חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

אין תגובות
לא פעם אנו שואלים את עצמינו מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
הסובלים מחרדה מודעים לכך שהחרדות שלהם אינן הגיוניות ומוגזמות, אך בכל זאת הם מתקשים להיפטר מהן.
מדוע אין החרדה נעלמת מיד לאחר האירוע המלחיץ?
למעשה ישנן 3 השערות בקשר לכך:
1.הימנעות מנציחה את החרדות והפחדים
לדוגמא: דוד החושש לנהוג במכוניתו למושב הסמוך אליו, מפני שבדרכו לשם עליו לנסוע בכביש ראשי.
חבריו הגרים במושב מזמינים אותו מעת לעת לבוא לבקרם, אך הוא דוחה את ביקורו בתירוצים שונים כמו:
המכונית מקולקלת, אני מצפה לאורחים, אני עייף וכד’.
בדחיותיו הוא מאפשר לתהליך ההימנעות להתעצם. ככל שההימנעות מתעצמת , היא הופכת בסופו של דבר פוביה.
ההתנהגות הרצויה היא, שדוד יענה להזמנה וייסע לחבריו במכוניתו, ולא ידחה את נסיעתו.
2.דגירתן של המחשבות השליליות
לדוגמא: נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים , אך לא נפגע, הגיע לביתו והחליט שזמנית ייקח פסק זמן מהנהיגה, אך תאונת
הדרכים המשיכה להתקיים במחשבותיו ודמיונו.הוא שחזר בדמיונו שוב ושוב (באופן מודע וגם שלא במודע) את הרגעים המפחידים
וחשב מחשבותשליליות על התאונה כמו: מה היה קורה לי לו נפגעתי ?מה היה קורה לילדי ולאישתי לו הייתי נהרג בתאונה?
המחשבות הללו שלא הניחו לו- הגבירו את תחושת הפחד, העצבנות וחוסר הביטחון.
ככל שחולף הזמן והמחשבות הללו ממשיכות להסתובב בראשו- רבים הסיכויים שהנהג יפתח פוביה מנהיגה.
3.הפוביה מתגמלת את האדם החרד
קיימת סברה האומרת כי חלק מהתנהגות הקשורה לפחד זוכה לתגמול, שכן האדם החרד זוכה עקב כך לתשומת לב, לאהדה ולהתייחסות.
הוא מקבל חיזוק חיובי, כיוון שנוח לו להימנע מפעילות הכרחית, וכל זה מנציח את הפוביה.
למשל : לאישה הסובלת מחרדת נהיגה , נוח שבעלה עורך את הקניות או לוקח את הילדים לחוגים ולמקומות נוספים שהיא חרדה מפניהם,
וכך יש לה סיבה להימנע מלהגיע אליהם.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
עוד >>

דיבור פנימי שלילי

אין תגובות

כשאנשים סובלים מחרדות באופן כללי – ומחרדת נהיגה באופן ספציפי – ישנה נטייה לדיבור פנימי שלילי, כלומר למחשבות שליליות.

כיצד נוכל לשנות הרגל שלילי זה?

באמצעות העלאת חלופות הגיוניות, מציאותיות וחיוביות – למחשבות השליליות ולאמונות השגויות.

לדוגמא מול מחשבות שגויות מסוג : “כנראה שלעולם לא אוכל לנסוע בלי פחד” או “אולי אשאר מוגבל כל חיי”, תוכלו להעלות מחשבות מתקנות הגיוניות מסוג: “אם החברים שלי, השכנים וכד’ נוהגים ללא בעיה- אז גם אני יכול” או ” גם אני מסוגל להתגבר על הפחד שלי” “אני אצליח לשלוט במחשבות שלי” וכד’.

תיקוני מחשבות כאלו , חשוב שיעשו מספר פעמים ביום.

ניתן לרשום ,או להקליט את המחשבות המתקנות מבוססות ההיגיון ולהקשיב להן מספר פעמים במהלך היום.

אם תקפידו לעשות זאת מספר שבועות (שבועיים- שלוש ) באופו עקבי ורציף – עוצמת החרדה תקטן , ואת הדיבור הפנימי השלילי – יחליף הדיבור החיובי, המציאותי התואם את העובדות.

 

זיהיתים דוגמאות לדיבור פנימי שלילי אצלכם? שתפו למטה!

