תסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה

חרדת נהיגה שייכת למשפחת הפרעות חרדה מצביות (מצבים אמוציונאליים זמניים המתעוררים כתגובה לסיטואציה מפחידה ומאיימת, כדוגמת חרדת בחינות, חרדת טיסות, חרדת מעליות, חרדת נהיגה ועוד).

על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדת נהיגה, בעוצמה כזו או אחרת. עוד מראים הנתונים כי החרדה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר ובקרב אנשים שחוו תאונת דרכים, במישרין או בעקיפין.

החרדה עלולה להתפתח בסיטואציות ספציפיות – נהיגה בלילה, נהיגה בגשם, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגה באזור לא מוכר ועוד.
כמו כן, היא עלולה להתפתח גם במצבים ספציפיים הקשורים לנהיגה עצמה – חרדת נהיגה מפניות, חרדת נהיגה ממעבר נתיבים, חרדת נהיגה מנסיעה במהירות גבוהה וכו'.
החרדה עלולה להופיע, באופן פתאומי, במהלך נהיגה או טרם תחילת הנסיעה בפועל.

חרדת נהיגה – גורמים:

  1.  תאונות דרכיםבמקרים רבים החרדה מתפתחת כחלק מפוסט טראומה הקשורה למעורבות ישירה או עקיפה בתאונת דרכים.
  2.  פוביה ספציפית – החרדה עלולה להתפתח גם כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או לפוביה ספציפית (אגורפוביה, קלאוסטרופוביה ועוד).

חרדת נהיגה – סימפטומים:

התסמינים של חרדת נהיגה באים לידי ביטוי בשלושה מישורים:

  • תסמינים פיזיים – תסמינים הזהים לתסמינים של חרדות אחרות: רעידות, הזעה מוגברת, דופק מהיר, קשיי נשימה, כאבי חזה, תחושת בלבול, קשיי אוריינטציה ועוד
  • תסמינים מחשבתיים – קשיי ריכוז, קשיי זיכרון ומחשבות קטסטרופאליות ("אני אעשה תאונה", "אני אתנגש במכונית אחרת", "אני אפגע במישהו"…. וכו').
  • תסמינים התנהגותיים – תסמינים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות קיצונית, העלולה לגרום לנזקים: סטיות חדות, בלימות פתאומיות וכו'. כמו כן, אנשים הסובלים מהחרדה נכנסים למעגל של הימנעות, שמחד גיסא, גורם רק לרגיעה זמנית ומאידך גיסא מחמיר את הבעיה עצמה.
    ההימנעות פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי (קושי להגיע למקום העבודה, אי יכולת לנסוע למשפחה, לחברים, לטיולים וכו'). אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מפתחים תחושת בושה ומבוכה ותלות מעיקה באנשים חיצוניים או בתחבורה ציבורית.

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
הספרות המחקרית הוכיחה כי טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נהיגה בפרט על ידי גישת ה- CBT נחשב ליעיל ביותר.
מטרת הטיפול היא להפחית את החרדה והסימפטומים הנלווים לה, עד שהמטופל יחזור לתפקד באופן עצמאי ונורמטיבי בכביש.
מדובר בטיפול קצר מועד, אפקטיבי ומכוון מטרה, המחולק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות והשליליות, המעוררות חרדה במטרה להחליפן במחשבות חיוביות, התואמות למציאות
  • טיפול התנהגותי –כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת (על פי הצרכים והיכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבי נהיגה מעוררי חרדה. תכנית הטיפול נקבעת ביחד עם המטופל ומטרתה להפחית בהדרגה את תגובות החרדה, עד להיעלמותן המוחלטת.

אין סיבה להמשיך לסבול מחרדת נהיגה!
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, אקטיבי וממוקד, יאפשר לכל אחד ואחד מאיתנו ליהנות מנסיעה רגועה, שלווה ונטולת פחדים.

דר' אוהד הרשקוביץתסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה
עוד >>

מהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המשתייכת לקבוצת הפרעות חרדה.
היא באה לידי ביטוי בפחד ממקומות פתוחים, ציבוריים והומי אדם.

כיום מקובל להניח כי האגורפוביה מהווה סיבוך של התקף פאניקה שעלול להתעורר, ללא התראה מוקדמת, במקום ציבורי בו קשה לקבל עזרה ו/או לצאת.
אנשים הסובלים מאגורפוביה מפחדים לשהות במקומות ציבוריים, במיוחד איפה שיש התאספות המונית של אנשים (קניונים, מרכזים מסחריים, רכבות, אוטובוסים וכו')
מובן שהפחד הוא לא מציאותי, לא רציונאלי וחסר פרופורציה לגבי אמיתות הסכנה שנשקפת לחולה.
ניתן להבחין בין דרגות חומרה שונות של המחלה, כאשר אגורפוביה מתונה באה לידי ביטוי בפחד לצאת מן הבית לבד ואילו אגורפוביה קיצונית מתבטאת בהסתגרות מוחלטת בבית ולעיתים גם בפחד לצאת מהחדר, ללא ליווי של אדם מוכר.
חשוב להדגיש כי אגורפוביה היא לא ההיפך מקלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) – בבסיס ההפרעה עומד הפחד להיתפס במבוכה עם התקף פאניקה מחוץ לבית (מה שלא סביר שיקרה בתוך כותלי הבית).
על פי הערכות סטטיסטיות, כ- 6% – 2% מהאוכלוסייה לוקים במחלה (התופעה שכיחה פי שניים בקרב נשים).
אחוז גבוה מהאנשים הלוקים באגורפוביה סובלים מהפרעות נפשיות נוספות, כגון דיכאון ו- OCD.
למחלה נלווים גם תסמינים פיזיים של התקפי פאניקה והפרעות חרדה: דופק מהיר, נשימות מהירות, בחילות, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי חזה, הזעת יתר ועוד.

אגורפוביה – גורמים:
מחקרים מלמדים כי המחלה נגרמת בדרך כלל משילוב של מספר גורמים:

  • נטייה גנטית – כיום מקובל לחשוב כי לאנשים המפתחים הפרעות חרדה כלשהן יש נטייה גנטית או ביולוגית לכך (רגישות יתר במערכת העצבים ועוררות יתר לגירויים).
    מספר מחקרים מצאו קשר בין אגורפוביה לקשיים בהתמצאות מרחבית. ההנחה היא שמקומות הומים גורמים לאנשים הסובלים מהתמצאות מרחבית לקויה, פחד ובלבול.
  • השפעות סביבתיות
  • מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין צריכה ממושכת של תרופות הרגעה ותרופות שינה לאגורפוביה.
  • חוויות קשות מהעבר עלולות לגרום להפרעה. פעמים רבות אנשים מקשרים בין החוויה הטראומטית למקום בו היא התרחשה (אוטובוס, קניון וכו').אותם אנשים מאמינים כי ההימנעות מהגעה לאותו מקום, תכחיד את התקף החרדה.
  • גורמים התנהגותיים – גם טראומות ילדות וחוויות קשות ומודחקות עלולות לגרום בשלב מסוים בחיים להפרעה (מלחמה, פיגוע, התעללות וכו')

אגורפוביה – טיפול:
מחקרים רבים הוכיחו ששיטת CBT היא הכי אפקטיבית לטיפול בחרדות בכלל ובאגורפוביה בפרט (במקרים קיצוניים מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי)
השיטה מתבססת על ההנחה כי חרדות וקשיים רגשיים הם תולדה של אימוץ דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות מגבילים, בלתי מסתגלים ולעיתים גם מזיקים.
מטרת הטיפול היא לשנות את אותם דפוסים לקויים ולהתאימם למציאות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי שמטרתו לזהות את דפוסי החשיבה הטורדניים ולהחליפם בדפוסי חשיבה חיוביים וריאלים יותר.
  • טיפול התנהגותי ששם דגש על רכישת דפוסי התנהגות אלטרנטיביים ועל התמודדות מעשית עם מצבים מעוררי פאניקה. המטופל נחשף בהדרגה למקומות שמעוררים חרדה, עד שהוא מצליח להתגבר על התקפי הפאניקה. חשוב להדגיש כי תהליך הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל

לטיפול בהפרעות חרדה באמצעות CBT, יש אחוזי הצלחה גבוהים. הוא נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי, מכוון מטרה ומותאם לצרכים האינדיבידואליים של המטופל. היתרון היחסי והדומיננטי של השיטה בא לידי ביטוי בעובדה שהיא מאפשרת התמודדות עם סיטואציות מאתגרות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

דר' אוהד הרשקוביץמהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?
עוד >>

כיצד תדע שאתה סובל מחרדת טיסות ודרכים לפיתרון

אתה מתכנן חופשה מדהימה ליעד אקזוטי או בדיוק הודיעו לך על נסיעת עסקים חשובה. אתה נרגש לקראת הנסיעה ובו זמנית, חושב על העלייה למטוס, על הטיסה ומתחילות להתעורר בך תחושות לא נעימות- אתה חושב על הצפיפות, על ההסתגרות בחלל הקטן למשך זמן ארוך, מתחיל לחשוש מאסונות אוויריים שעלולים להתרחש ובלי שאתה מבחין, ההתרגשות הופכת לחשש ולעיתים, אף לחרדה של ממש.

