פחד קהל במקום העבודה

פחד קהל נחשב לפחד הנפוץ ביותר באוכלוסייה. על פי נתונים סטטיסטיים, למעלה מ- 30% מהאנשים סובלים, במידה כזו או אחרת, מפחד קהל, כאשר אצל חלקם, הפחד מוגבל לעמידה מול קהל בלבד ואילו אצל אחרים הוא חלק מחרדה חברתית, שבאה לידי ביטוי בתחומים נוספים (השתתפות באירועים, אינטראקציה עם אנשים זרים וכו').

ראוי לציין כי המושג "פחד קהל" הינו סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם. בעוד שיש אנשים הסובלים מחרדה חברתית כתוצאה מאינטראקציה עם שני אנשים בלבד, ישנם אנשים שמפתחים פחד קהל רק כשהם נדרשים להרצות באולמות הומי אדם.

פחד קהל במקום העבודה עלול לפגום בתפקוד התקין של העובד ולמנוע ממנו להתקדם ולטפס בסולם הדרגות.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית ברמה גבוהה, יימנעו מהצעות עבודה הכרוכות בהצגת פרזנטציות ודיבור מול קהל. פעמים רבות, שלבי המיון, הכוללים השתתפות במרכז ההערכה יהוו עבורם מחסום לקבלה למקומות עבודה רצויים.
במקרים כאלו, טיפול בחרדה הכרחי להתמודדות טובה ויעילה עם סיטואציות, המעוררות פחד קהל.

פחד קהל – סימפטומים:

  • הזעת יתר בגוף ובידיים
  • גלי חום
  • דופק מואץ
  • רעידות בגוף (וברגליים)
  • בחילות
  • הסמקה
  • גמגום
  • קשיי ריכוז, בלק – אאוט ובלבול


ככלל, אנשים עם נטייה לפרפקציוניזם ולביקורת עצמית גבוהה, עלולים לסבול מחרדה חברתית ומפחד קהל. השאיפה להציג נאום או פרזנטציה בצורה מדויקת ומושלמת והחשש שלא יצליחו לענות על שאלות כראוי, מעלה את מפלס החרדה וגורם לרגשות שליליים.
גם החשש שאנשים יזהו את הסימפטומים הנלווים לחרדה, תורם להגברת הפחד.

טיפול בפחד קהל בעבודה:

הכנה יסודית ומעמיקה לקראת הנאום ו/או הצגת פרזנטציה הינה המפתח להתמודדות יעילה ומוצלחת עם פחד קהל:

  • חשוב לתכנן בקפידה את המצגת, בכל שלביה, כולל פתיחה וסיום, ולתרגל את הצגתה. (אפשר להתאמן גם מול המראה).
  • מומלץ להתמקד, תוך כדי ההרצאה, בפרצופים המוכרים ובאנשים תומכים (עמיתים, מכרים וכו')
  • חשוב להרגיש תחושת ביטחון לגבי הידע האישי והמקצועי הרלוונטי להרצאה
  • כדי ליצור עניין, מומלץ להעביר מסר בסיפור רלוונטי למצגת (לאנשים קל יותר לזכור סיפורים עם מוסר השכל).
  • תרגולי נשימה לפני המצגת ונשימות עמוקות במצבים של לחץ, מסייעים להתמודדות עם חרדה חברתית ופחד קהל.

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול CBT נחשב לכלי אפקטיבי לטיפול בחרדה בכלל ולטיפול בפחד קהל במקום העבודה בפרט.
כיוון שמדובר בטיפול תכליתי ומכוון סימפטומים, הוא מאפשר להתגבר על מכשולים במקום עבודה בפרק זמן קצר.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המובילות לרגשות השליליים הקשורים בחוויית העמידה מול קהל, ובהחלפתם במחשבות חיוביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי המתמקד בתרגול חשיפה לסיטואציות של עמידה מול קהל באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי של המטופל (עבודה מול מצלמת וידיאו במטרה לזהות דפוסי התנהגות לא תואמים וכו'). במהלך הטיפול רוכש המטופל טכניקות הרפיה להתמודדות עם סימפטומים מעוררי חרדה (נשימה נכונה, הרפיית השרירים באזור השפתיים וכו')

אין ספק כי חרדה חברתית ופחד קהל פוגעים באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה במקום העבודה. הבשורה הטובה היא שניתן להתגבר על ההפרעה ועל הסימפטומים הנלווים לה, באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי מכוון מטרה וקצר מועד.

