הפרעת אכילה – איך בוחרים מטפל?

הפרעת אכילה – איך בוחרים מטפל?

אנשים רבים נקלעים למצבים של אכילה רגשית, כלומר מצבים בהם אנשים אשר אינם מצליחים להתמודד נכונה עם מצבים רגשיים ותחושות לא נעימות נופלים להתקפי זלילה. במהלך אותם התקפי בולמוס הם מכניסים לגוף כמויות גדולות של מזון, ללא קשר לרעב, ועד לרגע בו האכילה המרובה גורמת להם אי נוחות וכאבים. לעתים לאחר ההתקפים ישנו ניסיון לנטרל את האכילה המרובה באמצעות שימוש במשלשלים, הקאות וכו‘. זהו אינו מצב בריא ואף מסוכן ויש צורך לפנות לטיפול. בעזרת מטפל בהפרעת אכילה ניתן ללמוד להתמודד עם הרגשות והמחשבות שמביאות להתקפים בצורה נכונה; מטפל באכילה רגשית הוא לא סתם עוד איש מקצוע, עם מטפל לבולמוסים תצטרכו לשתף דברים אישיים ואינטימיים וחשוב לבחור אותו בקפידה. אז איך בעצם בוחרים מטפל בהתקפי זלילה?

שלושת הפרמטרים לבחירת מטפל לבולימיה

כאשר מחפשים מטפל לבולמיה ישנם 3 פרמטרים חושבים שצריך לשים אליהם לב: שיטת הטיפול, הניסיון של המטפל והכימיה האישית שאתם מרגישים עם המטפל.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – בוודאי הבחנתם כי ישנם מטפלים בהפרעות אכילה העובדים בשיטות שונות. שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי משלבת מכלול של שיטות פסיכולוגיות ובבסיסה שינוי בתפישת המציאות ויצירת שינוי התנהגותי. שיטה זו הוכחה כמוצלחת בתחום הטיפול בהפרעות אכילה. מומלץ להעדיף מטפל בהפרעת אכילה העובד בשיטה זו לאחר שלמד אותה בצורה מקיפה. שימו לב שמדובר במטפל שעבר הכשרה מלאה של שנתיים וסיים התמחות ולא קורס קצר. לקריאה נוספת על טיפול CBT בהפרעות אכילה >>

ניסיון – כמו בכל תחום בחיים הניסיון משמעותו רמה מקצועית יותר גבוהה. מטפל בעל ניסיון הוא מטפל שכבר ראה עשרות אם לא מאות מקרים של הפרעות אכילה ולמד להעניק את הטיפול היעיל ביותר. העדיפו מטפל באכילה רגשית עם רקורד וניסיון ולא מישהו שזה עתה התחיל לעסוק בנושא לאחר קורס CBT מזורז. מטפל לבולמוסים בעל ותק וניסיון יכול להציג לכם המלצות רבות של מטופלים.

כימיה אישית – זה לא כל כך נעים לשתף אחרים בהפרעות האכילה שלכם, במיוחד כאשר הן נובעות מבעיה בדרך בה אתם מתמודדים עם רגשות ומצבים לא נעימים. אבל מי שרוצה להתגבר על הבעיה צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם המטפל וחשוב להרגיש בנוח ולסמוך על המטפל. כאשר מחפשים מטפל בהתקפי זלילה לכימיה האישית עם המטפל ישנו משקל רב בהצלחת הטיפול.

דר‘ אוהד הרשקוביץ – מטפל לבולימיה / התקפי זלילה / אכילה רגשית

אם גם אתם נמנים עם אותם האנשים המתמודדים עם מצבים של אכילה רגשית ומחפשים אחר מטפל לבולמיה, דר‘ אוהד הרשקוביץ יכול לסייע לכם כפי שכבר סייע למאות מטופלים מזה למעלה מ 18 שנה. דר’ אוהד הרשקוביץ הוא בעל דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית והכשרה מקיפה ב CBT אותה רכש בבית הספר לפסיכולוגיה מקצועית של שיקגו. בקליניקה של דר‘ הרשקוביץ תוכלו לקבל טיפול המשלב את הידע והניסיון הרב שצבר בטיפול בהפרעות אכילה. אין צורך להתבייש ולהמשיך לסבול, ניתן לקבל טיפול מוצלח אשר ילמד אתכם לזהות ולהימנע מדפוסי המחשבה המביאים להתקפיים בולימיים.

צרו קשר עוד היום לגבי טיפול >>

 

 

דר' אוהד הרשקוביץהפרעת אכילה – איך בוחרים מטפל?
עוד >>

הפרעת אכילה – איך מטפלים באכילה רגשית?

 הפרעת אכילה – איך מטפלים באכילה רגשית?

אנשים ברבים סובלים מהתקפי זלילה הנובעים מאכילה רגשית. אלו הם התקפים בהם הסובלים מהבעיה מכניסים לגוף כמויות גדולות של מזון ולעתים לאחר מכן מנסים לנטרל את ההשפעה באמצעות הקאות או דרכים אחרות. התקפי זלילה אלו יוצרים סוג של סיפוק רגשי ופורקן והם נובעים מהקושי של הסובלים להתמודד עם רגשות לא נעימים, אי שקט נפשי ומחשבות שליליות. התקפי אכילה בולימיים אלו גורמים לנזק בריאותי ונפשי ויש צורך בטיפול לבולמוסים. אז איך מעניקים טיפול לבולימיה?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול בהפרעת אכילה

התקפי זלילה חסרי שליטה נובעים ממניעים רגשיים וזהו המפתח לטיפול בהפרעת אכילה; יש לרדת לשורש הבעיה ולהתמודד עם המניעים הרגשיים של הבעיה. בהחלט קיים טיפול בהפרעת אכילה, טיפול אשר עוזר למטופל להפחית את אי – השקט הרגשי אשר יוצר את הדחף לאכילה רגשית.

הטיפול המומלץ במחקרים היום לאכילה רגשית הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אשר נועד לתת למטופל כלים חדשים להתמודדות נכונה עם המצבים הרגשיים ומציאת פורקן שאינו מתבטא באכילה רגשית.

החלק הקוגניטיבי של טיפול לבולימיה נוגע להרגלי החשיבה. על מי שסובל מהבעיה ללמוד לפרש דברים, מצבים רגשיים, בצורה בטוחה ובריאה יותר ולא ליפול לאותם דפוסי מחשבה אשר יוצרים אצלו לחץ מיותר. למשל אצל רבים מאיתנו מצבים של חוסר שליטה, אי וודאות או כל אי נעימות רגשית יוצרים מצוקה נפשית. חלקנו יודעים איך להתמודד איתה, אחרים פורקים את העומס הנפשי באמצעות אכילה רגשית. בעזרת הטיפול הקוגניטיבי משנים את דפוסי המחשבה ולומדים לקבל את אותם מצבים כחלק טבעי מהחיים איתו יש להשלים; יש ללמוד להתמקד בהיבטים החיוביים של המציאות שסביבנו ולא בבעיות ובלחצים. מי שלומד ומתרגל לעשות זאת זוכה להרגשה בטוחה ורגועה יותר בחייו.

בחיים, לכל אחד ישנם רגעים בהם הוא נאלץ להתמודד עם רגשות ותחושות לא נעימים, אלו יכולים להיות דברים מחי הזוגיות, במקום העבודה או כל דבר אחר הגורם ללחץ נפשי, אך לא כולנו יודעים להתמודד נכון עם הרגשות. החלק השני של הטיפול בהתקפי זלילה הוא טיפול התנהגותי. בטיפול התנהגותי המטופל לומד להתמודד נכון עם רגשותיו, כלומר להכיל ולפרוק רגש בצורה נכונה, בצורה בריאה אשר אינה גורמת לדחף הבולימי. מי שלא למד להתמודד עם הרגשות ולא פיתח סובלנות רגשית עלול להיקלע להתקפי זלילה בלתי נשלטים. הטיפול ההתנהגותי מסייע לפתח את אותה סובלנות רגשית ומלמד את המטופל לפרוק רגשות בצורה יזומה ולא לחכות להתקפים בולימיים. במהלך טיפול לבולמיה לומדים את השיטות לפריקה רגשית יזומה שאינה מערבת אכילה רגשית.

הנחת העבודה של טיפול להפרעת אכילה היא שככל שהמטופל ילמד להימנע מדפוסי המחשבה היוצרים אי שקט נפשי, יחליפם בדפוסי מחשבה חיוביים וגם ילמד להכיל את רגשותיו ולפרוק אותם בצורה בריאה, כך הוא ימנע מהתקפי הזלילה. בעצם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מטפל באופן ישיר בגורמים לבעיה.

אם גם לכם ישנם התקפי אכילה בלתי נשלטים הנובעים ממניעים רגשיים, אין סיבה לסבול. פנו לטיפול CBT היום לקבל טיפול בהתקפי זלילה. לא יודעים איך לבחור מטפל? כנסו לקריאה נוספת על איך לבחור מטפל באכילה רגשית >>

דר' אוהד הרשקוביץהפרעת אכילה – איך מטפלים באכילה רגשית?
עוד >>

הפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?

הפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?

ישנם אנשים החווים התקפי בולמיה, כלומר התקפי זלילה בהם מכניסים לגוף כמויות גדולות של מזון ולאחר מכן מנסים לנטרלם באמצעים שונים. כולנו צריכים לאכול, זוהי הדרך לספק לגופנו אנרגיה ואת אבני הבניין של הגוף אשר מקורם במזון. לאכול נכון ובריא זה דבר חשוב, אך לא באנו לדבר אתכם על תזונה אלא על הפרעות אכילה. ובכן, אכילה היא אינה אך ורק צורך ביולוגי, אנו גם נהנים מאכילה, כלומר היא יוצרת אצלנו סיפוק רגשי. ישנם אנשים הנדרשים לאותו סיפוק רגשי, ואינם משיגים אותו בצורה אחרת, זוהי אכילה רגשית המביאה להתקפי זלילה ולעתים טיהור לאחר הזלילה (בולמוסים). אז ממה נובעת הפרעת אכילה רגשית?

אנשים רבים משתמשים בסיפוק הרגשי שהם מקבלים באכילה על מנת להלחם ברגשות לא רצויים. למשל הסובלים מחרדה או עצב ואינם יודעים כיצד להתמודד עם רגשות אלו, עלולים למצוא את הנחמה בהתקפי זלילה ולפתח בולימיה. תופעת הבולמיה מופיעה בעיקר אצל אנשים אשר מתקשים להכיל רגשות לא נעימים ואינם יודעים כיצד לפרוק את הרגשות בדרך בריאה. גם אנשים אשר יוצרים את הרגשות הלא נעימים, באמצעות חשיבה שלילית או התנהגויות של חבלה עצמית עלולים לפתח הפרעות אכילה, גם אצלם בולמוסים יוצרים את הסיפוק הרגשי המפצה על המחשבות השליליות.

אכילה רגשית – מסיפוק לתחושת אשם

אנשים המתקשים לפרוק רגשות בצורה בריאה, הם אלו אשר נוטים לפתח בולימיה ושאר הפרעות אכילה; בדרך כלל אלו אנשים שלא למדו להכיר ברגשות על עצמם ולהשלים עמן, לפרוק אותן בצורה בריאה, מודעת ומכוונות – כמו למשל ביצוע הרפיות, עיסוק בספורט, האזנה למוזיקה, שיחות עם קרובים וכו'. מקור הבעיה יכול להיות עוד בבית ההורים, במידה וגדלו בבית בו ההורים לא לימדו לבטא רגשות ואף היו ביקורתיים לתגובות רגשיות של הילד, הילד עלול לפתח פחד מרגשות בשל היחס השלילי מצד הוריו. הילד פשוט הופך לאדם שאינו אוהב לחוות רגש ומוצא את הסיפוק באכילה רגשית.

התקפי הזלילה הבולמיים אינם קשורים לרעב, למעשה הם מעוותים את כל תחושת הרעב והשובע ועלולים להמשך עד לרגע שהם יוצרים אי נוחות וכאבים עזים בבטן. במקרים רבים לאחר התקף זלילה, הסובל מהבעיה חש תחושת אשמה על המעשה ומחפש את הדרכים להחזיר את הגלגל לאחור, כלומר לנטרל את הקלוריות הרבות שהכניס לגופו באמצעות שימוש בחומרים משלשלים, הקאות , פעילות גופנית מוגזמת או אמצעים אחרים – ובכך נוצר בולמוסים. לאחר אותו תהליך ניטרול באמצעות בולמוס הסובל מהבולמיה שואף לחוות תחושה של רגיעה פיזית אך גם נפשית. כמובן שתחושה זו היא תחושה זמנית ובמהרה הסובל יחזור לאותן התנהגויות בולמיות. זהו קתרזיס מדומה הנובע מהפער בין תחושת הבטן המלאה עד פיצוץ, לבין ההקלה הפיזית שלאחר ההקאה.

חשוב לדעת שהפרעות אכילה גורמות לנזק בריאותי ובכלל סבל רב לחולה. אין להקל ראש בהפרעות אכילה ויש לטפל בהן ללא דיחוי. הטיפול המומלץ היום להפרעות אכילה הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), ניתן לקרוא על הטיפול כאן >>

דר' אוהד הרשקוביץהפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?
עוד >>

כיצד תזהו הפרעות אכילה בקרב מתבגרים?

הפרעת אכילה מוגדרת כסוג של בעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה, כמו – אנורקסיה נרבוזה, בולימיה, אכילה כפייתית ועוד. כיום יותר מבעבר, בני נוער מודאגים ממראה גופם ומשקלם, ולכן ינסו כל דרך אפשרית להפחית במשקלם, אם זה על ידי צמצום באכילה או על ידי פעילות גופנית נמרצת.

הקשר בין הפרעות אכילה אצל בני נוער לבעיות חברתיות או השפעה חברתית

בשנים האחרונות התחולל שינוי דרמטי בתפיסת דימוי הגוף, הבאה לידי ביטוי בשאיפה אוניברסלית למבנה גוף רזה באופן קיצוני – בייחוד בקרב מתבגרים ובני נוער. שאיפה זו, הינה מוכתבת על ידי נורמות חברתיות ומניעה בני נוער רבים לסגל לעצמם הרגלי תזונה שגויים ופעילות גופנית שאינה מבוקרת ומזיקה לגוף. היחס של החברה אל הרזון, הינו גם כן מניע חזק להיווצרותן של הפרעות אכילה. כך למשל, בידוד חברתי עשוי להוביל ללחץ, דכאון וחרדה ובכדי למצוא נחמה בהפרעות אכילה, הסובל מהם עשוי לפנות לאכילה רגשית מוגזמת. מנגד, לחץ חברתי להרזיה עשוי להוביל במקרים מסוימים להתפתחותן של אנורקסיה או בולימיה.

המתח בין המגמה הכללית לעלייה במשקל לבין השאיפה לרזון אצל בני נוער, הוביל לתחלואה מדאיגה המכונה בשם "הפרעות אכילה". מונח זה כולל בעיות כמו אנורקסיה, בולימיה, הפרעת אכילה התקפית והפרעות אכילה לא ספציפיות אחרות, בעיקר אצל נערות כשהמעבר בניהם ידוע מראש וחלק מהחולות האנורקסיות הופכות להיות בולימיות, חלק מהבולימיות מפסיקות להקיא – אך ממשיכות לסבול מבולמוסים והופכות לחולות הסובלות מהפרעת אכילה כרוניות.

סוגי הפרעות אכילה

אנורקסיה נרבוזה

אחת משתי ההפרעות הנפוצות ביותר בקטגורית הפרעות אכילה. אנורקסיה נרבוזה מאפיינת בעיקר נשים ונערות, אף כי בשנים האחרונות נראה כי שיעור הגברים והנערים הסובלים ממנה הולך וגדל גם כן. אחד המאפיינים המרכזיים של אנורקסיה הוא דימוי גוף לקוי, ונערים ונערות הסובלים מהפרעה זאת מסרבים לשמור על משקל גוף תקין, ומאמינים שהם שמנים גם כאשר משקלם תקין או משקלם הינו נמוך מאוד וגובל בתת משקל. הסובלים מאנורקסיה עסוקים באופן אובססיבי בספירת קלוריות, במשקל ובאוכל. הם מתאפיינים בהימנעות מאכילה בחברה, בעיסוק מוגזם בספורט, בשהייה בהיקף חריג בשירותים ובמגוון של טקסים כגון החבאה של אוכל, בישול עבור אחרים, חיתוך האוכל לחתיכות קטנות ועוד.

בולימיה נרבוזה

הפרעת אכילה המתאפיינת בהתקפי אכילה המלווים בשיטות "היטהרות מאוכל", ומלווה בתופעות כמו- הקאה, שלשול וספורט מוגזם, שכל מטרתם להפטר מהקלוריות שהוכנסו לגוף. כמו אנורקסיה גם בולימיה נחשבת למחלה הקשורה "להפרעות אכילה", ויש הרואים בה תוצר של הערצת היופי והמשקל האידיאלי והשפעה חברתית. בין בולימיה לאנורקסיה יש קווי דמיון רבים, כגון דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכה, ובעלי בולימיה שואפים להימנע כמה שיותר ממזון בדיוק כפי שסובלים בני נוער מאנורקסיה, אך אינם מצליחים בכך. הכישלונות והדיכאונות מתבטאים בהתקפי זלילה שאחריהם מגיעות תחושות קשות של אשמה, מצוקה וחוסר אונים המלווים בהיטהרות, ובעיסוק מופרז בספורט כתלות בתת הקטגוריה של הבולימיה.

התקפי זלילה

הפרעת האכילה הנפוצה ביותר בעולם המערבי. הפרעת אכילה כפייתית מתבטאת בהתקפי זלילה בלתי נשלטים, במסגרתם בני נוער צורכים כמויות רבות ולא מבוקרות של מזון. כמו באנוקרסיה, בולימיה והפרעות האכילה, גם בעלי הפרעת אכילה כפייתית שואפים למשקל גוף נמוך, וכתוצאה מכך הם מאמצים שיטות דיאטות חריפות, אך לא מצליחים להחזיק בהם לטווח הארוך. דבר זה פוגע בדימוי העצמי ובביטחון שלהם, ומביא אותם לכדי התקף זלילה נוסף.

הסימפטומים השונים להפרעות אכילה בקרב בני נוער והשלכותיה

ההשלכות לתופעות "הפרעות אכילה" בקרב בני נוער מניבה בעיות בריאותיות גופניות ונפשיות קשות וארוכות טווח. תכניות התערבות המיועדות להורדת גורמי הסיכון להתפתחות המחלה עשויות להקטין ואף למנוע את הסיבוכים הנלווים להפרעות אכילה.

הפרעות אכילה מתאפיינות בכרוניות, בהידרדרויות חוזרות ונשנות של הסימפטומים, בתחלואה נלווית פסיכופתולוגית ובחולי גופני שלרוב המובילים לאשפוזים, לניסיונות אובדניים ואף חלילה למוות. נוסף על כך הפרעות אכילה מעלות את הסיכון לחלות במחלות גופניות שונות כמו – חוסרים תזונתיים והשמנת יתר  ולמחלות נפשיות שונות כמו- דיכאון, חרדות שיכולו לדרדר את בני הנוער לשימוש בסמים ובאלכוהול ואף התמכרות להם.

נתונים אלו מצביעים על כך שהפרעות אכילה הן בעיות בריאותיות קשות ביותר בקרב בני נוער ובעלות השלכות גופניות ונפשיות ארוכות טווח, ולכן יש צורך להפנות משאבים וטיפולים יעילים למניעתן או להקטנת הסיבוכים הנובעים מהן.

טיפול בהפרעות אכילה במכון CBT  טיפול קוגניטיבי התנהגותי

שכיחות הפרעות האכילה בקרב בני נוער הולכת ועולה, והבעיה מחמירה. זאת, משום שבני נוער נוטים לבטא קשיים שונים ובעיות, דרך התנהגות הקשורה להפרעות אכילה.  כיום ישנה מודעות רבה למגוון הבעיות הרחב המאפיין את הפרעות האכילה אצל בני נוער, לצד הביקוש הגובר לטיפול בעיות אלו.

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות את חייהם של בני הנוער, חשוב לטפל בהן באופן מידי ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה לגשת לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. אך בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT אשר הוכח  כטיפול יעיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65% של הצלחה, שזהו נתון מרשים מאוד. בנוסף, קיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדיכאון וחרדות, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון שונות הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול באמצעות תרופות אינו יעיל במיוחד עבור הפרעות אכילה ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT בכדי להקטין את הסיכוי  לחזרה של תופעות אלו.

מכון CBT  לטיפול קוגניטיבי התנהגותי מציע טיפול יעיל ביותר עבור הפרעות אכילה. במסגרת הטיפול המטופלים לומדים כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, ומקפידים על ניהול יומן אכילה מסודר, הם לומדים כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום  ובכלל.

קראו עוד בנושא הפרעות אכילה כאן >>

לסיכום:

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות היכולות לסכן את חייהם של בני הנוער הסובלים מהפרעות אכילה שונות, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה,  כמו כן ישנה חשיבות רבה בבחירת צוות מטפלים מוסמכים.

טיפול CBT הינו טיפול יעיל ביותר ודורש מספר פגישות אצל מטפל מוסמך, ובכך הופך המטפל את הטיפול לממוקד בבעיית הפרעות האכילה. אם הנכם חושבים לגשת לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, עליכם לוודא כי אכן מדובר במכון מקצועי ולהם צוות מטפלים מוסמך בלבד. תוכלו למצוא ברחבי הארץ מספר רב של מכונים ומטפלים שונים בשיטה זו, או לגשת למטפל פרטי. בכל מקרה, יש לבחור את המטפל המומחה ספציפית לבעיה לה נדרשת טיפול, לעיתים ישנם מכונים המציעים מטפלים שונים ולכל אחד תחום התמקצעות משלו.

אך אם בחרתם לגשת למטפל פרטי, יש לוודא היטב כי הוא אכן בעל ניסיון ומיומנות לטיפול בבעיה ספציפית לה תצטרכו טיפול. זכרו כי הטיפול עצמו דורש התמדה, חיזוק חברתי ומשפחתי של המטופל ולעתים אף פגישות ריענון על מנת לשפר הישגים ולשמר תוצאות טיפוליות שהושגו בעבר.

דר' אוהד הרשקוביץכיצד תזהו הפרעות אכילה בקרב מתבגרים?
עוד >>

אכילה רגשית

אכילה רגשית מוגדרת כדפוס של אכילה שאינו נובע מרעב פיזי, אלא מהווה מנגנון פיצוי בגין מצבים רגשיים מעיקים ובלתי נעימים.

למעשה, אכילה רגשית הינה דרך להתמודד עם רגשות שליליים, כדוגמת מתח, כעס, עצבנות יתר, פחד, היעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ועוד.

בעידן המודרני, בו אנו חיים, אנו חווים לא מעט אתגרים וקונפליקטים העלולים להוביל אותנו לאכילה ממניעים רגשיים – בעיות פיננסיות, קשיים בעבודה, משברים בזוגיות וכו'.
הרגלי האכילה הללו הם רק סימפטום חיצוני לנטייה אובססיבית לאוכל, המהווה תחליף להתמודדות עם הקשיים הרגשיים שאנו חווים בחיי היום יום.
הנטייה לאכילה רגשית נפוצה יותר בקרב נשים וזאת משום שהן נוהגות להשתמש באוכל כסוג של פיצוי, כשהן כועסות, עצובות או מדוכאות.

ראוי לציין כי החיפוש אחר "מזון נחמה" יכול להיות באופן מודע או לא מודע.
לעיתים קרובות, הוא מהווה הסחת דעת והדחקה של תחושות מעיקות ושליליות ולפעמים הוא גם  מחזיר אותנו להרגלי ילדות לקויים (לדוגמה – כשקיבלנו ממתקים או עוגיות מההורים בכל פעם שחווינו משבר רגשי).

מדוע אוכל מנחם אותנו?

  • נגישות ונוחות – מזון מהיר ודברי מתיקה הינם מקור נחמה נגיש, קליל ונוח ואין צורך להתאמץ כדי להשיגם.
  • סיבה ביולוגית – כשאנו נמצאים במצב של סטרס, רמת הקורטיזון בגוף עולה, עובדה הגורמת לנו להשתוקק למזונות עתירי פחמימות, שומן וסוכר, כדוגמת מאפים, חטיפים וממתקים.
  • הפגת שעמום – כל ההתעסקות עם האוכל מסייעת, לכאורה, בהתמודדות עם חוסר מעש ושעמום (האוכל משמש פעמים רבות כ"חבר").
  • זיכרונות חיוביים – כאמור, סוגים שונים של "מזון נחמה" מעוררים זיכרונות חיוביים ומרגיעים מתקופת הילדות.

אז איך נדע אם אנחנו "אכלנים רגשיים"?

