להיות חלק מהקול הפנימי שלהם (גם אם הם לא מודעים לכך).
  • ציפיות גבוהות מהסביבה (הורים, מורים, אחים וכו') גורמות לילדים לפתח ביקורת עצמית ולהרגיש נחותים בהשוואה לאנשים שעונים על אותן ציפיות גבוהות ("אני לא חכם כמו אחי ולכן לא אוכל להתקבל לבית ספר לרפואה", "אין לי סיכוי להרוויח משכורת גבוהה כמו של אבא שלי"… וכו' וכו'…..)
  • גם ילדים שהוזנחו במהלך ילדותם ולא זכו לתמיכה, פיתחו גישה בלתי מתפשרת להישגים שגרמה לביקורתיות יתר כלפי עצמם.
  • ישנו קשר הדוק בין ביקורת עצמית גבוהה לפרפקציוניזם.

אז איך מטפלים בביקורת עצמית גבוהה?

אם אתה חושב שיש לך בעיה של ביקורת עצמית גבוהה, זה הזמן להתחיל לטפל.
במאמר הבא תקבל חמישה עשר טיפים חשובים, שיסייעו לך למתן את הביקורת העצמית, כך שהיא תוכל לשרת אותך לצמיחה ולהתפתחות אישית:

  1. טעויות הן תכונה אנושית – ראשית, קבל את העובדה, שכבן אדם, אתה עלול לשגות. זה אולי יפתיע אותך, אבל כולם עושים טעויות, גם אלו שנראים לך הכי מושלמים ומוצלחים. ההבדל בינך לביניהם הוא שאתה בוחר להתעכב על כל טעות קטנה בחייך, להתאבל עליה ולשלם עליה מחיר כבד של ייסורי מצפון ואשמה… ברגע שתבין שטעות היא תכונה אנושית נסלחת, תצליח להעריך את עצמך יותר.
  2. החוכמה היא ללמוד מהטעויות שלנו – צריך להבין שהדרך להצלחה רצופה במכשולים ובטעויות. החוכמה היא ללמוד מהן ולהתקדם הלאה. למידת הטעויות לא רק מאפשרת לך למנוע את חזרתם בעתיד, היא גם מקדמת אותך להצלחה.
  3. לנקוט בגישה סלחנית – תלמד לסלוח לעצמך על טעויות שאתה עושה ותמשיך הלאה. (כאמור, שלמות היא לא תכונה אנושית).
  4. דוגמה אישית טובה לסביבה – זכור שאתה מהווה מודל חיקוי בסביבתך הקרובה – ילדים, אחיינים, נכדים… בוודאי לא תרצה שילדיך יסבלו מחוסר הערכה ודימוי עצמי נמוך.
  5. ביקורת עצמית גבוהה לא משפרת ביצועים – ביקורת עצמית, במידה מסוימת מסייעת לנו ללמוד, להפנים ולהשתפר בכל תחומי החיים. כשהביקורת הופכת להיות בלתי פרופורציונאלית היא כבר פוגעת ביכולות האמיתיות שלנו, בכושר החשיבה ובמימוש הפוטנציאלי האישי, הלכה למעשה.
  6. אם אתה לא אוהב את עצמך, גם אחרים לא יאהבו אותך – אדם שלא מסוגל להעריך את עצמו, יחווה גם חוסר ההערכה חיצונית. לא זאת בלבד, שאין לך יכולת לאהוב אנשים אחרים, גם הם לא יוכלו להעריך ולאהוב אותך. זה הופך להיות כדור שלג שרק יגביר את חוסר הביטחון והדימוי העצמי הנמוך שלך.
  7. ההערכה מבוססת מאמצים – תלמד להעריך את עצמך על המוטיבציה הגבוהה שלך ועל המאמצים שאתה משקיע ולא רק על התוצאות.
  8. להסתכל על חצי הכוס המלאה – ללמוד להסתכל על חצי הכוס המלאה, זו לא קלישאה. זו הדרך להצלחה ולחיים מלאי משמעות וסיפוק. אם תבחר להתמקד בדברים שאתה כן טוב בהם ופחות בנקודות תורפה שלך, תוכל לקבל את עצמך (וגם להוקיר).
  9. לקחת דברים בפרופורציה – אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, מחמירים עם עצמם על כל טעות קטנה או על כל תוצאה של פעולה, שאינה עולה בקנה אחד עם המטרה הראשונית. "אנשים שעושים מכל זבוב, פיל". אם תלמד לקחת דברים בפרופורציות ותפנים שלא כל טעות זה סוף העולם, חייך יהיו קלים ונינוחים יותר.