דר' אוהד הרשקוביץפחד קהל במקום העבודה
עוד >>

אגורפוביה – למה דווקא טיפול CBT?

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המאופיינת בחרדה קיצונית מהימצאות במקומות ציבוריים ו/או הומי אדם.
אנשים הסובלים מההפרעה, עלולים לפתח חרדה מנסיעה בתחבורה ציבורית או מכניסה לחנויות, מסעדות, בתי קולנוע, מעליות וכו'.
החרדה הזו נובעת, למעשה, מפחד בסיסי – הפחד להיות במקום שקשה לצאת ממנו בקלות ושהעזרה בו אינה זמינה ומיידית.
במקרים רבים האגורפוביה מתפתחת בעקבות התקפי פאניקה שהתעוררו במקום ציבורי מסוים. כך למשל, אם אדם חווה התקף פאניקה תוך כדי נסיעה ברכבת, הוא עלול לפתח חרדה מנסיעה חוזרת בתחבורה ציבורית.
אמנם ההפרעה הזו מופיעה בטווח רחב של עוצמות, אך במרבית המקרים היא פוגמת באיכות החיים ובתפקוד התקין של החולה.

אגורפוביה – נתונים סטטיסטיים:

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה נעה בין כשני אחוזים עד שישה אחוזים, כאשר הגילאים השכיחים הם 35 – 25. עוד מראים הנתונים כי ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים (ההערכה היא ששיעור ההפרעה בקרב נשים גבוה פי שניים).

אגורפוביה – תסמינים:

כאמור, טווח התסמינים של ההפרעה משתנה מחולה לחולה:

  • במקרים של אגורפוביה מתונה יפתח החולה חרדה בכל יציאה מהבית לבד ואילו במקרים של אגורפוביה קיצונית הוא יימנע לחלוטין מיציאה למקומות ציבוריים
  • בקרב חולים מסוימים ההימנעות הינה נקודתית (הימנעות מנסיעה ברכבת או כניסה לקניון) ובקרב חולים אחרים ההימנעות היא כללית.
  • הסובלים מאגורפוביה עלולים לחוש חרדה משניים (או יותר) מהמצבים הבאים: הימצאות במקום הומה אדם, הימצאות במקום ציבורי, נסיעה לבד או נסיעה למקום המרוחק מהבית.
  • אחוז גבוה מהאנשים הסובלים מאגורפוביה לוקים בהפרעות נפשיות נוספות, כדוגמת דיכאון ואו.סי.די (הפרעה טורדנית כפייתית).
  • אנשים הסובלים מההפרעה חווים תסמינים פיזיים המאפיינים חרדה ו/או התקף פאניקה: זיעה קרה, דופק מהיר, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, סחרחורות, רעידות, קשיי נשימה, כאבי חזה ועוד.

אגורפוביה – טיפול CBT:

