"הלם קרב" – פוסט-טראומה אצל חיילים
מהו הלם קרב? תופעת פוסט טראומה (PTSD) אצל חיילים
בישראל, מדינה קטנה ואמיצה אך הלומת קרבות – חיים המון אנשים הסובלים מתסמונת פוסט טראומה בשל חוויות בשדה הלחימה. אנו מכירים את התופעה בשמה העממי – 'הלם קרב'.
הפרעת פוסט-טראומה (PTSD) היא הפרעה פסיכיאטרית ידועה ממשפחת הפרעות החרדה. זוהי למעשה בעיית הסתגלות של אדם לאחר שעבר אירוע טראומתי כלשהו או אירוע שלא מסתדר עם ראיית העולם שלו.
אצל חיילים, מדובר בהפרעה שמתעוררת בעקבות חשיפה לאירועים קשים הקשורים ללחימה – חשיפה לפציעות מחרידות או הרוגים, הימצאות בסיטואציית לחימה מסכנת חיים, אובדן חברים לצוות, קירבה לפיצוצים חזקים וכן הלאה.
כך קורה אירוע של "התנגשות מנטלית". המעבר בין רגש בסיסי של חסינות והישרדות, או נטייה להאמין ששום דבר רע לא יקרה לבין האירוע הקשה ותוצאותיו. מעבר קשה זה הוא הגורם להתפרצות של תופעת החרדה על כל נספחיה, עליהם מיד נפרט.
האחוזים הידועים היום מדברים על 10-15% מכלל החיילים שחווים סימפטומים שונים המעידים על הלם קרב. אצל רבים התופעה חולפת עם ההתרחקות ממקום או זמן האירוע או עם השחרור מהצבא.
אולם ישנו מי שממשיך לסחוב איתו מטענים רגשיים קשים, שבסופו של דבר מתפרצים באופן רגשי ופיזי בכל מיני צורות ומפריעים את שגרת החיים התקינה, לפעמים באופן קיצוני.
תסמיני פוסט טראומה והלם קרב אצל חיילים
תסמינים פיזיים
סימפטומים פיזיים יכולים לכלול תגובות איטיות ועייפות כרונית – שיובילו לאי יכולת להתרכז ולהשלים מטלות בסיסיות.
בנוסף, תסמינים שמלווים חרדות באופן כללי יכולים להופיע – כאבי בטן ובעיות עיכול, בחילות, קשיי נשימה ונשימה מואצת, כאבי ראש ושרירים (כאבי גב בעיקר), רעידות בגוף וחוסר יציבות ידיים ועוד. קושי בשינה וסיוטי לילה הינם תופעה נפוצה גם כן.
נטייה להתמכרויות
התמכרויות שונות כאופן להתמודד עם הקושי הינן נפוצות מאוד גם כן – כדורים (בעיקר משככי כאבים לפציעות), סמים או אלכוהול.
בהלה מרעשים
בנוסף לכל אלו, ישנן תופעות של בהלה קשה מרעשים שונים, קולות המזכירים פיצוץ, "מהומה" או מקומות הומים אדם.
תסמינים נפשיים
הלם קרב יכול לבוא לידי ביטוי בתופעות נפשיות קשות ומשתקות לעיתים: בלבול ואי יכולת לקבל החלטות, דיכאון כבד ואי רצון לעסוק בשום פעילות, התבודדות והתרחקות מסיטואציות חברתיות, שינויים קיצוניים ותנודות תכופות במצב הרוח, והתקפי זעם.
אנשים רבים הסובלים מהלם קרב עלולים גם לחוש רגשות אשמה כבדים מנשוא או אף רגש של בושה במה שקרה. חרטה קשה על מעשים, חשיבה אובססיבית על מה שהיה, שאלות שמסתובבות בראש ולא מרפות – "האם תפקדתי באופן ראוי? האם הצלתי את מי שיכולתי? האם פעלתי נכון? האם אני אשם במה שקרה?"… וכן הלאה.
