הפרעת חרדה היא מצב פסיכולוגי המאופיין בדאגה ופחד מוגזמים וממושכים המפריעים לתפקוד היומיומי. היא יכולה להתבטא בסממנים פיזיים של חרדה כגון דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה והזעה וכן בסממנים הרגשיים כגון אימה משתקת. בחלק מהמקרים היא מתבטאת בתור התקף חרדה פתאומי.
חרדה היא תגובה טבעית למצבים מאתגרים, אך היא הופכת להפרעה הדורשת טיפול כאשר היא מתעצמת בלי פרופורציה למצב, מפריעה לתפקוד ומחליפה את האופן בו היית מעוניין להגיב במצב נתון.
הפרעות חרדה הן מהתופעות הנפשיות הנפוצות ביותר. כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת חווים הפרעה מסוג זה בשלב כלשהו בחייהם.
סוגים מסוימים של חרדה, כמו פוביות מסוימות וחרדה חברתית, משפיעים על אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה מדי שנה.
בהיעדר טיפול, הפרעת חרדה עלולה להחמיר ולהוביל לסיבוכים חמורים כמו דיכאון, התמכרויות, קשיים חברתיים, ופגיעה בתפקוד היום-יומי. מצב כזה עלול לגרום לאיכות חיים ירודה ואף לסיכון אובדני.
תחת הקטגוריה של הפרעות חרדה נמצאות הפרעות שונות. במסגרת העדכון של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM), הקטגוריה עוברת הערכה וקיטלוג מחדש, ולעיתים הפרעות שנכללות בה עוברות לציר אחר:
התקף חרדה או התקף פאניקה הוא פרק זמן של לפחות עשר דקות שבו חווה אדם רגעים ארוכים של אימה קשה ופחד עמוק לחייו לרוב ללא שום סיבה הגיונית נראית לעין.
במידה ואדם סובל מהתקפי חרדה שוב ושוב, הוא ישתייך למה שמכונה הפרעת פאניקה. אולם ייתכן כי יתרחש מקרה של התקף בודד.
התקפי הפאניקה מלווים בתסמינים פיזיים קשים: הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, יובש בפה, רעידות בלתי רצוניות, הזעת יתר, לחצים בחזה, הפרעות במערכת העיכול, פחד אי רציונאלי ותמידי ממוות וכו'.
חרדה חברתית מאופיינת כפחד קיצוני ולא רציונאלי ממצבים של ביקורת או דחייה על ידי אנשים אחרים.
מדובר בחרדה עמוקה מפני דחייה על ידי החברה או מקבלת ביקורת כלשהי המובילה לתגובות קיצוניות אצל מי שסובל ממנה ולפגיעה מורגשת בתפקוד היומיומי.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית מפחדים ליצור אינטראקציה עם אנשים ונמנעים מחשיפה חברתית. התופעה פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היומיומי, ולעיתים קרובות גם גורמת לדיכאון נפשי.
פוביה היא מצב של פחד קיצוני, מוגזם ולא רציונלי מאובייקט או מסיטואציה שאינם מסוכנים בדרך כלל. מדובר בהפרעה שכיחה מאד.
האדם שסובל מפוביה עלול לשבש את חייו ולנקוט באקטים של המנעות והתרחקות כדי למנוע היתקלות עם מושא הפוביה.
התסמינים הפיזיים של פוביה מזכירים התקף חרדה מבחינת החוויה של מצוקה נפשית, התסמינים גופניים שיוצרים אשליה של סכנת מוות והפגיעה באיכות חייו של הסובל מהפוביה במקרה שהיא אינה מטופלת.
הפרעת חרדה כללית (General Anxiety Disorder או בקיצור GAD) נחשבת לבעיה נפשית נפוצה. על פי נתונים סטטיסטיים, בין ארבעה לשמונה אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים ממנה.
המאפיין העיקרי שלה הוא עיסוק מתמיד במחשבות טורדניות (המעלות את מפלס המתח והחרדה) ברוב שעות היום, ללא קשר לאירוע ממשי ובאופן כרוני לאורך זמן (מספר חודשים לפחות).