אנשים הלוקים באגורפוביה נמנעים מלהגיע למקומות, המעוררים בהם חרדות.
מעגל ההימנעות הזה מחריף את הבעיה ופוגע באופן ניכר באיכות חייהם.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הינו הטיפול היעיל ביותר למגוון הפרעות נפשיות, כולל אגורפוביה, כיוון שהוא מאפשר לחולה לשנות דרכי חשיבה שגויים, רגשות שליליים ודפוסי התנהגות בלתי רציונאליים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מבוסס על הרעיון שדרכי חשיבה מסוימות עלולות לעורר חרדות, פוביות והתקפי פאניקה. המטרה היא לסייע למטופל לזהות את דפוסי החשיבה הבלתי רציונאליים, שמעוררים את החרדה ולהחליפן במחשבות מועילות ומציאותיות יותר.
  • טיפול התנהגותי – בשלב הטיפול ההתנהגותי מסייעים למטופל להחליף את דפוסי ההתנהגות השליליים (של הימנעות ממקומות ציבוריים) בדפוסי התנהגות ריאליים ומועילים. השינוי מתבצע באמצעות חשיפה הדרגתית ומבוקרת לסיטואציות מעוררות חרדה. לדוגמה – צעד ראשון יכול להיות הליכה קצרה מחוץ לבית (בליווי ובתמיכה מקצועית של המטפל), לאחר מכן, הליכה ארוכה יותר ובהדרגה, כניסה לחנות או למקום ציבורי אחר.
    הטכניקות הנרכשות בשלב הזה תאפשרנה למטופל להתמודד בהצלחה עם החרדה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. באמצעותו ניתן להתגבר על האגורפוביה ולאמץ אורח חיים בריא ואיכותי יותר.

דר' אוהד הרשקוביץאגורפוביה – למה דווקא טיפול CBT?
עוד >>

עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?

"חופשה" ו"חרדה",  לכאורה נתפסות כמילים מנוגדות. הרי מטרת החופשה להעניק לנו שלווה ולעזור לנו להתנתק (לתקופה מסוימת) מטרדות השגרה היום יומיים.
מסתבר כי חופשה או טיול חלומי עלולים לגרום לחרדה ולהתקפי פאניקה בקרב אנשים מסוימים.

חרדת חופשות – איך היא מתפתחת?
אדם בעל נטייה להפרעות חרדה עלול להיות טרוד במחשבות שליליות וקטסטרופליות גם לגבי חופשות וטיולים.
ניכר כי החרדה מחופשות באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות לחו"ל, ליעדים לא מוכרים (אך לא רק)
החרדה נובעת ממחשבות אובססיביות וטורדניות לגבי דברים שעלולים להתרחש במהלך החופשה "המאיימת":

  • חרדת טיסה – הפרעת החרדה עלולה להתפתח כתוצאה ממחשבות שליליות לגבי אסון או תאונה מחרידה שעלולה להתרחש בזמן הטיסה ליעד המיוחל. בקרב אנשים מסוימים עלולה להתפתח חרדה מוקצנת שמא יעלו בטעות על הטיסה הלא נכונה (כתוצאה מחוסר התמצאות בשדה התעופה) וינחתו ביעד עוין.
  • הפחד להיות רחוק מהבית – אנשים הסובלים מחרדה מרגישים מאוימים כשהם נמצאים רחוק מהטריטוריה האישית והמוגנת שלהם – רחוקים מהילדים, מהחברים, מהעמיתים לעבודה, מחיות המחמד וכו'. תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון גורמים להתקפי פאניקה.
  • פחד משוד או גניבה – אמנם במקומות מסוימים נדרשים התיירים לפקוח עין ולשמור על חפציהם האישיים בשל החשש לגניבה, אך הסבירות למקרה היא עדיין נמוכה ואין סיבה ממשית להימנע מחופשה בגלל זה.
  • פחד לאבד את המטען – אנשים מסוימים עלולים לפחד, מבעוד מועד, שהמטען האישי שלהם ילך לאיבוד בטיסה וישבש את חופשתם.

מובן שההסתברות לכל התרחישים הנ"ל נמוכה, מה גם שמדובר בדברים שעלולים לקרות לנו בקרבת הבית.

סימפטומי חרדה:
פחד מחופשות ומטיולים עלול לעורר סימפטומי חרדה פיזיולוגיים: רעידות בגוף, דופק מואץ, הזעה קרה, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול, בחילות, סיוטים בלילה ועוד. במקרים קיצוניים, אנשים עם חרדת חופשות, עלולים להימנע מנסיעות

טיפול בחרדות:
מעגל ההימנעות רק מחריף את הבעיה ולא פותר אותה.
אחרי הכל, כולנו זקוקים לחופשה (בארץ או בחו"ל) כדי לאסוף כוחות ולחזור לשגרה בהרגשה טובה ונינוחה יותר.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חופשה בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות לגבי טיולים וחופשות והחלפתן במחשבות ריאליות ורציונאליות יותר. שכן, הפרעות החרדה מתפתחות כתוצאה ממחשבות שליליות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים שנתפסים כמאיימים בעיני המטופל, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.
    תכנון לוגיסטי מוקפד של החופשה ואיסוף מידע לגבי היעד הנכסף יאפשרו להתמודד טוב יותר עם חוסר הוודאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה וכדאי להיעזר בו, מבעוד מועד, כדי להבטיח חופשה שלווה, רגועה ומהנה.