פחד מטיסה עלול להיווצר על ידי פוביות אחרות כמו: פחד ממקומות סגורים, אגורפוביה או פחד גבהים, או הפחד לחוות התקפי חרדה, הוא עלול להיות קשור לחוויות טראומטיות קודמות הקשורות בטיסה או מטוסים, או חשש מפני אסון כמו תאונת מטוס או השתלטות מחבל, המועצמת מאוד באמצעות סנסציות תקשורתיות.

איך תדע האם מדובר בחשש טבעי, שמופיע אצל כולנו לפני ובמהלך טיסה, או שמא מדובר בחרדת טיסות? וכיצד תוכל להתגבר על התחושות הקשות?

האם אתה סובל מחרדת טיסות?

אנשים הסובלים מחרדת טיסות סובלים למעשה מרמת חרדה גבוהה מאוד, אשר עלולה לגרום להם מצוקה קשה והתקפי חרדה, או אפילו הימנעות מטיסה. חרדת הטיסות מאופיינת בסימפטומים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כאחד: מבחינה פיזיולוגית האדם חש דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה, יובש בפה, הקאות, הזעת יתר. ובאופן כללי, סימפטומים של התקפי חרדה.
מבחינה פסיכולוגית, מאופיינת החרדה במחשבות שליליות אובססיביות, תחושת חוסר שליטה נקודתי ומוכלל, חוסר אונים.

כיצד מתגברים על חרדת טיסות?

תן לפחד שם – מכיר את האמרה שהכרה בבעיה היא מחצית הדרך לפתרון? היא נכונה גם כאן. כדי להיות מסוגל להתמודד עם החרדה עליך להגדיר אותה, וגם להבין מה בדיוק מעורר בך את הפחד. האם מדובר בפחדים שכיחים או שמא מדובר בחרדות עמוקות יותר שמצריכות טיפול בחרדות?

אסוף מידע –  קרא מידע על מטוסים, על תנודות ורעשים טבעיים של המטוס, על אמצעי הבטיחות הננקטים במטוס.
בקיצור- הפוך את המחשבות הקטסטרופליות שמזינות את החרדה, לכאלה המבוססות על ידע ועובדות.

הסח את דעתך –  במקום להתמקד בקולות המנוע או בתנודות המטוס והמהמורות בדרך, נסה להעביר את הזמן באמצעות ספר שכבר התחלת ותוכל לצלול לתוכו בקלות, סרט, שיחות עם הנוסעים- כל דבר שיסיט את המיקוד מהמחשבות החרדתיות.

המנע מאלכוהול וקפאין–  אל תנסה לברוח לאלכוהול. הם עלולים לייבש את הגוף ולהקשות עליו להתמודד עם תנאי הטיסה. העדיפו ארוחה קלה ומים לפני הטיסה וחטיפים או פירות במהלכה.

תטוס! – הימנעות מטיסות מנציחה את החרדה ואף עלולה להגביר אותו. תתמודד, תטוס, אבל עשה זאת בהדרגה- התחל בטיסות קצרות ליעדים קרובים והמשך בהדרגה.

תרגילי הרפיה– ישנן טכניקות פשוטות שעשויות להפחית את הפחד ולעזור לשלוט בהתקפי חרדה במהלך הטיסה-
תרגילי נשימה, כיווץ והרפיה של השרירים או תרגילי דמיון מודרך.

אם ניסית להתמודד בעצמך ללא הצלחה, או במקרים של חרדת טיסה קיצונית, מומלץ בהחלט לפנות לטיפול בחרדות.
טיפול קצר מועד, המבוסס על הגישה הקוגניטיבית- התנהגותית, הוכח כיעיל מאוד בהתמודדות עם חרדת טיסות.

אל תוותר על חלום הטיסה, אל תדחה הצעות עבודה ואל תיכנע לפחדים!

דר' אוהד הרשקוביץכיצד תדע שאתה סובל מחרדת טיסות ודרכים לפיתרון
עוד >>

חרדת בחינות – כיצד אדע אם אני סובל ממנה?