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)דיבור פנימי שלילי
עוד >>

חשיבה הכל או לא כלום

אין תגובות

אנשים הסובלים מחרדת נהיגה נוטים בדרך כלל להגזים במחשבותיהם על מצבים קיצוניים שהם חווים בהווה או יחוו בעתיד.


הם נוטים להשתמש במילים אולטימטיביות כגון:”תמיד” או “אף פעם” וכד’.


דרך חשיבתם היא בסגנון “הכל או לא כלום”, כלומר טוב מוחלט או רע מוחלט, שחור או לבן.למשל, הסובלים מחרדת נהיגה יחשבו:
“רעדתי מפחד כשנהגתי בשכונה שלי,לכן אני אף פעם לא אצליח לעלות לכביש המהיר”
או “אני לא מסוגלת לנסוע בלי פחד”
או “אשאר מוגבל כל חיי” וכד’.


בחיי היומיום, כשאנו מבחינים בדיבור פנימי שלילי, החוזר ונשנה, עלינו להבין כי זהו הרגל שהשתרש בנו וכדאי לנו לשנותו.


נוכל לשנות את הדיבור הפנימי השלילי ואת האמונות השגויות בעזרת ההיגיון.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חשיבה הכל או לא כלום
עוד >>

מחשבות שליליות

אין תגובות
אחד המאפיינים הבולטים של אנשים הסובלים מחרדת טיסה /נהיגה הוא המחשבות השליליות שמלוות אותם בכל פעם שהם נתקלים באירוע מאיים.
מחשבות אלו נוצרו במהלך השנים ולכן, הפכו כבר למחשבות אוטומטיות.חשוב לדעת כי ניתן לצמצם ואף להעלים דפוסי חשיבה שליליים אלו
ולהחליפם בדפוסי חשיבה חיוביים/מציאותיים יותר.

 

למשל:
אדם הסובל מפובית נהיגה יחשוב: “אני לא מסוגל לנהוג”, “לעולם לא אנהג שוב במכונית”,”אני מקרה אבוד”, “עצם המחשבה שאעלה על הרכב
גורמת לי ללחץ אדיר” ועוד…
אדם הסובל מפובית טיסה יחשוב: “נראה לי שאני לא אטוס יותר לעולם” ,”כשדלתות המטוס נסגרות ,אני מרגיש סגור וחנוק “, “המטוס הזה עומד בטח להתרסק” ,” אם אעלה למטוס אני אאבד שליטה” וכד’…

 

משפטים/מחשבות אלו עלולים להפעיל מעין תגובת שרשרת- כך שהמחשבות הללו משפיעות על הסימפטומים הפיזיולוגיים (דפיקות לב מואצות , הזעה וכד’), ואלו משפיעים בעוצמה רבה יותר  על המחשבות השליליות של האדם החרד , וכך בתורם, הסימפטומים הפיזיולוגיים מתגברים
וחוזר חלילה- זהו ‘מעגל הקסמים’.ניתן לראות כי למחשבות שליליות יש השפעה על הרגשות ועל התנהגותו של האדם הסובל.

 

כאמור, ניתן לעצב מחדש דרכי חשיבה שגויות ולהמירן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר.
מה עלינו לעשות לשם כך ?
השלב הראשון- הוא להכיר את המחשבות השליליות המאפיינות אותנו.
כיצד נדע לזהותן?
כאשר אנו נמצאים בסיטואציות מלחיצות /מעוררות חרדה/מצוקה/גירוי מאיים ,סביר להניח שהמחשבות השליליות יתגברו .
בזמן חרדה , האדם אינו מסוגל לבחון את תוכן מחשבותיו כי הן מחשבות אוטומטיות. לכן, עלינו לנהל רישום יומיומי ועקבי של מחשבות  שליליות
אלו. כך נוכל לזהות ולהתמקד בהן ולהכיר את דפוסי החשיבה המאפיינים אותנו.כאשר נדע לזהות דפוסים קבועים של המחשבות השליליות שלנו-
נוכל לסייע לעצמנו לטפל בהן ולשנותן.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מחשבות שליליות
עוד >>

חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

אין תגובות
לא פעם אנו שואלים את עצמינו מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

 

הסובלים מחרדה מודעים לכך שהחרדות שלהם אינן הגיוניות ומוגזמות, אך בכל זאת הם מתקשים להיפטר מהן.
מדוע אין החרדה נעלמת מיד לאחר האירוע המלחיץ?
למעשה ישנן 3 השערות בקשר לכך:

 

1.הימנעות מנציחה את החרדות והפחדים

 

לדוגמא: דוד החושש לנהוג במכוניתו למושב הסמוך אליו, מפני שבדרכו לשם עליו לנסוע בכביש ראשי.
חבריו הגרים במושב מזמינים אותו מעת לעת לבוא לבקרם, אך הוא דוחה את ביקורו בתירוצים שונים כמו:
המכונית מקולקלת, אני מצפה לאורחים, אני עייף וכד’.
בדחיותיו הוא מאפשר לתהליך ההימנעות להתעצם. ככל שההימנעות מתעצמת , היא הופכת בסופו של דבר פוביה.
ההתנהגות הרצויה היא, שדוד יענה להזמנה וייסע לחבריו במכוניתו, ולא ידחה את נסיעתו.

 

2.דגירתן של המחשבות השליליות

 

לדוגמא: נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים , אך לא נפגע, הגיע לביתו והחליט שזמנית ייקח פסק זמן מהנהיגה, אך תאונת
הדרכים המשיכה להתקיים במחשבותיו ודמיונו.הוא שחזר בדמיונו שוב ושוב (באופן מודע וגם שלא במודע) את הרגעים המפחידים
וחשב מחשבותשליליות על התאונה כמו: מה היה קורה לי לו נפגעתי ?מה היה קורה לילדי ולאישתי לו הייתי נהרג בתאונה?
המחשבות הללו שלא הניחו לו- הגבירו את תחושת הפחד, העצבנות וחוסר הביטחון.
ככל שחולף הזמן והמחשבות הללו ממשיכות להסתובב בראשו- רבים הסיכויים שהנהג יפתח פוביה מנהיגה.

 

3.הפוביה מתגמלת את האדם החרד

 

קיימת סברה האומרת כי חלק מהתנהגות הקשורה לפחד זוכה לתגמול, שכן האדם החרד זוכה עקב כך לתשומת לב, לאהדה ולהתייחסות.
הוא מקבל חיזוק חיובי, כיוון שנוח לו להימנע מפעילות הכרחית, וכל זה מנציח את הפוביה.
למשל : לאישה הסובלת מחרדת נהיגה , נוח שבעלה עורך את הקניות או לוקח את הילדים לחוגים ולמקומות נוספים שהיא חרדה מפניהם,
וכך יש לה סיבה להימנע מלהגיע אליהם.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
עוד >>

התנהגויות של הימנעות

אין תגובות
הבטחתי לכם דוגמה של מקרה לתירוצים שונים כדי להצדיק התנהגויות של הימנעות, ולכן…
בוקר אחד מיהרה לימור לעבודתה, וכהרגלה נסעה במכוניתה. בדרך נתקעה המכונית בתוך “פקק” תנועה אדיר והתחבורה
נעצרה כליל. לפתע פתאום לימור לחוש בדפיקות לב מהירות, בסחרחורת ובקוצר נשימה. המתח המשיך לעלות ולימור נתקפה
בבהלה ובפחד. היא העמידה את מכוניתה בשולי הדרך, יצאה ממנה בבהלה והחלה לגרור את רגליה למקום  עבודתה.
בתום יום העבודה ביקשה לימור מאחד העובדים להסיעה הביתה במכוניתה, שאותה כאמור השאירה בשולי הדרך.
למחרת בבוקר התלבטה אם לנסוע במונית לעבודתה או לנהוג במכוניתה.היא עמדה לפני מכוניתה, ואמרה לעצמה:
אם אנהג בעצמי לעבודה, אני עלולה להיקלע לעומס תנועה ואז יש סיכוי שהחרדה שוב תתקוף אותי…
מנגד,היא שקלה את האפשרות לנסוע במונית לעבודה. “זה בטוח יותר”, חשבה לעצמה , “המונית תביא אותי היישר לעבודה ואחר כך
הביתה , וכך אחמוק מהעומס. אולי בפעם הבאה כבר אסע שוב במכונית לעבודה, אבל בינתיים אסע במונית פעם או פעמיים עד שאתגבר”.
לבסוף, לימור עצרה מונית ונסעה לדרכה.
לימור נמנעת מלנהוג במכוניתה כדי לא להתנסות בחרדה: אך ככל שתימנע יותר מההתמודדות עם הגורם המלחיץ, כן תעצים את הפחד, ותחושת הצורך בהימלטות שלה מהגורם המאיים תלך ותגבר.כלומר, ההימנעות מהפובייה מביאה רק להקלה רגעית, אך מונעת מלימור
מלהתמודד עם הגורם המפחיד.
ההימנעות רק מנציחה את הפחד!
לכן, חשוב שלימור תיכנס מיד למכוניתה ותחזור מיד לנהוג בכדי שהחוויה האחרונה של נסיעתה תהיה חיובית.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)התנהגויות של הימנעות
עוד >>

עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?