דר' אוהד הרשקוביץעונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?
עוד >>

על סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול

חרדת נהיגה מוגדרת כפוביה ספציפית המתפרצת בזמן הנהיגה או בהקשר של נהיגה.
מדובר בתופעה שכיחה, הפוקדת כחמישה עד עשרה אחוזים מן האוכלוסייה.
נתונים סטטיסטיים מראים כי החרדה שכיחה בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר או בקרב אנשים שחוו חוויה שלילית וסובייקטיבית בעת נהיגה או נסיעה ברכב.
הפחד מנהיגה עלול להתפתח כחלק מתסמונת פוסט טראומטית (PTSD) הקשורה למעורבות (ישירה או עקיפה) בתאונת דרכים, כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או כפוביה ממוקדת.
התקפי חרדה עלולים להופיע טרם הנסיעה או לחילופין תוך כדי נהיגה (באופן פתאומי).

לעיתים קרובות, חרדת נהיגה מתפתחת רק כשהאדם נמצא בסיטואציות ספציפיות:

פחד מגשרים בזמן נהיגה:
כיום, בכבישי הארץ יש יותר גשרים, מחלפים ומנהרות, המאפשרים מחד גיסא נהיגה במהירות גבוהה יותר ומאידך גיסא עלולים לעורר חרדת נהיגה בקרב אנשים מסוימים.

פחד מנהיגה בחושך:
וורסיה נוספת של חרדת נהיגה באה לידי ביטוי בפחד מנסיעה בחושך.
נהיגה בחושך מצריכה מיומנויות גבוהות יותר בהשוואה לנהיגה בשעות היום (יכולת ניווט גבוהה, הסתגלות לראייה בחושך, ערנות מוגברת, התמודדות עם סנוור מפנסי מכוניות בכביש ועוד)
התקפי חרדה עלולים להתפתח כתוצאה מהפחד לאבד שליטה בעת נהיגה בחושך.

פחד מנהיגה בגשם:
גם נהיגה בגשם דורשת מאיתנו מיומנויות מוטוריות וביצוע פעולות מסוימות – הפעלת מגבים, הדלקת פנסי ערפל, האטת מהירות וכו'.
העובדה כי נהיגה בכביש רטוב נחשבת למסוכנת יותר ודורשת שליטה גבוהה בהגה, גורמת להתקפי פאניקה בקרב אנשים, הסובלים מהפרעות חרדה או לחילופין בקרב אנשים שחוו טראומה בדרכים.

פחד מנהיגה בפקקים:
התקפי חרדה עלולים להתפרץ גם בעת נהיגה בפקקים ובכבישים עמוסים.
אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מאמינים, בדרך כלל, כי אין להם את המיומנויות הדרושות להתמודד בסיטואציות מורכבות בכביש.

פחד מנהיגה בכביש מהיר:
חרדת נהיגה בכבישים מהירים מאוד נפוצה והיא מתעוררת עקב הפחד להתמודד עם קליטת האינפורמציה הנדרשת בנסיעה ולהגיב באופן מיידי.
אנשים כאלו יימנעו, מנהיגה בכבישים בינעירוניים ויצליחו לנהוג רק בתוך העיר.

פחד מנהיגה של אחרים:
במקרים קיצוניים חרדת נהיגה עלולה להתבטא בפחד מנסיעה עם אחרים (פחד לשבת ליד הנהג).
חרדה זו מתפרצת כתוצאה מחוויה פוסט טראומטית או כחלק מהפרעות חרדה (כללית או ספציפית).

