כיצד תוכלו להשתחרר מהפחד לצאת מהבית כעת כשהסתיימה המלחמה?

המלחמה אמנם כבר הסתיימה, אולם ישנם אנשים המתקשים בחזרה לשגרה אינכם מצליחים לצאת מהבית מחשש לשלומכם? עם טיפול CBT קצר מועד וממוקד תוכלו להשאיר את החרדה מאחור

בכל פעם שאתם מתכננים לצאת מהבית משהו מיטלטל בכם בפנים. הדופק גובר, הראש מתמלא בתרחישים שליליים והפחד ממלא את גופכם ומונע מכם לעשות את הדברים שתכננתם.
החיים בישראל מלווים בחוויות מתוחות ולא פשוטות. במהלך המלחמה העדפתם להישאר תחת קורת גג הבית מחשש שהאזעקה תתפוס אתכם ללא אפשרות הגנה, אולם גם כעת, כאשר המערכה הצבאית נגמרה, המחשבות המפחידות אינן נותנות לכם מנוח ואתם נמנעים או דוחים יציאה מהבית ככל שביכולתכם.

מדוע החששות אינם חולפים?

כולנו השתתפנו המלחמה האחרונה, שיגורי הרקטות המלוות באזעקות הגיעו כמעט אל כל בית בישראל. כמו כולם, גם אתם נערכתם היטב מפני האיום, ותרגלתם כיצד תגנו על עצמכם והאנשים היקרים לכם מפני כל תרחיש.

ביתכם הוא מבצרכם. הבית נתפס בעינכם כמקום המוגן ביותר, כל פינה בו מוכרת לכם ואתם חשים חשים בו ביטחון ושליטה. בזמן המלחמה העדפתם להישאר בפנים ולא להתמודד עם אי הודאות שבמציאת מחסה במקום לא מוכר. כעת, גם כאשר אין חשש ממשי ביציאה מהבית, אינכם מצליחים להתנתק מהתחושה הקושרת בין החוץ לתחושת חוסר ביטחון.

מתי מומלץ לפנות לטיפול?

תחושות החרדה עשויות ללוות אתכם ולמנוע מכם חזרה לתפקוד כפי שהיה טרם המלחמה. אתם עשויים לחשוש לבני משפחתכם כשאינכם בקשר זמן מה, חייכם החברתיים נפגעים ואתם מתקשים להסביר לסביבתכם את התנהגותכם.
סממנים גופניים המאותתים כי יש צורך בטיפול, יכולים להיות: דופק מואץ הנלווה למחשבות על יציאה מהבית, כאבי גב ושרירים ושיבוש בהרגלי האכילה והשינה.

מה ניתן לעשות כדי להתגבר על הפחד?

כדי להתגבר על חרדה, עליכם לשנות את דפוסי החשיבה השליליים שפיתחתם בשבועות האחרונים ולהחליפם בדפוסים מועילים ופרודוקטיביים יותר. בו בעת, עליכם לשנות את הדרך בה אתם מתנהלים עם החרדה בזמן אמת, באמצעות תרגול הרגעה עצמית להגברת תחושת הביטחון.

התמודדות עם חרדות לבדנו אינה פשוטה. לעיתים אנו זקוקים לתמיכה וליווי אישי בכדי להתגבר בהצלחה על מצבים שונים, על כן מומלץ לשתף ולפנות לעזרה ולייעוץ כאשר אנו מזהים את הבעיה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), יעיל ביותר בהתמודדות עם חרדות. בטיפול ממוקד וקצר מועד, תלמדו לזהות את דפוסי החשיבה הגורמים לפחדים אותם אתם חווים וכן תלמדו כלים מעשיים וטכניקות להפגת מתחים ולהתמודדות בריאה ויעילה.

CBT הינו טיפול הממוקד בטיפול בבעיה מוגדרת – פתרון לקשיים, למצוקות ולדפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שגורמים להפרעות רגשיות. CBT עוזר לפתח דפוסים והרגלים בריאים, באמצעות דרך תרגול מטלות טיפוליות שמטרתן הגברת הביטחון, הפחתת מחשבות חוזרות ומטרידות והקטנת הצורך בשליטה תמידית.

הכלים אותם תרכשו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה, ישפרו משמעותית את איכות חייך ואת ההתמודדות העתידית שלך בתחומים נוספים.