אין תגובות

“חופשה” ו”חרדה”,  לכאורה נתפסות כמילים מנוגדות. הרי מטרת החופשה להעניק לנו שלווה ולעזור לנו להתנתק (לתקופה מסוימת) מטרדות השגרה היום יומיים.
מסתבר כי חופשה או טיול חלומי עלולים לגרום לחרדה ולהתקפי פאניקה בקרב אנשים מסוימים.

חרדת חופשות – איך היא מתפתחת?
אדם בעל נטייה להפרעות חרדה עלול להיות טרוד במחשבות שליליות וקטסטרופליות גם לגבי חופשות וטיולים.
ניכר כי החרדה מחופשות באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות לחו”ל, ליעדים לא מוכרים (אך לא רק)
החרדה נובעת ממחשבות אובססיביות וטורדניות לגבי דברים שעלולים להתרחש במהלך החופשה “המאיימת”:

  • חרדת טיסה – הפרעת החרדה עלולה להתפתח כתוצאה ממחשבות שליליות לגבי אסון או תאונה מחרידה שעלולה להתרחש בזמן הטיסה ליעד המיוחל. בקרב אנשים מסוימים עלולה להתפתח חרדה מוקצנת שמא יעלו בטעות על הטיסה הלא נכונה (כתוצאה מחוסר התמצאות בשדה התעופה) וינחתו ביעד עוין.
  • הפחד להיות רחוק מהבית – אנשים הסובלים מחרדה מרגישים מאוימים כשהם נמצאים רחוק מהטריטוריה האישית והמוגנת שלהם – רחוקים מהילדים, מהחברים, מהעמיתים לעבודה, מחיות המחמד וכו’. תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון גורמים להתקפי פאניקה.
  • פחד משוד או גניבה – אמנם במקומות מסוימים נדרשים התיירים לפקוח עין ולשמור על חפציהם האישיים בשל החשש לגניבה, אך הסבירות למקרה היא עדיין נמוכה ואין סיבה ממשית להימנע מחופשה בגלל זה.
  • פחד לאבד את המטען – אנשים מסוימים עלולים לפחד, מבעוד מועד, שהמטען האישי שלהם ילך לאיבוד בטיסה וישבש את חופשתם.

מובן שההסתברות לכל התרחישים הנ”ל נמוכה, מה גם שמדובר בדברים שעלולים לקרות לנו בקרבת הבית.

סימפטומי חרדה:
פחד מחופשות ומטיולים עלול לעורר סימפטומי חרדה פיזיולוגיים: רעידות בגוף, דופק מואץ, הזעה קרה, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול, בחילות, סיוטים בלילה ועוד. במקרים קיצוניים, אנשים עם חרדת חופשות, עלולים להימנע מנסיעות

טיפול בחרדות:
מעגל ההימנעות רק מחריף את הבעיה ולא פותר אותה.
אחרי הכל, כולנו זקוקים לחופשה (בארץ או בחו”ל) כדי לאסוף כוחות ולחזור לשגרה בהרגשה טובה ונינוחה יותר.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חופשה בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות לגבי טיולים וחופשות והחלפתן במחשבות ריאליות ורציונאליות יותר. שכן, הפרעות החרדה מתפתחות כתוצאה ממחשבות שליליות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים שנתפסים כמאיימים בעיני המטופל, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.
    תכנון לוגיסטי מוקפד של החופשה ואיסוף מידע לגבי היעד הנכסף יאפשרו להתמודד טוב יותר עם חוסר הוודאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה וכדאי להיעזר בו, מבעוד מועד, כדי להבטיח חופשה שלווה, רגועה ומהנה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?
עוד >>

על סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול

אין תגובות

חרדת נהיגה מוגדרת כפוביה ספציפית המתפרצת בזמן הנהיגה או בהקשר של נהיגה.
מדובר בתופעה שכיחה, הפוקדת כחמישה עד עשרה אחוזים מן האוכלוסייה.
נתונים סטטיסטיים מראים כי החרדה שכיחה בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר או בקרב אנשים שחוו חוויה שלילית וסובייקטיבית בעת נהיגה או נסיעה ברכב.
הפחד מנהיגה עלול להתפתח כחלק מתסמונת פוסט טראומטית (PTSD) הקשורה למעורבות (ישירה או עקיפה) בתאונת דרכים, כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או כפוביה ממוקדת.
התקפי חרדה עלולים להופיע טרם הנסיעה או לחילופין תוך כדי נהיגה (באופן פתאומי).