10. השוואה לאחרים היא לא תמיד דבר טוב – השוואה לאחרים כבסיס להגברת מוטיבציה מולידה תחרות בריאה ופרודוקטיבית, אך כשהיא גורמת לך להרגיש נחות, היא כבר הופכת להיות הרסנית. המטרה היא להיות הכי טוב שאתה יכול, בלי לבדוק כל הזמן, כמה טובים הם אחרים (אם החלטת להשקיע מאמצים כדי להצליח בלימודי מנהל עסקים, אל תשווה את עצמך לאחיך שסיים לימודי רפואה בהצטיינות).

11. התמקדות בדברים, הניתנים לשליטה – חשוב להבין שלא כל דבר בחיים נתון לשליטתנו. עיסוק בדברים הבלתי ניתנים לשליטה יוצר חרדות ומתחים מיותרים שכן, אין ביכולתנו לשנותם.
התמקדות בדברים שאתה כן יכול להשפיע עליהם תהייה פרודוקטיבית ופורה
(החלטה להשקיע שעות לימוד רבות במבחן – נמצאת בשליטתך, דרגת הקושי שלו כבר לא נמצאת בשליטתך).

12. לחלק את המטרות ליעדים, הניתנים להשגה – לעיתים קרובות, אדם שסובל מביקורת עצמית גבוהה, מרגיש שהוא לא מצליח לממש את מטרותיו. חשוב לקחת את המטרות ולחלק אותם ליעדי ביניים קטנים, הניתנים למדידה. לדוגמה – השאיפה להשתתף במרתון ארצי היא מטרה שצריך להשקיע בה המון משאבים, כדי להגיע לתוצאות. אם לא נחלק אותה ליעדים קטנים וישימים יותר (כמו הישגים התחלתיים באימון אישי, השתתפות בתחרות מקומית וכו') תחושת התסכול והפחד מכישלון ישתלטו עלינו במהרה.

13. להטיל ספק במחשבות שליליות – ככל שאדם עסוק יותר במחשבות שליליות וטורדניות, כך יש סיכוי גבוה יותר שהן תחזורנה להופיע עד שהן תושרשנה עמוק בתודעה. דפוסי החשיבה הטורדניים האלו ("אני לא מוצלח", "אין לי סיכוי להתקבל לעבודה" וכו') משפיעים באופן קיצוני על ההישגים בפועל.
בכל פעם שצצה לך מחשבה כזו, נסה להתעמת איתה, להטיל בה ספק ולבדוק את תקפותה – האם זה נכון להגיד שאני לא מוצלח? מה עם ההישגים שכן הגעתי אליהם בחיים? וכו'. אי קבלת דפוסי החשיבה השליליים האלו כמשהו מובן מאליו, תעזור לך לאט לאט להשתחרר מהם.

14. להמיר את המחשבות הפסימיות במחשבות אופטימיות – בכל פעם שצצה מחשבה שלילית, נסה להמיר אותה במחשבה פרודוקטיבית ואופטימית יותר, עד שתצליח לסגל לעצמך דפוסי חשיבה חיוביים יותר (לדוגמה – אם עולה המחשבה "אני בטוח אכשל במבחן", תמיר אותה במחשבה "למדתי כל כך טוב, אני בטוח אעבור את המבחן").

15. טיפול מקצועי – לא תמיד אנחנו מצליחים ליישם את הכלים בגפנו. בדיוק בשביל זה יש מטפלים מקצועיים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הינו טיפול קצר מועד שמכוון לתיקון של טעויות בחשיבה ולהקניית כלים להתמודדות מעשית.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות אופטימיות
  • טיפול התנהגותי – הבודק את השינוי התפיסתי בשטח. בשלב זה מקבלים כלים לרכישת דפוסי התנהגות סתגלניים, שיאפשרו מיתון ביקורת עצמית והתמודדות ריאלית יותר עם אתגרי החיים.

