אנשים תוהים לפעמים האם חוסר ביטחון הינו משהו שנולדים איתו, כלומר חלק מהאופי שלנו, או שמא זה משהו שמתפתח לידי תכונה בתוכנו. במהלך השנים עולם הפסיכולוגיה זיהה חוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה כתכונות נרכשות ולא מולדות. אמנם יש קשר למבנה האישיות של כל אדם בהיבט של תגובה והפנמה של אירועי החיים, אולם ניתן לומר שבסופו של דבר אנו נבנים ומגיבים לאירועים וחוויות שנצברים במהלך השנים, וחלקם לפעמים יוצרים בנו חוסר ביטחון שמלווה אותנו ומשפיע על חיינו. לעיתים חוסר ביטחון חמור כל כך עד שהוא מחבל לנו בתפקוד היומיומי ומוריד משמעותית את איכות החיים.
ישנם סימנים רבים שעלולים להעיד על ביטחון עצמי נמוך:
• קושי בקבלת החלטות
• חוסר אמון עצמי – חשש כבד מכישלון וחוסר יכולת, ביטול עצמי של הצלחות
• התעסקות רבה במה יגידו אנשים אחרים ומה יחשבו עלי
• העדפה חוזרת של טובת האחר על פני טובת העצמי
• נטייה לבחור ולנהוג לפי ציפיות של אחרים, כפי שאנו מפרשים אותן.חוסר ביטחון יכול לפעמים להיות מאפיין של חרדה או דיכאון, למרות שאיננו מאובחן כהפרעה מסוג זה (הטיפול בדיכאון או בחרדה הינו שונה).חוסר ביטחון עצמי יכול להופיע בכל מיני רגעים בחיים, עם או בלי סיבה מוצדקת. זה יכול להתבטא בחוסר יכולת להתמודד עם מצבים פשוטים לכאורה – כמו שיחה עם אדם מסוים, ביקור במקום מסוים, השתתפות באירוע מסוים. לפעמים זה אי יכולת להתמודד עם עימותים כלשהם. פעמים רבות האנשים או המקומות שאיתם יש קושי להתמודד, מייצגים איזה שהוא אירוע או חוויה טראומטיים מהעבר ולכן מציפים את חוסר הביטחון.לעיתים אנשים שנחשבים או נראים כחזקים מאוד בתחום אחד, סובלים מאוד מחוסר ביטחון בתחומים אחרים. לדוגמא, גבר או אישה שמחזיקים במשרת ניהול בכירה בחברת ענק הכוללת נשיאת דברים מול קהל גדול של אנשים, הובלת צוות וניהול תקציבים ומשאבים רבים, יכולים לסבול מחוסר ביטחון בתחומים אישיים אחרים – התנהלות מול המין השני, מצבים משפחתיים או חברתיים וכדומה.אדם בעל חוסר בטחון עצמי או הערכה עצמית נמוכה, ירגיש לעיתים קרובות – לפעמים ללא שום קשר למציאות – שהוא חריג לרעה בסביבתו, ושכל האנשים סביבו מצליחים יותר בכל מה שהם עושים, ובאופן כללי כולם “מסודרים בחיים” חוץ ממנו. כמו כן, אדם יכול לסבול מהתחושה שהחברה שופטת אותו, מזלזלת בו ולא מעריכה אותו.במקרים כאלו, החשש לקחת חלק בפעילויות או מסגרות חברתיות כאלו ואחרות, יכול להיות משתק ממש ולתפוס מקום רב במחשבות והתחושות.
בהחלט כן.הנחת היסוד החשובה ביותר, היא שחוסר ביטחון נשען על תפיסת העולם האישית שלנו, האופן בו אנו תופסים את המציאות. הבעיה הגדולה ביותר היא האופן בו אנו מסבירים לעצמנו את המציאות ומפרשים אותה. ופה גם נמצא הפתרון היעיל ביותר.מאחר והתשתית לבעיה היא מחשבתית, בהחלט ניתן לגשת אליה ככזו באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שעוסק בשינויי תפיסה, החלפת מחשבות מחלישות במחשבות מחזקות וכן הלאה.גישת ה-CBT שהוכחה כיעילה להתמודדות עם בעיית ביטחון עצמי, עוזרת לאנשים להגיע לפריצת דרך ולא להיות מנוהלים על ידי חוסר הביטחון שלהם. הרעיון הוא לעזור לאדם לשנות את האופן בו הוא חושב באמצעות טיפולים אישיים, וגם לשנות את אופן ההתנהגות שלו ולהיפטר מהרגלים מזיקים ובלתי רצויים על ידי תרגול אישי של משימות מותאמות מחוץ למסגרת הטיפולים, אולם בתמיכה מלאה ולפעמים בליווי בהתאם לצורך.
במקום להשתמש בביישנות וחוסר בטחון כחומת מגן כנגד כאב או חוויה קשה כלשהי, בטיפול CBT מקבל האדם כלים אחרים להתמודדות עם אירועי החיים ולשינוי פרספקטיבה המוביל בהמשך להתנהלות אחרת, נעימה יותר, חופשייה יותר, משוחררת. יצירת מציאות חיים אחרת.