אתה לומד המון לקראת הבחינה, יודע שאתה שולט בחומר היטב ואין סיבה שלא תצליח, ובכל זאת- כשהבחינה מתחילה אתה מרגיש פתאום "בלק אאוט",  כל מה שלמדת ברח לך מהראש, הלב שלך פועם במהירות ודעתך מוסחת.  וכל מה שאתה מרגיש זה תסכול ותחושת כשלון. מייד אחרי הבחינה, התשובות חוזרות אליך והתסכול, כמובן, גובר.

אם התחושות למעלה מוכרות לך היטב ייתכן שאתה סובל מחרדת בחינות.

 

 

 

איך תוכל לזהות אם אתה אכן סובל מחרדת בחינות?

חשוב לציין שלא כל מצב של מתח ועוררות לפני בחינה מעיד על חרדת בחינות. תחושת עצבנות ואף חרדה מסוימת היא טבעית לחלוטין, ורוב התלמידים והסטודנטים חווים אותה במידה זו או אחרת. עם זאת, חשוב להבין גם שחרדת בחינות היא אחד הסוגים הנפוצים של הפרעות חרדה וכאשר רמת החרדה גבוהה ופוגעת בתפקוד בזמן הבחינה, בביצועים ובהישגים שלך, היא הופכת בעייתית.

חרדת בחינות עשויה להיות שונה מעט מאדם לאדם ולבוא לידי במינונים שונים אצל אנשים שונים, אולם הסימפטומים הנפוצים הם:
במישור הפיזיולוגי: כאבי ראש, סחרחורות, שינויים קיצוניים בטמפרטורת הגוף, יובש בפה, דופק מהיר ואף קוצר נשימה.
במישור הרגשי: חשים בדרך כלל תחושות מוגזמות של פחד, השוואה לאחרים, תחושות של כעס, אכזבה וכשלון.
במישור הקוגניטיבי: מחשבות נודדות וקושי בארגון המחשבות, חוסר ריכוז, חשיבה עצמית שלילית. הרגשות השליליים יוצרים רעש פנימי שחוסם את יכולת האחזור ושליפת המידע מהזיכרון ולעיתים מעכב גם את ההבנה.

 

איך מתמודדים עם חרדת בחינות?

 

למד איך ללמוד – אצל חלק מהאנשים הסיבה להתפתחות הפרעות החרדה קשורה בהיעדר אסטרטגיות למידה נכונות ולכן, גיבוש טכניקות למידה ואסטרטגיות התמודדות עם בחינות עשויה לסייע. תוכל להיעזר באיש מקצוע או לפנות לסדנת מיומנויות למידה. כשתבין מה עובד עבורך, הצמד לאותן טכניקות וצעדים. ביסוס שגרת הכנה לבחינה יעזור לך להרגיש מוכן יותר לקראת הבחינה ויפחית את רמות המתח.

למד טכניקות הרפיה –  ישנן מספר טכניקות הרפיה שעשויות לעזור לך להירגע ואף להישאר רגוע במהלך הבחינה-
נשימות עמוקות, דמיון מודרך – עצום את העיניים ודמיין תוצאות חיוביות, מתיחה והרפיה של השרירים- התמקדות בקבוצת שרירים אחת בכל פעם. טכניקות אלו משמשות בהתמודדות עם התקפי חרדה ועשויות לסייע מאוד בהחזרת השליטה בגוף והביטחון.

הכן את עצמך פיזית לקראת הבחינה – אל תזניח את הגוף שלך- המח שלך זקוק לדלק על מנת לתפקד כראוי:
דאג לישון היטב בלילה לפני הבחינה, הקפד לאכול ביום הבחינה ולשתות הרבה מים. הימנע ממשקאות אנרגיה או משקאות המכילים קפאין- הם עלולים להגביר חרדה.

פנה לטיפול –טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד וקצר מועד נחשב ליעיל ביותר בהתמודדות עם חרדת בחינות – עקרונות הטיפול דומים מאוד לטיפול בהפרעות חרדה באופן כללי- זיהוי דפוסי החשיבה שיוצרים את החרדה ובהתנהגויות המשמרות אותה וכמו כן, נלמדות טכניקות התמודדות יעילות.