 

דר' אוהד הרשקוביץכיצד תוכלו להשתחרר מהפחד לצאת מהבית כעת כשהסתיימה המלחמה?
עוד >>

חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

לא פעם אנו שואלים את עצמינו מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

 

הסובלים מחרדה מודעים לכך שהחרדות שלהם אינן הגיוניות ומוגזמות, אך בכל זאת הם מתקשים להיפטר מהן.
מדוע אין החרדה נעלמת מיד לאחר האירוע המלחיץ?
למעשה ישנן 3 השערות בקשר לכך:

 

1.הימנעות מנציחה את החרדות והפחדים

 

לדוגמא: דוד החושש לנהוג במכוניתו למושב הסמוך אליו, מפני שבדרכו לשם עליו לנסוע בכביש ראשי.
חבריו הגרים במושב מזמינים אותו מעת לעת לבוא לבקרם, אך הוא דוחה את ביקורו בתירוצים שונים כמו:
המכונית מקולקלת, אני מצפה לאורחים, אני עייף וכד'.
בדחיותיו הוא מאפשר לתהליך ההימנעות להתעצם. ככל שההימנעות מתעצמת , היא הופכת בסופו של דבר פוביה.
ההתנהגות הרצויה היא, שדוד יענה להזמנה וייסע לחבריו במכוניתו, ולא ידחה את נסיעתו.

 

2.דגירתן של המחשבות השליליות

 

לדוגמא: נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים , אך לא נפגע, הגיע לביתו והחליט שזמנית ייקח פסק זמן מהנהיגה, אך תאונת
הדרכים המשיכה להתקיים במחשבותיו ודמיונו.הוא שחזר בדמיונו שוב ושוב (באופן מודע וגם שלא במודע) את הרגעים המפחידים
וחשב מחשבותשליליות על התאונה כמו: מה היה קורה לי לו נפגעתי ?מה היה קורה לילדי ולאישתי לו הייתי נהרג בתאונה?
המחשבות הללו שלא הניחו לו- הגבירו את תחושת הפחד, העצבנות וחוסר הביטחון.
ככל שחולף הזמן והמחשבות הללו ממשיכות להסתובב בראשו- רבים הסיכויים שהנהג יפתח פוביה מנהיגה.

 

3.הפוביה מתגמלת את האדם החרד

 

קיימת סברה האומרת כי חלק מהתנהגות הקשורה לפחד זוכה לתגמול, שכן האדם החרד זוכה עקב כך לתשומת לב, לאהדה ולהתייחסות.
הוא מקבל חיזוק חיובי, כיוון שנוח לו להימנע מפעילות הכרחית, וכל זה מנציח את הפוביה.
למשל : לאישה הסובלת מחרדת נהיגה , נוח שבעלה עורך את הקניות או לוקח את הילדים לחוגים ולמקומות נוספים שהיא חרדה מפניהם,
וכך יש לה סיבה להימנע מלהגיע אליהם.

 

דר' אוהד הרשקוביץחרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
עוד >>

התנהגויות של הימנעות

הבטחתי לכם דוגמה של מקרה לתירוצים שונים כדי להצדיק התנהגויות של הימנעות, ולכן…
בוקר אחד מיהרה לימור לעבודתה, וכהרגלה נסעה במכוניתה. בדרך נתקעה המכונית בתוך "פקק" תנועה אדיר והתחבורה
נעצרה כליל. לפתע פתאום לימור לחוש בדפיקות לב מהירות, בסחרחורת ובקוצר נשימה. המתח המשיך לעלות ולימור נתקפה
בבהלה ובפחד. היא העמידה את מכוניתה בשולי הדרך, יצאה ממנה בבהלה והחלה לגרור את רגליה למקום  עבודתה.
בתום יום העבודה ביקשה לימור מאחד העובדים להסיעה הביתה במכוניתה, שאותה כאמור השאירה בשולי הדרך.
למחרת בבוקר התלבטה אם לנסוע במונית לעבודתה או לנהוג במכוניתה.היא עמדה לפני מכוניתה, ואמרה לעצמה:
אם אנהג בעצמי לעבודה, אני עלולה להיקלע לעומס תנועה ואז יש סיכוי שהחרדה שוב תתקוף אותי…
מנגד,היא שקלה את האפשרות לנסוע במונית לעבודה. "זה בטוח יותר", חשבה לעצמה , "המונית תביא אותי היישר לעבודה ואחר כך
הביתה , וכך אחמוק מהעומס. אולי בפעם הבאה כבר אסע שוב במכונית לעבודה, אבל בינתיים אסע במונית פעם או פעמיים עד שאתגבר".
לבסוף, לימור עצרה מונית ונסעה לדרכה.
לימור נמנעת מלנהוג במכוניתה כדי לא להתנסות בחרדה: אך ככל שתימנע יותר מההתמודדות עם הגורם המלחיץ, כן תעצים את הפחד, ותחושת הצורך בהימלטות שלה מהגורם המאיים תלך ותגבר.כלומר, ההימנעות מהפובייה מביאה רק להקלה רגעית, אך מונעת מלימור
מלהתמודד עם הגורם המפחיד.
ההימנעות רק מנציחה את הפחד!
לכן, חשוב שלימור תיכנס מיד למכוניתה ותחזור מיד לנהוג בכדי שהחוויה האחרונה של נסיעתה תהיה חיובית.
דר' אוהד הרשקוביץהתנהגויות של הימנעות
עוד >>

פחד ממחטים/זריקות

פחד ממחטים או מזריקות (הידוע גם כאיכמופוביה)  מוגדר כפוביה ספציפית – פחד מתמיד בלתי סביר ומוקצן, המתעורר עקב הופעת אובייקט ספציפי, מצב ספציפי או כאשר קיים רמז או ציפייה להופעתו.

על אף העובדה שבקרב מרבית האנשים קיימת סלידה כלשהי מקבלת זריקה, התגובה (הפיזית והנפשית) של אנשים הסובלים מפחד ממחטים הינה חריפה וקיצונית יותר.
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי עשרה אחוז מהאוכלוסייה (בקירוב) סובלים מחרדה ממחטים ו/או מחפצים חדים.

פחד ממחטים – תסמינים:

  • אחד הסימפטומים הנפוצים של פחד ממחטים הינו "רפלקס ההתעלפות" (עילפון, אובדן חושים ואובדן תודעה). על פי מחקרים שבוצעו בתחום, כשבעים אחוז מהאנשים הסובלים מחרדת מחטים, מתעלפים ("אני מתעלפת כשאני רואה מחט או חפץ חד"). למעשה, התעלפות הינה תוצאה של נפילה פתאומית וחדה בלחץ הדם.
  • חרדה ממחטים ומזריקות מלווה בתסמינים פיזיים קשים נוספים: קצב לב מהיר, יתר לחץ דם, עלייה בהורמוני לחץ, סחרחורות, קוצר נשימה, בחילות, כאבי בטן, כאבים בחזה, רעידות בלתי רצוניות ועוד.
  • אנשים הסובלים מפחד ממחטים מדווחים לעיתים קרובות על עוצמה של כאב עקב קבלת זריקה או חיסון.
  • חרדה ממחטים מלווה בתגובות נפשיות, המונעות מהאדם הסובל ממנה, על פי רוב, לקבל אבחון ו/או טיפול רפואי, הכרוך בשימוש במחטים. כידוע, בדיקת דם הכרחית לקבלת אבחון רפואי וקבלת טיפול, בהתאם. הימנעות עלולה לגרום לבעיות שונות בתחום הרפואי, החברתי ואף המשפטי.

חוקרים סבורים כי פחד ממחטים נעוץ במנגנון אבולוציוני הישרדותי – בעבר הרחוק היו הרבה מקרי מוות אלימים כתוצאה מחדירה של חפצים חדים, כדוגמת חרבות, סכינים, גרזנים, חיצים ועוד. עובדה זו מסבירה מדוע חפצים חדים, כדוגמת מחטים מעוררים את רפלקס הרתיעה והפחד בקרב בני אדם מסוימים.

פחד ממחטיםטיפול CBT:

בשלב הראשון, חשוב לברר את המקור של הפחד – מראה המחט, רתיעה מדם, פחד מכאב, פחד מרופאים ומאחיות או חרדה מהליכים רפואיים, על מנת לבנות תכנית טיפול מתאימה.
טיפול בחרדות באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח כמוצלח ויעיל ביותר.
מטרת הטיפול הינה להפחית בהדרגה את התגובה הרגשית לגורם, המעורר את החרדה, עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.

הטיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – ההנחה של הטיפול הקוגניטיבי היא שבבסיס החרדות עומדות מחשבות טורדניות ומעוותות, המעוררות את החרדה ממחטים. מטרת הטיפול הינה לזהות את אותן מחשבות שליליות ("אני עלול להיפגע ממגע עם מחטים"), המעוררות רגשות שליליים ולהחליפן במחשבות חיוביות, ריאליות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – טיפול התנהגותי מתמקד בזיהוי דפוסי התנהגות מקבועים ולקויים, המונעים חשיפה לשימוש במחטים והחלפתם בהרגלי התנהגות סתגלניים. חשוב לציין כי תכנית הטיפול הינה פרו אקטיבית (בשיתוף פעולה מלא עם המטופל) ונבנית בהתאם לקצב ולצרכים הייחודיים והאישיים של כל מטופל ומטופל. אחד היתרונות הדומיננטיים של הטיפול היא שהחשיפה לסיטואציות המעוררות את החרדה הינה הדרגתית, מתונה ומבוקרת. כך למשל, בשלב הראשון החשיפה תהיה לתמונות של מחטים, לאחר מכן למחטים או לדם בתוך כלי וכן הלאה.
    תרגול פרקטי בחדר הטיפולים ומחוצה לו, מאפשר למטופל להתמודד בהדרגה וביעילות עם סיטואציות הרלוונטיות לשימוש במחטים.
    בנוסף, מקבל המטופל כלים וטכניקות הרפיה והרגעה להפחתת הסימפטומים הפיזיים המתעוררים במצבי לחץ.

פחד ממחטים  נחשב לנפוץ, אך יחד עם זאת, חשוב לטפל בו, מבעוד מועד, כדי למנוע בעיות בריאותיות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, תכליתי ומכוון במטרה מאפשר התמודדות יעילה עם חרדה והסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר. 

דר' אוהד הרשקוביץפחד ממחטים/זריקות
עוד >>

מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?

חרדה חברתית מוגדרת כפחד קיצוני, בלתי רציונאלי ומתמשך מסיטואציות חברתיות, הדורשות אינטראקציה עם אנשים (בדרך כלל אנשים זרים).
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות 5% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפוביה חברתית בעוצמה, כזו או אחרת.
בבסיס הפוביה החברתית עומד הפחד מפני ביקורת, הערכה שלילית או מבוכה בפרהסיה.

חרדה חברתית התפתחותית בילדות מהווה חלק אינטגראלי וטבעי בהתפתחות התפקוד החברתי, אך במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח לחרדה פתולוגית קיצונית וכרונית, הגורמת להימנעות מאינטראקציה עם הזולת וכפועל יוצא מכך לפגיעה ניכרת באיכות החיים ובתפקוד התקין.

ניתן להבחין בין פחדים חברתיים "נורמאליים" לבין חרדה חברתית קיצונית וכרונית בכמה מישורים:
  • האם התקף החרדה תואם את השלב ההתפתחותי או שמא מדובר בהתקפים בלתי פרופורציונאליים ורציונאליים?
  • כמה זמן נמשכת החרדה והאם היא מופיעה בכל אינטראקציה חברתית?
  • באיזו מידה מפריעה החרדה לאיכות החיים ולתפקוד היום יומי? (פגיעה בהישגים בלימודים, בתפוקות בעבודה, בתפקוד החברתי, באינטראקציה הבינאישית וכו').
  • האם קיימת חרדה מקדימה המופיעה לפני האירוע החברתי אשר נתפס כ"מאיים" ו"מפחיד"?

חוקרים סבורים כי חרדה חברתית מופיעה כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים (נטייה תורשתית לביישנות ולביטחון עצמי נמוך) וסביבתיים (דפוסי התנהגות במשפחה, חוויות מהילדות ומההתבגרות, סגנון חינוך ועוד).
אין ספק כי דימוי עצמי נמוך והיעדר ביטחון עצמי גורמים לפחד מפני ביקורת ומשיפוטיות של הסביבה ועקב כך מעוררים  ומגבירים את החרדה החברתית.
תחושת נחיתות עלולה לפתח מחשבות, אמונות ורגשות שליליים של האדם כלפי עצמו ואגב כך, לגרום להתקפי חרדה באינטראקציה כלשהי עם הזולת.
אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ופחות לשים דגש על תכונותיהם החיוביות. להערכה העצמית השלילית יש השפעה ניכרת על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, המובילים להפרעת חרדה חברתית. הם נוטים לבחון את עצמם באופן קיצוני על כל צעד שהם עושים ולחשוש ממה שכל אחד עלול לחשוב עליהם.
כאשר הם חשים כי לא יוכלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות, המהוות עבורם איום (אנשים ילעגו להם, יצחקו עליהם וידחו אותם) זה אך טבעי שיסבלו מהתקפי חרדה ופאניקה.

