כיצד תזהו הפרעות אכילה בקרב מתבגרים?

אין תגובות

הפרעת אכילה מוגדרת כסוג של בעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה, כמו – אנורקסיה נרבוזה, בולימיה, אכילה כפייתית ועוד. כיום יותר מבעבר, בני נוער מודאגים ממראה גופם ומשקלם, ולכן ינסו כל דרך אפשרית להפחית במשקלם, אם זה על ידי צמצום באכילה או על ידי פעילות גופנית נמרצת.

הקשר בין הפרעות אכילה אצל בני נוער לבעיות חברתיות או השפעה חברתית

בשנים האחרונות התחולל שינוי דרמטי בתפיסת דימוי הגוף, הבאה לידי ביטוי בשאיפה אוניברסלית למבנה גוף רזה באופן קיצוני – בייחוד בקרב מתבגרים ובני נוער. שאיפה זו, הינה מוכתבת על ידי נורמות חברתיות ומניעה בני נוער רבים לסגל לעצמם הרגלי תזונה שגויים ופעילות גופנית שאינה מבוקרת ומזיקה לגוף. היחס של החברה אל הרזון, הינו גם כן מניע חזק להיווצרותן של הפרעות אכילה. כך למשל, בידוד חברתי עשוי להוביל ללחץ, דכאון וחרדה ובכדי למצוא נחמה בהפרעות אכילה, הסובל מהם עשוי לפנות לאכילה רגשית מוגזמת. מנגד, לחץ חברתי להרזיה עשוי להוביל במקרים מסוימים להתפתחותן של אנורקסיה או בולימיה.

המתח בין המגמה הכללית לעלייה במשקל לבין השאיפה לרזון אצל בני נוער, הוביל לתחלואה מדאיגה המכונה בשם “הפרעות אכילה”. מונח זה כולל בעיות כמו אנורקסיה, בולימיה, הפרעת אכילה התקפית והפרעות אכילה לא ספציפיות אחרות, בעיקר אצל נערות כשהמעבר בניהם ידוע מראש וחלק מהחולות האנורקסיות הופכות להיות בולימיות, חלק מהבולימיות מפסיקות להקיא – אך ממשיכות לסבול מבולמוסים והופכות לחולות הסובלות מהפרעת אכילה כרוניות.

סוגי הפרעות אכילה

אנורקסיה נרבוזה

אחת משתי ההפרעות הנפוצות ביותר בקטגורית הפרעות אכילה. אנורקסיה נרבוזה מאפיינת בעיקר נשים ונערות, אף כי בשנים האחרונות נראה כי שיעור הגברים והנערים הסובלים ממנה הולך וגדל גם כן. אחד המאפיינים המרכזיים של אנורקסיה הוא דימוי גוף לקוי, ונערים ונערות הסובלים מהפרעה זאת מסרבים לשמור על משקל גוף תקין, ומאמינים שהם שמנים גם כאשר משקלם תקין או משקלם הינו נמוך מאוד וגובל בתת משקל. הסובלים מאנורקסיה עסוקים באופן אובססיבי בספירת קלוריות, במשקל ובאוכל. הם מתאפיינים בהימנעות מאכילה בחברה, בעיסוק מוגזם בספורט, בשהייה בהיקף חריג בשירותים ובמגוון של טקסים כגון החבאה של אוכל, בישול עבור אחרים, חיתוך האוכל לחתיכות קטנות ועוד.

בולימיה נרבוזה

הפרעת אכילה המתאפיינת בהתקפי אכילה המלווים בשיטות “היטהרות מאוכל”, ומלווה בתופעות כמו- הקאה, שלשול וספורט מוגזם, שכל מטרתם להפטר מהקלוריות שהוכנסו לגוף. כמו אנורקסיה גם בולימיה נחשבת למחלה הקשורה “להפרעות אכילה”, ויש הרואים בה תוצר של הערצת היופי והמשקל האידיאלי והשפעה חברתית. בין בולימיה לאנורקסיה יש קווי דמיון רבים, כגון דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכה, ובעלי בולימיה שואפים להימנע כמה שיותר ממזון בדיוק כפי שסובלים בני נוער מאנורקסיה, אך אינם מצליחים בכך. הכישלונות והדיכאונות מתבטאים בהתקפי זלילה שאחריהם מגיעות תחושות קשות של אשמה, מצוקה וחוסר אונים המלווים בהיטהרות, ובעיסוק מופרז בספורט כתלות בתת הקטגוריה של הבולימיה.

התקפי זלילה

הפרעת האכילה הנפוצה ביותר בעולם המערבי. הפרעת אכילה כפייתית מתבטאת בהתקפי זלילה בלתי נשלטים, במסגרתם בני נוער צורכים כמויות רבות ולא מבוקרות של מזון. כמו באנוקרסיה, בולימיה והפרעות האכילה, גם בעלי הפרעת אכילה כפייתית שואפים למשקל גוף נמוך, וכתוצאה מכך הם מאמצים שיטות דיאטות חריפות, אך לא מצליחים להחזיק בהם לטווח הארוך. דבר זה פוגע בדימוי העצמי ובביטחון שלהם, ומביא אותם לכדי התקף זלילה נוסף.