בעידן המודרני, המאופיין בתחרותיות, דינאמיות ותובענות, ביקורת עצמית גבוהה הופכת להיות חלק אינטגראלי מאורח החיים של אנשים רבים.
תכונה זו לא מקדמת אותנו לשום מקום. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לחיות איתה!

דר' אוהד הרשקוביץ15 טיפים לעצירת ביקורת עצמית
עוד >>

צורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?

הצורך להיות בשליטה על חיינו, הינו צורך טבעי, אבל כשאנו מרגישים צורך גם לשלוט על האנשים מסביבנו ולכפות עליהם, פעם אחר פעם את דעתנו, אזי מדובר בהפרעה נפשית, שדורשת התערבות טיפולית.
ההפרעה הזו מזוהה פעמים רבות עם הפרעות נוספות, כדוגמת OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), פרפקציוניזם, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה (חרדת נהיגה, חרדת טיסה וכו') התמכרות לעבודה (workaholic), קשיים ביצירת קשרים חדשים ועוד.

אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינות אנשים עם צורך בשליטה היא הפחד להיפגע על ידי הסביבה. הם מאמינים שיוכלו להגן על עצמם אם יהיו בשליטה מלאה על כל תחומי החיים שלהם ובכל הקשרים שהם ייצרו עם סביבתם, כולל הקשר הזוגי והאינטימי. הם, כמובן, יפחדו לחשוף את נקודות התורפה שלהם.
ככל שהאדם מרגיש צורך גדול יותר בשליטה, כך יש לו יותר פחדים רגשיים.

כיצד מתפתח הצורך בשליטה בקרב אנשים?

  • היעדר חום ואהבה מהסביבה הקרובה (הורים) בתקופת הילדות יוצר תחושה של סכנה קיומית. הפחד הזה גורם להדחקה ולהימנעות מחשיפת רגשות ולבניית צורך תמידי בשליטה כדרך להתמודד עם "הסכנה הקיומית".
  • הפרעה של צורך בשליטה היא בדרך כלל תולדה של הפרעת חרדה. אדם עם צורך בשליטה מפחד מכישלונות בלימודים, בעבודה, במערכת היחסים ובכל תחום אחר בחיים. על מנת שהפחד לא יכריע אותו, הוא ינסה להיות בשליטה מלאה על כל האנשים הסובבים אותו.

אדם עם צורך בשליטה מסגל לעצמו תכונות אופי, המקשות על יצירת קשרים חברתיים, על כל גווניהן (קשרים בינאישיים, קשרי עבודה וכו') – הוא מפתח גישה בלתי מתפשרת, הוא לא מסוגל לנהל משא ומתן, הוא לא מקבל חולשות של אנשים אחרים והוא ביקורתי מאוד הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו.

צורך בשליטה – השלכות:
ההשלכות ותופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה מההפרעה של צורך בשליטה באות לידי ביטוי, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי:

  • צורך תמידי להיות בשליטה גורם לגוף להיות דרוך ומוכן לסכנה – המתחים המצטברים גורמים לכאבי שרירים, כאבי ראש, הפרעות במערכת העיכול ולבעיות בריאותיות נוספות.
  • צורך בשליטה גורם להתנהגות כפייתית, תבניתית ולא פרודוקטיבית.
  • אנשים עם צורך בשליטה הם אנשים בודדים, שלא מסוגלים ליצור קשרים חיוביים. יתרה מכך, אנשים נוטים להתרחק מהם, כיוון ששהייה בסביבתם מעוררת מתחים, חרדות ותחושות לא נעימות.
  • אנשים הסובלים מההפרעה אף פעם אינם מרוצים או מסופקים.
  • צורך בשליטה במצב מוקצן ובלתי פרופורציונאלי עלול לגרום להפרעות אכילה קשות, כדוגמת אנורקסיה או בולימיה, המסכנות חיים.

צורך בשליטה – איך מתמודדים?

