האם יש דרך להתגבר על חרדה חברתית במפגשים משפחתיים?

אין תגובות

הפרעות חרדה גורמות לעתים למחשבות טורדניות או שליליות על עצמנו או על העולם ולהתנהגויות של בריחה או הימנעות שפוגעת בתפקודנו. תחושות אלו מגיעות לרוב לעוצמה ותדירות לא נורמטיבית.

חג הפסח הוא חג של התחדשות ופריחה בו כל המשפחה כולה מתכנסת באווירה חגיגית ומיוחדת יחדיו. רובם נהנים מהמפגשים המשפחתיים, אך חלקם “סובלים” מהמפגש ופעמים רבות אפילו מבלי לשים לב מפתחים חרדה חברתית – שזוהי תופעה דיי מוכרת אך לא מרבים לדבר עליה.

מתי מרגישים את תופעת החרדה?

חרדה חברתית יכולה לקרות במקרים מסוימים לדוגמא – כאשר מופנית אליכם שאלה ספציפית על חייכם האישיים או על עבודתכם והנכם מתבקשים לענות על השאלה לפני כולם, או כאשר אתם מביאים לראשונה את בן או בת זוגתכם לארוחת חג הפסח עם משפחתכם ובמקרים שונים נוספים.

תסמינים/סימפטומים המצביעים על התפתחותה של “חרדה חברתית”

חרדה חברתית מתאפיינת בכך שהחרדה מתעוררת כתוצאה מהחשש להיות מובכים או חסרי אונים על ידי הסביבה החברתית. חרדה חברתית יכולה להתבטא למשל בחרדת קהל, חרדת במה ובחרדות נוספות הגורמות לתסמינים פיזיים המוכרים ממשפחת החרדות כמו – נשימה מואצת ודופק גבוה, בחילות וכאבי ראש, הזעה קיצונית, רעידות בגוף ורעד בקול, הסמקה חריפה, הפרעות בשינה ואכילה לפני סיטואציות מפחידות ועוד.

כמו כן, תסמינים מחשבתיים והתנהגותיים כמו- חשיבה שאני  שהרי בני האדם הם חיות חברתיות, אנו חייבים לחיות בתוך חברה כדי להתקיים, וכדי לפתח את עצמנו בחברה. רוב בני האדם הסובלים מחרדות אלו – עסוקים בשאלה איך הם נראים בעיני אחרים, מה חושבים עליהם, ומה תגובת הסביבה.

דרכי הטיפול בשיטת CBT

כיום ניתן לטפל בהפרעות חרדה בזמן קצר באמצעות טיפול המתייחס לדפוסי חשיבה והתנהגות הגורמים לחרדה ברמות שונות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מפתח אצל המטופל כלים לזהות ולשנות דפוסים לא בריאים מול קהל ומול חברה או משפחה בזמן אמת, ומיועד להוריד כליל את רמות החרדה החברתית. הטיפול מיועד לכל הספקטרום של חרדה, כולל “חרדות חברתיות” ו- “חרדות קהל” וחרדות נוספות שונות.

בחלק ההתנהגותי של הטיפול מקבל המטופל כלים רבים להתמודדות בשטח עם הסיטואציות המכניסות אותו למצבי מצוקה שונים, וטכניקות להתמודדות עם המצוקה עצמה במידה והיא פורצת בזמן אמת. החשיפה היא כמובן הדרגתית מאוד ובקצב מותאם אישי. במכון CBT הטיפול מלווה בכל צעד באופן אישי על ידי מטפל או מלווה עד התחזקותו של המטופל ויכולתו להתמודד באופן עצמאי עם המציאות שלפני כן גרמה לו לחרדה.

קראו עוד אודות התקפי חרדה שונים ודרכי הטיפול כאן!

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או בכל חשש לחרדה מסוג זה. אנו נלווה אתכם יד ביד באופן אישי ומקצועי עד לסיום התהליך על ידי צוות מטפלים מקצועי ומיומן.