הסימפטומים השונים להפרעות אכילה בקרב בני נוער והשלכותיה

ההשלכות לתופעות “הפרעות אכילה” בקרב בני נוער מניבה בעיות בריאותיות גופניות ונפשיות קשות וארוכות טווח. תכניות התערבות המיועדות להורדת גורמי הסיכון להתפתחות המחלה עשויות להקטין ואף למנוע את הסיבוכים הנלווים להפרעות אכילה.

הפרעות אכילה מתאפיינות בכרוניות, בהידרדרויות חוזרות ונשנות של הסימפטומים, בתחלואה נלווית פסיכופתולוגית ובחולי גופני שלרוב המובילים לאשפוזים, לניסיונות אובדניים ואף חלילה למוות. נוסף על כך הפרעות אכילה מעלות את הסיכון לחלות במחלות גופניות שונות כמו – חוסרים תזונתיים והשמנת יתר  ולמחלות נפשיות שונות כמו- דיכאון, חרדות שיכולו לדרדר את בני הנוער לשימוש בסמים ובאלכוהול ואף התמכרות להם.

נתונים אלו מצביעים על כך שהפרעות אכילה הן בעיות בריאותיות קשות ביותר בקרב בני נוער ובעלות השלכות גופניות ונפשיות ארוכות טווח, ולכן יש צורך להפנות משאבים וטיפולים יעילים למניעתן או להקטנת הסיבוכים הנובעים מהן.

טיפול בהפרעות אכילה במכון CBT  טיפול קוגניטיבי התנהגותי

שכיחות הפרעות האכילה בקרב בני נוער הולכת ועולה, והבעיה מחמירה. זאת, משום שבני נוער נוטים לבטא קשיים שונים ובעיות, דרך התנהגות הקשורה להפרעות אכילה.  כיום ישנה מודעות רבה למגוון הבעיות הרחב המאפיין את הפרעות האכילה אצל בני נוער, לצד הביקוש הגובר לטיפול בעיות אלו.

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות את חייהם של בני הנוער, חשוב לטפל בהן באופן מידי ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה לגשת לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. אך בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT אשר הוכח  כטיפול יעיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65% של הצלחה, שזהו נתון מרשים מאוד. בנוסף, קיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדיכאון וחרדות, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון שונות הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול באמצעות תרופות אינו יעיל במיוחד עבור הפרעות אכילה ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT בכדי להקטין את הסיכוי  לחזרה של תופעות אלו.

מכון CBT  לטיפול קוגניטיבי התנהגותי מציע טיפול יעיל ביותר עבור הפרעות אכילה. במסגרת הטיפול המטופלים לומדים כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, ומקפידים על ניהול יומן אכילה מסודר, הם לומדים כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום  ובכלל.

קראו עוד בנושא הפרעות אכילה כאן >>

לסיכום:

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות היכולות לסכן את חייהם של בני הנוער הסובלים מהפרעות אכילה שונות, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה,  כמו כן ישנה חשיבות רבה בבחירת צוות מטפלים מוסמכים.

טיפול CBT הינו טיפול יעיל ביותר ודורש מספר פגישות אצל מטפל מוסמך, ובכך הופך המטפל את הטיפול לממוקד בבעיית הפרעות האכילה. אם הנכם חושבים לגשת לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, עליכם לוודא כי אכן מדובר במכון מקצועי ולהם צוות מטפלים מוסמך בלבד. תוכלו למצוא ברחבי הארץ מספר רב של מכונים ומטפלים שונים בשיטה זו, או לגשת למטפל פרטי. בכל מקרה, יש לבחור את המטפל המומחה ספציפית לבעיה לה נדרשת טיפול, לעיתים ישנם מכונים המציעים מטפלים שונים ולכל אחד תחום התמקצעות משלו.

אך אם בחרתם לגשת למטפל פרטי, יש לוודא היטב כי הוא אכן בעל ניסיון ומיומנות לטיפול בבעיה ספציפית לה תצטרכו טיפול. זכרו כי הטיפול עצמו דורש התמדה, חיזוק חברתי ומשפחתי של המטופל ולעתים אף פגישות ריענון על מנת לשפר הישגים ולשמר תוצאות טיפוליות שהושגו בעבר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)כיצד תזהו הפרעות אכילה בקרב מתבגרים?
עוד >>

אכילה רגשית

אין תגובות

אכילה רגשית מוגדרת כדפוס של אכילה שאינו נובע מרעב פיזי, אלא מהווה מנגנון פיצוי בגין מצבים רגשיים מעיקים ובלתי נעימים.

למעשה, אכילה רגשית הינה דרך להתמודד עם רגשות שליליים, כדוגמת מתח, כעס, עצבנות יתר, פחד, היעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ועוד.