התסמינים הפיזיים, הנלווים להפרעת חרדה כללית הם: עייפות, קשיי ריכוז, חולשה, עצבנות והפרעות שינה.
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא הפרעה שבמסגרתה מחשבות טורדניות גורמות לאדם לתחושת חרדה ומתח.
כדי להרגיע את המחשבות, הסובל מ-OCD מבצע באופן חזרתי ואובססיבי טקסים (=קומפולסיות) שנועדו להפסיק את המחשבות ו"להבטיח" שהכל יהיה בסדר.
תהליך זה גוזל זמן רב מיומו של הסובל מ-OCD, על מצב שידוע לו שאינו הגיוני, אך אין ביכולתו להפסיקו. OCD יוצר עומס רגשי של חרדות ופחדים, דיכאון, גועל, בושה ואשמה ועוד.
הפרעת פוסט טראומה (PTSD) נוצרת לאחר שאדם עבר אירוע טראומטי כלשהו שאינו מסתדר עם ראיית העולם שלו.
החוויה הרגשית והפיזית הקשה שנחוותה באותו אירוע נשארת איתו גם לאחר שהמאורע עצמו הסתיים וחוזרת אליו במלוא העוצמה כתוצאה מטריגרים שונים.
הפרעת פוסט טראומה חולקת סימפטומים רבים עם הפרעת חרדה, וכמו שאר ההפרעות במשפחה היא יוצרת מצוקה גדולה ופוגעת משמעותית בשגרת חייו ובאיכות חייו של הסובל ממנה.
הסימפטומים מתחלקים לתחומים פסיכולוגיים ופיזיים:
טיפול פסיכולוגי:
טיפול תרופתי: SSRIs ו-SNRIs הן תרופות נוגדות דיכאון המשמשות גם לטיפול בחרדה.
שינויים באורח החיים: פעילות גופנית סדירה, תרגול טכניקות הרפיה ותמיכה חברתית הם חלק מהשיטות לשיפור המצב.
ד"ר אוהד מציע מספר אפשרויות טיפול : טיפול CBT קצר בקליניקה או בזום, או את קורס טיפול עצמי באינטרנט בשיטת CBT אותו פיתח.
אני מעדיף לעבוד לבד
השיעור הראשון של קורס טיפול עצמי בחרדה מסביר כיצד היכולת ללמוד להתמודד עם הפחדים שלנו כילדים, משפיעה על הסיכוי לפתח הפרעת חרדה.
אם מסקרן אותך להבין יותר על כך, הוא זמין לך לצפייה בחינם לאחר הרשמה קצרה.
הפרעת חרדה הוא מצב בר שינוי ובר טיפול. במקרים רבים מקורה של התפתחות ההפרעה מצוי בילדותינו. בבית.
אם גדלת עם הורה (או זוג הורים) שכל הזמן היה חרד ואפשר היה לחוש את הדאגות שלו בכל מקום ובכל זמן, יכול הדבר להשפיע על חייך הבוגרים ולהוות פתח לפתח חרדות משל עצמך.
מצד אחד, אותו אדם גדל כל הזמן כשהוא מחפש דרכים לחמוק מהסכנה, להזהר ולנסות לשלוט במצב.
מצד שני, אם הוא מטיל ספק ביכולתו להתמודד הוא מתמלא בחרדה ובדאגות מפני תרחישים איומים וקטסטרופליים שעתידים לבוא.
מכאן הדרך לעולם של חרדות ושל מחשבות טורדניות קצרה. בעולם יש המון אי ודאות ושאלות "מה אם" ו"מה יהיה" שכולנו נאלצים להתמודד איתן. אבל בעולם של אותו הילד, זהו מצב בלתי נסבל שמביא אסון.
המחשבות הללו מקבלות חיים משל עצמן ולא מאפשרות לחשוב על שום דבר אחר.
זוהי אמונת היסוד הקשה שיושבת בבסיסה של הפרעת החרדה.
זיהית אצלך סימפטומים, אבל יש לך ספק לגבי חומרת הבעיה או האם נדרש טיפול עבורה?
ד"ר אוהד חיבר שאלון שיסייע לך להבין מהן רמות החרדה שלך והאם יש לך צורך בטיפול.