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
חרדת נהיגה, גורמת למעגל הימנעות ממצבי נהיגה וכפועל יוצא מכך פוגמת בתפקוד העצמאי ויוצרת תלות באנשים אחרים ובגורמים חיצוניים.
במקרים מסוימים היא אף עלולה לעכב התפתחות והתקדמות בקריירה המקצועית (באם קידום מקצועי דורש נסיעות תכופות או נהיגה למרחקים)

הבשורה הטובה היא שלא צריך להמשיך לסבול מהפרעות חרדה, הקשורות לנהיגה.
טיפול CBT קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד מהסובלים מחרדת נהיגה לעלות על הכביש, בבטחה.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את החרדה והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי המאפשר חשיפה מתונה ומבוקרת (בהתאם לקצב ולצרכים האינדיבידואליים של המטופל) לסיטואציות נהיגה מעוררות חרדה, עד להכחדת הפחדים. במידת הצורך כולל הטיפול ליווי צמוד בשטח ו/או שימוש בסימולטור לביצוע תרגילי חשיפה. כמו כן, מקבל המטופל כלים וטכניקות לביצוע הרפיה בסיטואציות המעוררות חרדת נהיגה.

דר' אוהד הרשקוביץעל סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול
עוד >>

חרדה חברתית במקום העבודה

חרדה חברתית הינה חרדה המתעוררת עקב הימצאות באינטראקציה עם אנשים.
היא מתאפיינת בתחושה של לחץ, מתח ועצבנות יתר במקומות בהם הפרט חושש שאדם אחר בודק, מעריך או מבקר אותו.
הפוביה החברתית נובעת, לרוב, מהיעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, חשש משיפוטיות, זלזול או דחייה.

פעולות שנראות שגרתיות עבור מרבית האנשים נחשבות כ"מאיימות" עבור אלו שסובלים מחרדה חברתית – הליכה למסעדה, השתתפות במסיבות, שיחות עם מכרים וזרים, אכילה בציבור ועוד.
הפרעות חרדה באות לידי ביטוי בדופק מואץ, רעד בידיים ובקול, הזעת יתר, בעיות במערכת העיכול, הסמקה, תחושת בלבול ובמקרים קיצוניים בדיכאון ובבעיות התמכרות (אלכוהול, סמים וכו')

נתונים סטטיסטיים מראים כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, בעוצמה כזו או אחרת.

חרדה חברתית – השלכות:
לפוביה החברתית השלכות מרחיקות לכת בתחום התעסוקתי.
היא עלולה לשבש את סיכויי הקבלה לעבודה אטרקטיבית ומכניסה כבר בשלב המיונים והראיונות. כמו כן, היא גורמת לתפקוד לקוי בשגרת היום יום בעבודה, שבאה לידי ביטוי בהיעדר שיחות עם עמיתים, בהימנעות מהשתתפות פעילה בדיונים ובישיבות, בחוסר אסרטיביות, בבידוד חברתי ועוד.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להגביל את עצמם למקומות עבודה, שאינם דורשים אינטראקציה עם אנשים או לחברות קטנות עם מעט עובדים.
באופן כללי, אנשים עם פוביה חברתית תופסים את הסביבה כמאיימת, בלתי תומכת וביקורתית ולכן, הם מבססים את ההחלטות לגבי התעסוקה המקצועית שלהם, על פי מידת האינטראקציה הישירה עם אנשים אחרים.
ההגבלות הללו מונעות מהם, למעשה, לממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלהם בתחום הקריירה והקידום האישי והמקצועי.

חרדה חברתית – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חברתיות בפרט.
מחקרים שבוצעו בתחום מעידים על אחוזי הצלחה גבוהים ומעודדים במיוחד.