בעידן המודרני, בו אנו חיים, אנו חווים לא מעט אתגרים וקונפליקטים העלולים להוביל אותנו לאכילה ממניעים רגשיים – בעיות פיננסיות, קשיים בעבודה, משברים בזוגיות וכו’.
הרגלי האכילה הללו הם רק סימפטום חיצוני לנטייה אובססיבית לאוכל, המהווה תחליף להתמודדות עם הקשיים הרגשיים שאנו חווים בחיי היום יום.
הנטייה לאכילה רגשית נפוצה יותר בקרב נשים וזאת משום שהן נוהגות להשתמש באוכל כסוג של פיצוי, כשהן כועסות, עצובות או מדוכאות.

ראוי לציין כי החיפוש אחר “מזון נחמה” יכול להיות באופן מודע או לא מודע.
לעיתים קרובות, הוא מהווה הסחת דעת והדחקה של תחושות מעיקות ושליליות ולפעמים הוא גם  מחזיר אותנו להרגלי ילדות לקויים (לדוגמה – כשקיבלנו ממתקים או עוגיות מההורים בכל פעם שחווינו משבר רגשי).

מדוע אוכל מנחם אותנו?

  • נגישות ונוחות – מזון מהיר ודברי מתיקה הינם מקור נחמה נגיש, קליל ונוח ואין צורך להתאמץ כדי להשיגם.
  • סיבה ביולוגית – כשאנו נמצאים במצב של סטרס, רמת הקורטיזון בגוף עולה, עובדה הגורמת לנו להשתוקק למזונות עתירי פחמימות, שומן וסוכר, כדוגמת מאפים, חטיפים וממתקים.
  • הפגת שעמום – כל ההתעסקות עם האוכל מסייעת, לכאורה, בהתמודדות עם חוסר מעש ושעמום (האוכל משמש פעמים רבות כ”חבר”).
  • זיכרונות חיוביים – כאמור, סוגים שונים של “מזון נחמה” מעוררים זיכרונות חיוביים ומרגיעים מתקופת הילדות.

אז איך נדע אם אנחנו “אכלנים רגשיים”?

  • בעוד שרעב פיזי מתפתח אצלנו בהדרגתיות, הרעב הרגשי מגיע בפתאומיות – כדחף לסיפוק חשק רגעי (רצון עז ופתאומי לשוקולד או לבורקס)
  • כאשר אנו רעבים מבחינה רגשית, אנו נוטים להשתוקק למזונות ספציפיים, (כאמור, מזונות עתירי שומן וסוכר).
  • רעב רגשי גורם לנו לאכול באופן לא מודע. כך למשל, אנו יכולים לזלול קופסת גלידה או שקית שלמה של חטיף, מבלי לשים לב. במקרים רבים, צורת האכילה הזו גורמת לתחושת מלאות ולחוסר נוחות.
  • לרוב, רעב רגשי מוביל, בסופו של דבר לרגשות חרטה, בושה ואשמה (לעומת אכילה כתוצאה מרעב פיזי, המסייעת לנו לספק לגוף, בדיוק מה את שהוא צריך).

טיפול באכילה רגשית – טיפול CBT:

מעבר לעובדה שאכילה רגשית ואובססיבית גורמת לעלייה בלתי מבוקרת במשקל, להיעדר שליטה בהרגלי אכילה נכונים וכפועל יוצא מכך לבעיות בריאותיות, היא גם אינה פותרת את הבעיות הרגשיות, שהובילו מלכתחילה לדפוסי האכילה הלקויים.

מעבר לתחושת הקלה רגעית, היא אינה פותרת את הבעיות ולעיתים קרובות, רק מחמירה אותן.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)  הוכח כיעיל ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית. (הצלחתו הוכחה גם בטיפול בהפרעות אכילה מורכבות יותר).

הטיפול מתבסס על יצירת שינוי בהיבט הרגשי והמחשבתי, במטרה לשנות את הרגלי האכילה הלקויים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי –  בשלב של הטיפול הקוגניטיבי מזהה המטפל (בשיתוף פעולה עם המטופל) את אותם דפוסי חשיבה לקויים שהובילו לרגשות השליליים (פחד, תסכול, כעס וכו’) ומסייע בהחלפתם בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בזיהוי הרגלי האכילה הלקויים והבלתי סתגלניים ובחשיפה הדרגתית ומבוקרת לאורח חיים בריא, המושתת על תזונה מאוזנת ונכונה יותר.

כאמור, אכילה רגשית נחשבת לתופעה שכיחה, העלולה לגרום להשלכות הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי. הבשורה הטובה היא שניתן להתמודד איתה ביעילות באמצעות טיפול CBT קצר מועד, תכליתי, פרודוקטיבי ומכוון מטרה.

 

רוצים עוד פרטים על השיטה או להתייעץ בנושא אכילה רגשית? מלאו פרטים וניצור איתכם קשר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)אכילה רגשית
עוד >>

הפרעות אכילה אצל דוגמניות

אין תגובות

הפרעות אכילה הן בעיה נפשית המתאפיינת בדפוסי אכילה חריגים ולקויים, הגורמים לנזקים גופניים ונפשיים משמעותיים.
שיעור הפרעות האכילה גדול במיוחד בקרב קבוצת הדוגמניות, המייצגת את אידיאל היופי והרזון.
העובדה שהן מהוות מודל חיקוי לנשים בכלל ולנערות בפרט, גורמת להן  לפתח הרגלי אכילה אובססיביים, המובילים, לעיתים קרובות, לתת משקל ולאנורקסיה.
מובן שתופעת הפוטושופ נותנת תוקף נוסף לסגידה של החברה המודרנית לרזון קיצוני ומוגזם.

