מטלה רודפת מטלה, כולם מסביב רוצים משהו, צריך להספיק הכל. ואין זמן לנשום, לנוח, להירגע, ליהנות. האמנם?
בעידן המודרני אורח חיינו הפך למהיר מאוד, תזזיתי, עמוס גירויים, מטלות, יעדים ואחריות. וכך אנשים רבים חיים יום יום במצב של עומס יתר נפשי. ניהול אורח חיים כזה (שהוא שכיח למדי בקרב אנשים רבים מאוד) עלול להוביל בסופו של דבר לתחושות קשות מאוד.
המשמעות יכולה להיות לקום בבוקר עם תחושת כובד נפשי, לחיות במצב של לחץ תמידי, חוסר סיפוק והמון תסכולים. לחץ כזה, היושב ומציק לאורך זמן, עלול לגבות בנוסף למחיר הנפשי, גם מחיר פיזי. הוא לא בריא.
אורח החיים הדורסני והתובעני שאימצנו לעצמנו מבלי להתכוון, דרש אותנו גם למצוא פתרונות ודרכי התמודדות מתאימים. וישנן היום דרכים מובנות לרכוש כלי חשוב עבורנו, כדי להכניס איזון לחיינו ולא לתת ללחץ סביב לגבות מחיר. מדובר בשיטות שונות וטכניקות שמטרתן היא אחת, ללמד אותנו לנהל לחצים. וכך, אנו ננהל את הלחץ ולא הוא אותנו.
כמו מחלה של ממש או הפרעה נפשית, גם מצב של לחץ תמידי המחייב התייחסות מלווה בשורה של סימפטומים שאפשר וכדאי לשים לב אליהם. ניתן לחלק את הסימפטומים הללו לשלושה סוגים עיקריים – סימפטומים נפשיים, סימפטומים פיזיים וסימפטומים חברתיים.
התסמינים הנפשיים יכולים לכלול תחושות של תסכול גדול, נטייה להתפרצויות בכי, אפטיה, נטיה דיכאונית או גישה שלילית כוללת וכן הלאה.
תסמינים פיזיים יכולים לכלול עייפות כרונית, איבוד תיאבון או תיאבון מוגבר, הפרעות שינה (זה יכול להיות נדודי שינה או ההיפך – שינה יתרה), כאבי ראש, כאבי גב ועוד.
התנהגות חברתית יכולה להתבטא בכמה היבטים. זה יכול להיות בריחה לחומרים ממכרים כמו אלכוהול, סמים, תרופות מסוימות (משככי כאבים, כדורי הרגעה וכדומה). וזה יכול להתבטא בדברים פשוטים יותר כמו הימנעות מוחלטת מפעילות חברתית כזו או אחרת מתוך תחושת לחץ או חוסר חשק ועייפות.
אם אדם סובל מחלק או מכל התסמינים המפורטים פה, אין ספק שעליו לתת את תשומת לבו ובהקדם למצב הלא בריא הנ"ל. מעבר לעובדה במדובר בסבל רב ויומיומי, שאינו הכרח המציאות – כל הסימפטומים הללו עלולים להחריף ולהפוך לבעיות חמורות בהרבה שאחר כך יהא קשה הרבה יותר לטפל בהן.
CBT, או בשמו המלא – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מתייחס לכל בעיה בשני מישורים כדי לפתור אותה בצורה המקיפה ביותר:
המישור הקוגניטיבי הוא המישור החשיבתי. והוא בעל תפקיד מכריע במצב של לחץ: שהרי החשיבה שלנו היא הגורם הראשון לשרשרת התגובות שאחר כך, התגובות הפיזיות והנפשיות. חשיבה מלחיצה יכולה להיות משהו בסגנון – "אני חייבת לבצע את כל המשימות היום", "אם לא אעמוד ביעד, אאכזב את כולם", "אם אני לא מצליח לבצע הכל, אני כישלון", וכולי וכולי… זהו תרגום פשטני למגוון רגשות רלוונטיים שאנו חווים בהקשר זה.
המענה שנותן הטיפול בחלק הקוגניטיבי הוא קודם כל זיהוי המחשבות המלחיצות והמעכבות, אלו שמשאירות אותנו בלי אוויר ובלי כוח. לאחר אבחון דפוסי החשיבה הללו, עובדים על החלפת המחשבות בהדרגה למחשבות מקלות, מרגיעות ויעילות. כמו לדוגמא – "גם אם לא אספיק לבצע את המטלה הספציפית הזו, לא יקרה שום דבר חמור".
זו אגב, פעמים רבים היא ההסתכלות המציאותית יותר. שכן לרוב, עם יד על הלב, לא יקרוס העולם אם לא נבצע מטלה כזו או אחרת במלואה. ואם הילדים יאכלו בערב מזון פשוט יותר ולא מבושל שעות על הגז, עדיין ילכו לישון שבעים. ואלו רק דוגמאות קצרות למכלול של מחשבות ובכלל פרספקטיבה שמלחיצה אותנו ואפשר לנטרל אותה כדי לסבול פחות (ועדיין לעמוד ביעדים של עצמנו בצורה ריאלית).
המישור ההתנהגותי הוא המישור המעשי. הוא פונה אל ההתנהלות שלנו היומיומית – איפה היא משרתת אותנו ואיפה לא, איך אפשר להתנהל יותר יעיל, וגם כמובן טכניקות יעילות להרפיה ורגיעה כאשר אנחנו מרגישים שהכל עולה על גדותיו ואנחנו מוצפים ולא יכולים לנשום מרוב לחץ (כולל אגב פעילויות ספורט אהובות שמשחררות חומרים מרגיעים למוח ועל כן רצויות מאוד).
ברמת ההתנהלות היעילה, ישנן טכניקות שלומדים שמאפשרות לנו לנהל את יומנו ביתר שליטה, גם אל מול מטלות או אנשים תובעניים מאוד. ברגע שהמושכות בידינו, באופן מיידי רמת הלחץ פוחתת. כי אחד הגורמים ללחץ הוא תחושת חוסר השליטה.
אנו מזכירים כי בהגדרתו הרשמית, לחץ הינו תגובה פיזית, רגשית או מחשבתית (או הכל יחד) לאירוע חיצוני הגורם למתח. ניהול לחצים הינו סט כישורים נרכש, שלא קל אבל אפשרי בהחלט ללמוד וליישם. ובשורה התחתונה, הצלחה בניהול לחצים משמעותה העלאת איכות חיינו משמעותית.