  • בניית הערכה עצמית ומודעות עצמית מהווה את הבסיס לטיפול בהפרעה של צורך בשליטה.
  • קבלת השראה ממנהיגים מפורסמים ומוצלחים שניהלו בדרך שיתופית ולא פחדו להאציל סמכויות, תאפשר רכישת מיומנויות ניהול פרודוקטיביות יותר.
  • תרגילי נשימה והרפיה להרגעת הגוף והנפש יסייעו למיתון התגובות והתחושות השליליות, שמתעוררות באינטראקציה עם אחרים. (מומלץ לנסות לסגל דיבור איטי ומאופק שיסייע להתמודדות עם הצורך בשליטה)
  • הדרך היעילה והבטוחה להתמודדות עם ההפרעה היא קבלת טיפול מגורם מוסמך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי וממוקד מטרה. הטיפול מתמקד בשיפור הביטחון העצמי וההערכה העצמית ובהפחתה של הצורך בשליטה והנטייה לפרפקציוניזם. הוא מתחלק לשני שלבים:
  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והמגבילות, המעוררות את הצורך בשליטה והחלפתן במחשבות חיוביות, המבוססות על ידע, דעות ורציונאל.
  • טיפול התנהגותי – בחינת ההשערות והמחשבות החדשות, הלכה למעשה. האם כדאי לפעול על פי ההיגיון או על פי הפחדים? האם הפחדים באמת מתממשים, מה המחיר של המצוקה הנפשית? וכו'. המטפל מסייע למטופל לרכוש דפוסי התנהגות סתגלניים גם באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך.

צורך בשליטה הוא הפרעה נפשית, יחסית נפוצה, שפוגעת הן באדם שסובל ממנה והן בסביבתו הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע בהתמודדות עם ההפרעה ובבניית אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר.

דר' אוהד הרשקוביץצורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?
עוד >>

ביטחון עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?

ביטחון עצמי הוא האמונה של האדם בעצמו, ביכולות שלו ובכישורים שלו.
מכאן שביטחון עצמי נמוך מוגדר כחוסר אמונה של האדם ביכולת שלו להגיע להישגים. היעדר ביטחון עצמי יוצר פער משמעותי בין מה שהאדם מסוגל לעשות לבין מה שהוא עושה בפועל. חוסר המימוש העצמי בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה מקצועית, מערכת יחסים עם בן/בת זוג, מעמד חברתי ועוד.
הבשורה הטובה היא שביטחון עצמי נמוך אינו כורח המציאות והוא ניתן לטיפול בהצלחה רבה.

מהם הגורמים המשפיעים על הביטחון העצמי?

לדעתם של פסיכולוגים, ביטחון עצמי הוא לא תכונה מולדת, אלא תכונה נרכשת, שמתחילה להתעצב כבר בשלב הינקות ומושפעת מגורמים סביבתיים שונים:

  • טיב הקשר הראשוני עם האם בגיל הינקות משפיע על רמת הביטחון העצמי.
  • להורים יש תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב הביטחון העצמי של ילדיהם: בחינוך שהם מקנים להם, במידת המעורבות בחייהם, באופן הצבת הגבולות ובמידת הפרגון וההערכה כלפיהם.
  • דימוי עצמי נמוך (לגבי המראה החיצוני, למשל) משפיע באופן ישיר ומובהק על רמת הביטחון העצמי.
  • הקשר שמתפתח בין הפרט לגורמים השונים, מעבר למשפחה הגרעינית (חברים לכיתה, מורים וכו') משפיע על רמת הביטחון העצמי.
  • סך ההצלחות אל מול כל הכישלונות, שאדם חווה במהלך חייו תורם למידת הביטחון העצמי שלו.
  • לעיתים אדם ירגיש חוסר ביטחון עצמי בסיטואציות מסוימות בלבד (בתחום העבודה או ביחסים הבינאישיים, למשל).

מהם המאפיינים של חוסר ביטחון עצמי?