הפרעות אכילה – גורמים והשלכות:

לצערנו, הסטטיסטיקות מראות כי אחוז גבוה מהדוגמניות סובלות מהפרעות אכילה ומתת תזונה.
עוד מראים הנתונים כי כמעט 70% מהנערות מעידות כי תמונות של דוגמניות ממגזיני אופנה משפיעות על האידיאל של גוף מושלם בעיניהן.
על אף שהתופעה של דוגמניות רזות לא גורמת באופן ישיר להפרעות אכילה, היא בהחלט מהווה טריגר להופעתה.
במילים אחרות, בחורות שיש להן נטייה לפתח הפרעות אכילה (בנות המתאפיינות במבנה אישיותי הנוטה לפרפקציוניזם, אובססיביות, היעדר שליטה ודימוי עצמי וגופני נמוך) ומבלות זמן רב בשיטוט בין מגזיני אופנה, תפתחנה רגשות שליליים כלפי גופן וכפועל יוצא מכך, תאמצנה הרגלי אכילה כפייתיים, לקויים והרסניים.

הדאגה הגוברת בעולם בכלל ובארץ בפרט לתופעה של הפרעות אכילה ולהשלכותיה, חייבה התערבות ממשלתית למלחמה ברזון הקיצוני והמסוכן.
שכן, טיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה נוספות, בקרב דוגמניות משפיע בהכרח גם על קבוצות אחרות באוכלוסייה.
בינואר 2013 נכנס לתוקף “חוק הגבלת משקל” בתעשיית הדוגמניות, הקובע מהו המשקל המינימאלי לעיסוק בדוגמנות. על פי החוק – כל מי שיצולם לפרסומת מסחרית, יחויב באישור רפואי, המעיד כי אינו נמצא בתת משקל.
על פי החוק, פרסומאי, רשאי להציג דוגמן רק לאחר שהציג אישור רפואי, לפיו הוא בעל מדד מסת גוף (BMI) מעל 18.5.
עוד מפרט החוק כי במידה ויבוצע שימוש בעריכה גרפית (דהיינו פוטושופ) לצורך הצרת היקפים, תופיע כתובית בולטת שתציין זאת.

הפרעות אכילה – טיפול CBT

כיוון שהפרעות אכילה מתפתחות כתוצאה מדפוסי חשיבה לקויים ומעוותים (עיוותים הקשורים לדימוי הגוף, למראה החיצוני ועוד), נדרש טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מאפשר התמודדות ישירה עם שורש הבעיה.

הטיפול מתחלק למספר שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה המעוותים (“יאהבו אותי רק אם אני אהיה רזה”) והחלפתם במחשבות חיוביות, ריאליות ותואמות מציאות
  • טיפול התנהגותי – מטרתו לזהות את הרגלי האכילה הכפייתיים והבלתי רציונאליים ולהחליפם בהרגלי אכילה בריאים ונכונים.

ניתן לסכם ולומר כי להרגלי אכילה כפייתיים בקרב דוגמניות, המייצגות את אידיאל היופי הנשי, יש השלכות הרסניות בכל תחומי החיים.
טיפול בהפרעות אכילה הן ברמת המאקרו (באמצעות חקיקה מתאימה) והן ברמת המיקרו (טיפול קוגניטיבי התנהגותי פרטני) יאפשר לנו למגר את התופעה המדאיגה, שפוגעת באיכות החיים של נשים בכלל ודוגמניות בפרט (ובמקרים קיצוניים גם מסכנת אותם).



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הפרעות אכילה אצל דוגמניות
עוד >>

הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות

אין תגובות

הפרעת אכילה מוגדרת כבעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה (אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ועוד). אמנם מדובר בהפרעה רב סיבתית המורכבת משילוב של משתנים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים, אך מסתבר שלמרכיב החברתי – רגשי יש השפעה ניכרת ואף הרסנית.

מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין חרדה חברתית לבין התפתחות של הפרעות אכילה.
על פי נתונים סטטיסטיים ממחקר שפורסם בעיתון אמריקאי המתמחה בפסיכיאטריה, כשני שליש מהנבדקים שסבלו מהפרעות אכילה כלשהן, סבלו גם מהפרעות חרדה. כמו כן, הראו הנתונים כי אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון, נוטים יותר לפתח הפרעות אכילה.

כך למשל, אנשים הסובלים מהפרעת אכילה, מדווחים במקרים רבים כי החרדה שלהם מתמקדת, בדרך כלל, בפחד מפני ביקורת או השפלה, שמקורן בסיטואציות חברתיות וציבוריות. לרוב, הם חוששים שישפטו אותם על פי הגזרה, המשקל או אפילו על פי דפוסי האכילה שלהם (כמה הם אוכלים, איך הם אוכלים וכו’).