תחושת מצוקה מתגברת
השילוב של סימפטומים פיזיים ונפשיים יוצרים מצוקה אדירה אצל מי שמתמודד עם הלם קרב, ועלולים להחריף ולהעצים ללא טיפול ראוי. שלא לדבר על סכנה פיזית מוחשית שגלומה בהתמכרויות השונות ובנטייה אובדנית, או הפגיעה בחיי שגרה נורמטיבית שנובעת מהרצון להימנע מהכל.
אבחון עצמי של הלם קרב ופוסט טראומה
רק מומחה לבריאות הנפש יכול לאבחן באופן חד משמעי בעיות נפשיות.
אבל אם יש לך חשד שיש לך הלם קרב או זיהית אצלך חלק מהסימפטומים , השאלון שנכתב ע"י ד"ר אוהד הרשקוביץ ובודק את הסימפטומים הנפוצים של פוסט טראומה והלם קרב, ויאפשר לך לקבל מושג לגבי חומרת הבעיה והצורך שלך בטיפול.
איך טיפול CBT יכול לעזור להלם קרב?
כמו בכל בעיה נפשית, ישנה יותר מגישה אחת לאופן הטיפול וההתמודדות. וגם במקרה של הלם קרב.
אם מדובר בהתפרצות של הסימפטומים והחרדה קרוב לזמן האירועים בעוד החייל עדיין משרת בצבא, יש מי שמאמין כי החזרת החייל באופן מהיר ביותר לשיגרה, היא הפתרון. המשך החשיפה לשיגרה המאתגרת בשילוב עם תמיכה מאנשים קרובים השותפים לסיטואציה, אלו מהווים אופן להתמודדות.
אולם מה קורה כאשר משתחרר החייל מהצבא, והסימפטומים הולכים ומחריפים ומקשים עליו לנהל את חייו?
הטיפול יכול שוב להתפצל לטיפול תרופתי לצד טיפול נפשי פסיכולוגי.
לצד אלו, קיים טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול CBT מתאים מאוד להתמודדות עם הלם קרב – הפרעת דחק (פוסט טראומה), כמו בכל מיני סוגי חרדה ודיכאון.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי(Cognitive Behavioral Therapy) הוכח כבעל שיעור הצלחה גבוה יחסית מכיוון שהוא מחולל שינוי דפוסי חשיבה אצל המטופל. שינוי זה מאפשר למטופל להתעמת ולהתמודד עם חוויות הלוחמה הקשות שאליהן נחשף וכמובן עם המחשבות הטורדניות שלא עוזבות את ראשו בעקבות כך.
לטיפול שכזה שני חלקים שמטפלים בשני רבדים למעשה – החלק הקוגניטיבי (חשיבתי) והחלק ההתנהגותי. בחלק הראשון החשיבתי מאפיינים יחד את הגורם להלם הקרב ואת המחשבות המשתקות שמלוות את המטופל. באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך לומדים להחליף את מחשבות החרדה במחשבות הגיוניות ומרגיעות כגון – "אני עכשיו בטוח, אני רחוק מהסכנה", "עשיתי ככל יכולתי כדי להתמודד עם המצב", "מה שקרה אינו באשמתי בשום צורה" וכן הלאה.
המטופל מקבל כלים להתמודדות גם בחלק השני – החלק ההתנהגותי שמדמה חשיפה למקור הפחד, באופן הדרגתי ומפוקח, כדי לבחון את דפוסי המחשבה החדשים שאמורים לסייע לאדם לעשות את ההפרדה בין ההווה לבין החוויה הטראומטית הקשה שעבר. בנוסף, עוזרים אמצעים מקלים אחרים להסחת דעת בעת הטיפול, שמסייעים לנטרל מצב מעורר חרדה זה.
רוצה להתגבר לבד על הלם קרב?
קורס טיפול עצמי בשיטת CBT יתן לך את כל הכלים
להחזיר את השליטה בחייך