לבסוף, ניתן לטפל בחרדת בחינות ולשפר משמעותית את איכות חייך כתלמיד או כסטודנט. חבל להגיע למצב של חוסר תפקוד לימודי או התקפי חרדה על מנת לטפל בבעיה, ורצוי לשתף ולפנות לייעוץ כבר בשלבים מוקדמים.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת בחינות – כיצד אדע אם אני סובל ממנה?
עוד >>

חרדת טיסות – לא חייבים להמשיך לסבול…

חרדת טיסות (אירופוביה) מוגדרת כחרדה ספציפית או ייחודית השייכת למשפחת הפוביות (פוביה הקשורה לאירועים או מצבים ספציפיים – טיסה, נסיעה במנהרות, הימצאות במעלית ועוד).
רובנו עלולים להרגיש מתח ואי נוחות בעקבות חווית הטיסה. ברם, פוביה מטיסה היא מצב קיצוני של חרדה המוביל למצוקה רגשית קשה (התקף פאניקה לפני ובמהלך הטיסה) ולבעיית תפקוד משמעותית (סירוב לטוס לצרכי עבודה, מפגשים משפחתיים וכו').
בעידן הגלובליזציה המודרני, המאופיין  באפשרויות תעסוקה מעבר לים, נסיעות, טיולים ונדידה של קרובי משפחה בין היבשות, חרדת טיסות בהחלט עלולה להפוך למגבלה.
על פי מחקרים שבוצעו בתחום, חרדת טיסות פוגעת בכ-עשרה עד ארבעים אחוז מהאוכלוסייה.
עבור אותם אנשים הטיסה מהווה חוויה של "פחד מוות", הגורמת לגוף להיכנס למצב של "שיתוק" או "קיפאון".
הבשורה הטובה היא שניתן לטפל בחרדת טיסות ואף להתגבר עליה

מהם הגורמים לחרדת טיסה?

  • טראומות מהעבר – חוויה שלילית מטיסות קודמות (כיסי אוויר, סערות או חלילה, תאונות אוויריות) גורמת לטראומה ולחרדה מהתנסות חוזרת.
  • אירועי טרור אוויריים, חטיפת מטוס או פיגוע – אירועי טרור אוויריים, כדוגמת אירוע הטרור של ה- 11.9 יצר והגביר חרדה בקרב אנשים רבים בארץ ובעולם.
  • השפעת הסביבה הקרובה – חרדת הטיסה עלולה להתפתח, עוד מתקופת הילדות, כתוצאה מהפנמת הפחד של הסביבה הקרובה (בדרך כלל הורים).
  • פחדים עקיפים – לעיתים קרובות, חרדת טיסה היא חלק מבעיה פסיכולוגית או פחד אחר:
  • התקפי חרדה – אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, פוחדים לשהות במקום, שלא יוכלו להיחלץ ממנו בקלות או לקבל בו עזרה מיידית. מטוס הוא אחד מהמקומות הללו, העלולים לעורר חרדה.
  • קלסטרופוביה –פחד מטיסה יכול להיות גם חלק מהפרעת קלסטרופוביה, שהינה פחד ממקומות סגורים. אנשים אלו יחששו מלשהות במטוס, בשל היותו מקום סגור. כמו כן, חרדת הטיסות יכולה לנבוע מאגורפוביה (פחד ממרחבים פתוחים וממקומות הומי אדם).
  • פחד מטביעה – ישנם אנשים שהפחד שלהם מטיסה, נובע בעצם מהפחד מהתרסקות, המסתיימת בטביעה אל תוך מימי האוקיינוס.
  • חוסר שליטה – לעיתים חרדת הטיסה נובעת מהמשמעות של היעדר שליטה במטוס (התחושה שאם הם היו מטיסים את המטוס, השליטה הייתה חוזרת אליהם והם לא היו מפחדים).

מהם הסימפטומים של חרדת טיסה?
פחד טיסה בא לידי ביטוי בחרדה קיצונית לפני טיסה, במהלך טיסה או בהימנעות מוחלטת מטיסה
האדם הלוקה בחרדה, עלול לפתח סימפטומים של מצוקה רגשית – זיעה קרה, דפיקות לב מואצות, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן, בחילות, הקאות, תחושת חנק, יובש בפה וכו'.

