אגורפוביה – למה דווקא טיפול CBT?

אין תגובות

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המאופיינת בחרדה קיצונית מהימצאות במקומות ציבוריים ו/או הומי אדם.
אנשים הסובלים מההפרעה, עלולים לפתח חרדה מנסיעה בתחבורה ציבורית או מכניסה לחנויות, מסעדות, בתי קולנוע, מעליות וכו’.
החרדה הזו נובעת, למעשה, מפחד בסיסי – הפחד להיות במקום שקשה לצאת ממנו בקלות ושהעזרה בו אינה זמינה ומיידית.
במקרים רבים האגורפוביה מתפתחת בעקבות התקפי פאניקה שהתעוררו במקום ציבורי מסוים. כך למשל, אם אדם חווה התקף פאניקה תוך כדי נסיעה ברכבת, הוא עלול לפתח חרדה מנסיעה חוזרת בתחבורה ציבורית.
אמנם ההפרעה הזו מופיעה בטווח רחב של עוצמות, אך במרבית המקרים היא פוגמת באיכות החיים ובתפקוד התקין של החולה.

אגורפוביה – נתונים סטטיסטיים:

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה נעה בין כשני אחוזים עד שישה אחוזים, כאשר הגילאים השכיחים הם 35 – 25. עוד מראים הנתונים כי ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים (ההערכה היא ששיעור ההפרעה בקרב נשים גבוה פי שניים).

אגורפוביה – תסמינים:

כאמור, טווח התסמינים של ההפרעה משתנה מחולה לחולה:

  • במקרים של אגורפוביה מתונה יפתח החולה חרדה בכל יציאה מהבית לבד ואילו במקרים של אגורפוביה קיצונית הוא יימנע לחלוטין מיציאה למקומות ציבוריים
  • בקרב חולים מסוימים ההימנעות הינה נקודתית (הימנעות מנסיעה ברכבת או כניסה לקניון) ובקרב חולים אחרים ההימנעות היא כללית.
  • הסובלים מאגורפוביה עלולים לחוש חרדה משניים (או יותר) מהמצבים הבאים: הימצאות במקום הומה אדם, הימצאות במקום ציבורי, נסיעה לבד או נסיעה למקום המרוחק מהבית.
  • אחוז גבוה מהאנשים הסובלים מאגורפוביה לוקים בהפרעות נפשיות נוספות, כדוגמת דיכאון ואו.סי.די (הפרעה טורדנית כפייתית).
  • אנשים הסובלים מההפרעה חווים תסמינים פיזיים המאפיינים חרדה ו/או התקף פאניקה: זיעה קרה, דופק מהיר, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, סחרחורות, רעידות, קשיי נשימה, כאבי חזה ועוד.

אגורפוביה – טיפול CBT:

אנשים הלוקים באגורפוביה נמנעים מלהגיע למקומות, המעוררים בהם חרדות.
מעגל ההימנעות הזה מחריף את הבעיה ופוגע באופן ניכר באיכות חייהם.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הינו הטיפול היעיל ביותר למגוון הפרעות נפשיות, כולל אגורפוביה, כיוון שהוא מאפשר לחולה לשנות דרכי חשיבה שגויים, רגשות שליליים ודפוסי התנהגות בלתי רציונאליים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מבוסס על הרעיון שדרכי חשיבה מסוימות עלולות לעורר חרדות, פוביות והתקפי פאניקה. המטרה היא לסייע למטופל לזהות את דפוסי החשיבה הבלתי רציונאליים, שמעוררים את החרדה ולהחליפן במחשבות מועילות ומציאותיות יותר.
  • טיפול התנהגותי – בשלב הטיפול ההתנהגותי מסייעים למטופל להחליף את דפוסי ההתנהגות השליליים (של הימנעות ממקומות ציבוריים) בדפוסי התנהגות ריאליים ומועילים. השינוי מתבצע באמצעות חשיפה הדרגתית ומבוקרת לסיטואציות מעוררות חרדה. לדוגמה – צעד ראשון יכול להיות הליכה קצרה מחוץ לבית (בליווי ובתמיכה מקצועית של המטפל), לאחר מכן, הליכה ארוכה יותר ובהדרגה, כניסה לחנות או למקום ציבורי אחר.
    הטכניקות הנרכשות בשלב הזה תאפשרנה למטופל להתמודד בהצלחה עם החרדה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. באמצעותו ניתן להתגבר על האגורפוביה ולאמץ אורח חיים בריא ואיכותי יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)אגורפוביה – למה דווקא טיפול CBT?
עוד >>

עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?