לדוגמה –  אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה חוששים שהחברה תשפוט אותם בגלל משקל עודף או אכילה מרובה ולכן נוטים לפתח טקסי אכילה חריגים, כגון חיתוך המזון לחתיכות קטנות, האטה בקצב האכילה, הסטת המזון בצלחת ועוד.

בהקשר הזה, חשוב לציין כי הפחד או ההימנעות מאכילה בציבור מהווים סימפטום שכיח הן בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה והן בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, אך יחד עם זאת, הבסיס להתנהגות החריגה שונה בתכלית.
אנשים עם פוביה חברתית, חוששים מאכילה בציבור כחלק בלתי נפרד ממגוון רחב של פחדים חברתיים (הפחד שאנשים אחרים יבחינו בתסמיני החרדה שלהם – ידיים רועדות, מזון שנשפך וכו’). לעומת זאת, אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נוטים לדווח על חרדה מסיטואציות חברתיות שונות, מעבר לאכילה בפומבי.
הגבלת המזון וההתבודדות החברתית מעניקות להם תחושת שליטה בחרדה.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

לצערנו, הלחץ החברתי והתרבותי בחברה המערבית, המציג את הרזון והמראה השרירי כאידיאל היופי, גורם להתפתחות חרדה חברתית והפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער.
טיפול בבולמיה, באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות, הכרחי, מבעוד מועד, על מנת למנוע נזקים נפשיים ופיזיים הרסניים ובלתי הפיכים.
כיוון שמקורן של הפרעות חברתיות ובעיות אכילה, הן במחשבות שליליות ומעוותות לגבי דימוי גופני והערכה עצמית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) עשוי לסייע.

טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות הטורדניות, שגרמו לדימוי גופני נמוך ולהערכה עצמית נמוכה והחלפתן במחשבות חיוביות וריאליות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי היא להקנות למטופל הרגלי אכילה נכונים ומבוקרים ולאפשר לו חשיפה הדרגתית לסיטואציות המעוררות חרדה חברתית ובעיות אכילה, עד להיעלמות מוחלטת של הסימפטומים הבעייתיים.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות
עוד >>

הפרעות אכילה אצל ספורטאים

אין תגובות

ספורטאים מקצועיים נוטים להיות תחרותיים ובעלי משמעת עצמית גבוהה כדי להצטיין בענף, בו הם עוסקים. השילוב של מאפייני האישיות הללו עם הציפיות הגבוהות של המאמנים ו/או חברי הקבוצה הופכים אותם לקבוצת סיכון מיוחדת לפיתוח הפרעות אכילה. מדובר בעיקר בענפי ספורט אסתטיים, המדגישים את המראה החיצוני או לחילופין ענפי ספורט, בהם חשובה המהירות, הזריזות והקלילות: 

התעמלות קרקע (הסרט הדוקומנטרי על המתעמלת נדיה קומנצ’י, שנאלצה להתמודד עם הפרעות אכילה, ממחיש את התופעה), בלט, מחול, החלקה אומנותית על הקרח, ריצה ושחייה

הפרעות אכילה נמצאות על רצף שנע בין אכילה נורמאלית לבין הפרעות אכילה קשות (בולמיה, אנורקסיה ואכילה כפייתית). מעבר לעובדה שהרגלי אכילה לקויים פוגעים בהישגים ובביצועים, הם גם עלולים לגרום לנזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים. לכן, טיפול בהפרעות אכילה, מבעוד מועד, הכרחי וחיוני. אין הכוונה רק לטיפול בבולמיה או אנורקסיה, שכן, גם הפרעות אכילה פחות קיצוניות הנמצאות על הרצף, יגרמו לנזק בריאותי, לדיכאון, לדימוי גוף שלילי ועוד.

מדוע ספורטאים נמצאים בקבוצת סיכון לפיתוח הפרעות אכילה?

  • משטר תזונה קפדני – ספורטאים רבים מתאמצים לשמור על משטר תזונה קפדני במקביל לתכנית אימונים אינטנסיבית. הבעיה היא שניתן להתמיד במשטר הקפדני הזה רק לתקופה מוגבלת והוא עלול בסופו של דבר להוביל לסיטואציה של “חוסר שליטה” בכל מה שקשור לאכילה
  • לחץ חברתי – לצערנו, הלחץ החברתי מכתיב סטריאוטיפים על איך ספורטאי (ובעיקר ספורטאית) צריך להיראות. מסיבה זו, ספורטאיות בענפים תחרותיים נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לפתח הפרעות אכילה. החברה מצפה מהן להיראות סלבריטאיות ולייצג את אידיאל היופי הנשי.
  • לחץ מאמנים – גם המאמן האישי או הקבוצתי עלול להפעיל לחץ לגבי המשקל הרצוי, כתנאי להצלחה.

להפרעות אכילה בקרב ספורטאים עלולות להיות השלכות מזיקות וארוכות טווח:

  • אל ווסת (הפסקת המחזור החודשי)
  • אוסטיאופורוזיס (אובדן צפיפות עצם) – ספורטאים רבים טועים לחשוב שהם לא נמצאים בקבוצת סיכון  לאוסטיאופורוזיס, בשל העובדה שפעילות גופנית מחזקת את העצם. יחד עם זאת, מחקרים מראים שפעילות גופנית בלבד אינה מונעת איבוד צפיפות עצם. הפרעות אכילה קיצוניות עלולות לגרום להפסקת הווסת וכפועל יוצא מכך לגרום לנזק בלתי הפיך בצפיפות העצם.
  • דיכאון
  • הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף מעוות

טיפול בהפרעות אכילה בקרב ספורטאים:


לעיתים קרובות, קשה לזהות הפרעות אכילה בקרב ספורטאים, כיוון שהם דואגים להסתיר את זה תחת מסווה של “משטר אימונים קפדני”. לכן, חשוב לשים לב לסימני אזהרה: פעילות גופנית מוגזמת, עיסוק יתר באוכל ובמשקל, שימוש בחומר משלשל, “טיולים” לשירותים במהלך הארוחות או לאחר סיומן ועוד.

הסימפטומים אשר יופיעו בקרב ספורטאים עם הפרעות אכילה יכללו לעיתים מחשבות טורדניות חלק ניכר מהיום בנושאי האכילה והספורט, ותחושת פרפקציוניזם שמשתלטת על הספורטאי כיוון שהוא חושש שלא יגיע לאותן תוצאות במידה ולא יהיה פרפקציוניסט, גם כאשר המחשבות הללו מוגזמות או גורמות לחוסר שקט.

טיפול בהפרעות אכילה בכלל וטיפול באנורקסיה בפרט באמצעות CBT נחשב לאפקטיבי ובעל הצלחה מוכחת.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – כיוון שהפרעות אכילה מתפתחות מדפוסי חשיבה מעוותים לגבי נושא תזונה ומשקל גוף, השלב הראשון יהיה לזהות אותם ולהחליפם בחשיבה ריאלית ותואמת מציאות שגם תשפר את הדימוי העצמי והגופני של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – מטרתו להחליף דפוסי אכילה לקויים בדפוסי אכילה נכונים ובריאים יותר.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הפרעות אכילה אצל ספורטאים
עוד >>

הקשר בין הפרעת דימוי גוף והפרעות אכילה

אין תגובות

דימוי גוף מתייחס הן להערכה העצמית שלנו כלפי גופנו והן לאיך שאנו חושבים שאחרים מעריכים אותו. הפרעת אכילה נחשבת לבעיה נפשית המורכבת ממחשבות ומדפוסי התנהגות לא תקינים לגבי אוכל ומשקל.

מחקרים רבים שבוצעו בתחום מצאו קשר הדוק בין הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף נמוך לבין הפרעות אכילה (אכילה כפייתית, אנורקסיה, בולימיה ועוד). במקרים רבים הערכה עצמית נמוכה היא תנאי הכרחי להתפתחות הפרעות אכילה.

כיצד דימוי גוף נמוך וחוסר ביטחון עצמי מובילים להפרעות אכילה?

גיל ההתבגרות (המלווה בשינויים פיזיולוגיים ונפשיים) הוא שלב מאוד קריטי בתהליך גיבוש זהות אישית ודימוי עצמי. התהליך הזה מורכב ומסובך יותר בקרב בנות שנוטות, בדרך כלל, להיות יותר ביקורתיות כלפי עצמן.

היעדר הביטחון לגבי הזהות העצמית שלהן, עלולה להסיט את תשומת ליבן מ”האני הפנימי” למראה הפיזי שלהן.
בתרבות, בה דוגמניות, המגיעות לתת משקל, משמשות כמודל לחיקוי, יש שאיפה חד משמעית לרדת במשקל וכמה שיותר.

השיטה “הקלה” מבחינתן לשיפור המראה החיצוני היא הפחתה מהירה במשקל, מה שעלול להוביל למעגל קסמים של צום, הרעבה, הקאות או במילים אחרות – הפרעות אכילה.

הסגידה הזו לרזון מתפתחת פעמים רבות גם אצל בחורות מבוגרות יותר, הסובלות מחוסר ביטחון עצמי ומדימוי גוף נמוך.
במקרים אלו, בטוחות הבנות כי שיפור המראה החיצוני ייתן מענה לכל הבעיות האחרות שלהן – בעיות חברתיות, מתחים נפשיים, שינויים גדולים המתרחשים בחייהן ועוד.

הבעיה היא שהפרעות האכילה הללו  (היוצאות מכלל שליטה) גורמות לאיבוד משקל, לבעיות פריון, לנזקים בריאותיים ובמקרים קיצוניים אף למוות.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול CBT:

טיפול CBT  (בשילוב עם טיפול תרופתי, במידת הצורך) נחשב ככלי פרקטי ואפקטיבי לטיפול בהפרעות אכילה, על כל גווניהן.

הטיפול מתחלק למספר שלבים:

  • בשלב הקוגניטיבי של הטיפול, שמים דגש על זיהוי המחשבות הטורדניות והכפייתיות לגבי דימוי גוף נמוך, הערכה עצמית נמוכה וחוסר ביטחון עצמי, במטרה להחליפן במחשבות חיוביות ורציונאליות. שלב זה יאפשר למטופל לבנות הערכה עצמית חיובית יותר ולקבל באהבה את המראה החיצוני שלו.