טיפול בחרדת טיסה – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח מבחינה מחקרית ככלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדת טיסה בפרט.
המטרה היא לשנות את דפוסי החשיבה, הקשורים לבעיה ולחשוף את המטופל, בהדרגה, למצבים מעוררי חרדה, על מנת שילמד להתמודד איתם ולהתגבר עליהם בטווח המיידי והרחוק יותר.
הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות והרגשות השליליים, שמעוררים את החרדה מטיסות ("טיסה היא דבר מסוכן מאוד", "בטוח יקרה לי משהו בטיסה" ועוד) ובהחלפתם במחשבות רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – טיפול התנהגותי נועד לחשוף את המטופל, בהדרגה (בהתאם ליכולות ולקצב האישי שלו) למצבים מעוררי חרדה, תוך כדי רכישת טכניקות יישומיות להתמודדות עם מצבים מאתגרים. כך, בהתחלה יתבקש המטופל לצפות בתמונות של מטוסים או בסרטים, לשהות בשדה תעופה, עד שיוכל להתמודד בפועל עם טיסות אמיתיות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת טיסה, הינו טיפול קצר מועד (עשר עד עשרים מפגשים), פרודוקטיבי, מכוון מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת טיסות – לא חייבים להמשיך לסבול…
עוד >>

מהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?

חרדת נטישה מוגדרת כפחד קיצוני ובלתי פרופורציונאלי מכל מה שקשור לפרידה או עזיבה של אדם משמעותי בחייו של האדם (אם, אב, בן זוג ואפילו בעל חיים או חפץ יקר).

למעשה, כולנו תלויים רגשית באובייקט מסוים וחשים פחד נטישה, באופן כזה או אחר, אך במידה ומופיעה חרדה קיצונית, הפוגעת בתפקוד, במערכות יחסים ובאיכות החיים, נדרשת התערבות טיפולית.
חשוב להפריד בין חרדת נטישה בגילאים שונים ובשלבים התפתחותיים שונים, שכן פחד מפרידה מהורים בגיל הרך (גיל 8 חודשים עד לגיל הגן) נחשב לתופעה נורמאלית לחלוטין.

מהם התסמינים של חרדת נטישה?

  • חרדה קיצונית שאינה קשורה לגיל או לשלב ההתפתחותי.
  • קושי להירדם לבד.
  • פחד להישאר לבד בבית או בכל מקום אחר.
  • סיוטים חוזרים ונשנים לגבי פרידות ונטישות של אנשים קרובים.
  • הימנעות ממשחקים משותפים עם חברים, עקב הפחד להיפרד מההורים (בקרב אוכלוסיית הילדים).
  • ילדים הסובלים מחרדת נטישה מפחדים שיקרה משהו קיצוני שיגרום להפרדה (חטיפה, הליכה לאיבוד וכו').
  • פחד קיצוני מפני סיטואציות של לינה זמנית מחוץ לבית.
  • סימפטומים פיזיים של חרדה כללית: דופק מואץ, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות ועוד.
  • על מנת שההפרעה תאובחן כחרדת נטישה, הסימפטומים אמורים להימשך לפחות ארבעה שבועות ברצף.
  • הסימפטומים יובילו לפגיעה משמעותית בתפקוד היום יומי (קריירה, זוגיות, לימודים, קשרים חברתיים וכו').
  • לעיתים חרדת נטישה מלווה בדיכאון.

מהם הגורמים לחרדת נטישה?

הפרעות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט, אינן נובעות, בדרך כלל מסיבה אחת, אלא מאינטראקציה של כמה סיבות:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי של סרטונין ונוראדרנלין במוח גורם להפרעות חרדה וביניהן, חרדת נטישה.
  • גורמים תורשתיים – מחקרים מלמדים כי ילדים ובני נוער להורים הסובלים מחרדת נטישה, נוטים לסבול יותר מההפרעה הטורדנית הזו.

 גורמים סביבתיים

  • ילדים שגדלו בצילם של הורים ביקורתיים או אסרטיביים מדי עלולים לפתח בבגרותם תלות בלתי פרופורציונאלית באובייקטים אחרים.
  • טראומה פיזית או נפשית בילדות ובבגרות (מוות של אדם קרוב, התעללות מינית, גירושים וכו') עלולים ליצור חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, תלות רגשית והפרעת חרדת נטישה.
  • הורים הנוקטים בגישה קיצונית של דאגנות יתר כלפי הסביבה עלולים "להעביר" לילדיהם  את החרדות הבלתי פרופורציונאליות האלו.

