חרדת בחינות – כיצד אדע אם אני סובל ממנה?

אין תגובות

אתה לומד המון לקראת הבחינה, יודע שאתה שולט בחומר היטב ואין סיבה שלא תצליח, ובכל זאת- כשהבחינה מתחילה אתה מרגיש פתאום “בלק אאוט”,  כל מה שלמדת ברח לך מהראש, הלב שלך פועם במהירות ודעתך מוסחת.  וכל מה שאתה מרגיש זה תסכול ותחושת כשלון. מייד אחרי הבחינה, התשובות חוזרות אליך והתסכול, כמובן, גובר.

אם התחושות למעלה מוכרות לך היטב ייתכן שאתה סובל מחרדת בחינות.

 

 

 

איך תוכל לזהות אם אתה אכן סובל מחרדת בחינות?

חשוב לציין שלא כל מצב של מתח ועוררות לפני בחינה מעיד על חרדת בחינות. תחושת עצבנות ואף חרדה מסוימת היא טבעית לחלוטין, ורוב התלמידים והסטודנטים חווים אותה במידה זו או אחרת. עם זאת, חשוב להבין גם שחרדת בחינות היא אחד הסוגים הנפוצים של הפרעות חרדה וכאשר רמת החרדה גבוהה ופוגעת בתפקוד בזמן הבחינה, בביצועים ובהישגים שלך, היא הופכת בעייתית.

חרדת בחינות עשויה להיות שונה מעט מאדם לאדם ולבוא לידי במינונים שונים אצל אנשים שונים, אולם הסימפטומים הנפוצים הם:
במישור הפיזיולוגי: כאבי ראש, סחרחורות, שינויים קיצוניים בטמפרטורת הגוף, יובש בפה, דופק מהיר ואף קוצר נשימה.
במישור הרגשי: חשים בדרך כלל תחושות מוגזמות של פחד, השוואה לאחרים, תחושות של כעס, אכזבה וכשלון.
במישור הקוגניטיבי: מחשבות נודדות וקושי בארגון המחשבות, חוסר ריכוז, חשיבה עצמית שלילית. הרגשות השליליים יוצרים רעש פנימי שחוסם את יכולת האחזור ושליפת המידע מהזיכרון ולעיתים מעכב גם את ההבנה.

 

איך מתמודדים עם חרדת בחינות?

 

למד איך ללמוד – אצל חלק מהאנשים הסיבה להתפתחות הפרעות החרדה קשורה בהיעדר אסטרטגיות למידה נכונות ולכן, גיבוש טכניקות למידה ואסטרטגיות התמודדות עם בחינות עשויה לסייע. תוכל להיעזר באיש מקצוע או לפנות לסדנת מיומנויות למידה. כשתבין מה עובד עבורך, הצמד לאותן טכניקות וצעדים. ביסוס שגרת הכנה לבחינה יעזור לך להרגיש מוכן יותר לקראת הבחינה ויפחית את רמות המתח.

למד טכניקות הרפיה –  ישנן מספר טכניקות הרפיה שעשויות לעזור לך להירגע ואף להישאר רגוע במהלך הבחינה-
נשימות עמוקות, דמיון מודרך – עצום את העיניים ודמיין תוצאות חיוביות, מתיחה והרפיה של השרירים- התמקדות בקבוצת שרירים אחת בכל פעם. טכניקות אלו משמשות בהתמודדות עם התקפי חרדה ועשויות לסייע מאוד בהחזרת השליטה בגוף והביטחון.

הכן את עצמך פיזית לקראת הבחינה – אל תזניח את הגוף שלך- המח שלך זקוק לדלק על מנת לתפקד כראוי:
דאג לישון היטב בלילה לפני הבחינה, הקפד לאכול ביום הבחינה ולשתות הרבה מים. הימנע ממשקאות אנרגיה או משקאות המכילים קפאין- הם עלולים להגביר חרדה.

פנה לטיפול –טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד וקצר מועד נחשב ליעיל ביותר בהתמודדות עם חרדת בחינות – עקרונות הטיפול דומים מאוד לטיפול בהפרעות חרדה באופן כללי- זיהוי דפוסי החשיבה שיוצרים את החרדה ובהתנהגויות המשמרות אותה וכמו כן, נלמדות טכניקות התמודדות יעילות.

לבסוף, ניתן לטפל בחרדת בחינות ולשפר משמעותית את איכות חייך כתלמיד או כסטודנט. חבל להגיע למצב של חוסר תפקוד לימודי או התקפי חרדה על מנת לטפל בבעיה, ורצוי לשתף ולפנות לייעוץ כבר בשלבים מוקדמים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדת בחינות – כיצד אדע אם אני סובל ממנה?
עוד >>

10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים

אין תגובות

חרדת מבחנים ( או “חרדת ביצוע”) הינה פוביה, השייכת למשפחת הפרעות החרדה.

באופן טבעי, מבחנים מעוררים פחד או חרדה, במידה מסוימת,  אצל כולנו. יתרה מכך, לחץ מתון לפני בחינה נחשב לחיובי, שכן הוא מניע אותנו ללמידה ולתרגול.

חרדת מבחנים, על פי ההגדרה הפסיכיאטרית, לעומת זאת, פוגעת בנו בהיבט הפיזי, הרגשי וההתנהגותי ומונעת מאיתנו לממש את היכולות האובייקטיביות שלנו.
על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עשר אחוזים מהאוכלוסייה, סובלים מחרדת מבחנים (התופעה שכיחה בעיקר בקרב מתבגרים וסטודנטים).