  • השלב השני של הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות שליליים הקשורים לאכילה והחלפתן בהתנהגות רצויה, המכוונת להרגלי תזונה נכונים ובריאים ולהכחדה טוטאלית של הרגלים מזיקים.

  • השלב השלישי של הטיפול מתבצע על ידי דיאטן מקצועי במטרה לפקח על הרגלי האכילה היום יומיים של המטופל באמצעות ניהול יומן אכילה, לימוד עקרונות של תזונה בריאה, ההשלכות של תזונה לא מאוזנת ועוד. שלב זה קורה לאחר שהמטופל בשל לקבל שינויים, וגם אז רק במידה ועדיין יש אכילה לא מאוזנת לאחר טיפול ה- CBT (לעיתים אין צורך בשלב זה כלל).

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. בניית התכנית ושלבי הטיפול שלה, מותאמים באופן אישי לכל מטופל ומטופל.

טכניקות הטיפול בהפרעות אכילה הנרכשות במהלך התכנית, תאפשרנה למטופל להתמודד באופן יעיל עם הבעיה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין הפרעת דימוי גוף והפרעות אכילה
עוד >>

10 דרכים לזיהוי האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה

אין תגובות

הפרעות אכילה מוגדרות כמחלה נפשית, המאופיינת בהתנהגות של אכילה חריגה.
מחקרים מראים שכחמישה אחוזים מאוכלוסיית בני הנוער בישראל סובלים מהפרעות אכילה.

להפרעות האלו יש השפעה מזיקה והרסנית בכל תחומי החיים – החל מנזקים פיזיים, דרך נזקים התנהגותיים ועד לנזקים נפשיים ורוחניים.
בניגוד לאנורקסיה (המאופיינת באיבוד משקל רציני) ולאכילה כפייתית (המאופיינת בהשמנת יתר), השינויים הפיזיים כתוצאה מבולימיה, בדרך כלל אינם נראים לעין.
יחד עם זאת, ישנה חשיבות מכרעת בזיהוי מוקדם של כלל התסמינים המאפיינים הפרעות אכילה, מעבר לשינויים החיצוניים. שכן טיפול בהפרעות אכילה, מבעוד מועד, יסייע במניעת נזקים פיזיים ונפשיים בלתי הפיכים.

במאמר זה נספר לך על 10 דרכים שיוכלו לעזור לך לזהות הפרעות אכילה:

  1. ספירת קלוריות אובססיבית – לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה יש נטייה ברורה ואובססיבית לעסוק בספירת קלוריות. בנוסף להתייחסות המוגזמת למספר הקלוריות ולאחוזי השומן בכל ארוחה, הם גם, בדרך כלל, יימנעו באופן קפדני מקבוצות מזון מסוימות.
  2. אובססיה לגבי המשקל – עיסוק יתר במשקל, במבנה הגוף ובגזרה, מאפיין אנשים הסובלים מהפרעות אכילה. אנורקסיה נרבוזה, למשל, מלווה בתחושת תמידית של משקל יתר, שאינה תואמת את המציאות.
  3. פעילות גופנית כפייתית – בשתי הפרעות האכילה הנפוצות (בולימיה ואנורקסיה) קיימת, בדרך כלל, פעילות גופנית מופרזת שמטרתה היחידה היא לשרוף קלוריות ולהפחית את משקל הגוף.
  4. דיאטה קיצונית – אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה ימשיכו לעשות דיאטה קיצונית ובלתי פרופורציונאלית גם לאחר שהגיעו למשקל היעד. גם אנשים הסובלים מהפרעה של בולימה נוטים לפצוח בצום או בדיאטה קיצונית לאחר בולמוסי אכילה.
  5. פעולות טיהור (בולימיה) – אנשים הסובלים מבולימיה (התקפי אכילה אינטנסיביים) נוהגים לבצע אקט של “טיהור” (צום, הקאה, נטילת כדורים משלשלים וכו’) כדי להיפטר מעודף הקלוריות שצרכו. מי שסובל מההפרעה הזו, מבלה בחדר האמבטיה בתדירות גבוהה לאחר הארוחות
  6. הימנעות מאכילה משותפת – לרוב, מי שסובל מההפרעות האלו, נמנע מאכילה משותפת במסעדות, אירועים, מפגשים עם בני משפחה, חברים וכו’. הוא גם ישתמש בדרך כלל בתירוצים שונים – “אני לא רעב”, “אכלתי לפני שבאתי” וכו’ וכו’…..
  7. שינוי דרסטי במשקל – כאמור, התסמין הזה מאפיין בעיקר את האנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה או אכילה כפייתית. אך הוא בהחלט אמור להדליק נורה אדומה לקיום בעיות אכילה.
  8. דימוי עצמי נמוך – אחד המאפיינים הדומיננטיים של הפרעות אכילה הוא היעדר ביטחון עצמי או דימוי עצמי נמוך ביחס למראה החיצוני בכלל ולמבנה ומשקל הגוף בפרט. אנשים הסובלים מבעיות אכילה לא מרוצים מהמראה שלהם ומתלוננים על היותם שמנים מידי (גם אם הם מאוד רזים).
  9. דיכאון וחרדה – גם דיכאון, חרדה ותנודות קיצוניות במצבי הרוח עלולים להצביע על קיומה של הפרעת אכילה.
  10. תסמינים פיזיים – הפרעות אכילה, על כל גווניהן (אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית) מלוות בתסמינים פיזיים רבים: עייפות כרונית, שינויים במערכת העיכול, נשירת שיער, מחזור לא סדיר, צרבות, בעיות שיניים ועוד.

