דיבור פנימי שלילי

אין תגובות

כשאנשים סובלים מחרדות באופן כללי – ומחרדת נהיגה באופן ספציפי – ישנה נטייה לדיבור פנימי שלילי, כלומר למחשבות שליליות.

כיצד נוכל לשנות הרגל שלילי זה?

באמצעות העלאת חלופות הגיוניות, מציאותיות וחיוביות – למחשבות השליליות ולאמונות השגויות.

לדוגמא מול מחשבות שגויות מסוג : “כנראה שלעולם לא אוכל לנסוע בלי פחד” או “אולי אשאר מוגבל כל חיי”, תוכלו להעלות מחשבות מתקנות הגיוניות מסוג: “אם החברים שלי, השכנים וכד’ נוהגים ללא בעיה- אז גם אני יכול” או ” גם אני מסוגל להתגבר על הפחד שלי” “אני אצליח לשלוט במחשבות שלי” וכד’.

תיקוני מחשבות כאלו , חשוב שיעשו מספר פעמים ביום.

ניתן לרשום ,או להקליט את המחשבות המתקנות מבוססות ההיגיון ולהקשיב להן מספר פעמים במהלך היום.

אם תקפידו לעשות זאת מספר שבועות (שבועיים- שלוש ) באופו עקבי ורציף – עוצמת החרדה תקטן , ואת הדיבור הפנימי השלילי – יחליף הדיבור החיובי, המציאותי התואם את העובדות.

 

זיהיתים דוגמאות לדיבור פנימי שלילי אצלכם? שתפו למטה!

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)דיבור פנימי שלילי
עוד >>

חשיבה הכל או לא כלום

אין תגובות

אנשים הסובלים מחרדת נהיגה נוטים בדרך כלל להגזים במחשבותיהם על מצבים קיצוניים שהם חווים בהווה או יחוו בעתיד.


הם נוטים להשתמש במילים אולטימטיביות כגון:”תמיד” או “אף פעם” וכד’.


דרך חשיבתם היא בסגנון “הכל או לא כלום”, כלומר טוב מוחלט או רע מוחלט, שחור או לבן.למשל, הסובלים מחרדת נהיגה יחשבו:
“רעדתי מפחד כשנהגתי בשכונה שלי,לכן אני אף פעם לא אצליח לעלות לכביש המהיר”
או “אני לא מסוגלת לנסוע בלי פחד”
או “אשאר מוגבל כל חיי” וכד’.


בחיי היומיום, כשאנו מבחינים בדיבור פנימי שלילי, החוזר ונשנה, עלינו להבין כי זהו הרגל שהשתרש בנו וכדאי לנו לשנותו.


נוכל לשנות את הדיבור הפנימי השלילי ואת האמונות השגויות בעזרת ההיגיון.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חשיבה הכל או לא כלום
עוד >>

מחשבות שליליות

אין תגובות
אחד המאפיינים הבולטים של אנשים הסובלים מחרדת טיסה /נהיגה הוא המחשבות השליליות שמלוות אותם בכל פעם שהם נתקלים באירוע מאיים.
מחשבות אלו נוצרו במהלך השנים ולכן, הפכו כבר למחשבות אוטומטיות.חשוב לדעת כי ניתן לצמצם ואף להעלים דפוסי חשיבה שליליים אלו
ולהחליפם בדפוסי חשיבה חיוביים/מציאותיים יותר.

 

למשל:
אדם הסובל מפובית נהיגה יחשוב: “אני לא מסוגל לנהוג”, “לעולם לא אנהג שוב במכונית”,”אני מקרה אבוד”, “עצם המחשבה שאעלה על הרכב
גורמת לי ללחץ אדיר” ועוד…
אדם הסובל מפובית טיסה יחשוב: “נראה לי שאני לא אטוס יותר לעולם” ,”כשדלתות המטוס נסגרות ,אני מרגיש סגור וחנוק “, “המטוס הזה עומד בטח להתרסק” ,” אם אעלה למטוס אני אאבד שליטה” וכד’…

 

משפטים/מחשבות אלו עלולים להפעיל מעין תגובת שרשרת- כך שהמחשבות הללו משפיעות על הסימפטומים הפיזיולוגיים (דפיקות לב מואצות , הזעה וכד’), ואלו משפיעים בעוצמה רבה יותר  על המחשבות השליליות של האדם החרד , וכך בתורם, הסימפטומים הפיזיולוגיים מתגברים
וחוזר חלילה- זהו ‘מעגל הקסמים’.ניתן לראות כי למחשבות שליליות יש השפעה על הרגשות ועל התנהגותו של האדם הסובל.

 

כאמור, ניתן לעצב מחדש דרכי חשיבה שגויות ולהמירן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר.
מה עלינו לעשות לשם כך ?
השלב הראשון- הוא להכיר את המחשבות השליליות המאפיינות אותנו.
כיצד נדע לזהותן?
כאשר אנו נמצאים בסיטואציות מלחיצות /מעוררות חרדה/מצוקה/גירוי מאיים ,סביר להניח שהמחשבות השליליות יתגברו .
בזמן חרדה , האדם אינו מסוגל לבחון את תוכן מחשבותיו כי הן מחשבות אוטומטיות. לכן, עלינו לנהל רישום יומיומי ועקבי של מחשבות  שליליות
אלו. כך נוכל לזהות ולהתמקד בהן ולהכיר את דפוסי החשיבה המאפיינים אותנו.כאשר נדע לזהות דפוסים קבועים של המחשבות השליליות שלנו-
נוכל לסייע לעצמנו לטפל בהן ולשנותן.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מחשבות שליליות
עוד >>

חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

אין תגובות
לא פעם אנו שואלים את עצמינו מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

 

הסובלים מחרדה מודעים לכך שהחרדות שלהם אינן הגיוניות ומוגזמות, אך בכל זאת הם מתקשים להיפטר מהן.
מדוע אין החרדה נעלמת מיד לאחר האירוע המלחיץ?
למעשה ישנן 3 השערות בקשר לכך:

 

1.הימנעות מנציחה את החרדות והפחדים

 

לדוגמא: דוד החושש לנהוג במכוניתו למושב הסמוך אליו, מפני שבדרכו לשם עליו לנסוע בכביש ראשי.
חבריו הגרים במושב מזמינים אותו מעת לעת לבוא לבקרם, אך הוא דוחה את ביקורו בתירוצים שונים כמו:
המכונית מקולקלת, אני מצפה לאורחים, אני עייף וכד’.
בדחיותיו הוא מאפשר לתהליך ההימנעות להתעצם. ככל שההימנעות מתעצמת , היא הופכת בסופו של דבר פוביה.
ההתנהגות הרצויה היא, שדוד יענה להזמנה וייסע לחבריו במכוניתו, ולא ידחה את נסיעתו.

 

2.דגירתן של המחשבות השליליות

 

לדוגמא: נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים , אך לא נפגע, הגיע לביתו והחליט שזמנית ייקח פסק זמן מהנהיגה, אך תאונת
הדרכים המשיכה להתקיים במחשבותיו ודמיונו.הוא שחזר בדמיונו שוב ושוב (באופן מודע וגם שלא במודע) את הרגעים המפחידים
וחשב מחשבותשליליות על התאונה כמו: מה היה קורה לי לו נפגעתי ?מה היה קורה לילדי ולאישתי לו הייתי נהרג בתאונה?
המחשבות הללו שלא הניחו לו- הגבירו את תחושת הפחד, העצבנות וחוסר הביטחון.
ככל שחולף הזמן והמחשבות הללו ממשיכות להסתובב בראשו- רבים הסיכויים שהנהג יפתח פוביה מנהיגה.

 

3.הפוביה מתגמלת את האדם החרד

 

קיימת סברה האומרת כי חלק מהתנהגות הקשורה לפחד זוכה לתגמול, שכן האדם החרד זוכה עקב כך לתשומת לב, לאהדה ולהתייחסות.
הוא מקבל חיזוק חיובי, כיוון שנוח לו להימנע מפעילות הכרחית, וכל זה מנציח את הפוביה.
למשל : לאישה הסובלת מחרדת נהיגה , נוח שבעלה עורך את הקניות או לוקח את הילדים לחוגים ולמקומות נוספים שהיא חרדה מפניהם,
וכך יש לה סיבה להימנע מלהגיע אליהם.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
עוד >>

פוביית טיסה

אין תגובות
פוביית טיסה נפוצה מאוד בקרב האוכלוסיה, למרות שסטטיסטית הטיסה עצמה נחשבת לבטוחה.סקרים מורים על כך ש- 15%-20% מבני האדם סובלים מפוביה זו.
הפחד מטיסה עלול להתעורר כבר ביציאה מהבית לעבר שדה התעופה, בעלייה על כבש המטוס, בעת סגירת הדלתות והפעלת המנועים, ובעיקר בעת המראת המטוס ונחיתתו.
החרדה מטיסה עלולה להיגרם גם מהתנסות אישית בטיסה במזג אויר סוער או באירוע של “כיסי אוויר” קשים, וכמובן מהתנסות אישית במצבים של כמעט תאונה או תאונה. לפניכם המקרה של אבנר.