מעבר למעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים ולפגיעה המשמעותית בכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות וחיי חברה) לחרדה חברתית יש גם סימפטומים פיזיים בלתי ידידותיים: דופק מואץ, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, היעדר תיאבון, הפרעות שינה ועוד.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ומוצלח בהתמודדות עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות הגורמות לדימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ופוביה חברתית והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (בהתאם לקצב וליכולות של המטופל) לסיטואציות מעוררות חרדה (החל מתרגול דמיוני ועד לחשיפה ממשית לסיטואציות חברתיות) עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.
דר' אוהד הרשקוביץמה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?
עוד >>

חרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?

חרדה מבעלי חיים מוגדרת כפוביה ספציפית המתעוררת עקב חשיפה לחיות (כגון דבורים, חתולים וכלבים) וגורמת להתקפי פאניקה, שאינם פרופורציונאליים לגודל האיום האמיתי.  הגיוני שאנשים יחששו מחיה מסוימת (למשל מכלבים), אך נשאלת השאלה כיצד הם מפתחים חרדה מכלל החיות.

פוביה מחיה ספציפית עלולה להיגרם כתוצאה מהתנסות בחוויה רעה מהעבר. כך לדוגמה אם ילד נשרט מחתול, זה אך הגיוני שיפתח חרדה מחתולים לכשיגדל. כמו כן, החרדה עלולה להתפתח כתוצאה מחוויה שלילית של קרוב משפחה (תגובות מוגזמות של הורים לנביחות של כלבים) או אפילו מצפייה בסרט המציג את האובייקט כמאיים ומפחיד ("מלתעות").
לעיתים קרובות הפחד מועבר גם לאובייקטים אחרים (חיות אחרות) ונוצר תהליך של הכללת הפחד לכלל החיות. פחד כזה מבוסס על אמונות שווא ועל דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים.

תחת הקטגוריה של חרדה מבעלי חיים ישנן תתי קטגוריות:

  • חרדה מחיות טורפות – התקפי פאניקה מטורפים ומחיות לא מוכרות מהווים מנגנון הישרדותי שטבוע בנו.
  • פחד מבעלי חיים מגעילים – לעיתים קרובות אנשים מגלים סלידה ואף חרדה כלפי בעלי חיים שנתפסים כ"מגעילים": עכבישים, ג'וקים, נחשים, עכברים ועוד.
  • פחד המבוסס על אמונות תפלות: במקרים רבים הפחד נוצר ממה שהחיה מייצגת (על פי אמונות תפלות) ולא מהחיה עצמה (לעיתים, ציפורים מייצגות את הסימן למוות).

ראוי לציין כי פחד מחיות מהווה שלב נורמאלי בתהליך ההתפתחות. לכן, מתייחסים לחרדה מחיות בקרב ילדים כבעיה המחייבת טיפול, רק אם היא נמשכת מעל שישה חודשים.

טיפול בחרדות מחיות – טיפול CBT:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח מחקרית ככלי היעיל ביותר לטיפול בחרדה ספציפית.
שכן, במהלך הטיפול לומד המטופל להתמודד עם החרדה על ידי חשיפה הדרגתית ומבוקרת למושא האיום (דהיינו, חיות).

הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – כאמור, התקפי פאניקה מחיות מבוססים במרבית המקרים על דפוסי חשיבה בלתי רציונאליים ועל הסתמכות על מידע שגוי או לא מדויק ("כל הכלבים מסוכנים ונושכים"). מטרת הטיפול בשלב זה היא לזהות את המחשבות השליליות הגורמות לחרדה הקיצונית מבעלי חיים ולהחליפן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בחשיפה מתונה והדרגתית לסיטואציות מאיימות היוצרות את הפוביה הספציפית. בשלב הראשון החשיפה תהייה באמצעות תרגילים דמיוניים המונחים על ידי המטפל המקצועי ובהדרגה ייחשף המטופל לסיטואציה הממשית, עד שהפחד ייעלם כליל. בכל פעם שהמטופל מרגיש שהוא בשליטה, יוכל המטפל להגביר את עוצמת החשיפה. כך למשל, אדם המפחד מכלבים ייחשף אליהם בהדרגה – בהתחלה יצפה בהם בסרט (או בדמיון), אחרי זה יהיה בסביבתם, בשלב מאוחר יהיה קרוב אליהם יותר ואף ינסה לגעת בהם.
    חשוב לציין כי קצב ההתקדמות מותאם ליכולות ולצרכים הייחודיים של כל מטופל.

חרדה מחיות נחשב לפוביה ספציפית נפוצה. טיפול CBT קצר מועד, ממוקד ותכליתי יסייע בהתמודדות יעילה עם שורש הבעיה ועם הסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?
עוד >>

הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות

הפרעת אכילה מוגדרת כבעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה (אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ועוד). אמנם מדובר בהפרעה רב סיבתית המורכבת משילוב של משתנים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים, אך מסתבר שלמרכיב החברתי – רגשי יש השפעה ניכרת ואף הרסנית.

מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין חרדה חברתית לבין התפתחות של הפרעות אכילה.
על פי נתונים סטטיסטיים ממחקר שפורסם בעיתון אמריקאי המתמחה בפסיכיאטריה, כשני שליש מהנבדקים שסבלו מהפרעות אכילה כלשהן, סבלו גם מהפרעות חרדה. כמו כן, הראו הנתונים כי אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון, נוטים יותר לפתח הפרעות אכילה.

כך למשל, אנשים הסובלים מהפרעת אכילה, מדווחים במקרים רבים כי החרדה שלהם מתמקדת, בדרך כלל, בפחד מפני ביקורת או השפלה, שמקורן בסיטואציות חברתיות וציבוריות. לרוב, הם חוששים שישפטו אותם על פי הגזרה, המשקל או אפילו על פי דפוסי האכילה שלהם (כמה הם אוכלים, איך הם אוכלים וכו').

לדוגמה –  אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה חוששים שהחברה תשפוט אותם בגלל משקל עודף או אכילה מרובה ולכן נוטים לפתח טקסי אכילה חריגים, כגון חיתוך המזון לחתיכות קטנות, האטה בקצב האכילה, הסטת המזון בצלחת ועוד.

בהקשר הזה, חשוב לציין כי הפחד או ההימנעות מאכילה בציבור מהווים סימפטום שכיח הן בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה והן בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, אך יחד עם זאת, הבסיס להתנהגות החריגה שונה בתכלית.
אנשים עם פוביה חברתית, חוששים מאכילה בציבור כחלק בלתי נפרד ממגוון רחב של פחדים חברתיים (הפחד שאנשים אחרים יבחינו בתסמיני החרדה שלהם – ידיים רועדות, מזון שנשפך וכו'). לעומת זאת, אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נוטים לדווח על חרדה מסיטואציות חברתיות שונות, מעבר לאכילה בפומבי.
הגבלת המזון וההתבודדות החברתית מעניקות להם תחושת שליטה בחרדה.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

לצערנו, הלחץ החברתי והתרבותי בחברה המערבית, המציג את הרזון והמראה השרירי כאידיאל היופי, גורם להתפתחות חרדה חברתית והפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער.
טיפול בבולמיה, באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות, הכרחי, מבעוד מועד, על מנת למנוע נזקים נפשיים ופיזיים הרסניים ובלתי הפיכים.
כיוון שמקורן של הפרעות חברתיות ובעיות אכילה, הן במחשבות שליליות ומעוותות לגבי דימוי גופני והערכה עצמית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) עשוי לסייע.

טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות הטורדניות, שגרמו לדימוי גופני נמוך ולהערכה עצמית נמוכה והחלפתן במחשבות חיוביות וריאליות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי היא להקנות למטופל הרגלי אכילה נכונים ומבוקרים ולאפשר לו חשיפה הדרגתית לסיטואציות המעוררות חרדה חברתית ובעיות אכילה, עד להיעלמות מוחלטת של הסימפטומים הבעייתיים.
דר' אוהד הרשקוביץהקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות
עוד >>

חרדה מג'וקים במקום העבודה

חרדה מג'וקים  נראית לכאורה בלתי מוצדקת ולא ראויה להתייחסות מעמיקה ויסודית. שכן, מדובר בחרקים, שאינם מהווים סכנה ממשית. אין להם ארס, הם לא נושכים ואפילו לא מאיימים עלינו בעקיצה טורדנית.

