פרפקציוניזם

מהו פרפקציוניזם – מושלמות יתר

פרפקציוניזם הינו המושג המבטא שאיפתו של אדם למושלמות יתר.

שאיפה שכזו לא חייבת להיות הפרעה כי אם פן באישיותו של אדם שדווקא עשוי להוביל לתוצאות טובות שמונעות משאפתנות וחריצות. מתי זה הופך להפרעה? כאשר החתירה למצוינות הופכת לשאיפה לא מציאותית לשלמוּת, המשפיעה בצורה שלילית על איכות חייו של אדם.

במקרים בהם פרפקציוניזם והצורך לשליטה הופכים להפרעה פתולוגית, זה נהיה דפוס חיים שמנהל את האדם הסובל ממנו, והוא אינו יכול להשתחרר ממנו או לוותר עליו, גם כאשר אינו משרת אותו ואין בו צורך. במידה והאדם הפרפקציוניסט לא משיג את התוצאה אותה הוא רוצה, יגרום הדבר למצוקה עמוקה (ולרוב חסרת פרופורציות לאור המציאות) ולהתעסקות מחשבתית קיצונית עד אובססיבית.

 

לאלו תופעות עלול לגרום פרפקציוניזם, ומדוע?

מעבר למרדף הבלתי אפשרי אחר שלמות ושליטה, פרפקציוניזם יכול לגרום להפרעות נוספות המתבטאות בפגיעה בתפקוד.

פרפקציוניזם עלול לגרום לפוביות (התקפי חרדה, פאניקה) שונות כגון:

  • חרדה חברתית
  • חרדת נהיגה
  • פחד קהל
  • פחד ממעליות

ובנוסף, הוא יכול לגרום להפרעות נפשיות. בין הנפוצות שבהן:

  • הפרעות אכילה שונות
  • הפרעות שינה
  • הפרעות בתפקוד מיני / חשק מיני
  • הפרעות טורדניות כפייתיות (OCD)
  • הפרעה פוסט טראומטית
  • דיכאון


 

מהם הגורמים לפרפקציוניזם?

בגדול הגורם הוא חוסר ביטחון (שנובע מתחושות של אי ודאות או חוסר שליטה). זה יכול להיות למשל בגלל דפוסי התנהגות שנחשפנו אליהם בבית או אירוע טראומטי כלשהו שהוביל לתגובה קיצונית. אדם חסר ביטחון לא יהיה מסוגל להכיל רגשות של חוסר שליטה או אי ודאות ועל כן יחתור כל הזמן לשליטה מלאה גם אם זה בלתי אפשרי ומנותק מהמציאות. אדם השואף לשלמות יתר כבול בדפוסי חשיבה והנחות מוטעים לגבי חשיבותו של הביצוע המושלם בשלל מצבים. זה נובע כמובן מהחשש הגדול ממה שיקרה במידה וזה יהיה לא מושלם.

אדם בעל בטחון עצמי מתמודד עם חוסר וודאות או חסר שליטה, בכך שהוא מכיל את הרגש, ושורד אותו. הוא בטוח ביכולתו להגיב למצב כפי שיתפתח ואינו חייב לדעת הכל עכשיו או להתכונן להכל מראש.

אדם חסר בטחון, תמיד יחשוב שאין לו הכלים המספיקים להתמודד, ולכן חייב כל הזמן להתכונן לכל מצב, ולשלוט בכל סיטואציה, מה שכמובן בלתי מציאותי.

עוד אודות שליטת יתר (“פריק קונטרול”) >>

 

כיצד מטפלים באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) בהפרעת פרפקציוניזם?

בחלק הקוגניטיבי של הטיפול מזהים למעשה את חוסר הביטחון דרך אותם דפוסי חשיבה מגבילים. ובמקום לסמוך על מה שלמד המטופל פעם, מגדירים איתו מחדש אמונות ודפוסי חשיבה לפי ידע אותנטי על עצמו, על יכולותיו, על הכוח שיש לו, על סביבתו ועל ערכיו כאדם הבוגר שהוא.

בחלק ההתנהגותי, אנו לוקחים את ההשערות החדשות ובודקים אותן בשטח.

נצא לבדוק על מי נסמוך באמת בסופו של דבר, על ההיגיון שלנו או על הפחדים? נבדוק מה קורה בפועל, האם הפחדים שלנו מתממשים באמת או לא.

דוגמא: אדם הסובל מהפרעה כפייתית (OCD) של פחד מזיהומים. בהדרגה ואחרי הכנה רבה אותו אדם יישלח לגעת בחפץ מלוכלך בו לא הסכים לפני כן לגעת. ואז ייבחן הפחד שלו – האם קרה משהו קטסטרופאלי בעקבות הנגיעה? בנוסף, האם עמד בחרדה הזו מפני הזיהום?

בטיפול התנהגותי לומד המטופל, ככל שיהיה מוכן להמשיך ולאבחן ולבדוק את פחדיו:

  1. שלא להסתמך על הרגש (המתעתע בו)
  2. שהוא מסוגל להכיל את הרגש.
  3. שאם יחוש בחרדה ויישאר בה, כלומר, יישאר ברגש – לא יקרה לו כלום.
  4. שגם אם לא יגיב אל הרגש או יברח ממנו, הרגש ילך וירד, וידעך עם הזמן.

 

לא נותנים לפרפקציוניזם לשלוט

גם במקרה של פרפקציוניזם וגם במקרה של חרדות או הפרעות אחרות שיתפתחו בעקבות הפרפקציוניזם, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יסייע לאדם להגדיר מחדש דפוסים מעוותי חשיבה בנושא, ובכך להתמודד איתם יותר טוב, ולא להתנהל לפיהם. במילים אחרות, להיות יותר בשליטה ובמקביל לחיות טוב יותר עם מידה של חוסר שליטה.

השאיפה היא, להגיע למצב שבו מטופל יבחר מתי להיות פרפקציוניסט, ומתי להרשות לעצמו להשתחרר וליהנות במידה המקסימאלית מחייו הלא מושלמים.


 

מה זה טיפול CBT?

ניתן לקרוא אודות הטיפול באמצעות הקישורים הבאים:

 

יש עוד שאלות?

ניתן לקבל עוד תשובות באמצעים הבאים: