התקף חרדה

כיום יותר ויותר חולים פונים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הודות ליתרונותיו היחסיים הרבים:

• התמקדות בהווה ובעתיד – בשונה מרוב הגישות הטיפוליות המתמקדות בחקירה של חוויות ראשוניות בחיים ובקשר שלהן להיווצרות התקפי פאניקה בהווה, טיפול CBT שם דגש בעיקר על ההווה ועל העתיד. בבסיס הטיפול עומדת התפיסה כי רגשות שליליים (כדוגמת חרדה, דיכאון וכו') הם פועל יוצא של דפוסי חשיבה בלתי רציונאליים, המובילים להתנהגות בלתי סתגלנית. קרי, להתנהגות המתבטאת בשימור הבעיה הקיימת ובהימנעות מסיטואציות המעוררות התקפי חרדה. הטיפול ההתנהגותי (המבוסס על התיאוריה הביהביוריסטית) מתמקד בהפחתת הסימפטומים של המטופל ובהחלפת החרדה והפחד בתגובה מותנית חדשה, רציונאלית ופרודוקטיבית יותר.
• טיפול מובנה ואקטיבי – טיפול CBT , הינו טיפול אקטיבי, בו המטופל נוטל חלק פעיל בטיפול. המטפל בונה, בשיתוף פעולה מלא עם המטופל, תכנית המורכבת ממטרות ויעדים ברורים וברי השגה.
• רכישת כלים פרקטיים – המטופל מיישם את הלמידה באמצעות מטלות והכנת שיעורי בית, כך שהוא רוכש טכניקות פרקטיות להתמודדות עם התקפי חרדה ב"זמן אמת". תוצאות הטיפול נושאות פרי הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר. שכן, המטופל חוזר לשגרת החיים מצויד בכלים פרקטיים להתמודדות יעילה עם סיטואציות שעלולות לעורר התקפי פאניקה.

• טיפול קצר מועד –  טיפול CBT נחשב לטיפול תכליתי, מכוון מטרה וקצר מועד (בדרך כלל, כשישה שבועות עד חצי שנה). כיוון שניתן להשיג באמצעותו את השינוי המיוחל בפרק זמן קצר, הוא נחשב לטיפול זול יותר בהשוואה לטיפול דינאמי. 
• הקשר הטיפולי עם המטפל פחות מהותי –  הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מבוסס על שיתוף פעולה פרודוקטיבי בין המטפל למטופל, אך מערכת היחסים ביניהם אינה מהווה את מוקד הטיפול.
• גישה מבוססת מחקרית – ראיות מחקריות רבות מצביעות על יעילותה של הגישה הקוגניטיבית התנהגותית בטיפול בהתקפי חרדה ופאניקה, דיכאון, או. סי,די, הפרעות שינה ואכילה, הפרעות קשב וריכוז, שיפור כישורים חברתיים ועוד. באמצעות טיפול CBT קצר מועד ומכוון מטרה מצליחים המטופלים להכחיד מחשבות והרגלים טורדניים ולפתוח דף חדש לקראת שגרת חיים נכונה וטובה יותר.