  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך נותן לפחדים להשתלט עליו בכל תחומי החיים החשובים. הוא יהיה פאסיבי ויימנע מיוזמה ומעשייה, שיכולה לקדם אותו.
  • קיים קשר הדוק בין ביטחון עצמי נמוך לחרדות, פוביות ודיכאון.
  • אדם בעל חוסר ביטחון עצמי יחוש קשיים בתכנון ובקבלת החלטות.
  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך יחוש לעיתים רגשי נחיתות – תחושה שכולם יותר טובים ויותר מוצלחים ממנו.
  • צורך מתמיד לרצות את הזולת (התעסקות בלתי פוסקת ב"מה חושבים עלי", "מה אומרים עליי" וכו'…).
  • אדם חסר ביטחון עצמי מייחס את הצלחותיו לגורמים חיצוניים ואת כישלונותיו לגורמים פנימיים.
  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך חש פחד להתמודד עם סיטואציות קשות ומאתגרות.

בעוד שאנשים עם ביטחון עצמי גבוה מקבלים באהבה, הן את מעלותיהם האישיות והן את חסרונותיהם, אנשים חסרי ביטחון לא מקבלים את עצמם ולכן, הם אף פעם לא יהיו מאושרים ומסופקים.

מהן ההשלכות של ביטחון עצמי נמוך?

כאמור, ההשלכות של היעדר ביטחון עצמי הן קשות ובאות לידי ביטוי בכל תחומי החיים:

  • אנשים חסרי ביטחון לא יכולים לצמוח ולהתפתח מבחינת מקצועית.
  • יש פער גדול בין מה שאנשים חסרי ביטחון חושבים על עצמם לבין איך שהסביבה תופסת את הפוטנציאל האמיתי שגלום בהם.
  • חוסר ביטחון עצמי עלול לפגוע במערכות יחסים קיימות של האדם וביכולתו לפתח קשרים חדשים (במקרים קיצוניים,  תיווצר מניעה מוחלטת ממפגשים ומיצירת קשרים).
  • אנשים עם ביטחון עצמי נמוך עלולים לפתח דיכאון.

טיפול בביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:

מחקרים שבוצעו בתחום, הוכיחו כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הינו טיפול אפקטיבי ביותר להתמודדות יעילה עם בעיות הנובעות מביטחון עצמי נמוך ומדימוי עצמי נמוך.
נקודת ההנחה היא שביטחון עצמי נמוך נובע מקיבעון מחשבתי ולכן טיפול הכרתי, שמתמקד במחשבות הוא מאוד יעיל.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות הטורדניות והמעיקות שגורמות לחוסר הביטחון, והחלפתן במחשבות אופטימיות ומותאמות למציאות האובייקטיבית.

  • טיפול התנהגותי – שמטרתו  להחליף את דפוסי ההתנהגות הלקויים (הימנעות, תקיעות וכו') בדפוסי התנהגות פרודוקטיביים. המטפל חושף את המטופל, בהדרגה, לסיטואציות שנתפסות כ"מאיימות", על מנת שיוכל להתמודד איתן ביעילות הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

ביטחון עצמי נמוך פוגע, לעיתים קרובות, בתפקוד היומיומי התקין ובאיכות החיים. טיפול CBT קצר, יעיל, ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד לעלות על דרך המלך ולנהל אורח חיים פורה ומהנה יותר.

דר' אוהד הרשקוביץביטחון עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?
עוד >>

דימוי עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?

דימוי עצמי מוגדר כמכלול של תכונות, הערכות ואפיונים שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהם. הדימוי העצמי שלנו מתפתח עוד מהינקות ולאורך תקופת הילדות והבגרות, והוא תלוי בגורמים סביבתיים/חיצוניים ופנימיים כאחד.
דימוי עצמי נמוך קשור באופן ישיר לבעיות דיכאון, חרדה, פוביות, הפרעות אכילה, הפרעות קשב, קשיים ביצירת קשרים בינאישיים תקינים, פרפקציוניזם וכו'.
דימוי עצמי נמוך מבטא את הפער בין מה שהאדם שואף להיות לבין איך שהוא מעריך את עצמו בפועל. הוא נוטה לפתח ביקורת הרסנית (ולא פרודוקטיבית) כלפי עצמו והוא מייחס לעצמו רק כישלונות.
אמנם, לעיתים קרובות, הדימוי העצמי הנמוך לא משקף את היכולות והכישורים האובייקטיביים של הפרט, אך יש לו השלכות שליליות בכל תחומי החיים החשובים – לימודים, קריירה מקצועית, יחסי זוגיות, קשרים חברתיים ועוד.
לעומת זאת, מחקרים שבוצעו בתחום מלמדים על קשר ישיר והדוק בין דימוי עצמי גבוה לתפקוד יעיל ולהישגים גבוהים.
המסקנה היא שדימוי עצמי נמוך (וביטחון עצמי נמוך) פוגעים ביכולת המעשית של הפרט לממש את עצמו ולהביא את כישוריו לידי ביטוי.