בברכת חג שמח ונטול חרדות – צוות מכון CBT



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)האם יש דרך להתגבר על חרדה חברתית במפגשים משפחתיים?
עוד >>

מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?

אין תגובות

חרדה חברתית מוגדרת כפחד קיצוני, בלתי רציונאלי ומתמשך מסיטואציות חברתיות, הדורשות אינטראקציה עם אנשים (בדרך כלל אנשים זרים).
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות 5% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפוביה חברתית בעוצמה, כזו או אחרת.
בבסיס הפוביה החברתית עומד הפחד מפני ביקורת, הערכה שלילית או מבוכה בפרהסיה.

חרדה חברתית התפתחותית בילדות מהווה חלק אינטגראלי וטבעי בהתפתחות התפקוד החברתי, אך במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח לחרדה פתולוגית קיצונית וכרונית, הגורמת להימנעות מאינטראקציה עם הזולת וכפועל יוצא מכך לפגיעה ניכרת באיכות החיים ובתפקוד התקין.

ניתן להבחין בין פחדים חברתיים “נורמאליים” לבין חרדה חברתית קיצונית וכרונית בכמה מישורים:
  • האם התקף החרדה תואם את השלב ההתפתחותי או שמא מדובר בהתקפים בלתי פרופורציונאליים ורציונאליים?
  • כמה זמן נמשכת החרדה והאם היא מופיעה בכל אינטראקציה חברתית?
  • באיזו מידה מפריעה החרדה לאיכות החיים ולתפקוד היום יומי? (פגיעה בהישגים בלימודים, בתפוקות בעבודה, בתפקוד החברתי, באינטראקציה הבינאישית וכו’).
  • האם קיימת חרדה מקדימה המופיעה לפני האירוע החברתי אשר נתפס כ”מאיים” ו”מפחיד”?

חוקרים סבורים כי חרדה חברתית מופיעה כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים (נטייה תורשתית לביישנות ולביטחון עצמי נמוך) וסביבתיים (דפוסי התנהגות במשפחה, חוויות מהילדות ומההתבגרות, סגנון חינוך ועוד).
אין ספק כי דימוי עצמי נמוך והיעדר ביטחון עצמי גורמים לפחד מפני ביקורת ומשיפוטיות של הסביבה ועקב כך מעוררים  ומגבירים את החרדה החברתית.
תחושת נחיתות עלולה לפתח מחשבות, אמונות ורגשות שליליים של האדם כלפי עצמו ואגב כך, לגרום להתקפי חרדה באינטראקציה כלשהי עם הזולת.
אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ופחות לשים דגש על תכונותיהם החיוביות. להערכה העצמית השלילית יש השפעה ניכרת על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, המובילים להפרעת חרדה חברתית. הם נוטים לבחון את עצמם באופן קיצוני על כל צעד שהם עושים ולחשוש ממה שכל אחד עלול לחשוב עליהם.
כאשר הם חשים כי לא יוכלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות, המהוות עבורם איום (אנשים ילעגו להם, יצחקו עליהם וידחו אותם) זה אך טבעי שיסבלו מהתקפי חרדה ופאניקה.

מעבר למעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים ולפגיעה המשמעותית בכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות וחיי חברה) לחרדה חברתית יש גם סימפטומים פיזיים בלתי ידידותיים: דופק מואץ, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, היעדר תיאבון, הפרעות שינה ועוד.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ומוצלח בהתמודדות עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות הגורמות לדימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ופוביה חברתית והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (בהתאם לקצב וליכולות של המטופל) לסיטואציות מעוררות חרדה (החל מתרגול דמיוני ועד לחשיפה ממשית לסיטואציות חברתיות) עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?
עוד >>

הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות

אין תגובות

הפרעת אכילה מוגדרת כבעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה (אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ועוד). אמנם מדובר בהפרעה רב סיבתית המורכבת משילוב של משתנים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים, אך מסתבר שלמרכיב החברתי – רגשי יש השפעה ניכרת ואף הרסנית.

מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין חרדה חברתית לבין התפתחות של הפרעות אכילה.
על פי נתונים סטטיסטיים ממחקר שפורסם בעיתון אמריקאי המתמחה בפסיכיאטריה, כשני שליש מהנבדקים שסבלו מהפרעות אכילה כלשהן, סבלו גם מהפרעות חרדה. כמו כן, הראו הנתונים כי אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון, נוטים יותר לפתח הפרעות אכילה.

כך למשל, אנשים הסובלים מהפרעת אכילה, מדווחים במקרים רבים כי החרדה שלהם מתמקדת, בדרך כלל, בפחד מפני ביקורת או השפלה, שמקורן בסיטואציות חברתיות וציבוריות. לרוב, הם חוששים שישפטו אותם על פי הגזרה, המשקל או אפילו על פי דפוסי האכילה שלהם (כמה הם אוכלים, איך הם אוכלים וכו’).

לדוגמה –  אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה חוששים שהחברה תשפוט אותם בגלל משקל עודף או אכילה מרובה ולכן נוטים לפתח טקסי אכילה חריגים, כגון חיתוך המזון לחתיכות קטנות, האטה בקצב האכילה, הסטת המזון בצלחת ועוד.

בהקשר הזה, חשוב לציין כי הפחד או ההימנעות מאכילה בציבור מהווים סימפטום שכיח הן בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה והן בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, אך יחד עם זאת, הבסיס להתנהגות החריגה שונה בתכלית.
אנשים עם פוביה חברתית, חוששים מאכילה בציבור כחלק בלתי נפרד ממגוון רחב של פחדים חברתיים (הפחד שאנשים אחרים יבחינו בתסמיני החרדה שלהם – ידיים רועדות, מזון שנשפך וכו’). לעומת זאת, אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נוטים לדווח על חרדה מסיטואציות חברתיות שונות, מעבר לאכילה בפומבי.
הגבלת המזון וההתבודדות החברתית מעניקות להם תחושת שליטה בחרדה.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

לצערנו, הלחץ החברתי והתרבותי בחברה המערבית, המציג את הרזון והמראה השרירי כאידיאל היופי, גורם להתפתחות חרדה חברתית והפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער.
טיפול בבולמיה, באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות, הכרחי, מבעוד מועד, על מנת למנוע נזקים נפשיים ופיזיים הרסניים ובלתי הפיכים.
כיוון שמקורן של הפרעות חברתיות ובעיות אכילה, הן במחשבות שליליות ומעוותות לגבי דימוי גופני והערכה עצמית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) עשוי לסייע.

טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות הטורדניות, שגרמו לדימוי גופני נמוך ולהערכה עצמית נמוכה והחלפתן במחשבות חיוביות וריאליות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי היא להקנות למטופל הרגלי אכילה נכונים ומבוקרים ולאפשר לו חשיפה הדרגתית לסיטואציות המעוררות חרדה חברתית ובעיות אכילה, עד להיעלמות מוחלטת של הסימפטומים הבעייתיים.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות
עוד >>

חרדה חברתית במקום העבודה

אין תגובות

חרדה חברתית הינה חרדה המתעוררת עקב הימצאות באינטראקציה עם אנשים.
היא מתאפיינת בתחושה של לחץ, מתח ועצבנות יתר במקומות בהם הפרט חושש שאדם אחר בודק, מעריך או מבקר אותו.
הפוביה החברתית נובעת, לרוב, מהיעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, חשש משיפוטיות, זלזול או דחייה.

פעולות שנראות שגרתיות עבור מרבית האנשים נחשבות כ”מאיימות” עבור אלו שסובלים מחרדה חברתית – הליכה למסעדה, השתתפות במסיבות, שיחות עם מכרים וזרים, אכילה בציבור ועוד.
הפרעות חרדה באות לידי ביטוי בדופק מואץ, רעד בידיים ובקול, הזעת יתר, בעיות במערכת העיכול, הסמקה, תחושת בלבול ובמקרים קיצוניים בדיכאון ובבעיות התמכרות (אלכוהול, סמים וכו’)

נתונים סטטיסטיים מראים כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, בעוצמה כזו או אחרת.

חרדה חברתית – השלכות:
לפוביה החברתית השלכות מרחיקות לכת בתחום התעסוקתי.
היא עלולה לשבש את סיכויי הקבלה לעבודה אטרקטיבית ומכניסה כבר בשלב המיונים והראיונות. כמו כן, היא גורמת לתפקוד לקוי בשגרת היום יום בעבודה, שבאה לידי ביטוי בהיעדר שיחות עם עמיתים, בהימנעות מהשתתפות פעילה בדיונים ובישיבות, בחוסר אסרטיביות, בבידוד חברתי ועוד.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להגביל את עצמם למקומות עבודה, שאינם דורשים אינטראקציה עם אנשים או לחברות קטנות עם מעט עובדים.
באופן כללי, אנשים עם פוביה חברתית תופסים את הסביבה כמאיימת, בלתי תומכת וביקורתית ולכן, הם מבססים את ההחלטות לגבי התעסוקה המקצועית שלהם, על פי מידת האינטראקציה הישירה עם אנשים אחרים.
ההגבלות הללו מונעות מהם, למעשה, לממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלהם בתחום הקריירה והקידום האישי והמקצועי.

חרדה חברתית – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חברתיות בפרט.
מחקרים שבוצעו בתחום מעידים על אחוזי הצלחה גבוהים ומעודדים במיוחד.

טיפול CBT הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. הוא נועד לעבוד על המחשבות של הפרט, תוך התייחסות ושימת דגש על הדרך בה המטופלים תופסים את עצמם, את סביבתם ואת האינטראקציה שלהם עם קבוצות אנשים שונות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה בהרמוניה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המעוררות מצבי חרדה חברתית (“כולם מסתכלים עלי”, “כולם חושבים שאני טיפש” וכו’) והחלפתן במחשבות חיוביות, פרודוקטיביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי הינה ליצור (בשיתוף פעולה של המטופל) דפוסי התנהגות סתגלניים ונורמטיביים.
    במהלך הטיפול נחשף המטופל, באופן הדרגתי ומתון (על פי קצב אישי וצרכים אינדיבידואליים) לאותם מצבים חברתיים  מאיימים, במטרה להפחית את עוצמת החרדה, עד להיעלמותה המוחלטת.

חרדה חברתית הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה של האנשים הסובלים ממנה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יעיל וממוקד, יאפשר להתגבר על הפרעות חרדה ולסגל דפוסי חשיבה והתנהגות גמישים וחיוביים יותר, המעלים את סיכויי ההצלחה במקום העבודה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדה חברתית במקום העבודה
עוד >>

חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?

אין תגובות

מרגיש פחד או חוסר נוחות, כתוצאה ממפגשים עם אנשים חדשים?

האם אתה מתחיל להזיע או לרעוד בכל פעם שאתה נאלץ לדבר מול קהל?

חושש לומר משהו טיפשי ליד אנשים אחרים?

אם כן, ככל הנראה אתה סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך, לפני ובזמן, מצבים חברתיים שונים, הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים (בעיקר אנשים זרים).
בניגוד לביישנות, החרדה החברתית גורמת לסבל, קשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים (זוגיות, קריירה וכו’) ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי.
ממחקרים עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בעוצמות שונות.