  • בעוד שרעב פיזי מתפתח אצלנו בהדרגתיות, הרעב הרגשי מגיע בפתאומיות – כדחף לסיפוק חשק רגעי (רצון עז ופתאומי לשוקולד או לבורקס)
  • כאשר אנו רעבים מבחינה רגשית, אנו נוטים להשתוקק למזונות ספציפיים, (כאמור, מזונות עתירי שומן וסוכר).
  • רעב רגשי גורם לנו לאכול באופן לא מודע. כך למשל, אנו יכולים לזלול קופסת גלידה או שקית שלמה של חטיף, מבלי לשים לב. במקרים רבים, צורת האכילה הזו גורמת לתחושת מלאות ולחוסר נוחות.
  • לרוב, רעב רגשי מוביל, בסופו של דבר לרגשות חרטה, בושה ואשמה (לעומת אכילה כתוצאה מרעב פיזי, המסייעת לנו לספק לגוף, בדיוק מה את שהוא צריך).

טיפול באכילה רגשית – טיפול CBT:

מעבר לעובדה שאכילה רגשית ואובססיבית גורמת לעלייה בלתי מבוקרת במשקל, להיעדר שליטה בהרגלי אכילה נכונים וכפועל יוצא מכך לבעיות בריאותיות, היא גם אינה פותרת את הבעיות הרגשיות, שהובילו מלכתחילה לדפוסי האכילה הלקויים.

מעבר לתחושת הקלה רגעית, היא אינה פותרת את הבעיות ולעיתים קרובות, רק מחמירה אותן.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)  הוכח כיעיל ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית. (הצלחתו הוכחה גם בטיפול בהפרעות אכילה מורכבות יותר).

הטיפול מתבסס על יצירת שינוי בהיבט הרגשי והמחשבתי, במטרה לשנות את הרגלי האכילה הלקויים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי –  בשלב של הטיפול הקוגניטיבי מזהה המטפל (בשיתוף פעולה עם המטופל) את אותם דפוסי חשיבה לקויים שהובילו לרגשות השליליים (פחד, תסכול, כעס וכו') ומסייע בהחלפתם בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בזיהוי הרגלי האכילה הלקויים והבלתי סתגלניים ובחשיפה הדרגתית ומבוקרת לאורח חיים בריא, המושתת על תזונה מאוזנת ונכונה יותר.

כאמור, אכילה רגשית נחשבת לתופעה שכיחה, העלולה לגרום להשלכות הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי. הבשורה הטובה היא שניתן להתמודד איתה ביעילות באמצעות טיפול CBT קצר מועד, תכליתי, פרודוקטיבי ומכוון מטרה.

 

רוצים עוד פרטים על השיטה או להתייעץ בנושא אכילה רגשית? מלאו פרטים וניצור איתכם קשר.

דר' אוהד הרשקוביץאכילה רגשית
עוד >>

הפרעות אכילה אצל דוגמניות

הפרעות אכילה הן בעיה נפשית המתאפיינת בדפוסי אכילה חריגים ולקויים, הגורמים לנזקים גופניים ונפשיים משמעותיים.
שיעור הפרעות האכילה גדול במיוחד בקרב קבוצת הדוגמניות, המייצגת את אידיאל היופי והרזון.
העובדה שהן מהוות מודל חיקוי לנשים בכלל ולנערות בפרט, גורמת להן  לפתח הרגלי אכילה אובססיביים, המובילים, לעיתים קרובות, לתת משקל ולאנורקסיה.
מובן שתופעת הפוטושופ נותנת תוקף נוסף לסגידה של החברה המודרנית לרזון קיצוני ומוגזם.

הפרעות אכילה – גורמים והשלכות:

לצערנו, הסטטיסטיקות מראות כי אחוז גבוה מהדוגמניות סובלות מהפרעות אכילה ומתת תזונה.
עוד מראים הנתונים כי כמעט 70% מהנערות מעידות כי תמונות של דוגמניות ממגזיני אופנה משפיעות על האידיאל של גוף מושלם בעיניהן.
על אף שהתופעה של דוגמניות רזות לא גורמת באופן ישיר להפרעות אכילה, היא בהחלט מהווה טריגר להופעתה.
במילים אחרות, בחורות שיש להן נטייה לפתח הפרעות אכילה (בנות המתאפיינות במבנה אישיותי הנוטה לפרפקציוניזם, אובססיביות, היעדר שליטה ודימוי עצמי וגופני נמוך) ומבלות זמן רב בשיטוט בין מגזיני אופנה, תפתחנה רגשות שליליים כלפי גופן וכפועל יוצא מכך, תאמצנה הרגלי אכילה כפייתיים, לקויים והרסניים.

הדאגה הגוברת בעולם בכלל ובארץ בפרט לתופעה של הפרעות אכילה ולהשלכותיה, חייבה התערבות ממשלתית למלחמה ברזון הקיצוני והמסוכן.
שכן, טיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה נוספות, בקרב דוגמניות משפיע בהכרח גם על קבוצות אחרות באוכלוסייה.
בינואר 2013 נכנס לתוקף "חוק הגבלת משקל" בתעשיית הדוגמניות, הקובע מהו המשקל המינימאלי לעיסוק בדוגמנות. על פי החוק – כל מי שיצולם לפרסומת מסחרית, יחויב באישור רפואי, המעיד כי אינו נמצא בתת משקל.
על פי החוק, פרסומאי, רשאי להציג דוגמן רק לאחר שהציג אישור רפואי, לפיו הוא בעל מדד מסת גוף (BMI) מעל 18.5.
עוד מפרט החוק כי במידה ויבוצע שימוש בעריכה גרפית (דהיינו פוטושופ) לצורך הצרת היקפים, תופיע כתובית בולטת שתציין זאת.