אך העובדה המוכחת היא שלפחות 11% מכלל האוכלוסייה סובלים מחרדה מג'וקים בפרט ומפוביה מחרקים בכלל.

בחרדה מג'וקים, בשונה מחרדות מצביות אחרות (חרדת טיסה, חרדת נהיגה, חרדה ממעליות וכו') רגשות פחד וגועל מתערבבים זה בזה ויוצרים פוביה ורתיעה.
בעוד שהפחד מכין את הגוף להתמודדות עם איום וסכנה חיצונית, תחושת הגועל מאותת שנשקפת לנו סכנה שמקורה בפגיעה פנימית זיהומית (ג'וקים מגיעים מהביוב ולכן מקשרים אותם באופן אוטומטי ללכלוך, זיהום ומחלות).

כיוון שמדובר בפחד כרוני, קיצוני ובלתי רציונאלי, חרדה מגו'קים במקום העבודה פוגעת באיכות חייו של העובד, בתפקודו התקין ובסביבתו. התקפי חרדה המופיעים בכל פעם שהוא יפגוש ג'וק (או יחשוב שהוא עומד לפגוש ג'וק) במסדרון, במעלית או במשרד, יגרמו לו להגיב באופן קיצוני ומוגזם – בריחה מהמקום, צעקות, ריסוס בצורה מוגזמת ועוד. תגובות אלו משבשות באופן משמעותי את איכות החיים במקום העבודה (ובכלל), פוגעות בתפוקות ובאיכות ביצוע המטלות, ולכן אסור להקל בהן ראש.

התקפי חרדה מג'וקים – סימפטומים:

מרבית התסמינים של פוביה מגו'קים זהים לתסמינים המאפיינים חרדות מסוגים אחרים, כאשר הגוף מגיב כאילו הוא בסכנת חיים ממשית:

  • הזעת יתר
  • דופק מואץ
  • נשימה מואצת
  • בחילות (המופיעות גם עקב תחושת הגועל מגו'קים)
  • רעידות בגוף
  • סחרחורת

 

חרדה מג'וקים – גורמים:

חוקרים רבים סבורים שקיים הסבר אבולוציוני לחרדה מג'וקים ומחרקים בכלל, הנעוץ בעובדה שבעבר הם היו ארסיים ומסוכנים. מדוע אם כן, חלק מהאנשים אינם נרתעים מהחרקים הבלתי אטרקטיביים הללו וחלקם מרגישים שהם מאיימים על חייהם ועל שלוותם? ההסבר נעוץ בעובדה שלסביבת האדם יש תפקיד חשוב בעיצוב חרדה מחרקים ומג'וקים. כך למשל, אם ההורים (או דמות אחרת בעלת השפעה) משדרים חרדה מג'וקים ליד ילדיהם, סביר להניח שגם הם יפתחו את הפוביה המעיקה והטורדנית הזו. יש גם חוקרים הסבורים כי פוביה מגו'קים עוברת בתורשה.

חרדה מג'וקים – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובפוביה מג'וקים בפרט באמצעות CBT, הינה אפקטיבית ובעלת אחוזי הצלחה גבוהים ומרשימים ביותר. מטרת הטיפול היא להעניק למטופל כלים שיאפשרו לו להתעמת עם פחדיו מג'וקים, להתגבר עליהם ולשפר את ההתנהלות והתפקוד במקום העבודה ובבית.

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  •     טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות הטורדניות, המעוררות את הרגשות השליליים כלפי גו'קים והחלפתם במחשבות ריאליות, חיוביות ותואמות למציאות.
  •     טיפול התנהגותי – המתמקד ברכישת טכניקות להתמודדות מעשית עם חרדה מג'וקים ובשינוי דפוסי התנהגות לא מועילים במקום העבודה.
    חשוב לציין כי החשיפה מתבצעת באופן הדרגתי ובהתאם לקצב ולצרכיו האישיים והייחודיים של המטופל.

אין ספק כי חרדה מגו'קים במקום העבודה פוגעת באיכות החיים ובתפקוד התקין של החולה. הבשורה הטובה היא שטיפול קוגניטיבי התנהגותי תכליתי, מכוון מטרה וקצר מועד יאפשר לו להתגבר על הסימפטומים ולשפר את איכות חייו באופן ניכר.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה מג'וקים במקום העבודה
עוד >>