אין תגובות

“חופשה” ו”חרדה”,  לכאורה נתפסות כמילים מנוגדות. הרי מטרת החופשה להעניק לנו שלווה ולעזור לנו להתנתק (לתקופה מסוימת) מטרדות השגרה היום יומיים.
מסתבר כי חופשה או טיול חלומי עלולים לגרום לחרדה ולהתקפי פאניקה בקרב אנשים מסוימים.

חרדת חופשות – איך היא מתפתחת?
אדם בעל נטייה להפרעות חרדה עלול להיות טרוד במחשבות שליליות וקטסטרופליות גם לגבי חופשות וטיולים.
ניכר כי החרדה מחופשות באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות לחו”ל, ליעדים לא מוכרים (אך לא רק)
החרדה נובעת ממחשבות אובססיביות וטורדניות לגבי דברים שעלולים להתרחש במהלך החופשה “המאיימת”:

  • חרדת טיסה – הפרעת החרדה עלולה להתפתח כתוצאה ממחשבות שליליות לגבי אסון או תאונה מחרידה שעלולה להתרחש בזמן הטיסה ליעד המיוחל. בקרב אנשים מסוימים עלולה להתפתח חרדה מוקצנת שמא יעלו בטעות על הטיסה הלא נכונה (כתוצאה מחוסר התמצאות בשדה התעופה) וינחתו ביעד עוין.
  • הפחד להיות רחוק מהבית – אנשים הסובלים מחרדה מרגישים מאוימים כשהם נמצאים רחוק מהטריטוריה האישית והמוגנת שלהם – רחוקים מהילדים, מהחברים, מהעמיתים לעבודה, מחיות המחמד וכו’. תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון גורמים להתקפי פאניקה.
  • פחד משוד או גניבה – אמנם במקומות מסוימים נדרשים התיירים לפקוח עין ולשמור על חפציהם האישיים בשל החשש לגניבה, אך הסבירות למקרה היא עדיין נמוכה ואין סיבה ממשית להימנע מחופשה בגלל זה.
  • פחד לאבד את המטען – אנשים מסוימים עלולים לפחד, מבעוד מועד, שהמטען האישי שלהם ילך לאיבוד בטיסה וישבש את חופשתם.

מובן שההסתברות לכל התרחישים הנ”ל נמוכה, מה גם שמדובר בדברים שעלולים לקרות לנו בקרבת הבית.

סימפטומי חרדה:
פחד מחופשות ומטיולים עלול לעורר סימפטומי חרדה פיזיולוגיים: רעידות בגוף, דופק מואץ, הזעה קרה, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול, בחילות, סיוטים בלילה ועוד. במקרים קיצוניים, אנשים עם חרדת חופשות, עלולים להימנע מנסיעות

טיפול בחרדות:
מעגל ההימנעות רק מחריף את הבעיה ולא פותר אותה.
אחרי הכל, כולנו זקוקים לחופשה (בארץ או בחו”ל) כדי לאסוף כוחות ולחזור לשגרה בהרגשה טובה ונינוחה יותר.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חופשה בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות לגבי טיולים וחופשות והחלפתן במחשבות ריאליות ורציונאליות יותר. שכן, הפרעות החרדה מתפתחות כתוצאה ממחשבות שליליות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים שנתפסים כמאיימים בעיני המטופל, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.
    תכנון לוגיסטי מוקפד של החופשה ואיסוף מידע לגבי היעד הנכסף יאפשרו להתמודד טוב יותר עם חוסר הוודאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה וכדאי להיעזר בו, מבעוד מועד, כדי להבטיח חופשה שלווה, רגועה ומהנה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?
עוד >>

מהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?

אין תגובות

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המשתייכת לקבוצת הפרעות חרדה.
היא באה לידי ביטוי בפחד ממקומות פתוחים, ציבוריים והומי אדם.