הפרעות אכילה – טיפול CBT

כיוון שהפרעות אכילה מתפתחות כתוצאה מדפוסי חשיבה לקויים ומעוותים (עיוותים הקשורים לדימוי הגוף, למראה החיצוני ועוד), נדרש טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מאפשר התמודדות ישירה עם שורש הבעיה.

הטיפול מתחלק למספר שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה המעוותים ("יאהבו אותי רק אם אני אהיה רזה") והחלפתם במחשבות חיוביות, ריאליות ותואמות מציאות
  • טיפול התנהגותי – מטרתו לזהות את הרגלי האכילה הכפייתיים והבלתי רציונאליים ולהחליפם בהרגלי אכילה בריאים ונכונים.

ניתן לסכם ולומר כי להרגלי אכילה כפייתיים בקרב דוגמניות, המייצגות את אידיאל היופי הנשי, יש השלכות הרסניות בכל תחומי החיים.
טיפול בהפרעות אכילה הן ברמת המאקרו (באמצעות חקיקה מתאימה) והן ברמת המיקרו (טיפול קוגניטיבי התנהגותי פרטני) יאפשר לנו למגר את התופעה המדאיגה, שפוגעת באיכות החיים של נשים בכלל ודוגמניות בפרט (ובמקרים קיצוניים גם מסכנת אותם).

דר' אוהד הרשקוביץהפרעות אכילה אצל דוגמניות
עוד >>

הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות

הפרעת אכילה מוגדרת כבעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה (אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ועוד). אמנם מדובר בהפרעה רב סיבתית המורכבת משילוב של משתנים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים, אך מסתבר שלמרכיב החברתי – רגשי יש השפעה ניכרת ואף הרסנית.

מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין חרדה חברתית לבין התפתחות של הפרעות אכילה.
על פי נתונים סטטיסטיים ממחקר שפורסם בעיתון אמריקאי המתמחה בפסיכיאטריה, כשני שליש מהנבדקים שסבלו מהפרעות אכילה כלשהן, סבלו גם מהפרעות חרדה. כמו כן, הראו הנתונים כי אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון, נוטים יותר לפתח הפרעות אכילה.

כך למשל, אנשים הסובלים מהפרעת אכילה, מדווחים במקרים רבים כי החרדה שלהם מתמקדת, בדרך כלל, בפחד מפני ביקורת או השפלה, שמקורן בסיטואציות חברתיות וציבוריות. לרוב, הם חוששים שישפטו אותם על פי הגזרה, המשקל או אפילו על פי דפוסי האכילה שלהם (כמה הם אוכלים, איך הם אוכלים וכו').

לדוגמה –  אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה חוששים שהחברה תשפוט אותם בגלל משקל עודף או אכילה מרובה ולכן נוטים לפתח טקסי אכילה חריגים, כגון חיתוך המזון לחתיכות קטנות, האטה בקצב האכילה, הסטת המזון בצלחת ועוד.

בהקשר הזה, חשוב לציין כי הפחד או ההימנעות מאכילה בציבור מהווים סימפטום שכיח הן בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה והן בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, אך יחד עם זאת, הבסיס להתנהגות החריגה שונה בתכלית.
אנשים עם פוביה חברתית, חוששים מאכילה בציבור כחלק בלתי נפרד ממגוון רחב של פחדים חברתיים (הפחד שאנשים אחרים יבחינו בתסמיני החרדה שלהם – ידיים רועדות, מזון שנשפך וכו'). לעומת זאת, אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נוטים לדווח על חרדה מסיטואציות חברתיות שונות, מעבר לאכילה בפומבי.
הגבלת המזון וההתבודדות החברתית מעניקות להם תחושת שליטה בחרדה.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

לצערנו, הלחץ החברתי והתרבותי בחברה המערבית, המציג את הרזון והמראה השרירי כאידיאל היופי, גורם להתפתחות חרדה חברתית והפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער.
טיפול בבולמיה, באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות, הכרחי, מבעוד מועד, על מנת למנוע נזקים נפשיים ופיזיים הרסניים ובלתי הפיכים.
כיוון שמקורן של הפרעות חברתיות ובעיות אכילה, הן במחשבות שליליות ומעוותות לגבי דימוי גופני והערכה עצמית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) עשוי לסייע.

טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות הטורדניות, שגרמו לדימוי גופני נמוך ולהערכה עצמית נמוכה והחלפתן במחשבות חיוביות וריאליות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי היא להקנות למטופל הרגלי אכילה נכונים ומבוקרים ולאפשר לו חשיפה הדרגתית לסיטואציות המעוררות חרדה חברתית ובעיות אכילה, עד להיעלמות מוחלטת של הסימפטומים הבעייתיים.
דר' אוהד הרשקוביץהקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות
עוד >>

הפרעות אכילה אצל ספורטאים

ספורטאים מקצועיים נוטים להיות תחרותיים ובעלי משמעת עצמית גבוהה כדי להצטיין בענף, בו הם עוסקים. השילוב של מאפייני האישיות הללו עם הציפיות הגבוהות של המאמנים ו/או חברי הקבוצה הופכים אותם לקבוצת סיכון מיוחדת לפיתוח הפרעות אכילה. מדובר בעיקר בענפי ספורט אסתטיים, המדגישים את המראה החיצוני או לחילופין ענפי ספורט, בהם חשובה המהירות, הזריזות והקלילות: 

התעמלות קרקע (הסרט הדוקומנטרי על המתעמלת נדיה קומנצ'י, שנאלצה להתמודד עם הפרעות אכילה, ממחיש את התופעה), בלט, מחול, החלקה אומנותית על הקרח, ריצה ושחייה

הפרעות אכילה נמצאות על רצף שנע בין אכילה נורמאלית לבין הפרעות אכילה קשות (בולמיה, אנורקסיה ואכילה כפייתית). מעבר לעובדה שהרגלי אכילה לקויים פוגעים בהישגים ובביצועים, הם גם עלולים לגרום לנזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים. לכן, טיפול בהפרעות אכילה, מבעוד מועד, הכרחי וחיוני. אין הכוונה רק לטיפול בבולמיה או אנורקסיה, שכן, גם הפרעות אכילה פחות קיצוניות הנמצאות על הרצף, יגרמו לנזק בריאותי, לדיכאון, לדימוי גוף שלילי ועוד.

מדוע ספורטאים נמצאים בקבוצת סיכון לפיתוח הפרעות אכילה?

  • משטר תזונה קפדני – ספורטאים רבים מתאמצים לשמור על משטר תזונה קפדני במקביל לתכנית אימונים אינטנסיבית. הבעיה היא שניתן להתמיד במשטר הקפדני הזה רק לתקופה מוגבלת והוא עלול בסופו של דבר להוביל לסיטואציה של "חוסר שליטה" בכל מה שקשור לאכילה
  • לחץ חברתי – לצערנו, הלחץ החברתי מכתיב סטריאוטיפים על איך ספורטאי (ובעיקר ספורטאית) צריך להיראות. מסיבה זו, ספורטאיות בענפים תחרותיים נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לפתח הפרעות אכילה. החברה מצפה מהן להיראות סלבריטאיות ולייצג את אידיאל היופי הנשי.
  • לחץ מאמנים – גם המאמן האישי או הקבוצתי עלול להפעיל לחץ לגבי המשקל הרצוי, כתנאי להצלחה.

להפרעות אכילה בקרב ספורטאים עלולות להיות השלכות מזיקות וארוכות טווח:

  • אל ווסת (הפסקת המחזור החודשי)
  • אוסטיאופורוזיס (אובדן צפיפות עצם) – ספורטאים רבים טועים לחשוב שהם לא נמצאים בקבוצת סיכון  לאוסטיאופורוזיס, בשל העובדה שפעילות גופנית מחזקת את העצם. יחד עם זאת, מחקרים מראים שפעילות גופנית בלבד אינה מונעת איבוד צפיפות עצם. הפרעות אכילה קיצוניות עלולות לגרום להפסקת הווסת וכפועל יוצא מכך לגרום לנזק בלתי הפיך בצפיפות העצם.
  • דיכאון
  • הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף מעוות

טיפול בהפרעות אכילה בקרב ספורטאים:


לעיתים קרובות, קשה לזהות הפרעות אכילה בקרב ספורטאים, כיוון שהם דואגים להסתיר את זה תחת מסווה של "משטר אימונים קפדני". לכן, חשוב לשים לב לסימני אזהרה: פעילות גופנית מוגזמת, עיסוק יתר באוכל ובמשקל, שימוש בחומר משלשל, "טיולים" לשירותים במהלך הארוחות או לאחר סיומן ועוד.

הסימפטומים אשר יופיעו בקרב ספורטאים עם הפרעות אכילה יכללו לעיתים מחשבות טורדניות חלק ניכר מהיום בנושאי האכילה והספורט, ותחושת פרפקציוניזם שמשתלטת על הספורטאי כיוון שהוא חושש שלא יגיע לאותן תוצאות במידה ולא יהיה פרפקציוניסט, גם כאשר המחשבות הללו מוגזמות או גורמות לחוסר שקט.

טיפול בהפרעות אכילה בכלל וטיפול באנורקסיה בפרט באמצעות CBT נחשב לאפקטיבי ובעל הצלחה מוכחת.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – כיוון שהפרעות אכילה מתפתחות מדפוסי חשיבה מעוותים לגבי נושא תזונה ומשקל גוף, השלב הראשון יהיה לזהות אותם ולהחליפם בחשיבה ריאלית ותואמת מציאות שגם תשפר את הדימוי העצמי והגופני של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – מטרתו להחליף דפוסי אכילה לקויים בדפוסי אכילה נכונים ובריאים יותר.
דר' אוהד הרשקוביץהפרעות אכילה אצל ספורטאים
עוד >>