אם אתה (או מישהו מהקרובים אליך) סובל לפחות מחלק מהתסמינים שצוינו לעיל, כדאי לפנות לרופא להמשך בדיקה ומעקב.

טיפול באנורקסיה (או בכל הפרעת אכילה אחרת) בשיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מסייע בפתרון הבעיה מהשורש ובמניעת הישנות המחלה גם בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)10 דרכים לזיהוי האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה
עוד >>

הפרעות אכילה

2 c תגובות

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה, אנו עוסקים בסדרה של הפרעות אשר המשותף להן הוא דפוס קיצוני ושגוי של אכילה. הפרעת אכילה יכולה להתבטא בצריכה מוגזמת של מזון או מנגד, בהמנעות כמעט מוחלטת ממנו, אך לשני הקצוות הללו השפעה מסכנת חיים.

מה זה הפרעות אכילה?

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה אנו מדברים למעשה על 4 הפרעות הכלולות ב-DSM, ספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי, שהן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית (Binge Eating) והפרעת אכילה לא ספיצפית. אל אותן הפרעות אכילה, מתווספת הפרעת אכילה נוספת שטרם נכנסה ל-DSM, אך מטרידה מאד את הסובלים ממנה והיא אכילה רגשית.

על אף שבעבר הפרעות אכילה נחשבו הפרעות “נשיות” מחקרים מראים כי גם גברים סובלים מהם. 9% מהנשים ו-3% מהגברים סובלים מאנורקסיה ארוכת טווח, 1.5% מהנשים ו-5% מהגברים סובלים מבולימיה, ו-3% מהנשים ו-2% מהגברים סובלים מאכילה כפייתית. רבים מבעלי הפרעות האכילה, החלו לפתח אותם לפני הגיעם לגיל 20, ועיקרם בגיל ההתבגרות.

כיצד מתפתחות הפרעות אכילה כגון אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית?

קיימים מספר מודלים המסבירים כיצד מתפתחות הפרעות אכילה הנעים על הציר שבין התורשתי לסביבתי. המודל הראשון הוא מודל סוציולוגי-תרבותי, הרואה בתרבות המעריצה את הרזון, כאשם העיקרי ביצירת הפרעת אכילה. הערצת הרזון בתקופת השפע שבה אנו חיים יוצרת סתירה, ומובילה לתפיסת עצמי נמוכה ולרצון לשנותה, על ידי אימוץ הפרעת אכילה. דבר זה נפוץ במיוחד בקרב מתבגרים בכלל ומתבגרים בעלי משקל עודף בפרט.

מודל אחר רואה בהווצרותה של הפרעת אכילה דרך לשליטה על העצמי ועל הגוף מצידו של הלוקה בהן. לפי תיאוריה זו, הפרעת אכילה מתפתחת בעיקר במשפחות בהן יש שליטת יתר של ההורים או התעללות מצידם בילדים. במקרים אלו הילדים בהם משתמשים בדפוסי האכילה ככלי לשליטה עצמית ולהגנה על ההערכה העצמית שלהם.

על פי מודל נוסף, היחס של החברה אלינו הינו גם כן מניע חזק להווצרותן של הפרעות אכילה. כך למשל, בידוד חברתי עשוי להוביל ללחץ, דכאון וחרדה ובכדי למצוא נחמה, הסובל מהם עשוי לפנות לאכילה רגשית מוגזמת. מנגד, לחץ חברתי להרזיה עשוי להוביל במקרים מסויימים להתפתחותן של אנורקסיה או בולימיה.

איך מטפלים בהפרעות אכילה?

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות חיים, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.

מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.

טיפול בהפרעות אכילה במכון CBT

מכון CBT מציע טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור הפרעות אכילה. במסגרת הטיפול, המטופל לומד כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, מקפיד על ניהול יומן אכילה מסודר, לומד כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום.

הפרעות אכילה:

 

רוצה לדעת אם יש לך הפרעת אכילה? מלא/י את השאלון לחרדה עכשיו >>

 

[box type=”download”]“…מאד נהניתי מההקשבה, הקבלה, סבר הפנים, הסבלנות וכמובן הפתרונות המעשיים תוך כדי ליווי צמוד…” 

“…התחלתי להיות  קשובה לעצמי ולקבל את עצמי…” 

קרא עוד >>[/box]

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הפרעות אכילה
עוד >>