כיום מקובל להניח כי האגורפוביה מהווה סיבוך של התקף פאניקה שעלול להתעורר, ללא התראה מוקדמת, במקום ציבורי בו קשה לקבל עזרה ו/או לצאת.
אנשים הסובלים מאגורפוביה מפחדים לשהות במקומות ציבוריים, במיוחד איפה שיש התאספות המונית של אנשים (קניונים, מרכזים מסחריים, רכבות, אוטובוסים וכו’)
מובן שהפחד הוא לא מציאותי, לא רציונאלי וחסר פרופורציה לגבי אמיתות הסכנה שנשקפת לחולה.
ניתן להבחין בין דרגות חומרה שונות של המחלה, כאשר אגורפוביה מתונה באה לידי ביטוי בפחד לצאת מן הבית לבד ואילו אגורפוביה קיצונית מתבטאת בהסתגרות מוחלטת בבית ולעיתים גם בפחד לצאת מהחדר, ללא ליווי של אדם מוכר.
חשוב להדגיש כי אגורפוביה היא לא ההיפך מקלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) – בבסיס ההפרעה עומד הפחד להיתפס במבוכה עם התקף פאניקה מחוץ לבית (מה שלא סביר שיקרה בתוך כותלי הבית).
על פי הערכות סטטיסטיות, כ- 6% – 2% מהאוכלוסייה לוקים במחלה (התופעה שכיחה פי שניים בקרב נשים).
אחוז גבוה מהאנשים הלוקים באגורפוביה סובלים מהפרעות נפשיות נוספות, כגון דיכאון ו- OCD.
למחלה נלווים גם תסמינים פיזיים של התקפי פאניקה והפרעות חרדה: דופק מהיר, נשימות מהירות, בחילות, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי חזה, הזעת יתר ועוד.

אגורפוביה – גורמים:
מחקרים מלמדים כי המחלה נגרמת בדרך כלל משילוב של מספר גורמים:

  • נטייה גנטית – כיום מקובל לחשוב כי לאנשים המפתחים הפרעות חרדה כלשהן יש נטייה גנטית או ביולוגית לכך (רגישות יתר במערכת העצבים ועוררות יתר לגירויים).
    מספר מחקרים מצאו קשר בין אגורפוביה לקשיים בהתמצאות מרחבית. ההנחה היא שמקומות הומים גורמים לאנשים הסובלים מהתמצאות מרחבית לקויה, פחד ובלבול.
  • השפעות סביבתיות
  • מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין צריכה ממושכת של תרופות הרגעה ותרופות שינה לאגורפוביה.
  • חוויות קשות מהעבר עלולות לגרום להפרעה. פעמים רבות אנשים מקשרים בין החוויה הטראומטית למקום בו היא התרחשה (אוטובוס, קניון וכו’).אותם אנשים מאמינים כי ההימנעות מהגעה לאותו מקום, תכחיד את התקף החרדה.
  • גורמים התנהגותיים – גם טראומות ילדות וחוויות קשות ומודחקות עלולות לגרום בשלב מסוים בחיים להפרעה (מלחמה, פיגוע, התעללות וכו’)

אגורפוביה – טיפול:
מחקרים רבים הוכיחו ששיטת CBT היא הכי אפקטיבית לטיפול בחרדות בכלל ובאגורפוביה בפרט (במקרים קיצוניים מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי)
השיטה מתבססת על ההנחה כי חרדות וקשיים רגשיים הם תולדה של אימוץ דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות מגבילים, בלתי מסתגלים ולעיתים גם מזיקים.
מטרת הטיפול היא לשנות את אותם דפוסים לקויים ולהתאימם למציאות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי שמטרתו לזהות את דפוסי החשיבה הטורדניים ולהחליפם בדפוסי חשיבה חיוביים וריאלים יותר.
  • טיפול התנהגותי ששם דגש על רכישת דפוסי התנהגות אלטרנטיביים ועל התמודדות מעשית עם מצבים מעוררי פאניקה. המטופל נחשף בהדרגה למקומות שמעוררים חרדה, עד שהוא מצליח להתגבר על התקפי הפאניקה. חשוב להדגיש כי תהליך הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל

לטיפול בהפרעות חרדה באמצעות CBT, יש אחוזי הצלחה גבוהים. הוא נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי, מכוון מטרה ומותאם לצרכים האינדיבידואליים של המטופל. היתרון היחסי והדומיננטי של השיטה בא לידי ביטוי בעובדה שהיא מאפשרת התמודדות עם סיטואציות מאתגרות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?
עוד >>