סימפטומים:

אדם הסובל מפוביה חברתית חווה סימפטומים רגשיים והתנהגותיים רבים:

  • חרדה אינטנסיבית ממצבים חברתיים יום יומיים
  • הימנעות מסיטואציות חברתיות (מפגשים קבוצתיים, מסיבות וכו’)
  • צורך להביא חבר למפגשים
  • חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ (וגם לאחריו)
  • פחד שאחרים יבחינו בעצבנות שלו
  • פחד שיפעל בדרכים שיביכו ו/או ישפילו אותו
  • חשש שאחרים ישפטו אותו באופן שלילי (טיפש, משעמם…)

כמו כן, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים רבים, הדומים להתקפי פאניקה:

  • דופק מואץ
  • הזעת יתר או גלי חום
  • הסמקה ותחושת בלבול
  • קלקול קיבה
  • בחילות
  • רעד בגוף ובקול
  • קוצר נשימה
  • לחץ בחזה
  • סחרחורת

גורמים:
ככל הנראה חרדה חברתית נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – מחקרים שונים הוכיחו כי קיים קשר בין התפתחות החרדה להיעדר איזון כימי במוח (שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח).
  • גורמים תורשתיים – היום הדעה הרווחת היא שיש לבסיס הגנטי מרכיב בהתפתחות חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט. (לאנשים הסובלים מפוביה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה ,מדרגה ראשונה או שנייה, הסובלים מהתופעה)
  • גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מרגישות יתר, דימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח פוביה חברתית.
  • גורמים סביבתיים – אירועים שליליים מהעבר וסגנון חיים (חרם חברתי, פגיעה באמון האישי, הגנת יתר מצד ההורים וכו’) משפיעים גם הם על התפתחות החרדה החברתית.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):
CBT נחשב לכלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים ללמוד לשנות את האמונות השליליות ברמת הליבה (המשפיעות על הפרשנות המעוותות של הסביבה) ולשבור את מעגל ההימנעות (ממצבים חברתיים) המזין את עצמו.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר. אנו נבדוק את המסקנות בזמן פחד מול ההיגיון ומול הצלחות מההיסטוריה של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (על פי היכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבים חברתיים מעוררי פחד. לדוגמה – תרגול דמיוני של ראיון עבודה באמצעות משחק תפקידים, כשלב ראשוני מקדים לחשיפת המטופל להתמודדות מעשית עם מציאת עבודה, המותאמת לכישוריו.

טיפול CBT ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל מטופל ומטופל להתמודד באופן מעשי עם חרדה חברתית, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?
עוד >>

טיפול בחרדה חברתית באמצעות CBT

אין תגובות

כל אחד מאיתנו עלול להרגיש מבוכה או בושה בסיטואציות מסוימות בחיים (לפני מבחן גדול ומכריע, לפני ראיון עבודה חשוב וכו’) אך כשהרגשות הללו קיימים בעוצמה גבוהה, אשר מובילה לחרדה, הם פוגעים בתפקוד היומיומי ובאורח החיים התקין שלנו.
על פי מחקרים שבוצעו בתחום, עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית (ילדים, נשים וגברים).
הבעיה היא שמרבית האנשים שסובלים מחרדה חברתית “מטפלים” בעצמם על ידי הימנעות מאינטראקציה עם הזולת ואגב כך, פוגעים בסיכוי שלהם לקיים חיים נורמטיביים ולממש את כישרונותיהם הן במישור החברתי, הן במישור המקצועי והן במישור הבינאישי (קשרים תקינים עם בן/בת זוג).
כדור השלג של ההימנעות, כמובן, רק מחמיר את הבעיה ואף עלול לדרדר את הסובלים מפוביה חברתית, למצבים קיצוניים של דיכאון נפשי.
הבשורה הטובה היא שניתן לטפל בחרדה חברתית באופן יעיל, ממוקד ומהיר, באמצעות טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

מהם הגורמים להתפתחות חרדה חברתית?

