חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

לא פעם אנו שואלים את עצמינו מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
הסובלים מחרדה מודעים לכך שהחרדות שלהם אינן הגיוניות ומוגזמות, אך בכל זאת הם מתקשים להיפטר מהן.
מדוע אין החרדה נעלמת מיד לאחר האירוע המלחיץ?
למעשה ישנן 3 השערות בקשר לכך:
1.הימנעות מנציחה את החרדות והפחדים
לדוגמא: דוד החושש לנהוג במכוניתו למושב הסמוך אליו, מפני שבדרכו לשם עליו לנסוע בכביש ראשי.
חבריו הגרים במושב מזמינים אותו מעת לעת לבוא לבקרם, אך הוא דוחה את ביקורו בתירוצים שונים כמו:
המכונית מקולקלת, אני מצפה לאורחים, אני עייף וכד'.
בדחיותיו הוא מאפשר לתהליך ההימנעות להתעצם. ככל שההימנעות מתעצמת , היא הופכת בסופו של דבר פוביה.
ההתנהגות הרצויה היא, שדוד יענה להזמנה וייסע לחבריו במכוניתו, ולא ידחה את נסיעתו.
2.דגירתן של המחשבות השליליות
לדוגמא: נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים , אך לא נפגע, הגיע לביתו והחליט שזמנית ייקח פסק זמן מהנהיגה, אך תאונת
הדרכים המשיכה להתקיים במחשבותיו ודמיונו.הוא שחזר בדמיונו שוב ושוב (באופן מודע וגם שלא במודע) את הרגעים המפחידים
וחשב מחשבותשליליות על התאונה כמו: מה היה קורה לי לו נפגעתי ?מה היה קורה לילדי ולאישתי לו הייתי נהרג בתאונה?
המחשבות הללו שלא הניחו לו- הגבירו את תחושת הפחד, העצבנות וחוסר הביטחון.
ככל שחולף הזמן והמחשבות הללו ממשיכות להסתובב בראשו- רבים הסיכויים שהנהג יפתח פוביה מנהיגה.
3.הפוביה מתגמלת את האדם החרד
קיימת סברה האומרת כי חלק מהתנהגות הקשורה לפחד זוכה לתגמול, שכן האדם החרד זוכה עקב כך לתשומת לב, לאהדה ולהתייחסות.
הוא מקבל חיזוק חיובי, כיוון שנוח לו להימנע מפעילות הכרחית, וכל זה מנציח את הפוביה.
למשל : לאישה הסובלת מחרדת נהיגה , נוח שבעלה עורך את הקניות או לוקח את הילדים לחוגים ולמקומות נוספים שהיא חרדה מפניהם,
וכך יש לה סיבה להימנע מלהגיע אליהם.
דר' אוהד הרשקוביץחרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
עוד >>

חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

לא פעם אנו שואלים את עצמינו מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

 

הסובלים מחרדה מודעים לכך שהחרדות שלהם אינן הגיוניות ומוגזמות, אך בכל זאת הם מתקשים להיפטר מהן.
מדוע אין החרדה נעלמת מיד לאחר האירוע המלחיץ?
למעשה ישנן 3 השערות בקשר לכך:

 

1.הימנעות מנציחה את החרדות והפחדים

 

לדוגמא: דוד החושש לנהוג במכוניתו למושב הסמוך אליו, מפני שבדרכו לשם עליו לנסוע בכביש ראשי.
חבריו הגרים במושב מזמינים אותו מעת לעת לבוא לבקרם, אך הוא דוחה את ביקורו בתירוצים שונים כמו:
המכונית מקולקלת, אני מצפה לאורחים, אני עייף וכד'.
בדחיותיו הוא מאפשר לתהליך ההימנעות להתעצם. ככל שההימנעות מתעצמת , היא הופכת בסופו של דבר פוביה.
ההתנהגות הרצויה היא, שדוד יענה להזמנה וייסע לחבריו במכוניתו, ולא ידחה את נסיעתו.

 

2.דגירתן של המחשבות השליליות

 

לדוגמא: נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים , אך לא נפגע, הגיע לביתו והחליט שזמנית ייקח פסק זמן מהנהיגה, אך תאונת
הדרכים המשיכה להתקיים במחשבותיו ודמיונו.הוא שחזר בדמיונו שוב ושוב (באופן מודע וגם שלא במודע) את הרגעים המפחידים
וחשב מחשבותשליליות על התאונה כמו: מה היה קורה לי לו נפגעתי ?מה היה קורה לילדי ולאישתי לו הייתי נהרג בתאונה?
המחשבות הללו שלא הניחו לו- הגבירו את תחושת הפחד, העצבנות וחוסר הביטחון.
ככל שחולף הזמן והמחשבות הללו ממשיכות להסתובב בראשו- רבים הסיכויים שהנהג יפתח פוביה מנהיגה.

 

3.הפוביה מתגמלת את האדם החרד

 

קיימת סברה האומרת כי חלק מהתנהגות הקשורה לפחד זוכה לתגמול, שכן האדם החרד זוכה עקב כך לתשומת לב, לאהדה ולהתייחסות.
הוא מקבל חיזוק חיובי, כיוון שנוח לו להימנע מפעילות הכרחית, וכל זה מנציח את הפוביה.
למשל : לאישה הסובלת מחרדת נהיגה , נוח שבעלה עורך את הקניות או לוקח את הילדים לחוגים ולמקומות נוספים שהיא חרדה מפניהם,
וכך יש לה סיבה להימנע מלהגיע אליהם.

 

דר' אוהד הרשקוביץחרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
עוד >>

התנהגויות של הימנעות

הבטחתי לכם דוגמה של מקרה לתירוצים שונים כדי להצדיק התנהגויות של הימנעות, ולכן…
בוקר אחד מיהרה לימור לעבודתה, וכהרגלה נסעה במכוניתה. בדרך נתקעה המכונית בתוך "פקק" תנועה אדיר והתחבורה
נעצרה כליל. לפתע פתאום לימור לחוש בדפיקות לב מהירות, בסחרחורת ובקוצר נשימה. המתח המשיך לעלות ולימור נתקפה
בבהלה ובפחד. היא העמידה את מכוניתה בשולי הדרך, יצאה ממנה בבהלה והחלה לגרור את רגליה למקום  עבודתה.
בתום יום העבודה ביקשה לימור מאחד העובדים להסיעה הביתה במכוניתה, שאותה כאמור השאירה בשולי הדרך.
למחרת בבוקר התלבטה אם לנסוע במונית לעבודתה או לנהוג במכוניתה.היא עמדה לפני מכוניתה, ואמרה לעצמה:
אם אנהג בעצמי לעבודה, אני עלולה להיקלע לעומס תנועה ואז יש סיכוי שהחרדה שוב תתקוף אותי…
מנגד,היא שקלה את האפשרות לנסוע במונית לעבודה. "זה בטוח יותר", חשבה לעצמה , "המונית תביא אותי היישר לעבודה ואחר כך
הביתה , וכך אחמוק מהעומס. אולי בפעם הבאה כבר אסע שוב במכונית לעבודה, אבל בינתיים אסע במונית פעם או פעמיים עד שאתגבר".
לבסוף, לימור עצרה מונית ונסעה לדרכה.
לימור נמנעת מלנהוג במכוניתה כדי לא להתנסות בחרדה: אך ככל שתימנע יותר מההתמודדות עם הגורם המלחיץ, כן תעצים את הפחד, ותחושת הצורך בהימלטות שלה מהגורם המאיים תלך ותגבר.כלומר, ההימנעות מהפובייה מביאה רק להקלה רגעית, אך מונעת מלימור
מלהתמודד עם הגורם המפחיד.
ההימנעות רק מנציחה את הפחד!
לכן, חשוב שלימור תיכנס מיד למכוניתה ותחזור מיד לנהוג בכדי שהחוויה האחרונה של נסיעתה תהיה חיובית.
דר' אוהד הרשקוביץהתנהגויות של הימנעות
עוד >>

עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?

"חופשה" ו"חרדה",  לכאורה נתפסות כמילים מנוגדות. הרי מטרת החופשה להעניק לנו שלווה ולעזור לנו להתנתק (לתקופה מסוימת) מטרדות השגרה היום יומיים.
מסתבר כי חופשה או טיול חלומי עלולים לגרום לחרדה ולהתקפי פאניקה בקרב אנשים מסוימים.

חרדת חופשות – איך היא מתפתחת?
אדם בעל נטייה להפרעות חרדה עלול להיות טרוד במחשבות שליליות וקטסטרופליות גם לגבי חופשות וטיולים.
ניכר כי החרדה מחופשות באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות לחו"ל, ליעדים לא מוכרים (אך לא רק)
החרדה נובעת ממחשבות אובססיביות וטורדניות לגבי דברים שעלולים להתרחש במהלך החופשה "המאיימת":

  • חרדת טיסה – הפרעת החרדה עלולה להתפתח כתוצאה ממחשבות שליליות לגבי אסון או תאונה מחרידה שעלולה להתרחש בזמן הטיסה ליעד המיוחל. בקרב אנשים מסוימים עלולה להתפתח חרדה מוקצנת שמא יעלו בטעות על הטיסה הלא נכונה (כתוצאה מחוסר התמצאות בשדה התעופה) וינחתו ביעד עוין.
  • הפחד להיות רחוק מהבית – אנשים הסובלים מחרדה מרגישים מאוימים כשהם נמצאים רחוק מהטריטוריה האישית והמוגנת שלהם – רחוקים מהילדים, מהחברים, מהעמיתים לעבודה, מחיות המחמד וכו'. תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון גורמים להתקפי פאניקה.
  • פחד משוד או גניבה – אמנם במקומות מסוימים נדרשים התיירים לפקוח עין ולשמור על חפציהם האישיים בשל החשש לגניבה, אך הסבירות למקרה היא עדיין נמוכה ואין סיבה ממשית להימנע מחופשה בגלל זה.
  • פחד לאבד את המטען – אנשים מסוימים עלולים לפחד, מבעוד מועד, שהמטען האישי שלהם ילך לאיבוד בטיסה וישבש את חופשתם.

מובן שההסתברות לכל התרחישים הנ"ל נמוכה, מה גם שמדובר בדברים שעלולים לקרות לנו בקרבת הבית.

סימפטומי חרדה:
פחד מחופשות ומטיולים עלול לעורר סימפטומי חרדה פיזיולוגיים: רעידות בגוף, דופק מואץ, הזעה קרה, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול, בחילות, סיוטים בלילה ועוד. במקרים קיצוניים, אנשים עם חרדת חופשות, עלולים להימנע מנסיעות

טיפול בחרדות:
מעגל ההימנעות רק מחריף את הבעיה ולא פותר אותה.
אחרי הכל, כולנו זקוקים לחופשה (בארץ או בחו"ל) כדי לאסוף כוחות ולחזור לשגרה בהרגשה טובה ונינוחה יותר.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חופשה בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות לגבי טיולים וחופשות והחלפתן במחשבות ריאליות ורציונאליות יותר. שכן, הפרעות החרדה מתפתחות כתוצאה ממחשבות שליליות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים שנתפסים כמאיימים בעיני המטופל, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.
    תכנון לוגיסטי מוקפד של החופשה ואיסוף מידע לגבי היעד הנכסף יאפשרו להתמודד טוב יותר עם חוסר הוודאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה וכדאי להיעזר בו, מבעוד מועד, כדי להבטיח חופשה שלווה, רגועה ומהנה.

דר' אוהד הרשקוביץעונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?
עוד >>

על סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול

חרדת נהיגה מוגדרת כפוביה ספציפית המתפרצת בזמן הנהיגה או בהקשר של נהיגה.
מדובר בתופעה שכיחה, הפוקדת כחמישה עד עשרה אחוזים מן האוכלוסייה.
נתונים סטטיסטיים מראים כי החרדה שכיחה בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר או בקרב אנשים שחוו חוויה שלילית וסובייקטיבית בעת נהיגה או נסיעה ברכב.
הפחד מנהיגה עלול להתפתח כחלק מתסמונת פוסט טראומטית (PTSD) הקשורה למעורבות (ישירה או עקיפה) בתאונת דרכים, כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או כפוביה ממוקדת.
התקפי חרדה עלולים להופיע טרם הנסיעה או לחילופין תוך כדי נהיגה (באופן פתאומי).

לעיתים קרובות, חרדת נהיגה מתפתחת רק כשהאדם נמצא בסיטואציות ספציפיות:

פחד מגשרים בזמן נהיגה:
כיום, בכבישי הארץ יש יותר גשרים, מחלפים ומנהרות, המאפשרים מחד גיסא נהיגה במהירות גבוהה יותר ומאידך גיסא עלולים לעורר חרדת נהיגה בקרב אנשים מסוימים.

פחד מנהיגה בחושך:
וורסיה נוספת של חרדת נהיגה באה לידי ביטוי בפחד מנסיעה בחושך.
נהיגה בחושך מצריכה מיומנויות גבוהות יותר בהשוואה לנהיגה בשעות היום (יכולת ניווט גבוהה, הסתגלות לראייה בחושך, ערנות מוגברת, התמודדות עם סנוור מפנסי מכוניות בכביש ועוד)
התקפי חרדה עלולים להתפתח כתוצאה מהפחד לאבד שליטה בעת נהיגה בחושך.

פחד מנהיגה בגשם:
גם נהיגה בגשם דורשת מאיתנו מיומנויות מוטוריות וביצוע פעולות מסוימות – הפעלת מגבים, הדלקת פנסי ערפל, האטת מהירות וכו'.
העובדה כי נהיגה בכביש רטוב נחשבת למסוכנת יותר ודורשת שליטה גבוהה בהגה, גורמת להתקפי פאניקה בקרב אנשים, הסובלים מהפרעות חרדה או לחילופין בקרב אנשים שחוו טראומה בדרכים.

פחד מנהיגה בפקקים:
התקפי חרדה עלולים להתפרץ גם בעת נהיגה בפקקים ובכבישים עמוסים.
אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מאמינים, בדרך כלל, כי אין להם את המיומנויות הדרושות להתמודד בסיטואציות מורכבות בכביש.

פחד מנהיגה בכביש מהיר:
חרדת נהיגה בכבישים מהירים מאוד נפוצה והיא מתעוררת עקב הפחד להתמודד עם קליטת האינפורמציה הנדרשת בנסיעה ולהגיב באופן מיידי.
אנשים כאלו יימנעו, מנהיגה בכבישים בינעירוניים ויצליחו לנהוג רק בתוך העיר.

פחד מנהיגה של אחרים:
במקרים קיצוניים חרדת נהיגה עלולה להתבטא בפחד מנסיעה עם אחרים (פחד לשבת ליד הנהג).
חרדה זו מתפרצת כתוצאה מחוויה פוסט טראומטית או כחלק מהפרעות חרדה (כללית או ספציפית).

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
חרדת נהיגה, גורמת למעגל הימנעות ממצבי נהיגה וכפועל יוצא מכך פוגמת בתפקוד העצמאי ויוצרת תלות באנשים אחרים ובגורמים חיצוניים.
במקרים מסוימים היא אף עלולה לעכב התפתחות והתקדמות בקריירה המקצועית (באם קידום מקצועי דורש נסיעות תכופות או נהיגה למרחקים)

הבשורה הטובה היא שלא צריך להמשיך לסבול מהפרעות חרדה, הקשורות לנהיגה.
טיפול CBT קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד מהסובלים מחרדת נהיגה לעלות על הכביש, בבטחה.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את החרדה והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי המאפשר חשיפה מתונה ומבוקרת (בהתאם לקצב ולצרכים האינדיבידואליים של המטופל) לסיטואציות נהיגה מעוררות חרדה, עד להכחדת הפחדים. במידת הצורך כולל הטיפול ליווי צמוד בשטח ו/או שימוש בסימולטור לביצוע תרגילי חשיפה. כמו כן, מקבל המטופל כלים וטכניקות לביצוע הרפיה בסיטואציות המעוררות חרדת נהיגה.

דר' אוהד הרשקוביץעל סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול
עוד >>

חוששים מתאונות דרכים? אתם לא לבד! כיצד מטפלים בפחד מנהיגה על הכבישים

חרדת נהיגה נחשבת לבעיה שכיחה ומוכרת, ממנה סובלים כחמישה עד עשרה אחוז מהאוכלוסייה.
הסיבות לקושי באומדן המדויק של היקף הבעיה נעוצות הן בעובדה שחלק מהאנשים מסתירים את החרדה מפאת בושה והן בעובדה שפוביית נהיגה באה לידי ביטוי במגוון צורות. חלק מהסובלים מחרדת נהיגה נוהגים רק ביום ונמנעים מנסיעה בלילה, חלקם נוהגים רק בעיר ומדלגים על נהיגה בכביש מהיר, חלקם נוסעים רק בנתיב הימני וחלקם גם לא מצליחים "לנצל" את רישיון הנהיגה שלהם.
התקף חרדה עלול להופיע טרם הנסיעה או באופן פתאומי בעת הנהיגה בכביש.

חרדת נהיגה – גורמים:
ניתן לחלק את חרדת הנהיגה לשלוש קטגוריות עיקריות:

  1. טראומה כתוצאה מתאונת דרכים – הסיבה השכיחה ביותר לחרדת נהיגה היא תאונת דרכים. הכוונה למצבים בהם נגרמת פוסט טראומה (PTSD) אחרי מעורבות ישירה או עקיפה בתאונת דרכים. מחקרים מלמדים כי ארבעים וחמישה אחוזים מנפגעי תאונות דרכים מפתחים תסמינים של פוסט טראומה, ובכללם גם חרדת נהיגה.
  2. פוביה ספציפית – לעיתים קרובות חרדת הנהיגה עלולה להיות דומה לפוביה ספציפית. אנשים הסובלים ממנה יחוו התקפי פאניקה לפני הנסיעה או בזמן נהיגה, גם אם לא נשקפת להם סכנה מאיימת וממשית.
  3. אגורפוביה – אנשים הסובלים מאגורפוביה (פחד ממקומות ציבוריים והומי אדם) עלולים להימנע מנסיעה למרחקים ארוכים אל מחוץ הבית.

חרדת נהיגה – תסמינים:
בדומה לשאר הפרעות החרדה, הסימפטומים הבולטים הם פחד ובהלה קיצוניים, לא רציונאליים ומשתקים עד לאיבוד שליטה ולפגיעה ממשית בתפקוד. בין התסמינים הפיזיים השכיחים, ניתן למנות: דופק מהיר, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, בחילות, כאבי בטן, כאבי ראש ועוד

חרדת נהיגה – טיפול CBT:
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הינו טיפול קצר מועד, ממוקד ותכליתי, המאפשר התמודדות עם הבעיה השורשית.
מטרת הטיפול היא להכחיד את הסימפטומים הנלווים לחרדת נהיגה הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר,על מנת שהמטופל יוכל לתפקד באופן עצמאי ובטוח גם בסיטואציות "מאיימות" בכביש.

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הנחת היסוד היא שדפוסי החשיבה משפיעים על ההתנהגות שלנו בפועל. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בחיפוש אקטיבי ומשותף של דפוסי החשיבה הלקויים והמעוותים, במטרה להחליפם במחשבות רציונאליות, מציאותיות וחיוביות יותר.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת לאותן סיטואציות מאיימות, המעוררות את החרדה וגורמות להתקפי פאניקה. החשיפה תהיה בהתאם לאופי וליכולות האינדיבידואליות של כל מטופל ומטופל. מטרת הטיפול  היא להחליף את דפוסי ההתנהגות השליליים והלא רציונאליים בדפוסי התנהגות מציאותיים וסתגלניים יותר.

אין ספק כי חרדת נהיגה הינה תופעה לא נעימה, הפוגמת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי של החולה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול ממנה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי יאפשר לכל אחד ואחד מהמטופלים לנהל חיי שגרה רגילים, גם בכביש.