 במאמר זה ריכזנו עבורכם 10 טיפים יעילים, שיסייעו לכם להתגבר על חרדת בחינות:

  1. הרגלי למידה נכונים – לעיתים קרובות, הרגלי למידה לקויים, עלולים להשפיע על ההישגים של התלמיד ועקב כך לגרום לחרדת בחינות. הרגלי למידה טובים כוללים ניהול נכון של הזמן, שינון החומר הנלמד, אבחנה בין עיקר לטפל, תרגול רב של מבחני בית, בדרגות קושי שונות ועוד. חשוב לטפח הרגלי למידה נכונים כבר מגיל צעיר. עם זאת, ניתן לשפר אותם גם בהמשך, באופן עצמאי או באמצעות סיוע מקצועי (טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת בחינות טומן בחובו גם הקניית טכניקות ללמידה נכונה ופונקציונאלית).
  2. גישה אופטימית – חשוב לפתח גישה אופטימית כבר בשלבי הלמידה למבחן.
    שכנעו את עצמכם שאתם מסוגלים ללמוד את החומר היטב ולהצליח במבחן, הפנימו שכישלון אינו מדד לחוכמה ושניתן ללמוד מטעויות על מנת לשפר הישגים בעתיד. גישה חיובית כזו, תאפשר לכם לקחת דברים בפרופורציות וכך גם להוריד את רמת החרדה באופן ניכר. ניתן לחזור על משפט נגד פרפקציוניזם בזמן הלימוד והמבחן: “אני רוצה מושלם, אבל אני צריך רק מספיק טוב”.
  3. תנאים פיזיים ללמידה – חשוב להקפיד על תנאי סביבה פיזיים מתאימים ונוחים: למידה בסביבה נטולת גירויים ורעשים, ישיבה על כיסא פונקציונאלי, הימנעות מהסחות דעת (שיחות טלפון, משחקי מחשב) ועוד.
  4. הכנת הגוף למבחן – הכנה ראויה של הגוף לפני אתגר הבחינה, תסייע לכם להיות רעננים ונמרצים יותר. ההכנה הפיזית כוללת: פעילות ספורטיבית משחררת ערב לפני המבחן (ריצה או הליכה קצרה למשל), שינה טובה ורצופה, ארוחת בוקר קלה ונשנושים למבחן עצמו.
  5. הגעה מוקדמת – מומלץ להגיע לפני הזמן למקום הבחינה, על מנת להוריד את רמת החרדה לגבי איחור פוטנציאלי (יש  לתכנן את הזמן בצורה נכונה ולקחת בחשבון פקקים ועיכובים נוספים).
  6. בחירת מקום ישיבה – על מנת למנוע מצב של חשיפה לגירויים ולמטרדים במהלך הבחינה, יש לבחור מקום ישיבה נוח, נטול רעשים עם תאורה מתאימה.
  7. הימנעות ממצבים מלחיצים רגע לפני הבחינה – לא מומלץ לעבור על החומר כמה דקות לפני הבחינה. כמו כן, כדאי להימנע מלשוחח עם סטודנטים בעלי גישה פסימית או עם סטודנטים שלא התכוננו היטב לבחינה.
  8. קריאת הוראות – חשוב לקרוא היטב את ההוראות לפני שמתחילים לענות על השאלות וכן, להתייעץ עם המרצה או המתרגלת, במידה וישנם דברים שאינם ברורים. התרכזו במבחן שלכם ואל תניחו להסחות דעת חיצוניות להשפיע עליכם (רשרוש של דפים, יציאה מוקדמת של סטודנטים מהכיתה ועוד).
    במהלך הבחינה עצמה, תנו לגלי חרדה להציף אתכם ואל תפחדו מהם. במידה והם מגיעים, הם יעברו תוך כמה דקות. אם תלחמו בהם, הם יתחדשו מעצמם ויישארו לזמן רב יותר.
    היזכרו בעובדות בזמן המבחן: “הצלחתי במבחנים עד עכשיו, הפחד שלי לא מבוסס, זה כמו פחד מחושך.”
  9. תכנון הזמן בבחינה – התחילו לענות על השאלות הקלות, שיחזקו את הביטחון העצמי שלכם, לגבי יכולתכם לענות גם על השאלות הקשות יותר. אם אתם לא מצליחים לענות על שאלה מסוימת, דלגו עליה ונסו להשאיר זמן לחזור אליה בהמשך. זכרו! גם אם לא עניתם על כל השאלות, תוכלו להגיע לציון טוב במבחן.
    הקציבו זמן לכל שאלה והתכוננו להכיל את הפחד שהתשובה שלכם אינה מספיק טובה במידה ואתם ממשיכים הלאה ללא תחושת שלמות.
  10. טיפול בחרדות – אם לא הצלחתם להתגבר בעצמכם על חרדת הבחינות, אל דאגה! טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע לכם להתמודד באופן יעיל עם התופעה המטרידה הזו, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
    הטיפול מתחלק לשני חלקים:
    טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, שגורמות לכם להפרעת חרדה ולפחד מכישלון (“אסור לי להיכשל במבחן”) והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות. בשלב הזה של הטיפול מנסים לשנות תכונות שליליות, כדוגמת דימוי עצמי נמוך או פרפקציוניזם, שמובילות לחרדות בכלל ולחרדת מבחנים בפרט.
    טיפול התנהגותי – מתמקד בהקניית דפוסי התנהגות להפחתת חרדת בחינות. הטיפול כולל גם תרגולי נשימות, דמיון מודרך וטכניקות הרפיה נוספות.

חרדת בחינות הינה תופעה שכיחה ומעיקה, המדירה שינה מעינינו. הבשורה הטובה היא שלא צריך בהכרח להמשיך לסבול. טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת מבחנים הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי, ממוקד מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים
עוד >>