טיפול CBT הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. הוא נועד לעבוד על המחשבות של הפרט, תוך התייחסות ושימת דגש על הדרך בה המטופלים תופסים את עצמם, את סביבתם ואת האינטראקציה שלהם עם קבוצות אנשים שונות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה בהרמוניה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המעוררות מצבי חרדה חברתית ("כולם מסתכלים עלי", "כולם חושבים שאני טיפש" וכו') והחלפתן במחשבות חיוביות, פרודוקטיביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי הינה ליצור (בשיתוף פעולה של המטופל) דפוסי התנהגות סתגלניים ונורמטיביים.
    במהלך הטיפול נחשף המטופל, באופן הדרגתי ומתון (על פי קצב אישי וצרכים אינדיבידואליים) לאותם מצבים חברתיים  מאיימים, במטרה להפחית את עוצמת החרדה, עד להיעלמותה המוחלטת.

חרדה חברתית הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה של האנשים הסובלים ממנה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יעיל וממוקד, יאפשר להתגבר על הפרעות חרדה ולסגל דפוסי חשיבה והתנהגות גמישים וחיוביים יותר, המעלים את סיכויי ההצלחה במקום העבודה.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית במקום העבודה
עוד >>

חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?

מרגיש פחד או חוסר נוחות, כתוצאה ממפגשים עם אנשים חדשים?

האם אתה מתחיל להזיע או לרעוד בכל פעם שאתה נאלץ לדבר מול קהל?

חושש לומר משהו טיפשי ליד אנשים אחרים?

אם כן, ככל הנראה אתה סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך, לפני ובזמן, מצבים חברתיים שונים, הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים (בעיקר אנשים זרים).
בניגוד לביישנות, החרדה החברתית גורמת לסבל, קשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים (זוגיות, קריירה וכו') ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי.
ממחקרים עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בעוצמות שונות.

סימפטומים:

אדם הסובל מפוביה חברתית חווה סימפטומים רגשיים והתנהגותיים רבים:

  • חרדה אינטנסיבית ממצבים חברתיים יום יומיים
  • הימנעות מסיטואציות חברתיות (מפגשים קבוצתיים, מסיבות וכו')
  • צורך להביא חבר למפגשים
  • חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ (וגם לאחריו)
  • פחד שאחרים יבחינו בעצבנות שלו
  • פחד שיפעל בדרכים שיביכו ו/או ישפילו אותו
  • חשש שאחרים ישפטו אותו באופן שלילי (טיפש, משעמם…)

כמו כן, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים רבים, הדומים להתקפי פאניקה:

  • דופק מואץ
  • הזעת יתר או גלי חום
  • הסמקה ותחושת בלבול
  • קלקול קיבה
  • בחילות
  • רעד בגוף ובקול
  • קוצר נשימה
  • לחץ בחזה
  • סחרחורת

גורמים:
ככל הנראה חרדה חברתית נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – מחקרים שונים הוכיחו כי קיים קשר בין התפתחות החרדה להיעדר איזון כימי במוח (שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח).
  • גורמים תורשתיים – היום הדעה הרווחת היא שיש לבסיס הגנטי מרכיב בהתפתחות חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט. (לאנשים הסובלים מפוביה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה ,מדרגה ראשונה או שנייה, הסובלים מהתופעה)
  • גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מרגישות יתר, דימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח פוביה חברתית.
  • גורמים סביבתיים – אירועים שליליים מהעבר וסגנון חיים (חרם חברתי, פגיעה באמון האישי, הגנת יתר מצד ההורים וכו') משפיעים גם הם על התפתחות החרדה החברתית.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):
CBT נחשב לכלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים ללמוד לשנות את האמונות השליליות ברמת הליבה (המשפיעות על הפרשנות המעוותות של הסביבה) ולשבור את מעגל ההימנעות (ממצבים חברתיים) המזין את עצמו.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר. אנו נבדוק את המסקנות בזמן פחד מול ההיגיון ומול הצלחות מההיסטוריה של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (על פי היכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבים חברתיים מעוררי פחד. לדוגמה – תרגול דמיוני של ראיון עבודה באמצעות משחק תפקידים, כשלב ראשוני מקדים לחשיפת המטופל להתמודדות מעשית עם מציאת עבודה, המותאמת לכישוריו.

