חיפוש
Close this search box.

מהו טיפול קוגניטיבי

המילה “קוגניציה”, פירושה – ‘הכרה’; טיפול קוגניטיבי הינו טיפול הכרתי.

הכוונה בכך, היא שזהו טיפול שמתמקד בדרכי חשיבה וחותר לשנות את הדרך שאנו חווים דברים באמצעות החלפת המחשבות שחולפות לנו בעיצומן של חוויות או בקרבה אליהן. הטיפול עושה שימוש במה שנקרא – “כלים קוגניטיביים”. כלומר כלים הכרתיים, שבאמצעותם ניתן לזהות מחשבות בעייתיות או דרכי חשיבה בעייתיות, וכמובן להחליפן בדרכי חשיבה שמשרתות ומעצימות.

ניתן לומר כי הטיפול הקוגניטיבי הוא למעשה שיטה לזיהוי מחשבות מעוותות המבוססות בחוויות מהעבר או בפחדים ולא ב”עובדות בשטח”. דבר זה מתרחש בעיקר במצבים של אי-ודאות (למשל העתיד) או במצבים של חוסר-שליטה (למשל תגובות רגשיות).

זיהוי מחשבות מסוג זה מאפשר תיקון המחשבה בזמן אמת דרך פירוש מאוזן ומותאם יותר.

טיפול קוגניטיבי מתנהל באמצעות שיחה אקטיבית בין מטופל למטפל.

הטכניקה פועלת על פי הנחת יסוד חשובה, שאומרת כי התגובות שלנו למה שקורה סביבנו מבוססות על תכנים מחשבתיים פנימיים אצלנו, עליהם ניתן להשפיע ואותם ניתן לשנות, גם אם המצב החיצוני לא משתנה. כלומר, ניתן לשנות תכנים פנימיים ולהחליפם בהבנות אחרות, מחשבות אחרות, פרשנות שונה ובכך למנוע את המצוקה או תגובות קשות שלרוב מופיעות. וזאת באמצעות שיחה המנתחת באופן אובייקטיבי את התכנים הללו שנבנו אצלנו במהלך חיינו, ובודקת את הפרשנות והתגובות כדי לזהות את הנקודות הבעייתיות.

לטיפול קוגניטיבי יש יתרונות רבים, והצלחה מוכחת בשטח. חלק מיתרונותיו הבולטים הינם:

ראשית, הטיפול הוא יחסית קצר טווח. בעוד שטיפול פסיכואנליזה מסורתי לדוגמא, אצל פסיכולוג או פסיכיאטר יכול לקחת שנים, אורכו הממוצע של טיפול קוגניטיבי נמצא באזור ה-16 פגישות. כמובן שיכול לקחת יותר או פחות, אבל עדיין ההבדל הוא משמעותי.

שנית, הטיפול לרוב משולב עם טיפול התנהגותי (ועל כן נקרא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) והוא הרבה יותר אקטיבי באופיו. במהלך הטיפול הקוגניטיבי אנחנו לומדים לזהות ולנתח את הנקודות הבעייתיות והחולשות המחשבתיות שלנו, ואז בחלק ההתנהגותי אנחנו נשלחים הביתה עם “שיעורי בית” – מטלות שונות, אקטיביות או חשיבתיות, לביצוע כאשר אנחנו עם עצמנו, בסביבה הטבעית שלנו. וכך, אנו לומדים ליישם הלכה למעשה את השינוי המחשבתי בהתנהלות יומיומית.

בנוסף, שיטת הטיפול הינה מובנית, ויש לה יעדים ברורים על ציר זמן מוגדר יחסית. הכל בנוי לפי שלבים ברורים מראש, וזו אחת הסיבות שהטיפול גם נחשב ליותר קצר ויעיל, ולא “נמרח”. כמובן שלאורך הדרך, ההשערות והיעדים נמצאים תחת בדיקה מתמדת כדי לוודא שהטיפול מתנהל בכיוון הנכון ובקצב הנכון.

כמובן שיש עוד יתרונות רבים לשיטה. בגדול, באמצעות שיטה זו אנו לומדים להחליף את מה שאנחנו רואים כ”אמת מוחלטת” ב-“השערה” ועל כן לצמצם או להעלים לחלוטין את המצוקה הנפשית שעלולה להיגרם בשל כך.

דוגמא מהחיים:

אדם שפוטר מעבודתו או לא הצליח בפרויקט כלשהוא בעבודה. נטייתו המיידית היא להשליך על חוסר ההצלחה הנקודתי את כל חייו ולהרגיש כאילו “הוא כישלון חרוץ בכל דבר ועניין”. ולא פחות חשוב, מחשבות שליליות על איך שהחברה תופסת אותו – “”בעבודה חושבים שאני לא יודע מה אני עושה; לא סומכים עלי”, ואף – “אשתי חושבת שאני כישלון”. מחשבות שליליות ומעיקות אלו, ייחשבו בעיניו ל”אמת מוחלטת”.

במקרה כזה, בטיפול ינתח אותו אדם את האמת המוחלטת שלפיה הוא מתנהל – בה כולם, כולל עצמו, חושבים שהוא כישלון. מחשבה מסוג זה תוחלף במחשבות אובייקטיביות יותר כגון “ייתכן וטעיתי בפרויקט אחד, אבל זה לא אומר שאני נכשל בהכל”.

זהו החלק הקוגניטיבי: התמקדות באמונה מוטעית של המטופל ביחס לעצמו או לסביבתו, מול מצבים שונים.

דילוג לתוכן