 

אבנר, בן 33, סובל מפוביית טיסה. כשהיה בן 14 טס עם אמו לצרפת. היא ישבה לצידו, וברגע שהחל המטוס להמריא, תפסה האם את ידו בחוזקה
והוא זוכר שהרגיש שהיא רועדת מפחד.
עברו שנים ואבנר לא טס במטוס. לאחר נישואיו,בירח הדבש טס עם אשתו לארה”ב. בדרך חזרה לארץ, אירעה תקלה טכנית במטוס.
עקב התקלה, הנוסעים התעכבו בשדה התעופה בלונדון.. כל הנוסעים נשארו במטוס זמן ניכר, ואבנר החל לחוש בחילה ומחשבות שליליות עלו בראשו כגון:” אולי התקלה הייתה עלולה להביא להתרסקות”? ,” מה היה קורה לולא הצליח הטייס להנחית את המטוס?” וכד’.
הוא חש שחום התפשט בגופו,ובמהלך הטיסה חש פיק בירכיים, כאבי בטן, דפיקות לב מואצות ומתח שהלך וגבר בכל פעם שהמטוס חדר ל”כיס אוויר”.
חלק משמעותי מהטיפול באבנר הוקדש לשינוי דפוסי מחשבותיו לגבי כל נושא הטיסה.הדיבור הפנימי השלילי שלו מילא תפקיד גדול ומשמעותי בפוביה שלו מטיסות, דבר שהזין את הסימפטומים הפיזיולוגיים, אשר תרמו להגברת חרדתו של אבנר.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)פוביית טיסה
עוד >>

התנהגויות של הימנעות

אין תגובות
הבטחתי לכם דוגמה של מקרה לתירוצים שונים כדי להצדיק התנהגויות של הימנעות, ולכן…
בוקר אחד מיהרה לימור לעבודתה, וכהרגלה נסעה במכוניתה. בדרך נתקעה המכונית בתוך “פקק” תנועה אדיר והתחבורה
נעצרה כליל. לפתע פתאום לימור לחוש בדפיקות לב מהירות, בסחרחורת ובקוצר נשימה. המתח המשיך לעלות ולימור נתקפה
בבהלה ובפחד. היא העמידה את מכוניתה בשולי הדרך, יצאה ממנה בבהלה והחלה לגרור את רגליה למקום  עבודתה.
בתום יום העבודה ביקשה לימור מאחד העובדים להסיעה הביתה במכוניתה, שאותה כאמור השאירה בשולי הדרך.
למחרת בבוקר התלבטה אם לנסוע במונית לעבודתה או לנהוג במכוניתה.היא עמדה לפני מכוניתה, ואמרה לעצמה:
אם אנהג בעצמי לעבודה, אני עלולה להיקלע לעומס תנועה ואז יש סיכוי שהחרדה שוב תתקוף אותי…
מנגד,היא שקלה את האפשרות לנסוע במונית לעבודה. “זה בטוח יותר”, חשבה לעצמה , “המונית תביא אותי היישר לעבודה ואחר כך
הביתה , וכך אחמוק מהעומס. אולי בפעם הבאה כבר אסע שוב במכונית לעבודה, אבל בינתיים אסע במונית פעם או פעמיים עד שאתגבר”.
לבסוף, לימור עצרה מונית ונסעה לדרכה.
לימור נמנעת מלנהוג במכוניתה כדי לא להתנסות בחרדה: אך ככל שתימנע יותר מההתמודדות עם הגורם המלחיץ, כן תעצים את הפחד, ותחושת הצורך בהימלטות שלה מהגורם המאיים תלך ותגבר.כלומר, ההימנעות מהפובייה מביאה רק להקלה רגעית, אך מונעת מלימור
מלהתמודד עם הגורם המפחיד.
ההימנעות רק מנציחה את הפחד!
לכן, חשוב שלימור תיכנס מיד למכוניתה ותחזור מיד לנהוג בכדי שהחוויה האחרונה של נסיעתה תהיה חיובית.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)התנהגויות של הימנעות
עוד >>