דר' אוהד הרשקוביץחוששים מתאונות דרכים? אתם לא לבד! כיצד מטפלים בפחד מנהיגה על הכבישים
עוד >>

תסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה

חרדת נהיגה שייכת למשפחת הפרעות חרדה מצביות (מצבים אמוציונאליים זמניים המתעוררים כתגובה לסיטואציה מפחידה ומאיימת, כדוגמת חרדת בחינות, חרדת טיסות, חרדת מעליות, חרדת נהיגה ועוד).

על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדת נהיגה, בעוצמה כזו או אחרת. עוד מראים הנתונים כי החרדה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר ובקרב אנשים שחוו תאונת דרכים, במישרין או בעקיפין.

החרדה עלולה להתפתח בסיטואציות ספציפיות – נהיגה בלילה, נהיגה בגשם, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגה באזור לא מוכר ועוד.
כמו כן, היא עלולה להתפתח גם במצבים ספציפיים הקשורים לנהיגה עצמה – חרדת נהיגה מפניות, חרדת נהיגה ממעבר נתיבים, חרדת נהיגה מנסיעה במהירות גבוהה וכו'.
החרדה עלולה להופיע, באופן פתאומי, במהלך נהיגה או טרם תחילת הנסיעה בפועל.

חרדת נהיגה – גורמים:

  1.  תאונות דרכיםבמקרים רבים החרדה מתפתחת כחלק מפוסט טראומה הקשורה למעורבות ישירה או עקיפה בתאונת דרכים.
  2.  פוביה ספציפית – החרדה עלולה להתפתח גם כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או לפוביה ספציפית (אגורפוביה, קלאוסטרופוביה ועוד).

חרדת נהיגה – סימפטומים:

התסמינים של חרדת נהיגה באים לידי ביטוי בשלושה מישורים:

  • תסמינים פיזיים – תסמינים הזהים לתסמינים של חרדות אחרות: רעידות, הזעה מוגברת, דופק מהיר, קשיי נשימה, כאבי חזה, תחושת בלבול, קשיי אוריינטציה ועוד
  • תסמינים מחשבתיים – קשיי ריכוז, קשיי זיכרון ומחשבות קטסטרופאליות ("אני אעשה תאונה", "אני אתנגש במכונית אחרת", "אני אפגע במישהו"…. וכו').
  • תסמינים התנהגותיים – תסמינים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות קיצונית, העלולה לגרום לנזקים: סטיות חדות, בלימות פתאומיות וכו'. כמו כן, אנשים הסובלים מהחרדה נכנסים למעגל של הימנעות, שמחד גיסא, גורם רק לרגיעה זמנית ומאידך גיסא מחמיר את הבעיה עצמה.
    ההימנעות פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי (קושי להגיע למקום העבודה, אי יכולת לנסוע למשפחה, לחברים, לטיולים וכו'). אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מפתחים תחושת בושה ומבוכה ותלות מעיקה באנשים חיצוניים או בתחבורה ציבורית.

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
הספרות המחקרית הוכיחה כי טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נהיגה בפרט על ידי גישת ה- CBT נחשב ליעיל ביותר.
מטרת הטיפול היא להפחית את החרדה והסימפטומים הנלווים לה, עד שהמטופל יחזור לתפקד באופן עצמאי ונורמטיבי בכביש.
מדובר בטיפול קצר מועד, אפקטיבי ומכוון מטרה, המחולק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות והשליליות, המעוררות חרדה במטרה להחליפן במחשבות חיוביות, התואמות למציאות
  • טיפול התנהגותי –כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת (על פי הצרכים והיכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבי נהיגה מעוררי חרדה. תכנית הטיפול נקבעת ביחד עם המטופל ומטרתה להפחית בהדרגה את תגובות החרדה, עד להיעלמותן המוחלטת.

אין סיבה להמשיך לסבול מחרדת נהיגה!
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, אקטיבי וממוקד, יאפשר לכל אחד ואחד מאיתנו ליהנות מנסיעה רגועה, שלווה ונטולת פחדים.

דר' אוהד הרשקוביץתסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה
עוד >>