מהי פוביה ממים או פוביה מ-ים?
פוביה ממים או במילים אחרות חרדה ממים הינה פוביה ספציפית (שנקראת בלועזית 'הידרופוביה') שמשמעותה פחד בלתי רציונאלי ממים.
ראשית מה זו בכלל פוביה? פוביה הינה פחד עוצמתי אצל אדם ממצב כלשהו או חפץ כלשהו, כאילו הם מציבים אותו בסכנת חיים. במקרה של פחד קיצוני ממים, אותו אדם הסובל מהפוביה יהיה עסוק במחשבתו ובמעשיו בהימנעות ממים בכל מיני רמות. זה יכול להיות חרדה ממאגרי מים, כניסה למים של בריכות שונות או חוף הים, ובמצבים קיצוניים עלול אדם אפילו לפחד ממים ברמה של מקלחת או שטיפת ידיים, מאחר והפעולות כוללות מים. תופעת הפוביה משתייכת לקבוצה הרחבה יותר של הפרעות חרדה. אחוז גדול יחסית מהאוכלוסייה סובל מפוביה כולל אחוזים גבוהים למדי של ילדים.
סימפטומים לפוביה ממים
סימפטומים של פוביה זו דומים לסימפטומים של חרדות בכלל. מדובר בתסמינים פיזיים לצד תסמינים נפשיים המופיעים כאשר אדם נמצא בקרבת מה שמפחיד אותו כל כך, לרוב הפחד מכניסה למים בים או בבריכה כאמור. זה יכול להיות נשימה מואצת או דפיקות לב ועלייה בלחץ הדם, סחרחורות או רעידות, הזעת יתר, כאב בטן וכדומה. האדם הסובל למעשה נמצא במצב דריכות פיזית כאילו הוא מתמודד עם סכנת חיים של ממש – משהו שמאיים על בטחונו ברמה קיצונית, אפילו שאין מימד רציונאלי לכך באותה עת. התקף חרדה שכזה גורם למצוקה נפשית כבדה שלפעמים אפילו תרופות הרגעה שונות לא יכולות לסייע באופן אפקטיבית בשל העוצמה.
מה גורם לפוביה ממים?
הסיבה הנפוצה ביותר שגורמת לאדם לסבול מפוביה ממים היא חוויה קשה וטראומטית כלשהי שקשורה למים. זה יכול להיות חווית חנק או טביעה כלשהי בשלב מוקדם בחיים. זה יכול להיות תחושת מחנק במהלך אמבטיה פשוטה, במהלך שחיה בים או בבריכה או אפילו משחק לא מוצלח במים בגיל צעיר שנרשם רגשית כחוויה מפחידה במיוחד (משחקים עם ילדים אחרים שכוללים הטבעה, אבא או אח גדול ש"זורק" למים, בליעת מים בעת לימודי שחייה וכן הלאה).
לפעמים זה לא קשור לחוויה ישירה אלא חוויה עקיפה כמו לראות מישהו טובע או במצוקה במים, מישהו שמפחד בעצמו לשחות או אפילו תגובה להורה מודאג במיוחד שמזהיר רבות משחיה או כניסה למים. כלומר, חרדה שמועתקת מאדם קרוב. יש מחקרים משמצביעים על כך כי פוביה ממים עלולה להתפתח אפילו מחוסר ביטחון בסיסי וללא קשר ישיר למים.
איך מטפלים בפוביה ממים?
אחד הטיפולים היעילים והמומלצים ביותר בשוק היום להתמודדות עם פוביות ולחרדות בכלל, כולל הידרופוביה, הינו טיפול CBT, ובשמו המלא – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy). לצד טיפול CBT ישנו גם טיפול פסיכודינאמי או טיפול תרופתי אשר לרוב בעיקר מקל על הסימפטומים אולם לעיתים רחוקות פותר את הבעיה לטווח ארוך. בנוסף, ישנם גם מורים לשחייה שמטפלים בחרדה באמצעות לימודי שחייה מיוחדים בסביבת בריכה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו בעל שיעור הצלחה גבוה יחסית ומשמעותו שינוי דפוסי חשיבה אצל המטופל באופן כזה שיוכל להתעמת ולהתמודד עם פחדו הגדול מהמים ולא להוות גורם משתק שמשפיע על איכות החיים.
לטיפול שכזה שני חלקים – החלק הקוגניטיבי (חשיבתי) והחלק ההתנהגותי. בחלק הראשון מזהים יחד את הגורם לפחד ואת דפוסי החשיבה הנלווים לו שמתבטאים במחשבות משתקות ולא רציונאליות. באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך לומדים להחליף את מחשבות החרדה במחשבות הגיוניות כמו “לא יקרה לי כלום באמת אם אכנס למים” או “לא יקרה לי כלום באמת אם אחווה קצת חרדה”. האדם מקבל כלים להתמודדות גם בחלק ההתנהגותי של חשיפה למקור הפחד, בהדרגה ובפיקוח כדי לבחון את דפוסי המחשבה החדשים שמראים לאדם כי הסכנה בה הוא חש אינה מוחשית והוא בטוח.