טיפול CBT ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל מטופל ומטופל להתמודד באופן מעשי עם חרדה חברתית, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?
עוד >>

חרדת נטישה – לא רק אצל ילדים!

חרדת נטישה (או חרדת פרידה) מוגדרת כפחד קיצוני ולא פרופורציונאלי הנובע מפרידה של הפרט ממושא רגשי כלשהו (אדם קרוב כמו בן זוג או הורה, בית, חפץ ועוד).
חשוב להפריד בין חרדת נטישה המופיעה בקרב תינוקות (מגיל 8 חודשים עד גיל 3) ומוגדרת כחרדה ראשונית, המהווה שלב התפתחותי חשוב, לבין חרדת נטישה שניונית, המופיעה בגיל מבוגר יותר.
החרדה נחשבת להפרעה, באם היא פוגעת בתפקוד התקין של הפרט.

חרדת נטישה – גורמים:
החוקרים סבורים שחרדת נטישה הינה תוצר של מכלול גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי בגוף (רמות נמוכות של סרוטונין ונוראדרנלין) גורם לדיכאון ולהפרעות חרדה שונות.
  • גורמים תורשתיים – ילדים להורים הסובלים מהפרעות חרדה נמצאים בקבוצת סיכון גדולה יותר ללקות בחרדת נטישה.
  • טראומה אישית –  חרדה אצל ילדים או מבוגרים עלולה להתפתח עקב טראומה אישית (מוות של אדם קרוב, פרידה כואבת, גירושים ועוד).

לא כל אדם שחווה אובדן, יסבול בהכרח מחרדת נטישה.  לעומת זאת, ישנם אנשים העלולים לפתח חרדה, גם אם לא חוו טראומה או אובדן. ההבדלים נובעים מהעובדה שכל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה לסיטואציות דומות.

באופן כללי, לאנשים הסובלים מחרדת נטישה  יש נטייה:

  • לפתח חוסר אמון באנשים
  • לסבול מחרדה ומחוסר ביטחון
  • להיות תובעניים במערכת היחסים
  • להיות תלותיים ופחות עצמאיים מבחינה רגשית

חרדת נטישה – סימפטומים:
בעוד שהתסמינים של חרדת נטישה בקרב ילדים הם יותר פיזיים (כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות), אצל מבוגרים הם יותר התנהגותיים (כעס, עצבנות יתר, תוקפנות ובמקרים קיצוניים גם אלימות)
החרדה עלולה להופיע בעוצמות שונות (מדאגנות מופרזת ועד לחרדה בלתי נשלטת) ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים

חרדת נטישה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT):
CBT הינו כלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט. הוא הוכח כאפקטיבי לאיתור ושינוי דפוסי התנהגות לקויים.
המטפל מערב באופן אקטיבי את המטופל בתהליך בניית התכנית הטיפולית.
אחד היתרונות הדומיננטיים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נעוץ בעובדה שהמטופל מקבל כלים פרקטיים להתמודדות אפקטיבית עם סיטואציות מאתגרות ומעוררות חרדה. וזאת במטרה למגר את הסימפטומים הנלווים, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה השליליים והמעוותים ובהחלפתם במחשבות חיוביות, התואמות למציאות. הנחת הבסיס בטיפול היא ששינוי החשיבה יוביל, בסופו של דבר גם לשינוי ההתנהגותי הרצוי.
  • טיפול התנהגותי – בשלב הזה יתמקד הטיפול בהחלפת דפוסי התנהגות שליליים ולא רצויים בדפוסי התנהגות נורמטיביים, מציאותיים וסתגלניים יותר.
    קצב הטיפול מותאם לאופי וליכולות האישיות של כל מטופל ומטופל

חרדת נטישה עלולה לפגוע בזוגיות ולשבש את התפקוד היום יומי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, ממוקד ותכליתי יאפשר לכל אחד מהמטופלים להתגבר על החרדה ולנהל חיי שגרה אופרטיביים ותקינים.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת נטישה – לא רק אצל ילדים!
עוד >>

חוששים מתאונות דרכים? אתם לא לבד! כיצד מטפלים בפחד מנהיגה על הכבישים

חרדת נהיגה נחשבת לבעיה שכיחה ומוכרת, ממנה סובלים כחמישה עד עשרה אחוז מהאוכלוסייה.
הסיבות לקושי באומדן המדויק של היקף הבעיה נעוצות הן בעובדה שחלק מהאנשים מסתירים את החרדה מפאת בושה והן בעובדה שפוביית נהיגה באה לידי ביטוי במגוון צורות. חלק מהסובלים מחרדת נהיגה נוהגים רק ביום ונמנעים מנסיעה בלילה, חלקם נוהגים רק בעיר ומדלגים על נהיגה בכביש מהיר, חלקם נוסעים רק בנתיב הימני וחלקם גם לא מצליחים "לנצל" את רישיון הנהיגה שלהם.
התקף חרדה עלול להופיע טרם הנסיעה או באופן פתאומי בעת הנהיגה בכביש.

חרדת נהיגה – גורמים:
ניתן לחלק את חרדת הנהיגה לשלוש קטגוריות עיקריות:

  1. טראומה כתוצאה מתאונת דרכים – הסיבה השכיחה ביותר לחרדת נהיגה היא תאונת דרכים. הכוונה למצבים בהם נגרמת פוסט טראומה (PTSD) אחרי מעורבות ישירה או עקיפה בתאונת דרכים. מחקרים מלמדים כי ארבעים וחמישה אחוזים מנפגעי תאונות דרכים מפתחים תסמינים של פוסט טראומה, ובכללם גם חרדת נהיגה.
  2. פוביה ספציפית – לעיתים קרובות חרדת הנהיגה עלולה להיות דומה לפוביה ספציפית. אנשים הסובלים ממנה יחוו התקפי פאניקה לפני הנסיעה או בזמן נהיגה, גם אם לא נשקפת להם סכנה מאיימת וממשית.
  3. אגורפוביה – אנשים הסובלים מאגורפוביה (פחד ממקומות ציבוריים והומי אדם) עלולים להימנע מנסיעה למרחקים ארוכים אל מחוץ הבית.

חרדת נהיגה – תסמינים:
בדומה לשאר הפרעות החרדה, הסימפטומים הבולטים הם פחד ובהלה קיצוניים, לא רציונאליים ומשתקים עד לאיבוד שליטה ולפגיעה ממשית בתפקוד. בין התסמינים הפיזיים השכיחים, ניתן למנות: דופק מהיר, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, בחילות, כאבי בטן, כאבי ראש ועוד

חרדת נהיגה – טיפול CBT:
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הינו טיפול קצר מועד, ממוקד ותכליתי, המאפשר התמודדות עם הבעיה השורשית.
מטרת הטיפול היא להכחיד את הסימפטומים הנלווים לחרדת נהיגה הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר,על מנת שהמטופל יוכל לתפקד באופן עצמאי ובטוח גם בסיטואציות "מאיימות" בכביש.

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הנחת היסוד היא שדפוסי החשיבה משפיעים על ההתנהגות שלנו בפועל. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בחיפוש אקטיבי ומשותף של דפוסי החשיבה הלקויים והמעוותים, במטרה להחליפם במחשבות רציונאליות, מציאותיות וחיוביות יותר.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת לאותן סיטואציות מאיימות, המעוררות את החרדה וגורמות להתקפי פאניקה. החשיפה תהיה בהתאם לאופי וליכולות האינדיבידואליות של כל מטופל ומטופל. מטרת הטיפול  היא להחליף את דפוסי ההתנהגות השליליים והלא רציונאליים בדפוסי התנהגות מציאותיים וסתגלניים יותר.

אין ספק כי חרדת נהיגה הינה תופעה לא נעימה, הפוגמת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי של החולה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול ממנה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי יאפשר לכל אחד ואחד מהמטופלים לנהל חיי שגרה רגילים, גם בכביש.

דר' אוהד הרשקוביץחוששים מתאונות דרכים? אתם לא לבד! כיצד מטפלים בפחד מנהיגה על הכבישים
עוד >>