מהם הגורמים לדימוי עצמי נמוך?

הדימוי העצמי מתפתח, כאמור, לאורך תקופת הילדות והבגרות והוא מושפע הן מגורמים פיזיים ונפשיים של הפרט והן מגורמים חברתיים וסביבתיים:

  • מחקרים מלמדים שהדימוי העצמי מושפע מהקשר הראשוני של התינוק עם אמו, כבר במהלך שנת חייו הראשונה. קשר שלילי המתבטא בנטישה/היעדר חום ואהבה עלול לגרום, בהמשך, לדימוי עצמי נמוך.
  • ישנה סברה כי ישנה השפעה גנטית להיווצרות דימוי עצמי נמוך, ברם היא טרם הוכחה מבחינת מחקרית.
  • דימוי עצמי מושפע מהקשר של הילד עם הגורמים המשמעותיים בחייו: הורים, אחים, קרובי משפחה, מורים וחברים.
  • קשר תומך ומפרגן של הורים מחזק את הביטחון והדימוי העצמי ואילו קשר שלילי המתבסס על חוסר תמיכה/פרגון והיעדר ציפיות (או לחילופין ציפיות מוגזמות) עלול לפגוע בהערכה העצמית של הילד.
  • סך הכישלונות שהאדם חווה במהלך חייו בהשוואה להישגים ולהצלחות, משפיע באופן ניכר על ההערכה, הביטחון והדימוי העצמי שלו.

מהם המאפיינים של דימוי עצמי נמוך?

לדימוי עצמי נמוך יש השלכות שליליות בכל תחומי החיים:

  • הימנעות מאינטראקציה חברתית
  • היעדר מימוש פוטנציאל אישי
  • פסימיות ותסכול מתמיד
  • הפרעות אכילה
  • דיכאון/חרדה
  • הזנחת המראה החיצוני
  • היעדר מוטיבציה וחוסר רצון להתמודד עם אתגרים
  • ביטחון עצמי נמוך, או לחילופין, ביטחון עצמי גבוה ומופגן (שנועד להסתיר דימוי עצמי נמוך או לפצות עליו).
  • תחושה מתמדת שכולם בעלי יכולות גבוהות יותר
  • ציפיות נמוכות מהחיים

טיפול בדימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:

הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם דימוי עצמי נמוך ועם ביטחון עצמי נמוך, הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
מטרת הטיפול היא לנטרל את ההשפעות השליליות של דימוי עצמי נמוך, על מנת לבחון את היכולות האובייקטיביות של המטופל, שתאפשרנה מימוש מלא של הפוטנציאל האישי שלו.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול הכרתי, המתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, הגורמות להיעדר ביטחון עצמי ולהערכה עצמית נמוכה, והחלפתן במחשבות פרודוקטיביות, התואמות למציאות. נקודת ההנחה היא, שדימוי עצמי נמוך נובע מקיבעון מחשבתי ולכן, ניתן לשנות אותו.
  • טיפול התנהגותי יתמקד בשינוי דפוסי ההתנהגות וההרגלים השליליים שנוצרו עקב דימוי עצמי נמוך. הטיפול כולל תרגול אישי וקבלת משימות להתמודדות עם סיטואציות מאתגרות, במטרה לאפשר למטופל להתגבר על הקשיים ולממש את יכולתו ואת כישוריו בכל תחומי החיים.

טיפול CBT  הינו טיפול אפקטיבי, קצר מועד ומכוון מטרה. הוא מאפשר לכל אחד ואחד לנהל את חייו באופן פרודוקטיבי וליהנות מאורח חיים תקין.

דר' אוהד הרשקוביץדימוי עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?
עוד >>