טיפול בחרדת נטישה – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט, באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב לאחד הטיפולים האפקטיביים והמוצלחים ביותר.
מטרת הטיפול היא להקנות כלים פרקטיים להתמודדות יעילה עם הפרעת החרדה, על מנת ליצור שינוי חיובי באופן מהיר ומיידי.
נקודת המוצא של הטיפול היא שההתנהגות של בני אדם נלמדת ומעוצבת ולכן ניתן לשנות אותה על ידי שינוי דפוסי החשיבה והרגשות.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את התחושה של חרדת הנטישה, והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי שם דגש על החלפת דפוסי ההתנהגות השליליים (הימנעות ממפגשים חברתיים ומיציאה מכותלי הבית, בניית מערכת יחסית תלותית וכו') בדפוסי התנהגות חיוביים וסתגלניים יותר. הטיפול כולל הקניית טכניקות הרפיה ודמיון מודרך להתמודדות יעילה עם החרדה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם בעיות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט הינו טיפול קצר מועד, יעיל וממוקד מטרה. חשוב להדגיש שקצב הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל. מחקרים שבוצעו בתחום הוכיחו את יעילותו של הטיפול בכל מה שקשור להפרעות חרדה למיניהן.

דר' אוהד הרשקוביץמהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?
עוד >>

10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים

חרדת מבחנים ( או "חרדת ביצוע") הינה פוביה, השייכת למשפחת הפרעות החרדה.

באופן טבעי, מבחנים מעוררים פחד או חרדה, במידה מסוימת,  אצל כולנו. יתרה מכך, לחץ מתון לפני בחינה נחשב לחיובי, שכן הוא מניע אותנו ללמידה ולתרגול.

חרדת מבחנים, על פי ההגדרה הפסיכיאטרית, לעומת זאת, פוגעת בנו בהיבט הפיזי, הרגשי וההתנהגותי ומונעת מאיתנו לממש את היכולות האובייקטיביות שלנו.
על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עשר אחוזים מהאוכלוסייה, סובלים מחרדת מבחנים (התופעה שכיחה בעיקר בקרב מתבגרים וסטודנטים).

 במאמר זה ריכזנו עבורכם 10 טיפים יעילים, שיסייעו לכם להתגבר על חרדת בחינות:

  1. הרגלי למידה נכונים – לעיתים קרובות, הרגלי למידה לקויים, עלולים להשפיע על ההישגים של התלמיד ועקב כך לגרום לחרדת בחינות. הרגלי למידה טובים כוללים ניהול נכון של הזמן, שינון החומר הנלמד, אבחנה בין עיקר לטפל, תרגול רב של מבחני בית, בדרגות קושי שונות ועוד. חשוב לטפח הרגלי למידה נכונים כבר מגיל צעיר. עם זאת, ניתן לשפר אותם גם בהמשך, באופן עצמאי או באמצעות סיוע מקצועי (טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת בחינות טומן בחובו גם הקניית טכניקות ללמידה נכונה ופונקציונאלית).
  2. גישה אופטימית – חשוב לפתח גישה אופטימית כבר בשלבי הלמידה למבחן.
    שכנעו את עצמכם שאתם מסוגלים ללמוד את החומר היטב ולהצליח במבחן, הפנימו שכישלון אינו מדד לחוכמה ושניתן ללמוד מטעויות על מנת לשפר הישגים בעתיד. גישה חיובית כזו, תאפשר לכם לקחת דברים בפרופורציות וכך גם להוריד את רמת החרדה באופן ניכר. ניתן לחזור על משפט נגד פרפקציוניזם בזמן הלימוד והמבחן: "אני רוצה מושלם, אבל אני צריך רק מספיק טוב".
  3. תנאים פיזיים ללמידה – חשוב להקפיד על תנאי סביבה פיזיים מתאימים ונוחים: למידה בסביבה נטולת גירויים ורעשים, ישיבה על כיסא פונקציונאלי, הימנעות מהסחות דעת (שיחות טלפון, משחקי מחשב) ועוד.
  4. הכנת הגוף למבחן – הכנה ראויה של הגוף לפני אתגר הבחינה, תסייע לכם להיות רעננים ונמרצים יותר. ההכנה הפיזית כוללת: פעילות ספורטיבית משחררת ערב לפני המבחן (ריצה או הליכה קצרה למשל), שינה טובה ורצופה, ארוחת בוקר קלה ונשנושים למבחן עצמו.
  5. הגעה מוקדמת – מומלץ להגיע לפני הזמן למקום הבחינה, על מנת להוריד את רמת החרדה לגבי איחור פוטנציאלי (יש  לתכנן את הזמן בצורה נכונה ולקחת בחשבון פקקים ועיכובים נוספים).
  6. בחירת מקום ישיבה – על מנת למנוע מצב של חשיפה לגירויים ולמטרדים במהלך הבחינה, יש לבחור מקום ישיבה נוח, נטול רעשים עם תאורה מתאימה.
  7. הימנעות ממצבים מלחיצים רגע לפני הבחינה – לא מומלץ לעבור על החומר כמה דקות לפני הבחינה. כמו כן, כדאי להימנע מלשוחח עם סטודנטים בעלי גישה פסימית או עם סטודנטים שלא התכוננו היטב לבחינה.
  8. קריאת הוראות – חשוב לקרוא היטב את ההוראות לפני שמתחילים לענות על השאלות וכן, להתייעץ עם המרצה או המתרגלת, במידה וישנם דברים שאינם ברורים. התרכזו במבחן שלכם ואל תניחו להסחות דעת חיצוניות להשפיע עליכם (רשרוש של דפים, יציאה מוקדמת של סטודנטים מהכיתה ועוד).
    במהלך הבחינה עצמה, תנו לגלי חרדה להציף אתכם ואל תפחדו מהם. במידה והם מגיעים, הם יעברו תוך כמה דקות. אם תלחמו בהם, הם יתחדשו מעצמם ויישארו לזמן רב יותר.
    היזכרו בעובדות בזמן המבחן: "הצלחתי במבחנים עד עכשיו, הפחד שלי לא מבוסס, זה כמו פחד מחושך."
  9. תכנון הזמן בבחינה – התחילו לענות על השאלות הקלות, שיחזקו את הביטחון העצמי שלכם, לגבי יכולתכם לענות גם על השאלות הקשות יותר. אם אתם לא מצליחים לענות על שאלה מסוימת, דלגו עליה ונסו להשאיר זמן לחזור אליה בהמשך. זכרו! גם אם לא עניתם על כל השאלות, תוכלו להגיע לציון טוב במבחן.
    הקציבו זמן לכל שאלה והתכוננו להכיל את הפחד שהתשובה שלכם אינה מספיק טובה במידה ואתם ממשיכים הלאה ללא תחושת שלמות.
  10. טיפול בחרדות – אם לא הצלחתם להתגבר בעצמכם על חרדת הבחינות, אל דאגה! טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע לכם להתמודד באופן יעיל עם התופעה המטרידה הזו, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
    הטיפול מתחלק לשני חלקים:
    טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, שגורמות לכם להפרעת חרדה ולפחד מכישלון ("אסור לי להיכשל במבחן") והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות. בשלב הזה של הטיפול מנסים לשנות תכונות שליליות, כדוגמת דימוי עצמי נמוך או פרפקציוניזם, שמובילות לחרדות בכלל ולחרדת מבחנים בפרט.
    טיפול התנהגותי – מתמקד בהקניית דפוסי התנהגות להפחתת חרדת בחינות. הטיפול כולל גם תרגולי נשימות, דמיון מודרך וטכניקות הרפיה נוספות.

חרדת בחינות הינה תופעה שכיחה ומעיקה, המדירה שינה מעינינו. הבשורה הטובה היא שלא צריך בהכרח להמשיך לסבול. טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת מבחנים הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי, ממוקד מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

דר' אוהד הרשקוביץ10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים
עוד >>

אילו סוגי חרדות ישנן, וכיצד ניתן לטפל בהן?

חרדה הינה אחת הבעיות השכיחות ביותר בתחום של בריאות הנפש, הפוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, כולל אוכלוסיות בריאות ונורמטיביות. היא מוגדרת כפחד קיצוני ולא רציונאלי, הגורם להימנעות מהתמודדות עם הסיטואציה, הגורם או החפץ, הגורמים לפחד.
החרדה משקפת הקצנה של פחד לגיטימי ואבולוציוני שקיים בכל אדם, עד כדי שיבוש אורח החיים והתפקוד היומיומי. על פי מחקרים שבוצעו בתחום, עולה כי לפחות חמישה אחוז מהאוכלוסייה, סובלים מהפרעות חרדה בעוצמה כזו או אחרת.
עוד עולה כי, רק פחות משליש מהסובלים, בוחרים לפנות לטיפול בחרדות, בשל הסטיגמה הקיימת על הפונים לקבלת סיוע נפשי.

דר' אוהד הרשקוביץאילו סוגי חרדות ישנן, וכיצד ניתן לטפל בהן?
עוד >>