  • גורמים גנטיים/תורשתיים – אמנם עדיין לא קיימת הוכחה חד משמעית להיבט הגנטי, אך מחקרים שבוצעו בתחום, העלו כי לאנשים הסובלים מחרדה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה (מדרגה ראשונה או שנייה) שסובלים מהתופעה. כמו כן, קיימים ממצאים, התומכים בהשערה כי פוביה חברתית קשורה גם לחוסר איזון של חומר כימי במוח.
  • גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מביטחון ודימוי עצמי נמוך, מנטייה לרגישות יתר או למחשבות טורדניות, נמצאים בקבוצת סיכון לבעיות חברתיות או לחרדה חברתית.
  • גורמים סביבתיים – אירועים שליליים בחיים, שהתרחשו בסיטואציות חברתיות (השפלה בפומבי, חרם חברתי, פגיעה באמון האישי וכו’) ודפוסי התנהגות נרכשים מהבית, עלולים לפתח תופעות של חרדה חברתית בעוצמה גבוהה ובלתי נשלטת.

מהם הסימפטומים של חרדה חברתית?

  • פחד קיצוני ומתמשך מסיטואציות חברתיות
  • הימנעות מסיטואציות חברתיות (הימנעות ממפגשים, מסיבות, הליכה למסעדה, לסופר, שיחות עם מכרים וזרים וכו’)
  • פגיעה ניכרת בתפקוד היומיומי התקין (בעבודה, בלימודים, ביחסים הבינאישיים ובחיי החברה)
  • חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ. המחשבות הטורדניות והמפחידות ממשיכות ללוות את האדם, הסובל מפוביה חברתית עד לאירוע וגם לאחר סיומו
  • החרדה החברתית מלווה בתסמינים פיזיים הדומים לחרדה אחרת או להתקף פאניקה: דופק מואץ, רעד בידיים ובקול, הזעת יתר, בחילות, כאבי בטן, שלשולים, הסמקה ותחושת בלבול.
    הופעת הסימפטומים הללו בפומבי,  בסופו של דבר, רק מחמירה את החרדה.
  • במקרים קיצוניים פוביה חברתית עלולה להוביל לדיכאון ולתופעת התמכרות (סמים, אלכוהול וכו’).

על מנת לאבחן פוביה חברתית, הסימפטומים אמורים להימשך לפחות חצי שנה (אצל מבוגרים).

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית:

הטיפול האידיאלי והאפקטיבי להתמודדות עם חרדה חברתית, הוא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). טיפול זה מתמקד בשני תחומים חשובים, המשלימים זה את זה:

  1. שינוי דרכי החשיבה והתמודדות עם המחשבות הטורדניות והפרשנויות השליליות (טיפול קוגניטיבי)
  2. פיתוח דפוסי התנהגות הולמים והסתגלותיים והתמודדות בפועל עם אותן סיטואציות שנתפסות כמאיימות (טיפול התנהגותי)

מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, היא לשנות דפוסי מחשבה מעוותים ולא מציאותיים (“כולם מסתכלים עלי”, “כולם חושבים שאני טיפש” וכו’) ולחשוף את המטופל בהדרגה להתמודדות מציאותית עם מצבים חברתיים שבחר עד כה להימנע מהם.

מהם היתרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

  • טיפול CBT הינו טיפול יעיל, ממוקד וקצר מועד (נמשך בין שלושה לשישה חודשים)
  • במקום לנתח אירועים מהעבר, טיפול CBT מאפשר למטופל להתמודד באופן מעשי עם קונפליקטים בחייו
  • המטופל מעורב באופן אקטיבי במהלך הטיפול ויש לו אפשרות להעריך ולכמת את ההישגים.
  • הטיפול מתבצע באופן הדרגתי ובלתי מאיים, בהתאם לקצב והרצון האישי של כל מטופל ומטופל

חרדה חברתית היא תופעה יחסית שכיחה, שפוגעת בדרגה כזו או אחרת, בפוטנציאל, בהתפתחות ובצמיחה האישית. טיפול CBT קצר, יעיל וממוקד, יסייע לכל הסובלים מהתופעה לאמוץ אורח חיים תקין יותר ולגלות עולם חדש, טוב יותר ופחות מנוכר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)טיפול בחרדה חברתית באמצעות CBT
עוד >>