אדם הסובל מפחד קהל עלול לחוש פחד משתק ותחושת אימה מהרעיון של לעמוד ולהרצות או לדבר על משהו בפני קהל, אלא לפעמים עצם הרעיון של פשוט לעמוד ולשוחח עם קבוצה של אנשים, אפילו קבוצה של ארבעה-חמישה. אפשר לומר כי פחד קהל הוא נישה בתוך מה שנקרא חרדה חברתית.
רובינו הגדול מתמלאים חששות ונלחצים לפעמים מהמעמד של לדבר מול קהל בכל מיני סיטואציות. אולם ישנו פחד נורמטיבי וישנו פחד המוגדר כחרדה ממש, ונקרא "פחד קהל" ומטפלים בו גם כחרדה.
בעוד שחרדה חברתית היא רחבה יותר ומקשה על אדם הסובל ממנה להתמודד עם מגוון של סיטואציות חברתיות (אפילו ברמת שיחה עם אדם זר, תשלום בקופה, השתתפות באירועים חברתיים ועוד), פה מדובר בחרדה שהיא יותר ספציפית.
אולי מהסיבה הזו, אנשים רבים לא נותנים דעתם על הצורך בטיפול בחרדה שכזו, ופשוט נמנעים ממצבים שיובילו להתפרצותה, וחבל – מאחר וזוהי חרדה שניתן בהחלט לטפל בה ולשפר משמעותית את איכות החיים של אדם הסובל מפחד קהל.
לגבי הגורמים שמביאים אדם לסבול כך מפחד קהל, לפעמים קשה מאוד לאבחן בבירור סיבה ספציפית, אולם פעמים רבות מדובר במשקעים שצפים אחרי חוויות שליליות קשות שאדם עובר במעמד כלשהו מול קהל או בסיטואציות חברתיות שונות, שאחר כך מתפתחות לפחד קהל.
לפעמים מדובר בחוויות ילדות מהבית, התנהלות כללית של ילד שהוא מופנם מאוד וביישן מאוד ובהתבגרותו מפתח סימפטומים של חרדה חברתית או פחד קהל. גם חשיפה לפחד קהל של אדם אחר – חוויה קשה שמישהו עובר בעמידה מול קהל או קבוצת אנשים יכולה להוות טריגר לפרוץ פחד קהל אצל האדם הצופה.
כמו חרדות אחרות, ישנם תסמינים שעלולים להיות קשים מאוד כאשר אדם צריך להתמודד עם סיטואציה של עמידה מול קהל – בין אם דיבור מול קהל בהרצאה או מצגת, או כאמור שהשתלבות בשיחה עם מספר אנשים בקבוצה.
החרדה יכולה להתבטא בסימפטומים פיזיים במעמד עצמו או אפילו עוד לפני ההתמודדות עצמה – קשיים בשינה, מחשבות מציקות על הנושא הרודפות את האדם במהלך היום, קשיי נשימה או נשימה מואצת, דופק לב גבוה (דפיקות לב חזקות המורגשות מאוד באזור החזה ומעוררות פחד מהתקף לב או דברים דומים), הזעת יתר והסמקה קיצונית, רעידות בגוף, חולשה בשרירים וכדומה.
רק מומחה לבריאות הנפש יכול לאבחן באופן חד משמעי בעיות נפשיות.
אבל אם יש לך חשד לגבי המצב הרגשי שלך או זיהית אצלך חלק מהסימפטומים, השאלון שנכתב ע"י ד"ר אוהד הרשקוביץ ובודק את הסימפטומים הנפוצים של חרדות, יאפשר לך לקבל מושג לגבי חומרת הבעיה והצורך שלך בטיפול.
לפני שעושים המון ויתורים מקצועיים ואישיים בשל החרדה הזו, כדאי לדעת כי יש היום שיטות טיפול מאוד מצליחות להתמודדות עם פחד קהל.
שוב, כמו בטיפול בחרדות אחרות – גם כאן שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הוכחה כיעילה בצמצום משמעותי של הסימפטומים של הפחד, לפעמים עד העלמתו כליל.
הטיפול מחולק לשני רבדים שבאים לתת לאדם כלים להתגבר על פחדיו:
הרובד הראשון מאבחן ומטפל ברובד המחשבתי, הקוגניטיבי. זיהוי ניתוח של דפוסי החשיבה הבעייתיים שמקושרים לעמידה מול קהל או קבוצת אנשים, הפחדים והמחשבות הרודפות.
לאחר אבחון דרכי החשיבה ה'מזיקות', מקבל המטופל כלים להפעלת דרכי חשיבה אחרות, החלפת המחשבות ההרסניות במחשבות בונות וחיוביות, תרגולות מחשבתיות המסייעות גם הן בהחלפת מחשבות קשות במחשבות תומכות.
הרובד השני פונה לטפל ברמה ההתנהגותית, ההתנהלות של המטופל מול פחדיו.
בחלק זה של הטיפול מקבל המטופל כלים וטכניקות להתמודד בשטח עם הסיטואציות המאתגרות.
לדוגמא – מטופל לומד מגוון טכניקות של הרפיה והרגעה המאפשרות מחשבה צלולה יותר והתמודדות, כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים המאתגרים, המאפשרים למטופל לבחון מחדש את תפיסותיו המשתקות.
השילוב של תשומת הלב ברמת החשיבה והתפיסה לצד כלים התנהגותיים במשרתים את המטופל בשטח, מאפשרים תוצאה כוללת טובה הנותנת שליטה גדולה יותר ושינוי של ממש עבור אלו הסובלים מפחד קהל.