לעיתים קרובות, חרדת נהיגה מתפתחת רק כשהאדם נמצא בסיטואציות ספציפיות:

פחד מגשרים בזמן נהיגה:
כיום, בכבישי הארץ יש יותר גשרים, מחלפים ומנהרות, המאפשרים מחד גיסא נהיגה במהירות גבוהה יותר ומאידך גיסא עלולים לעורר חרדת נהיגה בקרב אנשים מסוימים.

פחד מנהיגה בחושך:
וורסיה נוספת של חרדת נהיגה באה לידי ביטוי בפחד מנסיעה בחושך.
נהיגה בחושך מצריכה מיומנויות גבוהות יותר בהשוואה לנהיגה בשעות היום (יכולת ניווט גבוהה, הסתגלות לראייה בחושך, ערנות מוגברת, התמודדות עם סנוור מפנסי מכוניות בכביש ועוד)
התקפי חרדה עלולים להתפתח כתוצאה מהפחד לאבד שליטה בעת נהיגה בחושך.

פחד מנהיגה בגשם:
גם נהיגה בגשם דורשת מאיתנו מיומנויות מוטוריות וביצוע פעולות מסוימות – הפעלת מגבים, הדלקת פנסי ערפל, האטת מהירות וכו’.
העובדה כי נהיגה בכביש רטוב נחשבת למסוכנת יותר ודורשת שליטה גבוהה בהגה, גורמת להתקפי פאניקה בקרב אנשים, הסובלים מהפרעות חרדה או לחילופין בקרב אנשים שחוו טראומה בדרכים.

פחד מנהיגה בפקקים:
התקפי חרדה עלולים להתפרץ גם בעת נהיגה בפקקים ובכבישים עמוסים.
אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מאמינים, בדרך כלל, כי אין להם את המיומנויות הדרושות להתמודד בסיטואציות מורכבות בכביש.

פחד מנהיגה בכביש מהיר:
חרדת נהיגה בכבישים מהירים מאוד נפוצה והיא מתעוררת עקב הפחד להתמודד עם קליטת האינפורמציה הנדרשת בנסיעה ולהגיב באופן מיידי.
אנשים כאלו יימנעו, מנהיגה בכבישים בינעירוניים ויצליחו לנהוג רק בתוך העיר.

פחד מנהיגה של אחרים:
במקרים קיצוניים חרדת נהיגה עלולה להתבטא בפחד מנסיעה עם אחרים (פחד לשבת ליד הנהג).
חרדה זו מתפרצת כתוצאה מחוויה פוסט טראומטית או כחלק מהפרעות חרדה (כללית או ספציפית).

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
חרדת נהיגה, גורמת למעגל הימנעות ממצבי נהיגה וכפועל יוצא מכך פוגמת בתפקוד העצמאי ויוצרת תלות באנשים אחרים ובגורמים חיצוניים.
במקרים מסוימים היא אף עלולה לעכב התפתחות והתקדמות בקריירה המקצועית (באם קידום מקצועי דורש נסיעות תכופות או נהיגה למרחקים)

הבשורה הטובה היא שלא צריך להמשיך לסבול מהפרעות חרדה, הקשורות לנהיגה.
טיפול CBT קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד מהסובלים מחרדת נהיגה לעלות על הכביש, בבטחה.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את החרדה והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי המאפשר חשיפה מתונה ומבוקרת (בהתאם לקצב ולצרכים האינדיבידואליים של המטופל) לסיטואציות נהיגה מעוררות חרדה, עד להכחדת הפחדים. במידת הצורך כולל הטיפול ליווי צמוד בשטח ו/או שימוש בסימולטור לביצוע תרגילי חשיפה. כמו כן, מקבל המטופל כלים וטכניקות לביצוע הרפיה בסיטואציות המעוררות חרדת נהיגה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)על סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול
עוד >>